שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
496
גיל שליט שואל/ת: מתי ולמה החליף המושג "בסופו של יום" את "בסופו של דבר"?
רוביק עונה:
הביטוי "בסופו של דבר" הוא מהמקורות, מלשון ימי הביניים. הרמב"ם, למשל, אומר בפירוש למשנה: "תהיה תכליתו בסופו של דבר שמגיע לדבר שחייבין על זדונו כרת" (סנהדרין יא ב). "בסופו של יום" הוא תרגום מאנגלית, מן הביטוי at the end of the day, שחדר אלינו בגל הגלובאלי. עם זאת, "בסופו של דבר" עדיין נפוצה הרבה יותר מ"בסופו של יום".
497
דוד מירום שואל/ת: מה ההסבר לכינוי "נמוך מצח"?
רוביק עונה:
זהו תרגום של הביטוי lowbrow, שמשמעותו אדם חסר השכלה, ניגוד של highbrow (גבוה מצח), במשמעות אינטקלטואל. שני הביטויים נוצרו באנגלית האמריקנית בראשית המאה העשרים.
498
חיים מת"א שואל/ת: אני שובר את הראש שנים בקשר לביטוי "עני מרוד". מה זה מרוד?
רוביק עונה:
הביטוי מופיע בתנ"ך, בספר ישעיהו. המילה "מרוד" פירושה מדוכא וגם חסר מנוחה, ויש השערות רבות למקורה, אך אף אחת אינה מבוססת דיה. המילה מזכירה את השורש הערבי מר"ד שפירושו חולה, שהמקבילה שלו בתנ"ך היא מר"ץ באותה משמעות, אך כנראה השורש שונה.
499
יוחאי שולמן שואל/ת: נתקלתי בביטוי של משפטנים, "בקצירת האומר". האם זהו שיבוש של "בקצירת העומר"?
רוביק עונה:
לא בדיוק שיבוש, אלא משחק מילים חביב שהמשפטנים התאהבו בו, מאחר שהוא חלופה לביטוי האנגלי-משפטני הנפוץ in a nutshell.
500
יונתן באר שואל/ת: מדוע אומרים 'ניצח את המשחק', והאם זה נכון?
רוביק עונה:
יש לומר כמובן 'ניצח את היריב' או 'ניצח במשחק'. המקור ל'ניצח את המשחק' הוא תרגום שאילה מאנגלית: win the game, שהוא הרחבה מ'win the war': ניצח את המלחמה.
501
יניב שואל/ת: רציתי לדעת את ההסבר לביטוי "בדרך כלל". כלל לפי הבנתי הוא דבר שמתרחש תמיד, אבל בעברית שלנו "בדרך כלל" פירושו "לפעמים". למה?
רוביק עונה:
"בדרך כלל" הוא צירוף מימי הביניים, כמו בדוגמה הבאה מפירוש אבן עזרא לספר שמות: "כי הוא לבדו יודע הפרטים וחלקיהם בדרך כלל". המשמעות באותה תקופה היתה חלק מהלוגיקה שהעסיקה מאוד את חכמי התקופה. "בדרך כלל" פירושו כאן מה שאינו פרטי, מה שאינו "בדרך פרט". בעברית החדשה הביטוי נשחק, והוא מרמז שלכלל יש חריגים ויוצאים מן הכלל.
502
יעל מירושלים שואל/ת: מה המקור והפירוש של הביטוי 'בדמי ימיה'? לא נראה לי הפירוש 'בימי שתיקתה'?
רוביק עונה:
מקור הביטוי הוא בתנ"ך, בספר ישעיהו, בנוסח "בדמי ימי", והשאלה העסיקה גם את הפרשנים. יש הקושרים את המילה 'דמי' שבצירוף לשתיקה, ואחרים לדמיון. פירוש מקובל קושר בין דמי לבין כריתה, כלומר "בכריתת ימי", אך הקשר הזה אינו מוסבר.
503
יפעת מירושלים שואל/ת: ביני ובין אבא שלי מתקיים ויכוח כבר שנים. אני טוענת שקיים הצירוף "בן הרף", והוא טוען שאני עושה פיוז'ן בין "כהרף עין" ו"בן רגע". מה נכון?
רוביק עונה:
"בן הרף" הוא פיוז'ן פרטי (וחביב) של יפעת, אבל הביטויים שבמקורו עברו גלגולים מרתקים. "כהרף עין" מופיע במסכת ברכות: "בין השמשות כהרף עין. זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו". רש"י מפרש: "שיעור קריצת עין ברפיון ולא בחוזקה" (שבת לד ב). "בן רגע" וגם "בן יום" הם צירופים חדשים לפי הביטוי מן התנ"ך "בִן לילה": "אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גידלתו, שבן לילה היה, ובן לילה אבד" (יונה ד 10). רש"י מסביר: "לא גדל אלא לילה אחד".
504
מאיה מהמרכז שואל/ת: מדוע אומרים "להשחית את זמני לריק?" מדוע לא להגיד רק "להשחית את זמני"?
רוביק עונה:
לתשובה שני חלקים. ראשית, אין כאן עודפות של ממש, שהרי "לריק" מדגיש שלא היתה לפעולה תוצאה כלשהי, בעוד "להשחית את הזמן" יכול להתייחס גם לתוצאות שליליות של הפעולה. המשפט עצמו הוא פיתוח של שני פסוקים מקראיים: "וזרעתם לריק זרעכם" (ויקרא), "ושיחת ארצה לבלי נתן זרע לאחיו" (בראשית). מכאן התגלגלה הסוגיה ההלכתית המסעירה של השחתת הזרע, והניב "השחית את זרעו לריק". ממנו התפתח "השחית את זמנו לריק", וגם "השחית את דבריו לריק".
505
משה אשכנזי מירושלים שואל/ת: ברצוני לשאול אודות הצירוף 'אף-על-פי'. משמעותו היא כמובן 'למרות ש..', אך רציתי לשאול מהו פירושו המילולי של הביטוי. האם יש לו קשר לאיברי הגוף - האף שממוקם מעל הפה?
רוביק עונה:
כן ולא. "אף" פירושו כאן "גם", ואין לו קשר לחוטם. "פי" לעומתו נגזר מ"פה" בהתייחסות לאמירה ודיבור. "על פי": בעקבות מה שאמר מישהו. "אף על פי": גם בעקבות מה שנאמר נשארת משמעות הדברים. בתלמוד ביטוי נוסף באותה משמעות, הקשור אף הוא לאברי הגוף: "אף על גב". איברי הגוף בשפות שונות וגם בעברית מופיעים במילות יחס, תנאי, ויתור וכדומה, כמו "לרגל המצב", "בעקבות מה שנאמר", "מראש", "מעין" ועוד.
506
משה מתל אביב שואל/ת: בתקופה האחרונה אני נתקל באמצעי התקשורת במונח "אלא מאי", במקום "אלא מה". מה מקור השיבוש הזה?
רוביק עונה:
לא מדובר בשיבוש אלא בביטוי ארמי נאה, המקבילה הארמית ל"אלא מה", והוא מופיע בתכיפות בתלמוד. יש היום עדנה מסוימת לביטויים בארמית, והם מקובלים מאוד בשפת המשפט.
507
עדי מהרצליה שואל/ת: מחלוקת רחבת משתתפים הובילה לשאלה בדבר הביטוי שבכותרת "את הכסף סופרים במדרגות". היו שטענו שיש לומר "את הכסף לא סופרים במדרגות", מאחר ואין מתהדרים בכסף לפני החתימה על החוזה?
רוביק עונה:
האפשרות הראשונה היא הנכונה, המדרגות הן אלה שבהן יורדים לאחר שמקבלים את הכסף. כוונת הביטוי היא שכל עוד העיסקה (או ההימור) לא נסתיימו אין לדעת מה תהיה השורה הסופית. מקור הביטוי במשקי קלפים. מדרגות היציאה הן גם ההקשר המתאים לביטוי "חוכמת החדר המדרגות", וכאן הכוונה לרעיונות הבאים במאוחר, לאחר שהעיסקה או הוויכוח הסתיימו.
508
פטריק מתל אביב שואל/ת: רבים אומרים כשהם נהנו או התלהבו ממשהו "שמע, זה היה חצי זיון", והשאלה שלי היא, מה כל כך טוב בחצי זיון?
רוביק עונה:
אכן, זיון הנקטע באמצעו אינו חוויה מרנינה, והוא מזכיר את הביטוי מן המדרש "יצא וחצי תאוותו בידו". אלא שהכוונה בביטוי היא "חצי מההנאה המופקת מזיון". זיון נחשב פסגת ההנאות המזומנות לבני האדם, גברים כנשים, ועל כן גם מחצית מהעוצמה היא הנאה גדולה.
509
צבי לישר שואל/ת: מדי פעם אני שומע וקורא בתקשורת את הביטוי "מאחורי סורג ובריח", וזאת בהקשר למישהו שנכלא וכד'. האם אין לומר "סוגר ובריח"?
רוביק עונה:
הביטוי "מאחורי סורג ובריח", וכן "מאחורי הסורגים", הוא תרגום של ביטויים שונים בשפות אירופה, כגון גרמנית: hinter Schloss und Riegel sitzen, ואנגלית: behind bars (מאחורי סורגים). ביידיש אומרים: הינטער זיבן שלעסער (מאחורי שבעה מנעולים). 'סוֹרֵג' היא מילה תלמודית שפירושה שבכה, רשת, עקב צורתה המסורגת, ולכן היא מתאימה לביטוי. 'סוּגָר' היא מילה מקראית שפירושה כלוב, וכיוון שהאדם הכלוא יושב בתוך הכלוב ולא מאחורו, המילה אינה מתאימה.
510
צבי שפירו שואל/ת: מה פירוש לא דק פורתא?
רוביק עונה:
פירוש הביטוי הארמי-תלמודי הזה הוא "לא דייק בדבריו". הוא מופיע במסכת סוכה, והפירוש המילולי הוא "לא דקדק מעט".