שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
406
שואל/ת: מדוע אומרים: "למתוח ביקורת"? איזו מתיחה יש כאן?
רוביק עונה:
הביטוי הוא מהעברית החדשה ולא מצאנו לו מקור לועזי ישיר. יתכן שהתגלגל מהביטוי "למתוח את הדין", להחמיר בדין, שמקורו בתלמוד. אפשרות אחרת היא שיש כאן גלגול מאנגלית: level criticism, להעביר או להעלות ביקורת.
407
שואל/ת: מדוע משתמשים בפועל להלבין בביטוי "הלבין את פניו ברבים"?
רוביק עונה:
במסכת אבות נאמר "המלבין פני חברו ברבים ... אין לו חלק לעולם הבא". עובדיה מברטנורא מפרט בעקבות התלמוד: "המתבייש פניו מאדימות תחילה ואח"כ מתלבנות. כשמביישין את האדם, בתחילה הרוח מתנועע לצד חוץ כמי שמתמלא חימה ופניו מאדימות, וכשאינו מוצא טענה כיצד יסיר הבושת ההוא מעל פניו, הוא דואג בקרבו ונכנס הרוח לצד פניו מפני הצער, ופניו מתכרכמים ומתלבנים".
408
עירית דויטש שואל/ת: ארז טל, בתכניתו "אל תפיל את המיליון", נוהג לומר "זה הכול או כלום". נראה לי שנכון לומר "זה הכול או לא כלום", שהרי כלום הוא משהו. האם יש אמת בדברי?
רוביק עונה:
יש אמת, אך חלקית. 'כלום' הוא אכן משהו, אבל השימוש בו הוא תמיד בשלילה: "לא ראיתי כלום" או סתם "לא כלום". השימוש שלא בלשון שלילה הוא קיצור דיבורי לגיטימי.
409
שואל/ת: דוברים רבים המבקשים להדגיש כי לעמדה מסויימת יש תמיכה או התנגדות ברורה, מדגישים כי "רוב רובו" של הציבור שותף לדעתם. אבל "רוב רובו" הוא חלק של הרוב, ויכול להיות גם מיעוט?
רוביק עונה:
מבחינה מתמטית הצדק עם השואל: "רוב רובו" הוא חלק מן הרוב, ואילו כוונת הביטוי היא שמדובר ברוב הגדול ביותר האפשרי. ההיגיון הלשוני של דוברי השפה הושפע מהביטוי התלמודי "כל כולו", שפירושו "הכול ללא שיור". באנלוגיה נוצר הביטוי "רוב רובו", והרי לך הוכחה נוספת לכך שהלשון אינה מתמטיקה.
410
שואל/ת: האם אירוע דו שבועי הוא אירוע המתרחש אחת לשבועיים או פעמיים בשבוע?
רוביק עונה:
דו שבועי מתרחש פעם בשבועיים, ומכאן דו שבועון. מה שמתרחש פעמיים בשבוע הוא חצי שבועי.
411
שואל/ת: האם הביטוי "למירב ידיעתי" הוא תקני?
רוביק עונה:
"מירב" (או מרב) נולדה בעברית החדשה בעקבות "מיטב" המקראית, במשמעות "החלק הגדול ביותר". "למירב ידיעתי", כמו "למיטב ידיעתי" פירושו "עד כמה שידיעתי מגעת". ביסוד שני הביטויים עומדת דווקא צניעות: מי שמדבר על "ידיעתי הרבה ביותר" או "ידיעתי הטובה ביותר" רומז שהוא אינו יודע כול.
412
שואל/ת: בשיחת רעים עלתה הטענה שבביטוי "למצוא חן בעיני מישהו" הפעולה נעשית בעצם ע"י האדם הסביל. כלומר: אם מישהו מוצא חן בעיני, משמע שהאדם השני מוצא את החן בעיניים שלי. האם כך הדבר?
רוביק עונה:
הביטוי "למצוא חן" התגלגל מהשימוש המקראי הרווח "אם נא מצאתי חן בעינייך". ההסבר הרווח להולדתו של הביטוי, שהיה לצירוף כבול, הוא שאדם מסוים מגלה בהבעת פניו ועיניו של זולתו חיבה ("חן") כלפיו.
413
שואל/ת: "מכל מלמדיי השכלתי" - האם זה אומר שמכל מי שלימד אותי למדתי משהו, או שבעצם אני משכיל יותר מכל אלה שלימדו אותי?
רוביק עונה:
הפסוק מופיע בתהלים קיט. כמעט כל המפרשים ראו בכך דרך הצטנעות: צריך ואפשר ללמוד מכל אדם, גם אם אינו חכם ודגול. במסכת אבות כתוב: "איזהו חכם? הלומד מכל אדם, שנאמר: מכל מלמדי השכלתי". חנוך אלבק מוסיף: "מכל אדם – ואפילו קטן ממנו".
414
שואל/ת: איך אפשר להסביר את הביטוי "היום בלילה". והרי באומרנו "יום" אנו מתכוונים לשעות האור ולא ליממה, שהיא בת 24 השעות?
רוביק עונה:
"יום" פירושו בדרך כלל שעות האור, ולעתים משמעותו יממה. "היום", כמו today האנגלי, פירושו "בתאריך זה", דהיינו, 24 השעות מחצות לחצות.
415
שואל/ת: אני תוהה לגבי מקור המושג "חברה בת". שמעתי טענה של מרצה שמקור המושג בתקופה בה בנות עשו כל מה שאמרו להן. אני סבורה כי השם "חברה בת" בא לציין שייכות עמוקה לחברה בעלת השליטה במניותיה, והתוספת "בת" למילה "חברה" היא פשוט מפני שמילה זו הינה בלשון נקבה"?
רוביק עונה:
"חברה בת" היא תרגום של subsidiary company, דהיינו, חברה משנית או נתמכת, שנולדת מתוך חברה גדולה יותר, שהיא "חברה אם". המונח הזו הוא תרגום של המונח האנגלי parent company, דהיינו, חברה-הורה, בלי ציון מין. כפי שהנחת, בעקבות תג המין הנשי של המילה "חברה", התקבלו "חברה אם" ו"חברה בת", מה גם שבאנגלית קיים המונח sister company – חברה אחות. באשר להשקפת המרצה, נראה לי שהוא לגם כוסית לפני השיעור. האקדמיה ללשון, אגב, קובעת כי מותר לומר גם "חברת בת".
416
שואל/ת: אשמח אם תתייחס למקרה של המילים/ביטויים "תקדים" ו"חסר תקדים". שניהם בעלי אותה משמעות, למרות שלכאורה הקידומת "חסר" צריכה להפוך את המילה להיפוכה?
רוביק עונה:
שאלה מעניינת. "תקדים" הוא שם עצם, שפירושו "אירוע ראשון בסדרת אירועים בעלי מכנה משותף". "חסר תקדים" הוא שם תואר המוצמד לאירוע ופירושו: "לא היה אירוע דומה לו בעבר". קירבת המשמעות נעוצה במשמעות המיוחדת של המילה "תקדים", היוצרת מעין חזרה אינסופית בזמן: דבר מהווה תקדים רק אם אין לו תקדים. השוני במשמעות הוא ש"חסר תקדים" מתייחס לעבר, ו"תקדים" מתייחס לעתיד.
417
שואל/ת: בביטוי "לפתע פתאום" שורש המילה 'פתאום' הוא פ.ת.ע. אם כך, היכן נעלמה ה-ע'?
רוביק עונה:
אין ביטחון מלא ששורש המילה "פתאום" הוא פ.ת.ע., אך זו ההנחה המקובלת. חילופי א' בע' קיימים כבר במקרא, כמו בספר עמוס: "מתאב אנוכי את גאון יעקב" (עמוס ו' 8), במקום "מתעב".
418
שואל/ת: בעקבות הדיונים על "רוח גבית", מהו הביטוי ההפוך?
רוביק עונה:
השם הרשמי והנפוץ הוא "רוח פנים", לעומת "רוח גב" (ולא "רוח גבית" המקובל יותר). לצידו אפשר למצוא שני ביטויים נוספים: "רוח קדמית" ו"רוח חזיתית".
419
שואל/ת: בעקבות הופעת ויקי כנפו וחברותיה, התחלתי לתהות על קנקנה של הביטוי "אם חד-הורית". האם אין פירושו של "חד-הורי" מי שיש לו הורה אחד בלבד?
רוביק עונה:
נוצר כאן שיבוש אופייני. לא האם חד הורית, אלא המשפחה חד-הורית: משפחה שיש בה רק הורה אחד, ובאנגלית, single parent family. היה נכון לומר "אם במשפחה חד-הורית". כמו במקרים רבים נוצר בשפת הדיבור קיצור דרך, וכך נולד הביטוי "אם חד הורית", שהיכה שורש בשפת הדיבור ובתקשורת. היום נפוץ גם "נשים חד הוריות". גם החלופה "אם לא נשואה" אינה מדויקת ואינה אטרקטיבית לשימוש.
420
שואל/ת: האם הביטוי "הכרת תודה" הוא נכון, או שהוא שיבוש של "הוקרת תודה"?
רוביק עונה:
להיפך. "הוקרת תודה" הוא שיבוש בהשפעת "הכרת תודה", וגם בהשפעת הצמד "לאות תודה" – "לאות הוקרה".
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >