שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
76
רן לוטן שואל/ת: מה פירוש הביטוי הלקוח מתרגום ישן של "פיטר פן": "קשיטא שכולה עגבים." נאמר על הנסיכה האינדיאנית טייגר-לילי.
רוביק עונה:
'קשיטה' מופיעה בספר בראשית והיא מטבע, ככל הנראה רבע שקל. על פי הסבר אחר 'קשיטה' הם כבשים, בעקבות תרגום אונקלוס. כמו כן יש לכך קשר למילה הארמית קשיטא שפירושה נכון וישר, המזכירה את הביטוי "קושט דברי אמת". למה הכוונה ב"פיטר פן"? קשה להניח שהוא משווה את הנסיכה לכבשה, ואולי הכוונה לכך שהיא דוברת אמת אך זו נועדה לפיתוי ולהתעלסות.
77
ורד גולן שואל/ת: לאחרונה יצא לי לתהות מה מקור הביטוי "בוטל יום ספורט". כלומר, האם מדובר פשוט בחווייה שכולנו עברנו בבית הספר ובמסגרות אחרות (צבא, תנועת נוער..), או שהיו לו גם שימושים במערכונים או סרטים שהפכו אותו לפופולרי?
רוביק עונה:
'יום ספורט' הוא אחד המנהגים והאירועים הוותיקים ביותר בתולדות היישוב בארץ ישראל. כבר בשנות העשרים מדווח על "יום ספורט" בפתח תקוה, ובשנות השלושים נערכו אירועים כאלה ברחבי הארץ. היוזמה לימי הספורט הייתה של אגודת "הפועל", אבל בהמשך הדרך הוא אינו מזוהה עם אגודה כלשהי.
78
מיכל פלגי שואל/ת: משפט התנחומים "שלא תדע עוד צער" יכול גם להתפרש, על ידי אנשים ריאליסטים, כמאחל שחורות. הרי אין חיים בלי צער ולכן הוא בעצם אומר "שתמות לפני הצער הבא"... אני יודעת שזאת לא הכוונה - אבל האם הפרשנות שלי אינה אפשרית???
רוביק עונה:
למשפטים מסוג "שלא תדע עוד צער" יש תפקיד: הם נועדו להעניק נחמה. מילים וצירופים רבים מאוד בשפה נבחנים לא לפי המשמעות המילונית שלהם אלא על פי תפקידם, במסגרת מה שקרוי בבלשנות "פרגמטיקה". המשפט בשאלה, הנאמר רק כניחום, אינו יכול להתפרש אלא כאיחול שלא יהיה צער נוסף, למרות שזהו איחול שלא סביר שיתגשם.
79
עודד מיוחס שואל/ת: איך נכון לומר: במצוות הרופא או כמצוות הרופא?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות, ההבדל במשמעות דק. "במצוות הרופא" מדגיש את פעולת ההנחיה של הרופא. "כמצוות הרופא" מדגיש את תוכן ההנחיה. ברוב המקרים ניתן להמיר צירוף אחד במשנהו, אבל לפעמים המיקום במשפט קובע. "הם דבקים במצוות הרופא" אינו יכול להיות מומר ב"הם דבקים כמצוות הרופא". "עשיתי כמצוות הרופא" אינו יכול להיות מומר ב"עשיתי במצוות הרופא".
80
קלמן הרץ שואל/ת: על חטא שחטאנו לפניך בתמהון לבב. אבל תמהון לבב הוא סוג של מחלת נפש כמו שנאמר - יככה ה' בשגעון ובעוורון ובתמהון לבב (דברים כח כח). אם כך במה חטאנו?
רוביק עונה:
הכפרה על חטאים על פי התפילה אינה רק על חטאים הנעשים במודע, אלא גם על חטאים הנעשים בשגגה, וכן במצב של שיגעון (תמהון לבב), שבו אדם אינו אחראי על מעשיו.
81
רותי יודוביץ שואל/ת: הביטוי 'מתח ביקורת' - מה משמעות המילה 'מתח' בביטוי הזה.
רוביק עונה:
אכן הניב מעורר שאלה. יתכן שמקורו בניב 'למתוח את הדין', להחמיר בדין, שמקורו בתלמוד הירושלמי: "שכל אותה שנה הדין מתוח כנגד המשפחה" (ת"י מועד קטן ג פג ג), וכן במדרש: "אותה מידת הדין שהיתה מתוחה כנגד ישראל" (בראשית רבה לה). אפשרות אחרת היא שיש כאן גלגול מאנגלית: to level criticism , להעביר או להעלות ביקורת.
82
לאה פוקס שואל/ת: אני כותבת עכשיו עבודה על "סוס אחד נכנס לבר", וּשְאֵלתי מכוונת לפני סוס, כלומר לפנים ארוכות. האם פנים ארוכות בעברית (פני סוס) נחשבות לפנים עצובות (כמו באנגלית), ואז שם הספר נשען על הבדיחה באנגלית, כשהברמן שואל: A horse walks into a bar, and the bartender asks, Why the long face? אפשרות אחרת היא תחילת הבדיחה בַּסֵּפֶר, 142, וסיומה (המשוער) בתגובת הסוס למחיר המופקע ששילם עבור הוויסקי ששתה.
רוביק עונה:
אינני נכנס לניתוח המשמעות בספרו של גרוסמן, אבל "פנים ארוכות" או "פנים ארוכים" משמש גם בעברית, בעקבות האנגלית וכן הגרמנית, במשמעות פנים המעידות על אי שביעות רצון או כעס עצור, אם כי השימוש אינו נפוץ.
83
גליה שואל/ת: למה אומרים שקדי מרק במקום ''שקדי מרקים'' או שקד מרק'', ומה הקשר לשקדים?
רוביק עונה:
זהו שם מסחרי שניתן למוצר על ידי חברת אוסם שיצרה אותו. הגירסאות הראשונות של המוצר היו מעין פסטה בשילוב ביצים, דמו לשקדים ועל כן נקראו "שקדי ביצים". השקדים העולים היום על השולחנות כבר אינם דומים לשקדים.
84
חגית ברקאי שואל/ת: יום שישי הקצר ושבת הגדול, כפי שזכור לי מתארים זוג שבו הגבר נמוך, והאשה גבוהה ממנו. באידיש נשמע נפלא. מישהי אמרה לי שזה מתאר גם את ההפך (שלטענתי הוא הנפוץ ולכן לא זקוק לתיאור ....). אז מה התשובה?
רוביק עונה:
הזירה הלשונית מודה שלא נתקלה בביטוי אף כי הוא מופיע ברשת במקרים נדירים. כל מידע נוסף יתקבל בברכה ויפורסם.
85
בתיה שואל/ת: בשבוע האחרון נזכרנו בגעגוע במנהג משלוח/איסוף 'שנות טובות' שנהג בילדותי/נערותי. עלתה השאילתא מה מקור המושג 'שנות טובות'?
רוביק עונה:
'שנות טובות' היא כמובן צורה דיבורית ולא ביטוי תקני, אך הוא חביב ועתיק יומין במונחים ישראליים. הביטוי התקני הוא 'ברכות (או גלויות) שנה טובה', ובשפת הדיבור הוא התקצר ל'שנות טובות', בהבדלה מ'שנים טובות' המתייחס לשנים ממש ולא לברכות.
86
רותי יודוביץ שואל/ת: הביטוי 'למגינת לבו', מה פרוש של 'מגינה', ואיך זה מסתדר עם שברון לב, סבל וצער?
רוביק עונה:
המקור במגילת איכה: "תִּתֵּן לָהֶם מְגִנַּת לֵב תַּאֲלָתְךָ לָהֶם". הפרשנים חלוקים על הוראת 'מגינת לב'. הוראות שהציעו: דאבון לב, אומץ לב, תוגת לב, ובכל מקרה 'מגינה' נותרה מילה סתומה.
87
אורי שחם שואל/ת: בעת צפייה (בשידור החי) במשחק כדורגל במסגרת חצי גמר גביע העולם אמרתי לחברי: ״המשחק הזה מעניין אותי כשלג דאשתקד״. כוונתי היתה לומר כי המשחק איננו מעניין אותי כלל וכלל ואיננו רלוונטי מבחינתי. חברי טען כי השימוש שלי במונח היה שגוי ומוטעה, וכי הייתי צריך להשתמש במונח ״מעניין אותי כקליפת השום״. התוכל בבקשה להכריע בנושא?
רוביק עונה:
הצדק אתך. הביטוי 'מעניין אותי כשלג דאשתקד' מצוי בשפות שונות באירופה כולל יידיש, ופירושו שדבר מה אינו מעניין אותי כלל. הביטוי 'שווה כקליפת השום' פירושו שלדבר מה אין כל ערך, ומקורו בתלמוד.
88
דור שואל/ת: הביטוי 'קוזאק נגזל' שמגיע מהיידיש, מציין כידוע מעמד אבסורדי של אדם בעל כוח שבא בטענות על עוול שנעשה לו, וקל לראות איך זה מגיע מאיך שהיהודים תפסו את הקוזאקים במזרח אירופה. אבל מה שגיליתי לאחרונה זה שבוגדן חמלניצקי, מנהיג הקוזאקים מהמאה ה-17, באמת היה קוזאק שנגזל - האצולה הפולנית גזלה את רכושו, וחוסר היכולת שלו לקבל משפט צדק דחף אותו למרד ולפוגרום הידוע. יכול להיות שהביטוי מגיע משם? או שזה צעד רחוק מדי?
רוביק עונה:
יש היגיון רב בתיאור גלגולו של הביטוי 'קוזאק נגזל'. לא רק במרד חמלניצקי, אלא בשלבים מוקדמים ומאוחרים בהיסטוריה של הקוזאקים הם היוו קבוצות מדוכאות שהתקוממו כנגד המדכאים. בהקשר היהודי הביטוי היידי 'אַ קאָזאַק אַ ניגזל' זכה למשמעות אירונית, מאחר שהקוזאקים הפכו מנגזלים לגוזלים.
89
עודד שואל/ת: 'ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם' (בראשית לז 2). מדוע הכפילות? האם דיבור בשבחו של אדם היא הוצאת דיבתו טובה? האם 'רעה' היא תואר של הדיבה, ולכן לא יאמר 'דיבה לרעה' [דיבה המכוונת להרע]? וכי דיבה אינה מכוונת להרע? ועניין של סגנון: ה' היידוע נופלת. במקום 'הביא את הדיבה הרעה שלהם'. היש דוגמאות נוספות?
רוביק עונה:
המילה דיבה פירושה המקורי דיבור, והיא מן השורש דב"ב. השימוש בה במקרא הוא תמיד לדברי גנאי וכך דבקה בה המשמעות השלילית מכאן שאין לראות ב'דיבה רעה' כפילות: דיבה רעה היא דיבור רע. באשר למבנה הסגנוני, הוא אכן ייחודי, ויש בו בעיני חן מיוחד, אך אינו נפוץ במקרא.
90
רפי פריש שואל/ת: מדוע "סוחטים" מחמאות?
רוביק עונה:
הפירוש המקורי-מילולי של הפועל 'סחט' מתייחס להפרדה בכוח של נוזלים ממוצרי בד שונים כמו בגדים, מצעים, סמרטוט רצפה וכדומה. בעברית הוא משמש כדימוי למצבים שונים שבהם נעשה מאמץ מיוחד להפיק דבר מה, שבמצב טבעי אינו ניתן או רצוי. 'סחיטה' היא עבירה פלילית של הוצאת כסף בכוח מאדם שאינו רוצה בכך. 'סחיטה רגשית' היא התנהגות הגורמת לזולת לפעול בניגוד לרצונו מתוך רחמים או אמפתיה. 'סחיטת עבירה' בכדורגל היא יצירת מצב שבו השחקן יבצע עבירה למרות שאינו מתכוון לכך. 'סחיטת מחמאות' היא התנהגות המגרה את הזולת להעניק מחמאה גם אם אינו רוצה בכך. נראה שכל השימושים האלה נוצרו בעברית הישראלית. באנגלית, למשל, הביטוי המקביל הוא fishing for compliments – לדוג מחמאות.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >