שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
61
אלון טויזנר שואל/ת: אני פונה אליך לאחר ויכוח עקרוני. טענתי כי רק בשנים האחרונות נוספה המילה "שקט" לברכה. יום שקט. ערב שקט. שבוע שקט. ניראה כי הברכה הזו ייחודית לישראלים ונולדה בעקבות גל הפיגועים באינתיפדה השנייה, לאחר שמידי יום היו פיגועים, ייחלנו לשקט, והיא ייחודית לשפה העברית. האם אני צודק?
רוביק עונה:
השימוש ב"יום שקט" בכלל וכחלק מברכה אינו אופייני רק לעברית. הצירוף “A quiet day” באנגלית משמש לתיאור יום רגוע ונעים. האבחנה של השואל לפיה יש עלייה בשימוש בברכה מעניינת, והיא יכולה בהחלט להתקשר לסדר היום הישראלי העצבני שאין בו רגע דל, ולא מדובר רק בפיגועים.
62
חגית אבירם שואל/ת: האם נכון לומר 'שכרם הולן'?
רוביק עונה:
נכון ויפה. הביטוי 'הלין את שכרו', כלומר, לא העניק לעובד שכר המגיע לו באותו יום אלא לאחר 'לינת לילה' מקורו בספר ויקרא: "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ, וְלֹא תִגְזֹל לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר". אם מלינים שכר, בבניין הפעיל, השכר יכול להיות 'מוּלן', בבניין הופעל.
63
צביקה שואל/ת: אני רוצה לדעת האם הביטוי 'לך תזדיין' היה בשימוש ב-48?
רוביק עונה:
ככל שניתן להתייחס לשאלה כזו בוודאות, 'לך תזדיין' לא היה בשימוש לפני שנות השבעים של המאה הקודמת. הביטוי גם אינו מופיע במילוני דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה, בעוד הביטוי "תזדיין מכאן" במשמעות הסתלק מופיע. כמו כן, הביטוי הוא תרגום של ביטוי הסלנג האמריקני go fuck yourself. הסלנג האמריקני כמעט שלא השפיע על הסלנג הישראלי לפני שנות השבעים.
64
אורלי כהן שואל/ת: האם "מרבד פרחים" הוא ניב בשפה העברית?
רוביק עונה:
'מרבד פרחים' אינו ניב במובן המקובל, אלא דימוי. לכן אפשר לומר גם "מרבד כלניות", "מרבד סיגליות", "מרבד דשא" וכדומה, וכן להשתמש בדימוי המרבד בתיאורי נוף שונים.
65
דב ניימן שואל/ת: ח"כ גילאון ממרצ, כינה את ח"כ חזן, "גולם מפרג". על מה מדובר?
רוביק עונה:
גילאון התייחס מן הסתם למה שהיא בעיניו התנהגותו הבריונית ושפתו העילגת של חבר הכנסת המדובר. "גולם מפרג" נשמע מעט מעודן יותר מסתם "גולם".
66
לירון שואל/ת: תהיתי לעצמי מדוע כל כך הרבה מילים בעברית מתחילים במילה בית: בית ספר, בית חולים, בית קברות, בית כלא, בית אבות, בית דפוס, ואלה רק מקצת הדוגמאות. האם זה ייחודי לעברית? או שיש עוד שפות שמתחילות הרבה מהצירופים בבית. מה הסיבות לכך?
רוביק עונה:
'בית' היא אכן מילה מרכזית הן בעברית והן בשפות רבות אחרות. היא מתייחסת למקום מגורים, למוסד המשכן אנשים, ובעברית גם למשפחה, לארץ מולדת ועוד ועוד. ב"מילון הצירופים" לא פחות מ-105 צירופים שהמילה הראשונה בהם היא 'בית'. מקורות המונחים מגוונים. חלקם מהתנ"ך: בית אב, בית תפילה, חלקם מלשון חכמים: בית דין, בית ספר, חלקם מימי הביניים: בית זונות, חלקם בתרגום, בעיקר מגרמנית: בית חולים, בית קפה ועוד ועוד.
67
עופר שואל/ת: מה מקור השימוש בצמד המילים קאנטרי-קלאב בעברית? כביכול זה בא מארה"ב, רק ששם השימוש בו שונה. האם זה יכול להיות קשור לכך שהקאנטרי הראשון בארץ אכן היה מחוץ לעיר ת"א?
רוביק עונה:
בדרך כלל גם הקאנטרי קלאב בישראל נמצא מחוץ למרכזי הערים, או במקום המעניק אווירה כפרית. הקאנטרי קלאב הראשון נפתח בשטח העיר תל אביב, אך באזור לא מיושב, סמוך לצומת גלילות.
68
ד"ר שלמה וולשטיין שואל/ת: מה פשר הביטוי "עקשן פארעח"{parech)?
רוביק עונה:
הביטוי 'עקשן פארך' התגלגל מיידיש, ופירושו עקשן חסר תקנה. המילה פארעך פירושה גזזת או שחין, ומכאן הביטוי הגזעני "פרענק פארעך", וכנראה זה מקור הביטוי: עקשן כמו (יהודי) ספרדי או מזרחי.
69
עודד שואל/ת: ב - שעה טובה. מתי תבוא ה'ב'? אדם עבר דירה ואני מאחל לו 'שעה טובה', ר'ל ששעתו תהיה מוצלחת, תאיר לו פנים. אדם עומד לעבור דירה, אני מאחל לו 'בשעה טובה', ר'ל שהמעבר יעשה בשעה שהיא טובה. האם יש טעם בהבחנה הזו?
רוביק עונה:
'בשעה טובה' היא איחול מסורתי, המחמיא לאדם שעשה מהלך בחייו, ומאחל לו הצלחה. 'שעה טובה' אינו איחול אלא צירוף חופשי ואין לו משמעות בהקשר של מעבר דירה או כל מהלך אחר.
70
גיל מוזס שואל/ת: אמנם הביטוי ״אחרי ככלות הכל״ כנראה לקוח מן המקורות, אך בעברית תקנית האם לא נכון לומר ״אחרי כלות הכל״, או רק ״ככלות הכל״?
רוביק עונה:
"מקורו של הביטוי 'אחרי ככלות הכול' בפיוט "אדון עולם" מן המאה ה-12: "ואחרי ככלות הכל/ הוא לבדו ימלוך נורא/ והוא היה והוא הווה/ והוא יהיה בתפארה". כאן הכוונה לאחרית הימים. הצירוף משמש היום כסמן שיח המצביע על מסקנה מתבקשת, 'בעקבות אנגלית: after all. השימוש המקורי הפיוט באות היחס כ- אינו מייצג דימוי אלא התייחסות לזמן: 'אחרי שיגיע הזמן שבו הכל יכלה'. השימוש הזה באות כ- מופיע בתנ"ך מספר פעמים.
71
א א שואל/ת: בשאלה קודמת נשאלה שאלה על שם של שנה לועזית מעוברת. דיברת על קפיצה בעקבות אנגלית leap year. אלא שעכשיו נתקלתי בשם "שנה כבושה" בכמה מקומות, כולל ויקיפדיה. אז למה כבושה?
רוביק עונה:
אכן הביטוי "שנה כבושה" היה בשימוש בעבר. בעיתון דבר משנת 1963 יש דיון נרחב בנושא. 'שנה כבושה' מוגדרת כשנה אזרחית המתחלקת בארבע. באנגלית מדובר, אכן על "שנת קפיצה", ובגרמנית משום מה על "שנה נזופה" – Schaltjahre. ביידיש היא קרויה בעקבות העברית עיבור-יאָר. מקור הביטוי הוא בערבית, שם קרויה שנה כזו סִנֶה כַּבִּיסֶה, מילולית: שנה כבושה. מדוע היא קרויה כך בערבית? נשמח לקבל מידע נוסף ולצטט.
72
שושנה בן עליז שואל/ת: בספר תהילים מ"ג כתוב: " אבוא אל שמחת גילי". האם זו צורת סמיכות מיוחדת ומה משמעותה?
רוביק עונה:
במקרים מסוימים נמצא בעברית המקראית, ובעקבותיה גם בהמשך, סמיכות של מילים נרדפות. הסמיכות הזו מביעה העצמה. בפסוק שבשאלה זו אינה רק שמחה, אלא שמחה רבה וגדולה, או כהגדרת רד"ק: "שמחת כל שמחותיי".
73
הגר רובינק שואל/ת: רציתי לשאול על הביטוי "זה לא מובן מאליו". נדמה לי שלאחרונה הביטוי הזה רווח במיוחד. למשל, שמעתי את השר איוב קרא משבח את נתניהו, ואומר עליו ועל הדרכים שבהן נתניהו מתקבל בעולם ש"זה לא מובן מאליו". שמעתי אנשים מספרים על מעשים אצילי נפש או אמיצים ונדיבים. ובמקום לתאר אותם במילים כאלה כל מה שהם אומרים "זה לא מובן מאליו". בעיני זאת השטחה של השפה ועצלות. רציתי לשמוע את דעתך.
רוביק עונה:
אין כל פסול בביטוי "זה לא (או אינו) מובן מאליו", כמובן אם הוא מתלווה להסבר מפורט בנושא המדובר. הביטוי "מובן מאליו" מוכר עוד מתקופת ההשכלה. הביטוי בשלילה מתייחס למצבים שאפשר להמעיט בחשיבותם, והדובר רוצה להדגיש שהם חשובים יותר וצפויים פחות ממה שאנו מייחסים להם. אפשר למצוא את "זה לא מובן מאליו" בעיתונות העברית מהעשורים הראשונים של המאה העשרים. הביטוי האנגלי המקביל זכה לגירסה עברית: "זה לא טריוויאלי".
74
רוני שואל/ת: בספר מתורגם מאנגלית בידי מתרגמת בעלת מוניטין שיצא בשנות השמונים מצאתי מספר פעמים את המילה - שאט - כשהכוונה ל - שאט נפש. אשמח לדעת מה מקור הביטוי שאט נפש והאם השימוש במחצית הביטוי מקובל?
רוביק עונה:
המקור בספר יחזקאל: "וְעַל אֱדוֹם כֻּלָּא אֲשֶׁר נָתְנוּ אֶת אַרְצִי לָהֶם לְמוֹרָשָׁה בְּשִׂמְחַת כָּל לֵבָב בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ לְמַעַן מִגְרָשָׁהּ לָבַז". המילה מופיעה ביחזקאל עוד פעמיים, בקרבה למילה 'נפש' אך לא בסמיכות: "ויינקמו נקם בשאט בנפש", "ותשמח בכל שאטך בנפש". ביחזקאל מופיע גם הפועל שָאַט, במשמעות תיעב. מכאן שהמילה העצמאית לגיטימית, אך כמעט אין משתמשים בה, אלא רק כחלק ממהצירוף. דוגמה לשימוש בנפרד היא בשיר "זמר" של רחל: רֶגַע – וְשָׁבוּ וְשָׁרוּ עָלֶיךָ/ שָׁרוּ עָלֶיךָ, אַהַב וּשְׁאָט".
75
רותי יודוביץ שואל/ת: מה מקור ומשמעות המילה 'חשק' בביטוי: חשק שפתיים.
רוביק עונה:
'חשק שפתיים' הוא ביטוי תלמודי ממסכת עבודה זרה: "חשוק שפתותיך זו בזו ואל תיבהל להשיב". כמו כן משמש בעברית ביטוי קרוב, 'חשק את שיניו', הנאמר גם הוא על מי שמתאפק מתגובה למרות שהוא חש כעס. הביטוי מופיע בכמה משפות אירופה. יידיש: פֿאַרביסן די ציין. אנגלית: grit one's teeth. גרמנית: die Zähne zusammenbeißen. צרפתית: serrer les dents, גם בהוראת התעורר למאמץ. 'חשק' פירושו חיבר והידק, ומכאן חישק, חיבר בטבעות, חישוק שהיא טבעת מחברת ומהדקת ועוד. לכל אלה אין קשר להופעת השורש חש"ק במשמעות רצה או התאווה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >