שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
76
רועי שואל/ת: שמעתי היום לראשונה את הביטוי הנפלא רבה־געלט, וזה העלה בי מספר שאלות. שאלתי הראשונה, מה מקורם של שני הביטויים המודרנים בעברית "מטעויות לומדים" ו"על טעויות משלמים"? שאלתי השנייה, האם יש ביטוי או פתגם עברי מקביל לרבה־געלט היידי?
רוביק עונה:
'מטעויות לומדים' אינו מטבע לשון אלא ביטוי פשוט של רעיון שיש לו מימושים רבים בכל השפות, וגם בעברית, כמו "אין חכם כבעל ניסיון". כאשר רוצים להביע את הרעיון המובע ב"רֶבֶּה גֶעלט" (מילולית: כספו של הרבי), משתמשים בדרך כלל במונח הרגיל "שכר לימוד", בהקשר שאינו כספי דווקא.
77
רותי שואל/ת: בביטוי ’להסיח את דעתו’, הסחה, מלבד השימוש בלהסיח דעה, מתי עוד ניתן להשתמש בפועל הזה? מהו השורש של הפועל?
רוביק עונה:
הניב 'הִסִּיח את הדעת', כלומר, גרם להיעדר זמני של תשומת לב, מקורו בלשון חכמים: "מה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת – אמרה תורה ... והיה על מצחו תמיד – שלא יסיח דעתו ממנו, תפילין שיש בהן אזכרות הרבה – על אחת כמה וכמה!" (ת"ב שבת יב א). השורש הוא נס"ח, והוא מופיע בתנ"ך בכמה גירסאות, ופירושו הרחיק או עקר. מכאן שהסיח את דעתו פירושו – הרחיק את דעתו ממחשבותיו ומהעניינים שעל הפרק. השורש נעלם כמעט לגמרי מן השימוש, ונותר רק בניב המדובר, אבל ממנו נגזרה המילה הסחה, הרחקה של תשומת הלב: פעולת הסחה, תרגיל הסחה ועוד.
78
בני שואל/ת: קושיה לפסח: שמעתי שיהודים אמריקאים מברכים ביידיש "א זיסע פייסח" - כלומר "פסח מתוק". מה מקור הברכה ולמה דווקא "מתוק"?
רוביק עונה:
התואר 'מתוק' מתאים לברכות רבות, מ'שינה מתוקה' ועד 'חלומות מתוקים'. באשר לפסח, נראה שיש כאן התייחסות מהופכת לסמל אחר של החג – המרור.
79
שוש בר חן שואל/ת: הביטוי "לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור", ברור. מה שלא ברור לי זה על איזה גלגל מדובר?
רוביק עונה:
הגלגל הוא גלגל הזמן, דימוי מקובל בתרבויות רבות. המקור של הביטוי בגרמנית: Man kann das Rad der Geschichte nicht zurückdrehen (אדם אינו יכול לסובב את גלגל ההיסטוריה חזרה). הביטוי העברי קצר יותר, אך מתייחס לאותה משמעות.
80
שושי שואל/ת: צורמים לי התרגומים בהם נתקלתי ל"save the date". האם אתה מכיר תרגומים הולמים ומשובבי נפש? בחיפוש באתר לא מצאתי.
רוביק עונה:
הביטוי הפשוט והשקוף הוא "שמרו את התאריך", כאשר הרעיון הוא שיש להקפיד ולא לקבוע בתאריך שנקבע אירועים אחרים, וכמובן לזכור אותו. זהו ביטוי שקוף ואין בו כל רע. אפשר גם: "שמרו את המועד", "שמרו את האירוע".
81
אורי שואל/ת: מה פירוש הצירוף "נופת צופים", וכיצד הוגים אותו כהלכה?
רוביק עונה:
'נופת צופים' נאמר על דיבור והתנהגות המביעים חיבה וקרבה, אך נאמרים מן השפה ולחוץ. המקור בתהילים: "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים" (תהלים יט 11), וכאן הכוונה לעסיס דבש, והמשמעות אינה אירונית.
82
מאיר ברנר שואל/ת: האם נכון לאחל חג שוקק?
רוביק עונה:
הביטוי "חג שוקק" אינו קיים כמטבע לשון עצמאית. במקרים מסוימים אפשר להוסיף ל'שוקק' מושא: חג שוקק שמחה, חג שוקק אירועים וכדומה.
83
נדב שרי שואל/ת: לתומי חשבתי שמקור השימוש במילה הסלנגית 'בואו', אליה מתייחסת שרית סרי, הוא פשוט העברה מאוד לא מוצלחת, שאישית אינני סובל, של come on או comm'on (זה הכתיב הנכון?) האמריקני. מה דעתך?
רוביק עונה:
השערה מעניינת והגיונית. נראה שגם כאן יש השפעה אמריקאית על שימושים בעברית, מה גם שהשימוש ב'בוא' בהקשר המדובר חדש יחסית.
84
אמנון שואל/ת: מדוע אומרים "אחד אחרי השני", ולא "אחד אחרי אחד"?
רוביק עונה:
אכן, הצירוף "אחד אחרי השני" אינו נחשב תקין, מאחר שהוא יוצר היררכיה וגם אינו הגיוני. ניסוח הגיוני היה צריך להיות "שני אחרי האחד" (או הראשון), אך הצירוף "אחד אחרי השני" השתרש. הצירוף המדויק יותר הוא "בזה אחר זה", ובשפות אחרות – "אחד אחרי האחר" שמקורו ביידיש: איינער נאָכן אַנדערן, ובאנגלית: one after another, וכך בשפות נוספות.
85
גיא סופר זמרני שואל/ת: בשני מקומות באתרך אתה מציין כי "העבודה היא חיינו, אבל לא בשבילנו" הוא ביטוי ישראלי (בעקבות ביאליק). שמעתי שהביטוי הופיע בסרט המובטל בטיטו משנת 1987, אבל אני הכרתי אותו מ-1982, ספר "האליפים" של אסתר שטרייט וורצל, בכמה עמודים ראשונים של הספר. האם אתה מכיר שימוש מוקדם יותר? כמו כן, מה המקור אצל ביאליק וממתי?
רוביק עונה:
זה המקום לתקן טעות נפוצה שגם הזירה הלשונית נכשלה בה. המקור הוא ב"שיר עבודה" של נח שפירא: "העבודה היא כל חיינו, מכל צרה תצילנו". ההמשך החלופי מוכר עוד לפני שנות השמונים, אחד מפתגמי עצלנים רבים, שגם הוצגו באתר. ביאליק כתב גם הוא שיר בשבח העבודה, הנקרא "שיר העבודה והמלאכה": "למי תודה, למי ברכה? לעבודה ולמלאכה". הביטוי מוכר כבר משנות החמישים והשימוש בו בסרטים וספרים נשען על הביטוי העממי.
86
פרופ' רון פינטר שואל/ת: בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת התייחסו אל שרות הבטחון הכללי כאל ה-ש.ב. מתי נכנס לשימוש הכינוי שב"כ ומדוע?
רוביק עונה:
'שרות הבטחון' כענף של תחום המודיעין הוקם עם הקמת צה"ל, והוכרז עליו רשמית בפברואר 1949. לאחר פחות מחודש הוקם השירות ונקרא 'שירות הביטחון הכללי', אך ראשי התיבות "שין בית" נותר8ו בשיח, ורק שנים לאחר מכן חדר לשיח הנוטריקון המלא - שב"כ. השינוי חל כנראה מאחר ש"שירות ביטחון" נתפס כשם כללי מדי, שהרי צה"ל כולו הוא שירות בטחון, ונדרש שם ייחודי, אך יתכן שיש לכך תשובה מפורטת במסמכים עלומים.
87
גיא שואל/ת: מה משמעות המונח "פרפטה קומפלי"? (אני כנראה לא כותב זאת נכון). אני מבין שהמשמעות היא מעשה גמור. מניין זה בא והאם זאת המשמעות?
רוביק עונה:
הביטוי הוא 'פֶטָה קוֹמְפְּלִי', והוא דרך ישראלית לביטוי הצרפתי fait accompli, שפירושו: גמור ושלם, אין לעסוק בו יותר. הוא מכוון למצבים שבהם מחלוקת הסתיימה בהסדר שאי אפשר לערער עליו יותר.
88
ראובן פרומר שואל/ת: "עשה אוזנו כאפרכסת" ו"כרה את אוזנו" האם הם זהים? ומהו ה"כרה" הזה?
רוביק עונה:
המשמעות קרובה. 'עשה אוזנו כאפרכסת' הוא ביטוי תלמודי ומתייחס למי שמקשיב קשב רב. 'כרה אוזן' מקורו בתהילים: "זֶבַח וּמִנְחָה לֹא חָפַצְתָּ אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי". משמעותו גם היא הקשבה רבה וקפדנית. רש"י סבור ש'כרה' מתייחס לכך שהאוזן המקשיבה נעשית חלולה, כאילו מישהו כרה בה חלל, הקול עובר בה.
89
רינה גרטל שואל/ת: בספרו של עמוס עוז ז"ל, "הבשורה על פי יהודה", נתקלתי בצירוף: שמיעה דקה. למיטב הבנתי, לפי ההקשר בספר, הכוונה למישהו בעל שמיעה חדה או חזקה שיכול לשמוע קולות חלשים גם מעבר לקיר עבה. האם זה יכול להיות גם במשמעות ההפוכה? כלומר מישהו בעל שמיעה חלשה? האם המקור הוא הביטוי "קול דממה דקה"?
רוביק עונה:
'שמיעה דקה' מתייחס לשמיעה משוכללת, המבחינה בניואנסים, בהתייחסות לביטוי 'הבחנה דקה'. 'דממה דקה' היא על פי הפרשנות המקובלת דממה מוחלטת, דומייה, ולא נראה שהיא קשורה ל'שמיעה דקה'.
90
בוקי שואל/ת: בבית הספר, לפני הרבה שנים, למדתי אומרים: 'מחד גיסא 'אבג', ומאידך 'בגד'. היום אני שומע 'מחד גיסא 'אבג' ומאידך גיסא 'בגד'. מה הנכון?
רוביק עונה:
הביטוי הנכון, שמקורו בארמית של התלמוד הוא מחד גיסא... ומאידך גיסא ... עברית: מצד אחד ... ומהצד שכנגד. מאחר שזהו ביטוי מסורבל נוהגים להשמיט את 'גיסא' בפעם השנייה, ולפעמים אפילו בשני אגפי המשוואה. אולי לא נכון, אבל לא נורא.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >