שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
91
שושנה בן עליז שואל/ת: בספר תהילים מ"ג כתוב: " אבוא אל שמחת גילי". האם זו צורת סמיכות מיוחדת ומה משמעותה?
רוביק עונה:
במקרים מסוימים נמצא בעברית המקראית, ובעקבותיה גם בהמשך, סמיכות של מילים נרדפות. הסמיכות הזו מביעה העצמה. בפסוק שבשאלה זו אינה רק שמחה, אלא שמחה רבה וגדולה, או כהגדרת רד"ק: "שמחת כל שמחותיי".
92
הגר רובינק שואל/ת: רציתי לשאול על הביטוי "זה לא מובן מאליו". נדמה לי שלאחרונה הביטוי הזה רווח במיוחד. למשל, שמעתי את השר איוב קרא משבח את נתניהו, ואומר עליו ועל הדרכים שבהן נתניהו מתקבל בעולם ש"זה לא מובן מאליו". שמעתי אנשים מספרים על מעשים אצילי נפש או אמיצים ונדיבים. ובמקום לתאר אותם במילים כאלה כל מה שהם אומרים "זה לא מובן מאליו". בעיני זאת השטחה של השפה ועצלות. רציתי לשמוע את דעתך.
רוביק עונה:
אין כל פסול בביטוי "זה לא (או אינו) מובן מאליו", כמובן אם הוא מתלווה להסבר מפורט בנושא המדובר. הביטוי "מובן מאליו" מוכר עוד מתקופת ההשכלה. הביטוי בשלילה מתייחס למצבים שאפשר להמעיט בחשיבותם, והדובר רוצה להדגיש שהם חשובים יותר וצפויים פחות ממה שאנו מייחסים להם. אפשר למצוא את "זה לא מובן מאליו" בעיתונות העברית מהעשורים הראשונים של המאה העשרים. הביטוי האנגלי המקביל זכה לגירסה עברית: "זה לא טריוויאלי".
93
רוני שואל/ת: בספר מתורגם מאנגלית בידי מתרגמת בעלת מוניטין שיצא בשנות השמונים מצאתי מספר פעמים את המילה - שאט - כשהכוונה ל - שאט נפש. אשמח לדעת מה מקור הביטוי שאט נפש והאם השימוש במחצית הביטוי מקובל?
רוביק עונה:
המקור בספר יחזקאל: "וְעַל אֱדוֹם כֻּלָּא אֲשֶׁר נָתְנוּ אֶת אַרְצִי לָהֶם לְמוֹרָשָׁה בְּשִׂמְחַת כָּל לֵבָב בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ לְמַעַן מִגְרָשָׁהּ לָבַז". המילה מופיעה ביחזקאל עוד פעמיים, בקרבה למילה 'נפש' אך לא בסמיכות: "ויינקמו נקם בשאט בנפש", "ותשמח בכל שאטך בנפש". ביחזקאל מופיע גם הפועל שָאַט, במשמעות תיעב. מכאן שהמילה העצמאית לגיטימית, אך כמעט אין משתמשים בה, אלא רק כחלק ממהצירוף. דוגמה לשימוש בנפרד היא בשיר "זמר" של רחל: רֶגַע – וְשָׁבוּ וְשָׁרוּ עָלֶיךָ/ שָׁרוּ עָלֶיךָ, אַהַב וּשְׁאָט".
94
רותי יודוביץ שואל/ת: מה מקור ומשמעות המילה 'חשק' בביטוי: חשק שפתיים.
רוביק עונה:
'חשק שפתיים' הוא ביטוי תלמודי ממסכת עבודה זרה: "חשוק שפתותיך זו בזו ואל תיבהל להשיב". כמו כן משמש בעברית ביטוי קרוב, 'חשק את שיניו', הנאמר גם הוא על מי שמתאפק מתגובה למרות שהוא חש כעס. הביטוי מופיע בכמה משפות אירופה. יידיש: פֿאַרביסן די ציין. אנגלית: grit one's teeth. גרמנית: die Zähne zusammenbeißen. צרפתית: serrer les dents, גם בהוראת התעורר למאמץ. 'חשק' פירושו חיבר והידק, ומכאן חישק, חיבר בטבעות, חישוק שהיא טבעת מחברת ומהדקת ועוד. לכל אלה אין קשר להופעת השורש חש"ק במשמעות רצה או התאווה.
95
רן לוטן שואל/ת: מה פירוש הביטוי הלקוח מתרגום ישן של "פיטר פן": "קשיטא שכולה עגבים." נאמר על הנסיכה האינדיאנית טייגר-לילי.
רוביק עונה:
'קשיטה' מופיעה בספר בראשית והיא מטבע, ככל הנראה רבע שקל. על פי הסבר אחר 'קשיטה' הם כבשים, בעקבות תרגום אונקלוס. כמו כן יש לכך קשר למילה הארמית קשיטא שפירושה נכון וישר, המזכירה את הביטוי "קושט דברי אמת". למה הכוונה ב"פיטר פן"? קשה להניח שהוא משווה את הנסיכה לכבשה, ואולי הכוונה לכך שהיא דוברת אמת אך זו נועדה לפיתוי ולהתעלסות.
96
ורד גולן שואל/ת: לאחרונה יצא לי לתהות מה מקור הביטוי "בוטל יום ספורט". כלומר, האם מדובר פשוט בחווייה שכולנו עברנו בבית הספר ובמסגרות אחרות (צבא, תנועת נוער..), או שהיו לו גם שימושים במערכונים או סרטים שהפכו אותו לפופולרי?
רוביק עונה:
'יום ספורט' הוא אחד המנהגים והאירועים הוותיקים ביותר בתולדות היישוב בארץ ישראל. כבר בשנות העשרים מדווח על "יום ספורט" בפתח תקוה, ובשנות השלושים נערכו אירועים כאלה ברחבי הארץ. היוזמה לימי הספורט הייתה של אגודת "הפועל", אבל בהמשך הדרך הוא אינו מזוהה עם אגודה כלשהי.
97
מיכל פלגי שואל/ת: משפט התנחומים "שלא תדע עוד צער" יכול גם להתפרש, על ידי אנשים ריאליסטים, כמאחל שחורות. הרי אין חיים בלי צער ולכן הוא בעצם אומר "שתמות לפני הצער הבא"... אני יודעת שזאת לא הכוונה - אבל האם הפרשנות שלי אינה אפשרית???
רוביק עונה:
למשפטים מסוג "שלא תדע עוד צער" יש תפקיד: הם נועדו להעניק נחמה. מילים וצירופים רבים מאוד בשפה נבחנים לא לפי המשמעות המילונית שלהם אלא על פי תפקידם, במסגרת מה שקרוי בבלשנות "פרגמטיקה". המשפט בשאלה, הנאמר רק כניחום, אינו יכול להתפרש אלא כאיחול שלא יהיה צער נוסף, למרות שזהו איחול שלא סביר שיתגשם.
98
עודד מיוחס שואל/ת: איך נכון לומר: במצוות הרופא או כמצוות הרופא?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות, ההבדל במשמעות דק. "במצוות הרופא" מדגיש את פעולת ההנחיה של הרופא. "כמצוות הרופא" מדגיש את תוכן ההנחיה. ברוב המקרים ניתן להמיר צירוף אחד במשנהו, אבל לפעמים המיקום במשפט קובע. "הם דבקים במצוות הרופא" אינו יכול להיות מומר ב"הם דבקים כמצוות הרופא". "עשיתי כמצוות הרופא" אינו יכול להיות מומר ב"עשיתי במצוות הרופא".
99
קלמן הרץ שואל/ת: על חטא שחטאנו לפניך בתמהון לבב. אבל תמהון לבב הוא סוג של מחלת נפש כמו שנאמר - יככה ה' בשגעון ובעוורון ובתמהון לבב (דברים כח כח). אם כך במה חטאנו?
רוביק עונה:
הכפרה על חטאים על פי התפילה אינה רק על חטאים הנעשים במודע, אלא גם על חטאים הנעשים בשגגה, וכן במצב של שיגעון (תמהון לבב), שבו אדם אינו אחראי על מעשיו.
100
רותי יודוביץ שואל/ת: הביטוי 'מתח ביקורת' - מה משמעות המילה 'מתח' בביטוי הזה.
רוביק עונה:
אכן הניב מעורר שאלה. יתכן שמקורו בניב 'למתוח את הדין', להחמיר בדין, שמקורו בתלמוד הירושלמי: "שכל אותה שנה הדין מתוח כנגד המשפחה" (ת"י מועד קטן ג פג ג), וכן במדרש: "אותה מידת הדין שהיתה מתוחה כנגד ישראל" (בראשית רבה לה). אפשרות אחרת היא שיש כאן גלגול מאנגלית: to level criticism , להעביר או להעלות ביקורת.
101
לאה פוקס שואל/ת: אני כותבת עכשיו עבודה על "סוס אחד נכנס לבר", וּשְאֵלתי מכוונת לפני סוס, כלומר לפנים ארוכות. האם פנים ארוכות בעברית (פני סוס) נחשבות לפנים עצובות (כמו באנגלית), ואז שם הספר נשען על הבדיחה באנגלית, כשהברמן שואל: A horse walks into a bar, and the bartender asks, Why the long face? אפשרות אחרת היא תחילת הבדיחה בַּסֵּפֶר, 142, וסיומה (המשוער) בתגובת הסוס למחיר המופקע ששילם עבור הוויסקי ששתה.
רוביק עונה:
אינני נכנס לניתוח המשמעות בספרו של גרוסמן, אבל "פנים ארוכות" או "פנים ארוכים" משמש גם בעברית, בעקבות האנגלית וכן הגרמנית, במשמעות פנים המעידות על אי שביעות רצון או כעס עצור, אם כי השימוש אינו נפוץ.
102
גליה שואל/ת: למה אומרים שקדי מרק במקום ''שקדי מרקים'' או שקד מרק'', ומה הקשר לשקדים?
רוביק עונה:
זהו שם מסחרי שניתן למוצר על ידי חברת אוסם שיצרה אותו. הגירסאות הראשונות של המוצר היו מעין פסטה בשילוב ביצים, דמו לשקדים ועל כן נקראו "שקדי ביצים". השקדים העולים היום על השולחנות כבר אינם דומים לשקדים.
103
חגית ברקאי שואל/ת: יום שישי הקצר ושבת הגדול, כפי שזכור לי מתארים זוג שבו הגבר נמוך, והאשה גבוהה ממנו. באידיש נשמע נפלא. מישהי אמרה לי שזה מתאר גם את ההפך (שלטענתי הוא הנפוץ ולכן לא זקוק לתיאור ....). אז מה התשובה?
רוביק עונה:
הזירה הלשונית מודה שלא נתקלה בביטוי אף כי הוא מופיע ברשת במקרים נדירים. כל מידע נוסף יתקבל בברכה ויפורסם.
104
בתיה שואל/ת: בשבוע האחרון נזכרנו בגעגוע במנהג משלוח/איסוף 'שנות טובות' שנהג בילדותי/נערותי. עלתה השאילתא מה מקור המושג 'שנות טובות'?
רוביק עונה:
'שנות טובות' היא כמובן צורה דיבורית ולא ביטוי תקני, אך הוא חביב ועתיק יומין במונחים ישראליים. הביטוי התקני הוא 'ברכות (או גלויות) שנה טובה', ובשפת הדיבור הוא התקצר ל'שנות טובות', בהבדלה מ'שנים טובות' המתייחס לשנים ממש ולא לברכות.
105
רותי יודוביץ שואל/ת: הביטוי 'למגינת לבו', מה פרוש של 'מגינה', ואיך זה מסתדר עם שברון לב, סבל וצער?
רוביק עונה:
המקור במגילת איכה: "תִּתֵּן לָהֶם מְגִנַּת לֵב תַּאֲלָתְךָ לָהֶם". הפרשנים חלוקים על הוראת 'מגינת לב'. הוראות שהציעו: דאבון לב, אומץ לב, תוגת לב, ובכל מקרה 'מגינה' נותרה מילה סתומה.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >