שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
391
שואל/ת: בשיחת רעים עלתה הטענה שבביטוי "למצוא חן בעיני מישהו" הפעולה נעשית בעצם ע"י האדם הסביל. כלומר: אם מישהו מוצא חן בעיני, משמע שהאדם השני מוצא את החן בעיניים שלי. האם כך הדבר?
רוביק עונה:
הביטוי "למצוא חן" התגלגל מהשימוש המקראי הרווח "אם נא מצאתי חן בעינייך". ההסבר הרווח להולדתו של הביטוי, שהיה לצירוף כבול, הוא שאדם מסוים מגלה בהבעת פניו ועיניו של זולתו חיבה ("חן") כלפיו.
392
שואל/ת: "מכל מלמדיי השכלתי" - האם זה אומר שמכל מי שלימד אותי למדתי משהו, או שבעצם אני משכיל יותר מכל אלה שלימדו אותי?
רוביק עונה:
הפסוק מופיע בתהלים קיט. כמעט כל המפרשים ראו בכך דרך הצטנעות: צריך ואפשר ללמוד מכל אדם, גם אם אינו חכם ודגול. במסכת אבות כתוב: "איזהו חכם? הלומד מכל אדם, שנאמר: מכל מלמדי השכלתי". חנוך אלבק מוסיף: "מכל אדם – ואפילו קטן ממנו".
393
שואל/ת: איך אפשר להסביר את הביטוי "היום בלילה". והרי באומרנו "יום" אנו מתכוונים לשעות האור ולא ליממה, שהיא בת 24 השעות?
רוביק עונה:
"יום" פירושו בדרך כלל שעות האור, ולעתים משמעותו יממה. "היום", כמו today האנגלי, פירושו "בתאריך זה", דהיינו, 24 השעות מחצות לחצות.
394
שואל/ת: אני תוהה לגבי מקור המושג "חברה בת". שמעתי טענה של מרצה שמקור המושג בתקופה בה בנות עשו כל מה שאמרו להן. אני סבורה כי השם "חברה בת" בא לציין שייכות עמוקה לחברה בעלת השליטה במניותיה, והתוספת "בת" למילה "חברה" היא פשוט מפני שמילה זו הינה בלשון נקבה"?
רוביק עונה:
"חברה בת" היא תרגום של subsidiary company, דהיינו, חברה משנית או נתמכת, שנולדת מתוך חברה גדולה יותר, שהיא "חברה אם". המונח הזו הוא תרגום של המונח האנגלי parent company, דהיינו, חברה-הורה, בלי ציון מין. כפי שהנחת, בעקבות תג המין הנשי של המילה "חברה", התקבלו "חברה אם" ו"חברה בת", מה גם שבאנגלית קיים המונח sister company – חברה אחות. באשר להשקפת המרצה, נראה לי שהוא לגם כוסית לפני השיעור. האקדמיה ללשון, אגב, קובעת כי מותר לומר גם "חברת בת".
395
שואל/ת: אשמח אם תתייחס למקרה של המילים/ביטויים "תקדים" ו"חסר תקדים". שניהם בעלי אותה משמעות, למרות שלכאורה הקידומת "חסר" צריכה להפוך את המילה להיפוכה?
רוביק עונה:
שאלה מעניינת. "תקדים" הוא שם עצם, שפירושו "אירוע ראשון בסדרת אירועים בעלי מכנה משותף". "חסר תקדים" הוא שם תואר המוצמד לאירוע ופירושו: "לא היה אירוע דומה לו בעבר". קירבת המשמעות נעוצה במשמעות המיוחדת של המילה "תקדים", היוצרת מעין חזרה אינסופית בזמן: דבר מהווה תקדים רק אם אין לו תקדים. השוני במשמעות הוא ש"חסר תקדים" מתייחס לעבר, ו"תקדים" מתייחס לעתיד.
396
שואל/ת: בביטוי "לפתע פתאום" שורש המילה 'פתאום' הוא פ.ת.ע. אם כך, היכן נעלמה ה-ע'?
רוביק עונה:
אין ביטחון מלא ששורש המילה "פתאום" הוא פ.ת.ע., אך זו ההנחה המקובלת. חילופי א' בע' קיימים כבר במקרא, כמו בספר עמוס: "מתאב אנוכי את גאון יעקב" (עמוס ו' 8), במקום "מתעב".
397
שואל/ת: בעקבות הדיונים על "רוח גבית", מהו הביטוי ההפוך?
רוביק עונה:
השם הרשמי והנפוץ הוא "רוח פנים", לעומת "רוח גב" (ולא "רוח גבית" המקובל יותר). לצידו אפשר למצוא שני ביטויים נוספים: "רוח קדמית" ו"רוח חזיתית".
398
שואל/ת: בעקבות הופעת ויקי כנפו וחברותיה, התחלתי לתהות על קנקנה של הביטוי "אם חד-הורית". האם אין פירושו של "חד-הורי" מי שיש לו הורה אחד בלבד?
רוביק עונה:
נוצר כאן שיבוש אופייני. לא האם חד הורית, אלא המשפחה חד-הורית: משפחה שיש בה רק הורה אחד, ובאנגלית, single parent family. היה נכון לומר "אם במשפחה חד-הורית". כמו במקרים רבים נוצר בשפת הדיבור קיצור דרך, וכך נולד הביטוי "אם חד הורית", שהיכה שורש בשפת הדיבור ובתקשורת. היום נפוץ גם "נשים חד הוריות". גם החלופה "אם לא נשואה" אינה מדויקת ואינה אטרקטיבית לשימוש.
399
שואל/ת: האם הביטוי "הכרת תודה" הוא נכון, או שהוא שיבוש של "הוקרת תודה"?
רוביק עונה:
להיפך. "הוקרת תודה" הוא שיבוש בהשפעת "הכרת תודה", וגם בהשפעת הצמד "לאות תודה" – "לאות הוקרה".
400
שואל/ת: האם הביטוי "חדשות לבקרים" נכון? עד כמה שזכור לי, יש לומר "חדשים לבקרים"?
רוביק עונה:
"חדשים לבקרים" היא הצורה המקורית, מקורה בספר איכה: "חדשים לבקרים רבה אמונתך". רש"י מסביר: "מתחדשים הם חסדיך מיום אל יום". "חדשות לבקרים" היא הצורה הנפוצה באופן מוחלט כמעט בעברית החדשה, אולי בהשפעת ימי הרדיו.
401
שואל/ת: האם הביטוי "טעות לעולם חוזרת" הוא טעות?
רוביק עונה:
אכן, הביטוי הזה הוא טעות, ובדיבור הישראלי היא לעולם חוזרת. הביטוי הנכון הוא "טעות - לעולם חוזר", האדם הטועה חוזר בו ולא הטעות. הציון טל"ח פירושו שבמקרה של טעות יחזור חותם העסקה או הצ'ק ולא יתעקש. "לעולם חוזר" בעקבות מכירה בהונאה מצוי כבר בתלמוד. הרמב"ם כותב על תפילות הש"ץ: "אם טעה בהם, לעולם חוזר". הביטוי המלא מופיע בספרות החל מימי הביניים. "טעות לעולם חוזרת" משמעותו הפוכה: אם עשית טעות, בלי ספק תחזור עליה שוב.
402
שואל/ת: האם הצירוף "מדע בדיוני" הוא תרגום שגוי של הצירוף באנגלית "science fiction"? הרי מדע בדיוני אינו סוג של מדע, אלא סוג של "fiction" (סיפורת)?
רוביק עונה:
החיים מלאי פשרות, והשפה עוד יותר. בניתוח לשוני יבש אכן "מדע בדיוני" אינו מדע. החלופה המתבקשת היא "בדיון מדעי" או "סיפורת מדעית", אבל גם היא מטעה: הרי הבדיון אינו מדעי אלא עוסק בתחום המדע. במטבעות לשון המכילות שם עצם ושם תואר דוגמאות רבות לשיבוש משמעות מדומה כזה.
403
שואל/ת: האם נכון להשתמש בביטוי "במלוא מובן המילה" גם לגבי ביטויים או משפטים שלמים, או שמא רק לגבי מילה אחת?
רוביק עונה:
"במלוא מובן המילה" פירושו "באופן ברור ומובהק", והוא יכול לחול ואף מופיע בפועל ביחס לביטויים בני יותר ממילה אחת, אם כי בדרך כלל לא יותר משתיים.
404
שואל/ת: האם רצוי לומר "ספרים יד שניה" (לא מדויק ומתורגם מדי) או "ספרים משומשים" (כך אני מעדיפה, אך אולי הספרים קצת נעלבים)?
רוביק עונה:
גם אני במקום הספרים הייתי קצת נעלב, כי ספר אינו רהיט. העותק המוצע למכירה אמנם משומש, אבל הטקסט נשאר תמיד חדש לקוראיו. אין רע בתרגום כמו "יד שנייה" מ-second hand, הוא ברור לכל, ויש בו חן והיגיון. בארצות דוברות אנגלית נפוץ גם המונח pre-owned.
405
שואל/ת: הביטוי "ברירת מחדל" כתרגום ל- default הפך שימושי בחיי היום יום בתחומים שונים. כיצד זכתה המילה "מחדל" לכבוד הזה?
רוביק עונה:
"ברירת מחדל" מופיע לראשונה במילון האקדמיה לענייני מידע (פרק 15, שפות תכנות), שהוצג בשנת 1990. יש כאן תרגום שאילה: default פירושה מחדל באופן כללי, ובאנגלית הורחבה משמעותה גם למשמעות "החלופה המתקיים כאשר לא נבחרת כל חלופה שהיא", בעיקר במסגרת ביטויים כמו by default או default choice. העברית, כמו במקרים רבים, בוודאי בתחום המחשב, הלכה כאן בעקבות האנגלית.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >