שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
106
יובל שואל/ת: האם מבחינה לשונית נכון לקרוא ליהודי עדות המזרח בשם "יהודים ערבים"? הכוונה כאן היא ליהודים יוצאי מדינות ערב, וכאן המילה "ערבים" משמשת באותה משמעות של "יהודים אמריקאים" או "יהודים גרמנים". מצד שני המילה "ערבים" הרי משמעותה אחרת לגמרי - כל העמים הלא-יהודים שמוצאם מערב. אם כן, האם המונח הזה נכון ומדויק, או מעורר בלבול ולכן עדיף לא להשתמש בו?
רוביק עונה:
המונח נטבע על ידי יהודה שנהב, והוא מייצג תפיסה שלכל היהודים יוצאי ארצות ערב יש מכנה זהות משותף. אין ספק ש'יהודי סורי', 'יהודי מצרי' ו'יהודית מרוקאי' יהיו מדויקים יותר וטעונים פחות. העובדה הברורה היא שהביטוי לא נקלט, גם מהסיבה שצוינה בשאלה, ובעיקר עקב תפיסת 'הערבי' כאויב המושבע של 'היהודי', ולכן יש רתיעה מפני השימוש בו.
107
יוסף שואל/ת: האם אומרים הנץ החמה או נץ החמה?
רוביק עונה:
'הנץ החמה' הוא ביטוי בלשון חז"ל: "מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. רבי אליעזר אומר: בין תכלת לכרתי, וגומרה עד הנץ החמה", כלומר, עד שהשמש 'מנצנצת' או 'נוצצת'. האות ה' אינה ה' הידיעה אלא חלק מצורת המקור המוחלט של בניין הפעיל, שורש נצ"ץ: הָנֵץ. לביטוי 'נץ החמה' אין משמעות.
108
נילי שואל/ת: יש החמצה בטעמים ויש החמצה במובן החטאה. איך הגיעו ל"לב נחמץ"?
רוביק עונה:
המקור הוא בספר תהילים, וכאן בבניין התפעל: "כִּי יִתְחַמֵּץ לְבָבִי וְכִלְיוֹתַי אֶשְׁתּוֹנָֽן" (עג 21). רד"ק מפרש: "לעניין (במדבר ו, ג) חומץ יין, כלומר שלא הייתי מוצא דבר מתוק וערב בלבבי שאנוח בו מזו המבוכה הגדולה." הטעם החמוץ משמש בעברית החדשה בהשפעת המקורות במשמעות מושאלת של מרירות ואי שביעות רצון.
109
מיכל יעקובי שואל/ת: לאחרונה שמתי לב שמשתמשים בביטוי "אני רק מניח את זה כאן". מה מקור הביטוי (לדעתי אנגלית אמריקנית), מתי התחילו להשתמש בביטוי זה, וכמובן מה משמעותו.
רוביק עונה:
'אני מניח את זה כאן' הוא ביטוי עברי תקין ופשוט. 'רק' היא בהקשר זה מילת הסתייגות או התנצלות: אני מניח את זה כאן לזמן קצר, ומקווה שהדבר אינו מפריע. נראה שהשימוש הזה וכן קביעת סדר המילים מושפעים אנגלית: I just put it here. גם הביטוי הישראלי 'רק אומר' נובע מאותו מקור.
110
מלכה שואל/ת: האם נכון להגיד "עשה שתים ועוד שתיים והבין"?
רוביק עונה:
נכון ויפה. המקור באנגלית: make two and two together, והוא נשען על כך ש'שתיים ועוד שתיים' נחשב תרגיל החשבון הפשוט ביותר. בעברית נהוג גם, בהשפעת האנגלית, הביטוי 'עשה אחת ועוד אחת' או בצורה הדיבורית 'עשה אחד ועוד אחד'. כמו כן מקובל הביטוי 'כמו שתיים ועוד שתיים', כלומר, עניין פשוט, המוכר משירו של אלכסנדר פן "וידוי", ביטוי שמקורו ברוסית ובצרפתית.
111
אילת שואל/ת: תודה על המאמר המרתק בנושא החיפושיות. אשמח אם תוכל להרחיב ולהסביר עוד על מקור הכינוי הלא מתאים בעליל לחיפושית - פרת משה רבנו. במקרא כידוע מתייחסת פרה זו לפרה האדומה הראשונה שעשה משה, אך מה הקשר לחיפושית? ובכלל הקשר בין פרה לחיפושית מופיע גם בשפות אחרות, ברוסית - בוז'ה קרובקה, פרה קדושה, ואולי יש עוד.
רוביק עונה:
מקור הכינוי העברי הוא ישירות מיידיש: משה רבנו קיעלע (הפָרונת של משה רבנו), אך דוברי היידיש שאלו אותו מן הרוסית: bozhia korovka (פרה קטנה של אלוהים). מדוע קבעו הרוסים שמדובר בפרה? אם יש חוקרי פולקלור רוסי בין קוראינו ולהם תשובה מבוססת נשמח לשתף.
112
שרגא שואל/ת: בטקס הדלקת המשואות אמר יו"ר הכנס מספר רב של פעמים "כנגד כל הסיכויים". האם זו לא שגיאה מובנית? מי, איפה, כמה, הם כל הסיכויים? אולי אפשר להגיד: כנגד רוב הסיכויים, או רוב רובם של הסיכויים.
רוביק עונה:
זהו תרגום של ביטוי באנגלית: against all the odds. הביטוי מציג מצב קיצוני שבו אין לעניין כלשהו על פי ניתוח הנתונים סיכוי כלשהו להתממש, ולמרות זאת – הוא מתממש.
113
שואל/ת: רציתי לדעת את פירוש הביטוי "ויצא המרצע מן השק". אני מכיר את מרצע כמכשיר המשמש לניקוב חורים, אך לא הבנתי את מהות הביטוי.
רוביק עונה:
הביטוי "יצא המרצע מן השק" פירושו שדבר מה שניסו להסתיר התגלה. הוא מתייחס לכך שהמרצע הוא כלי ארוך וחד, ולכן גם כשהוא נתון בתוך שק קשה להסתיר אותו. לניב שורשים ביידיש (אי אפשר להסתיר מרצע בשק), בפולנית ועוד. בתרבות הקלטית מצויה אמרה: "שלושה דברים אי אפשר להסתיר: קש בתוך נעל, מרצע בתוך שק וזונה בתוך המון".
114
מרדכי בהט שואל/ת: האם יש לומר "לשון המעטה" או "לשון ההמעטה" - או שמא שניהם תקינים? ואם כן - מה מהם 'המקורי'?
רוביק עונה:
הביטוי הוא 'לשון הַמְעָטָה', כלומר, שימוש לשוני המקטין את הופעתו או עוצמתו של דבר מה. ה' הידיעה אינה מוסיפה כאן ואינה דרושה. שיבוש נפוץ ומוזר הוא "לשון הַמְּעָטָה", ההופך את ה' המשקל לה' הידיעה.
115
חגית ברקאי שואל/ת: מר נתניהו אמר בנאומו ביד ושם שיש "להביט עין בעין בפני הסכנה". הוא התכוון כנראה למבט עז ואמיץ. אלא שעניין "עין בעין" הוא לראות את הדברים באותו אופן. מה אתה אומר?
רוביק עונה:
נתניהו קלע במקרה זה דווקא למשמעות המקורית של הניב. ישעיהו מתנבא: "קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל, יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן" (נב 8), וכאן הפירוש הוא מבט ישיר של אדם בדבר מה, בדומה לכוונת נתניהו. בתרגום המלכותי של המקרא לאנגלית תורגם הפסוק: for they shall see eye to eye, ומכאן הוא הפך לניב אנגלי בהוראת להסכים. ההוראה המקובלת בעברית החדשה היא בעקבות האנגלית.
116
שוש שואל/ת: מה מקור המילה 'אסרו, לאסור' כמו בביטוי "אסרו עליהם מלחמה"?
רוביק עונה:
המקור במקרא, כמו בספר מלכים, בשיחת אחאב ואליהו: "וַיֹּאמֶר: מִי יֶאְסֹר הַמִּלְחָמָה? וַיֹּאמֶר: אָתָּה". המקור לשימוש הזה הוא ב'אסר' במשמעות קשר (ומכאן גם הכניס לבית הסוהר). לפני היציאה למלחמה נהגו לאסור, לקשור את בעלי החיים לכלי הרכב או לרכיבה עליהם. רד"ק מסביר: "כענין ויאסור את רכבו שהוא ענין טיקוס הרכב, כי ראש המלחמה יקרא אוסר לפי שהוא מתחיל, והעם אחריו".
117
תומר ברק שואל/ת: יש לי שאלה שאפילו גוגל לא מצליח לפתור לי. "טול קורה מבין עיניך": הפירוש הקלאסי הינו "תזיז את מה שמפריע לך לראות", אך אני חושב שפירוש מדויק יותר יהיה "שטוף את קורי השינה מבין עיניך". העניין הוא שהפירוש הזה (מעבר לכך שלא ראיתי לו אזכור בשום מקום) לא מסתדר עם הסייפא של המשפט "וקיסם מבין שיניך". אשמח לשמוע את דעתך.
רוביק עונה:
משמעות הביטוי השלם היא: אתה חוטא בעבירה חמורה יותר מזו שאתה מוצא בי. במדרש נאמר: "דור שהיה שופט את שופטיו, היה הדיין אומר לאדם טול קיסם מבין שיניך, והוא אומר לו טול קורה מבין עיניך. יותר תועבות עשה השופט משאר העם". הקורה והקיסם משמשים כאן לציון חפצים המשבשים את כושר השיפוט. קורי השינה הם אסוציאציה חביבה אך אינה קשורה לניב.
118
מיכאל חיון שואל/ת: לפני כמה זמן אם סבתי נפטרה ורציתי לשאול לפשר שם המשפחה שלה, "הירש", מה משמעותו ומהיכן הוא מגיע? אם זה עוזר, ככל שידוע לי יש לה שורשים ביהדות אוקראינה ופולין.
רוביק עונה:
הירש פירושו בגרמנית צבי. הוא גם שימש כשם פרטי אצל יהודים רבים, ועל כן הפך שם משפחה בעקבות אב המשפחה, וכך גם הירשזון, שהוא למעשה בן צבי. חיבור מקובל בין היהודים היה גם נפתלי-הירש או נפתלי-הרץ, בעקבות הפסוק בברכת יעקב "נפתלי איילה שלוחה".
119
ליאור שואל/ת: היה לי ויכוח עם מישהו לגבי המשמעות של "עץ או פלי". אני טענתי ש"פלי" מקביל ל-heads ומייצג את הצד במטבע שפונה אליך ובד"כ מציג את המספר, ואילו "עץ" הוא tails, הצד "האחורי" של המטבע שבו יש בד"כ ציור. כך תמיד זכרתי את זה וידעתי את זה. ואילו הוא טוען ההפך, ש-heads הוא "עץ", ו-tails הוא "פלי". (עץ או פלי, heads or tails). קשה לי להכריע בעניין כי לא מצאתי שום מקור שיבהיר איך המקור העברי, שמבוסס על מטבע ישן שכבר לא קיים, מתחבר למונח באנגלית. אז מהי התשובה הנכונה?
רוביק עונה:
'עץ או פלסטיין' הוא סוג של הגרלה המתייחס למטבע מן התקופה המנדטורית, שבצידו האחד צויר עץ, ובשני נמצא הכיתוב הכולל את המילה פלסטיין, וכן המספר הרלוונטי למטבע. 'פלי' הוא קיצור של פלסטיין. זהו פיתוח ישראלי, ואין לו קשר לחלוקה האנגלית. בביטוי האנגלי ראש – head - קשור בכך שבדרך כלל מטבעות, כבר מהתקופה הרומית, נשאו דיוקן ראש של מלך או קיסר. בצד השני היו ציורים שונים, כמו אוניות בתקופה הרומית, גביעים וכדומה. במטבע עתיק של עשרה פני היה מצויר אריה בעל זנב גדול, ומכאן נקרא צד זה tail. בכך נרמז גם שיש למטבע צד קדמי וצד אחורי, למרות שבפועל כל אחד מהצדדים הוא קדמי וגם אחורי בהתייחסות לצד השני. כמו כן, אין קשר לציור שעל המטבע לבין הצד שעליו מסומן ערך המטבע. במטבעות בריטיים אפשר לראות מטבעות שראש המלכה בהם מלווה בערך המטבע, ואחרים שלא.
120
רועי שואל/ת: שמעתי היום לראשונה את הביטוי הנפלא רבה־געלט, וזה העלה בי מספר שאלות. שאלתי הראשונה, מה מקורם של שני הביטויים המודרנים בעברית "מטעויות לומדים" ו"על טעויות משלמים"? שאלתי השנייה, האם יש ביטוי או פתגם עברי מקביל לרבה־געלט היידי?
רוביק עונה:
'מטעויות לומדים' אינו מטבע לשון אלא ביטוי פשוט של רעיון שיש לו מימושים רבים בכל השפות, וגם בעברית, כמו "אין חכם כבעל ניסיון". כאשר רוצים להביע את הרעיון המובע ב"רֶבֶּה גֶעלט" (מילולית: כספו של הרבי), משתמשים בדרך כלל במונח הרגיל "שכר לימוד", בהקשר שאינו כספי דווקא.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >