שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
451
שואל/ת: קראתי באחד העיתונים את המשפט "לברור את המוץ מהתבן". ככל הידוע לי מדובר בשיבוש?
רוביק עונה:
תבן הוא הקש שנותר אחרי הדיש. מוץ הם הקשקשים העוטפים את גרגרי השיבולים. הבר היא התבואה עצמה, הגרגרים המלאים. הביטוי "להפריד (או לברור) את הבר מן התבן" מופיע כבר בימי הביניים אצל רד"ק: "נפה היא הכברה שמניפין בה התבואה ואותה אינה לשוא אלא לברר הבר מן התבן", ובמשמעות המושאלת של הבחנה בין עיקר וטפל אצל הרשב"א (מן המאה ה-13): "ואתה בשכלך הבר, תברור התבן מן הבר". מקורו בספר ירמיה: "מה לתבן את הבר?". "להפריד (או לברור) את המוץ מן התבן" הוא שיבוש נפוץ, גם בסדר הפוך. גרסה יצירתית נוספת: "להפריד את המוץ מן הבר".
452
אילנה שואל/ת: מהו "זהב שחור" בשיר "עטור מצחך זהב שחור" ששר אריק איינשטיין?
רוביק עונה:
השיר נכתב כידוע על ידי אברהם חלפי. הזהב השחור הוא השיער השחור העוטר את מצח האהובה, אבל הצירוף משמש בכל זאת נושא לשאלות והשערות, בין היתר כי "הזהב השחור" הוא כינוי לנפט, ומקורו באנגלית: Black gold. היו שהרחיקו לכת וטענו ש"עטור" היא רמז לא-טור, על קידוחי הנפט שלה, רעיון יצירתי אך מופרך מעיקרו. אסוציאציה לשונית קרובה יותר היא הביטוי המקראי "זהב שחוט", כלומר, זהב מרוקע, וגם, כנרמז בשיר, חרוז ל"אור".
453
עמרי מאזור שרון שואל/ת: סבתא שלי שרדה את השואה. היא לא ניצלה בזכותו של מישהו אלא פשוט פעלה כך ששרדה. האם לא נכון להעדיף "שרידת שואה" או "שורדת שואה", על פני "ניצולת שואה"?
רוביק עונה:
קשה להתווכח עם מילים שהשתרשו. השם "ניצולי שואה" מתייחס לשואה כסכנה מקיפה ואימתנית החלה על כל מי שחי בארצות הכיבוש באותן שנים. "לשרוד" אולי מדויק יותר במקרים מסוימים, אך הוא אינו מעביר את היסוד הדרמטי בחייהם של כל היהודים שעברו את השואה ונותרו בחיים.
454
ענר מתל אביב שואל/ת: האם נכון להגיד 'כפל זהירות' במקום 'משנה זהירות'?
רוביק עונה:
אחת המשמעויות המקוריות של המילה התנ"כית 'משנֶה' היא "כפול שתיים". לכן אין בעיה בצירופים המקובלים והיפים "משנה זהירות", "משנה מרץ", "משנה תוקף" ועוד.
455
אבי מאזור המרכז שואל/ת: האם המושג "רקמה אנושית אחת" בשיר ששרה חווה אלברשטיין היה קיים לפני שהשיר הנ"ל נכתב?
רוביק עונה:
"רקמה אנושית" בשיר שכתב מוטי המר התגלגל מביטוי דומה בלועזית. באנגלית מצוי הצירוף social fabric מארג או מרקם חברתי. המקבילה בגרמנית היא Sozialgefüge. אפשר למצוא באנגלית גם בתפוצה נמוכה את הצירוף human fabric, מרקם אנושי, אך נראה שבשיר זהו פיתוח ישראלי.
456
אוהד מתל אביב שואל/ת: האם תוכל לחדד את ההבדל ואת הדמיון שבין שני הביטויים "פשוטו כמשמעו" ו"תרתי משמע"?
רוביק עונה:
מדובר בניגוד של ממש. 'תרתי משמע' הוא ביטוי בארמית תלמודית, ופירושו: שני משמעים, כלומר, אמירה מסוימת יכולה להשתמע לשתי פנים. 'פשוטו כמשמעו', ביטוי המופיע אצל רש"י, פירושו שלאמירה כלשהי יש רק משמעות אחת, והיא אינה יכולה להשתמע לשתי פנים. מקור שני הביטויים בתלמוד.
457
אילן ניר שואל/ת: איך נוצר הביטוי "כור היתוך" במשמעות של טמיעה חברתית? מה מקורו של הדימוי?
רוביק עונה:
ההיתוך עליו שואל אילן נקשר באופן מצמרר לאימה הגרעינית היפנית של הימים האלה, והיא התכת המוטות בכורים הגרעיניים. התכה או היתוך היא המסת מתכות, והיא נועדה לשתי מטרות שונות. מטרה אחת היא ליצור גושי מתכת צרופה, המופרדת באמצעות ההתכה מהסיגים שלה. על כן כתוב בספר יחזקאל: "כְּהִתּוּךְ כֶּסֶף בְּתוֹךְ כּוּר כֵּן תֻּתְּכוּ בְתוֹכָהּ". הכור של יחזקאל הוא תנור ההתכה לצורך יצירת הכסף הצרוף מסיגיו, והוא נבחר לאכלס גם את האנרגיה האטומית בעידן המודרני, מול המילה האנגלית reactor. התפקיד השני של ההיתוך הוא ליצור גושי מתכת המורכבים מכמה מתכות באמצעות ההתכה, ומכאן גם 'נֶתֶךְ', גוש מתכת שנוצר מהתהליך הזה. את ההתכה הזו עשו בימי הביניים בקדירה גדולה שנקראה קדירת התכה, או melting pot. בראשית המאה העשרים כתב הסופר היהודי-אנגלי ישראל זנגוויל מחזה בשם זה, שבו תואר מצב המהגרים באותה תקופה. זנגוויל ראה במהגרים קבוצות שונות זו מזו, האמורות להפוך למקשה תרבותית אחת. כאשר עסקו מקימי מדינת היהודים בשאלת קבוצות המהגרים המגיעות לארץ ישראל נאחזו בדימוי שטבע זנגוויל, אבל קראו לו בשם המקראי, בעקבות יחזקאל: כור ההיתוך. ביטוי אחר שנולד באותם ימים היה "כור המצרף", בעקבות פסוק בספר משלי, וכאן הכוונה דווקא לשימוש המקראי בכור ההיתוך: הפקה של מתכת הצרופה מסיגיה.
458
איתן ברלב שואל/ת: מדוע אומרים שפת אם ולא שפת אב? מתי שפת אמי היא השפה שלי, ומה קורה אם אמי עלתה בגיל שלוש?
רוביק עונה:
"שפת אם" היא מונח יסוד בתחום הקניית השפה, ופירושו השפה הטבעית שהילד קולט בינקותו. הביטוי מצוי במגוון רב של לשונות. הרעיון המונח ביסודו הוא שהילד קולט את השפה באופן טבעי וראשוני מאמו, והוא בוודאי נכון בחברות רבות שבהם אין כמעט מפגש בין האב לבין צאצאיו הפעוטים. בהחלט יתכן ששפת אמך היתה יידיש, או גרמנית או ערבית, אבל שפת האם שלך תהיה עברית, כי בבית שבו גדלת דיברו עברית. בקהילות היהודיות שפת האם היתה בדרך כלל השפה היהודית, יידיש, לדינו וכדומה. הביטוי מאמלושען, לשון אם, הוא שם נרדף ליידיש.
459
אלון גילדוני שואל/ת: הייתי רוצה לדעת אם תוכל לסייע בביאור צמד המלים "אחר כבוד", מהו פירושן המילולי ומתי ראוי לעשות בהן שימוש?
רוביק עונה:
מקור הביטוי בספר זכריה ב', "אחר כבוד שלחני אל הגויים השוללים אתכם". הפרשנים מתקשים לפרש אותו באופן משכנע. ברוב המקרים המשמעות לדעתם היא חיובית: "אחר כבוד" פירושו "לצורך הגדלת הכבוד", או לצורך שמירה עליו. בעברית החדשה השימוש בצירוף הוא בדרך כלל אירוני: "שלח אותו אחר כבוד" פירושו "שלח אותו ללא כבוד". שימושים אירוניים ב"כבוד" מוכרים בביטויים נוספים נוסח "עם כל הכבוד", ו"יש/אין כבוד".
460
אלכס שפי שואל/ת: האם הצירוף "בדי.אֶן.אֵיי. שלו" מתכוון ל"מִטֶבַע ברייתו"?
רוביק עונה:
השימוש המטאפורי במונח "בדי.אן.איי. של" מתפשט אצלנו ומתייחס למהות הטבועה באדם או בקבוצה. "מטבע ברייתו" היא הצעה נאה למונח העברי. מקורה בספרות ההשכלה, והיא מצויה אצל מנדלה מוכר ספרים. במקורות מצוי ביטוי מוקדם יותר: 'בטבע בריאותו'.
461
אלכסנדר לוין שואל/ת: רבים מאוד משתמשים במהלך שיחה בביטויים "האמת היא ש...", "למען האמת" וכדומה. מדוע וממתי השימוש בצורת דיבור זו?
רוביק עונה:
הביטויים האלה מתורגמים משפות אירופה, כמו אנגלית: the truth is that, גרמנית: in Wahrheit, צרפתית ועוד. הביטוי "לאמיתו של דבר" נשען על התלמוד הירושלמי: "לא ביקש רבי אלא לעמוד על אמיתן של דברים".
462
אלעד שואל/ת: מדוע שכר עבודה של עורכי דין נקרא "שכר טרחה"?
רוביק עונה:
שכר טרחה הוא תשלום על עבודה מוגדרת, בניגוד לתשלום קבוע, כלומר, משכורת. מקור המונח בספרות הפרשנית של ימי הביניים, ושם בצורה ארמית: שכר טירחא. שם הוא מוצג כדי להבדיל בינו לבין שכר על מוצרים, וכן בהבדלה משכר קבוע. הצירוף הקדום יותר המופיע במשנה לצרכים אלה הוא "שכר פעולה". היום שכר טרחה משמש רק בתחום המשפט, והוא מופיע בחוק הישראלי להגבלת שכר הטרחה לסיוע משפטי לנכי רדיפות הנאצים משנת 1961. הלשונאי המשפטן אביעד הכהן מביא סיפור על אבא אבן, שאמר על עורך דין מפורסם שייצג אותו בתביעה: "פלוני חסך לי תשלום מס של מיליון ש"ח, אך נטל אותם כשכר טרחתו".
463
אמיר שואל/ת: למה אומרים "פאה נוכרית" ולא "פאה" סתם?
רוביק עונה:
הביטוי "פאה נוכרית" לקוח היישר מן המשנה, במסכת שבת. שם נכתב: "יוצאה אשה בחוטי שער בין משלה בין משל חבירתה, בין משל בהמה, ובטוטפת ובסנבוטין בזמן שהן תפורין בכבול, ובפאה נכרית לחצר". היא נקראת 'נכרית', מאחר שהיא עשויה, כהגדרת חנוך אלבק, "משיער נשים אחרות".
464
אמציה כרמון שואל/ת: לא מעט שלטי אזהרה מזהירים מפני 'סכנת חיים'. האם לא נכון יותר לכתוב 'סכנת מוות'?
רוביק עונה:
צורות סמיכות מייצגות אפשרויות רבות. "סכנת מוות" היא סכנה שיתרחש מוות; "סכנת חיים" היא סכנה המאיימת על החיים. שתי האפשרויות קיימות בשפות נוספות כמו רוסית ויידיש, "סכנת מוות" מופיע בספרות ימי הביניים.
465
אסנת שואל/ת: האם תוכל להציל אותנו מהשימוש הנפוץ והקלוקל במושג "החלום ושברו"? הרי המשמעות היא החלום ופתרונו?
רוביק עונה:
'שבר' במקרה זה במקרא הוא אכן פתרון, צורה משנית של 'סבר'. היום שבר בש' ימנית פירושו ניפוץ או התרסקות. בניגוד לאסנת לא נראה לי שיש כאן שימוש קלוקל, אלא גלגול מודרני לגיטימי של ביטוי עתיק.