שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
421
שואל/ת: האם הביטוי "טעות לעולם חוזרת" הוא טעות?
רוביק עונה:
אכן, הביטוי הזה הוא טעות, ובדיבור הישראלי היא לעולם חוזרת. הביטוי הנכון הוא "טעות - לעולם חוזר", האדם הטועה חוזר בו ולא הטעות. הציון טל"ח פירושו שבמקרה של טעות יחזור חותם העסקה או הצ'ק ולא יתעקש. "לעולם חוזר" בעקבות מכירה בהונאה מצוי כבר בתלמוד. הרמב"ם כותב על תפילות הש"ץ: "אם טעה בהם, לעולם חוזר". הביטוי המלא מופיע בספרות החל מימי הביניים. "טעות לעולם חוזרת" משמעותו הפוכה: אם עשית טעות, בלי ספק תחזור עליה שוב.
422
שואל/ת: האם הצירוף "מדע בדיוני" הוא תרגום שגוי של הצירוף באנגלית "science fiction"? הרי מדע בדיוני אינו סוג של מדע, אלא סוג של "fiction" (סיפורת)?
רוביק עונה:
החיים מלאי פשרות, והשפה עוד יותר. בניתוח לשוני יבש אכן "מדע בדיוני" אינו מדע. החלופה המתבקשת היא "בדיון מדעי" או "סיפורת מדעית", אבל גם היא מטעה: הרי הבדיון אינו מדעי אלא עוסק בתחום המדע. במטבעות לשון המכילות שם עצם ושם תואר דוגמאות רבות לשיבוש משמעות מדומה כזה.
423
שואל/ת: האם נכון להשתמש בביטוי "במלוא מובן המילה" גם לגבי ביטויים או משפטים שלמים, או שמא רק לגבי מילה אחת?
רוביק עונה:
"במלוא מובן המילה" פירושו "באופן ברור ומובהק", והוא יכול לחול ואף מופיע בפועל ביחס לביטויים בני יותר ממילה אחת, אם כי בדרך כלל לא יותר משתיים.
424
שואל/ת: האם רצוי לומר "ספרים יד שניה" (לא מדויק ומתורגם מדי) או "ספרים משומשים" (כך אני מעדיפה, אך אולי הספרים קצת נעלבים)?
רוביק עונה:
גם אני במקום הספרים הייתי קצת נעלב, כי ספר אינו רהיט. העותק המוצע למכירה אמנם משומש, אבל הטקסט נשאר תמיד חדש לקוראיו. אין רע בתרגום כמו "יד שנייה" מ-second hand, הוא ברור לכל, ויש בו חן והיגיון. בארצות דוברות אנגלית נפוץ גם המונח pre-owned.
425
שואל/ת: הביטוי "ברירת מחדל" כתרגום ל- default הפך שימושי בחיי היום יום בתחומים שונים. כיצד זכתה המילה "מחדל" לכבוד הזה?
רוביק עונה:
"ברירת מחדל" מופיע לראשונה במילון האקדמיה לענייני מידע (פרק 15, שפות תכנות), שהוצג בשנת 1990. יש כאן תרגום שאילה: default פירושה מחדל באופן כללי, ובאנגלית הורחבה משמעותה גם למשמעות "החלופה המתקיים כאשר לא נבחרת כל חלופה שהיא", בעיקר במסגרת ביטויים כמו by default או default choice. העברית, כמו במקרים רבים, בוודאי בתחום המחשב, הלכה כאן בעקבות האנגלית.
426
שואל/ת: הביטוי "עלה בתוהו" פירושו "לא הצליח", אז מדוע "עולים" ולא "יורדים בתוהו"?
רוביק עונה:
מקור הביטוי בספר איוב: "יילפתו אורחות דרכם, יעלו בתוהו ויאבדו" (ו' 18). אבן עזרא מסביר: "והטעם על הנחלים שיעלו באד, והעניין כי המים תולדתם לרדת למטה, וכאשר ישובו אד יעלו בתוהו ויאבדו".
427
שואל/ת: המושג "בן-אדם" מובן לי, כי כולנו בניו של אדם, שהיה הראשון. לא מובן לי המושג "בן-אנוש". הרי לא בהכרח כולנו בניו של אנוש, שכן לשת נולדו עוד בנים ובנות חוץ מאנוש?
רוביק עונה:
"אדם" ו"אנוש" הם במקרא ובעברית בכלל שמות נרדפים לכלל המין האנושי, והם קיימים במשמעות זו בגירסאות שונות בשפות שמיות אחרות. אדם ואנוש הפרטיים נגזרו מן השם הכללי, ולא להיפך. משמעות הצירופים "בן אדם" ו"בן אנוש" הוא "שייכים למין האנושי". "בן אדם" נפוץ מאוד במקרא, "בן אנוש" מופיע רק פעם אחת, בספר תהילים. יש להוסיף לכך כי הפסוק הראשון בדברי הימים א' הוא "אדם שת אנוש", ובהמשך, בפסוק 4, מגיעים אל צאצאיו של אנוש: נח, שם, חם ויפת. מכאן שעל פי הגירסה התנ"כית כולנו בניו של אנוש, ויתר הצאצאים של בניו ובנותיו האחרים נשמדו במבול. בימי הביניים נטבעו המלים "אנושי" ו"אנושיות" על מנת לבטא את המשותף לכלל בני האדם, לעומת בעלי החיים. בעברית החדשה יש להן קונוטציה של טוב לב ונדיבות.
428
שואל/ת: הנוסח "היכון, הכן, צא!" מופיע במירוצים, בדומה לרמזור: אדום צהוב ירוק. האם "היכון" ו"הכן" אינם בעצם אותה מילה?
רוביק עונה:
לצד הנוסח שהביא ליאור קיים הנוסח: "מוכנים? היכון, צא!" הצורה האנגלית של המונחים חד משמעית יותר: "steady, ready, go!". בכל מקרה, "היכון" היא התראה לקראת יציאה, בעוד "הכן" היא הוראה להתארגנות מעשית ליציאה.
429
שואל/ת: זכור לי שיר משחק מילדותי שמילותיו הן: "יש לנו תיש, לתיש יש זקן, ולו ארבע רגליים, וגם זנב קטן. במקל, בסרגל, מה שבא ליד". שאלתי היא, מה בדיוק אמורים לעשות עם המקל ולמה?
רוביק עונה:
ארבע השורות הראשונות של "יש לנו תיש" הן השיר המקורי, שנכתב בידי יצחק אלתרמן, אביו של נתן אלתרמן. על בסיס השיר יצרו ילדי ישראל התמימים גירסה חתרנית: "יש לנו רבי/לרבי יש זקן/ ולו ארבעה תלמידים/ והוא מכה אותם/ במקל, בסרגל/ מה שבא ליד". החלק עם הרבי נגנז, ונשארו רק מעלליו, המיוחסים לתיש שלא עשה כל רע.
430
שואל/ת: יש לי בעיה בהבנת המושג "אדם משכמו ומעלה". האם משכמו ומטה הוא אינו אדם?
רוביק עונה:
הביטוי מופיע פעמיים בספר שמואל א' ומתייחס לשאול. משמעותו שם פשוטה: אדם הגבוה מאחרים, כלומר, שחלק הגוף שמעל שכמו מתנשא מעבר לגובהו של אדם רגיל. בעברית החדשה קיבל הביטוי משמעות מטאפורית: אדם בעל תכונות מיוחדות.
431
שואל/ת: כיצד נכון לומר: "לא ב-ל' רבתי" או "לא ב-א' רבתי"? אני סבור שהאפשרות הראשונה היא הנכונה, כיוון שהאות הראשונה והמובילה צריכה להיות המודגשת, וזאת בדומה לאנגלית: "No with a capital N"?
רוביק עונה:
אות רבתי היא אות המופיעה במקרא, על פי המסורה, בהגדלה לצורך הבלטה, ולאו דווקא בראש המילה. כך במילה "בראשית" הפותחת את המקרא, או האותיות ע' וד' במלים "שמע" ו"אחד" ב"שמע ישראל" בספר דברים. מכאן ההשראה לגירסה העברית של הביטוי האנגלי No with a capital N, שפירושו "בשום פנים ואופן לא". "לא בא' רבתי" הועדף באופן טבעי על "לא בל' רבתי" עקב בכירות האות א', וכן להסיר ספק שהמילה אינה "לו".
432
שואל/ת: לאחרונה מרבים להשתמש בביטוי "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו" במשמעות שהפוגעים במדינה באים מתוכה. האם לכך התכוון הנביא?
רוביק עונה:
ישעיהו התכוון למשהו אחר לגמרי. הפסוק המקורי מופיע בפרק מט, במסגרת נבואת נחמה, ופירושו שם שהאויב שבא להחריב את ציון יעזוב אותה. יש לציין שכמה מפרשני התנ"ך כגון מצודת דוד מבינים את הפסוק במשמעותו העכשווית.
433
שואל/ת: לאחרונה שמעתי לא אחת בתקשורת את הביטוי "הובא לקבורות". האם נכון לומר כך?
רוביק עונה:
"הובא לקבורות" הוא ביטוי חדש, אך הוא מזכיר את הביטוי התלמודי "ניתנו לקבורות" שנכתב במדרש תנחומא על הרוגי בית"ר. הוא מעין וריאציה על "הובא למנוחות", שגם הוא ביטוי מהעברית החדשה. הרעיון שהמוות הוא מנוחה מופיע כבר בתלמוד: "בכו לאבלים ולא לאבידה, שהיא למנוחה ואנו לאנחה". צורת הריבוי "מנוחות" מופיעה בהקשר זה בימי הביניים. בשני המקרים זהו גם המקור לביטוי "עזב לאנחות".
434
שואל/ת: למה אומרים "ירוק מקנאה"?
רוביק עונה:
הצבע הירוק מופיע במקורות היהדות ובשפות שונות לציון מחלה וגם כעס. הקישור הישיר שלו לקנאה מצוי בכתבי שקספיר, הן ב"הסוחר מוונציה" והן ב"אותלו" שם אומר יאגו: "היזהרו מהקנאה, היא המפלצת ירוקת העין".
435
שואל/ת: למה אומרים "ללמד סניגוריה?" מה עניין לימוד לכאן?
רוביק עונה:
הביטוי נפוץ ביותר בתלמוד, כמו גם "ללמד זכות" וכן "ללמד קטגוריה", ו"ללמד חובה". "לימד" כאן פירושו "השמיע טענות", "הביא מידע רלוונטי".
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >