שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
451
אמציה כרמון שואל/ת: לא מעט שלטי אזהרה מזהירים מפני 'סכנת חיים'. האם לא נכון יותר לכתוב 'סכנת מוות'?
רוביק עונה:
צורות סמיכות מייצגות אפשרויות רבות. "סכנת מוות" היא סכנה שיתרחש מוות; "סכנת חיים" היא סכנה המאיימת על החיים. שתי האפשרויות קיימות בשפות נוספות כמו רוסית ויידיש, "סכנת מוות" מופיע בספרות ימי הביניים.
452
אסנת שואל/ת: האם תוכל להציל אותנו מהשימוש הנפוץ והקלוקל במושג "החלום ושברו"? הרי המשמעות היא החלום ופתרונו?
רוביק עונה:
'שבר' במקרה זה במקרא הוא אכן פתרון, צורה משנית של 'סבר'. היום שבר בש' ימנית פירושו ניפוץ או התרסקות. בניגוד לאסנת לא נראה לי שיש כאן שימוש קלוקל, אלא גלגול מודרני לגיטימי של ביטוי עתיק.
453
אסף מתל אביב שואל/ת: מהיכן הגיע ומה פירוש המונח "ניצלת בעור שיניך"? - הרי אין עור על השינים?
רוביק עונה:
באיוב כתוב: "בעורי ובבשרי דבקה עצמי, ואתמלטה בעור שיני". אבן עזרא מפרש: "לא נמלטתי, אלא כמו שיני בעור" (כלומר, לא הצלחתי להימלט, כמו שהשיניים דבוקות לעור). פירוש מצודת דוד מקאברי משהו: "אשא כל בשרי בשיני, כי כל הבשר נלקה ונשחת, ולא נותר מהם ... לבד הבשר הדבוק בשיני". באנגלית יש ביטוי זהה: by the skin of his teeth, והוא לקוח לפי כל הסימנים מתרגום התנ"ך לאנגלית.
454
אורי שואל/ת: כשהייתי קטן אימי ברכה אותי לקראת השינה בברכה 'חלומות פז וליל רז'. האם הביטוי הזה מקובל?
רוביק עונה:
אורי לא פירט מתי היה קטן, אבל הברכה הזו הרדימה דורות רבים של ילדים. החלק הראשון שלה, "חלומות פז" נפוץ עוד יותר, ומופיע גם בשיר של מיכה שטרית ו"החברים של נטשה": "חלומות פז דינוזאור יקר/ ותדליק את הר הגעש כי הלילה קצת קר".
455
בלפור חקק שואל/ת: אני מכיר את הצירוף "זמנים חדשים, זמירות חדשות". לאחרונה אני שומע לא פעם צירוף הפוך: "זמנים חדשים, זמירות ישנות". מהו הצירוף המקורי?
רוביק עונה:
הצירוף המקורי הוא הראשון, והוא קיים בשורה של שפות משפיעות כמו אנגלית, גרמנית, רוסית ועוד. הגירסה השנייה היא פיתוח ישראלי לגיטימי.
456
גדעון נח שואל/ת: "היכן הופיע הביטוי הקלוקל שנדבק לרוב האנשים "כאילו מה"?
רוביק עונה:
"כאילו מה" מבטא זלזול או ספק והוא מורכב משניים: "כאילו" שהוא גלגול של like האמריקני, שעליה נכתב רבות. "מה" שייך למה שקראתי במדור זה "מחלקת קטועי הגפיים", משפט הנחתך באמצע מטעמי קיצור, דוגמת "אין לי שמץ". אפשר לראות ב"מה" קיצור של "מה קרה?", ""מה הוא חושב לעצמו" ועוד. דנה ברגר שרה ב"קחי נשימה": "שומרת על הגבר שלך/ שלא יצא בלילות/ כאילו מה כבר יכול לקרות". "כאילו מה" הוא קרוב לשוני של "למה מה", שהוא קיצור של "למה מה קרה". הוא מושפע גם מ"כאילו דה", שפירושו, "העניין ברור מאליו", תרגום ישיר של הביטוי האמריקני like duh?!.
457
גיורא רמות שואל/ת: מה פרוש "בני מֵרוז" בשירו של ביאליק "ברכת עם"?
רוביק עונה:
בשיר "ברכת עם", המוכר יותר כ"תחזקנה", כותב ביאליק: "ולמה המפגרים פעמיכם כמו בוששו/ העבד ישראל, האם בני מרוז"? ביאליק מתייחס לפסוק בשירת דבורה, שבו הואשמו אנשי מרוז על שלא באו לעזרת ה' ונהגו בפחדנות. הדעה הרווחת היא שמרוז הוא יישוב בשבט נפתלי, אך על פי פרשנות אחרת מ' היא מילית יחס, 'רוז' היא קיצור של רוזנים, ויש כאן האשמה נגד הרוזנים (המנהיגים) על שלא הצטרפו למלחמה.
458
גיל שליט שואל/ת: מתי ולמה החליף המושג "בסופו של יום" את "בסופו של דבר"?
רוביק עונה:
הביטוי "בסופו של דבר" הוא מהמקורות, מלשון ימי הביניים. הרמב"ם, למשל, אומר בפירוש למשנה: "תהיה תכליתו בסופו של דבר שמגיע לדבר שחייבין על זדונו כרת" (סנהדרין יא ב). "בסופו של יום" הוא תרגום מאנגלית, מן הביטוי at the end of the day, שחדר אלינו בגל הגלובאלי. עם זאת, "בסופו של דבר" עדיין נפוצה הרבה יותר מ"בסופו של יום".
459
דוד מירום שואל/ת: מה ההסבר לכינוי "נמוך מצח"?
רוביק עונה:
זהו תרגום של הביטוי lowbrow, שמשמעותו אדם חסר השכלה, ניגוד של highbrow (גבוה מצח), במשמעות אינטקלטואל. שני הביטויים נוצרו באנגלית האמריקנית בראשית המאה העשרים.
460
חיים מת"א שואל/ת: אני שובר את הראש שנים בקשר לביטוי "עני מרוד". מה זה מרוד?
רוביק עונה:
הביטוי מופיע בתנ"ך, בספר ישעיהו. המילה "מרוד" פירושה מדוכא וגם חסר מנוחה, ויש השערות רבות למקורה, אך אף אחת אינה מבוססת דיה. המילה מזכירה את השורש הערבי מר"ד שפירושו חולה, שהמקבילה שלו בתנ"ך היא מר"ץ באותה משמעות, אך כנראה השורש שונה.
461
יוחאי שולמן שואל/ת: נתקלתי בביטוי של משפטנים, "בקצירת האומר". האם זהו שיבוש של "בקצירת העומר"?
רוביק עונה:
לא בדיוק שיבוש, אלא משחק מילים חביב שהמשפטנים התאהבו בו, מאחר שהוא חלופה לביטוי האנגלי-משפטני הנפוץ in a nutshell.
462
יונתן באר שואל/ת: מדוע אומרים 'ניצח את המשחק', והאם זה נכון?
רוביק עונה:
יש לומר כמובן 'ניצח את היריב' או 'ניצח במשחק'. המקור ל'ניצח את המשחק' הוא תרגום שאילה מאנגלית: win the game, שהוא הרחבה מ'win the war': ניצח את המלחמה.
463
יניב שואל/ת: רציתי לדעת את ההסבר לביטוי "בדרך כלל". כלל לפי הבנתי הוא דבר שמתרחש תמיד, אבל בעברית שלנו "בדרך כלל" פירושו "לפעמים". למה?
רוביק עונה:
"בדרך כלל" הוא צירוף מימי הביניים, כמו בדוגמה הבאה מפירוש אבן עזרא לספר שמות: "כי הוא לבדו יודע הפרטים וחלקיהם בדרך כלל". המשמעות באותה תקופה היתה חלק מהלוגיקה שהעסיקה מאוד את חכמי התקופה. "בדרך כלל" פירושו כאן מה שאינו פרטי, מה שאינו "בדרך פרט". בעברית החדשה הביטוי נשחק, והוא מרמז שלכלל יש חריגים ויוצאים מן הכלל.
464
יעל מירושלים שואל/ת: מה המקור והפירוש של הביטוי 'בדמי ימיה'? לא נראה לי הפירוש 'בימי שתיקתה'?
רוביק עונה:
מקור הביטוי הוא בתנ"ך, בספר ישעיהו, בנוסח "בדמי ימי", והשאלה העסיקה גם את הפרשנים. יש הקושרים את המילה 'דמי' שבצירוף לשתיקה, ואחרים לדמיון. פירוש מקובל קושר בין דמי לבין כריתה, כלומר "בכריתת ימי", אך הקשר הזה אינו מוסבר.
465
יפעת מירושלים שואל/ת: ביני ובין אבא שלי מתקיים ויכוח כבר שנים. אני טוענת שקיים הצירוף "בן הרף", והוא טוען שאני עושה פיוז'ן בין "כהרף עין" ו"בן רגע". מה נכון?
רוביק עונה:
"בן הרף" הוא פיוז'ן פרטי (וחביב) של יפעת, אבל הביטויים שבמקורו עברו גלגולים מרתקים. "כהרף עין" מופיע במסכת ברכות: "בין השמשות כהרף עין. זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו". רש"י מפרש: "שיעור קריצת עין ברפיון ולא בחוזקה" (שבת לד ב). "בן רגע" וגם "בן יום" הם צירופים חדשים לפי הביטוי מן התנ"ך "בִן לילה": "אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גידלתו, שבן לילה היה, ובן לילה אבד" (יונה ד 10). רש"י מסביר: "לא גדל אלא לילה אחד".