שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
106
עופר שואל/ת: מה מקור השימוש בצמד המילים קאנטרי-קלאב בעברית? כביכול זה בא מארה"ב, רק ששם השימוש בו שונה. האם זה יכול להיות קשור לכך שהקאנטרי הראשון בארץ אכן היה מחוץ לעיר ת"א?
רוביק עונה:
בדרך כלל גם הקאנטרי קלאב בישראל נמצא מחוץ למרכזי הערים, או במקום המעניק אווירה כפרית. הקאנטרי קלאב הראשון נפתח בשטח העיר תל אביב, אך באזור לא מיושב, סמוך לצומת גלילות.
107
ד"ר שלמה וולשטיין שואל/ת: מה פשר הביטוי "עקשן פארעח"{parech)?
רוביק עונה:
הביטוי 'עקשן פארך' התגלגל מיידיש, ופירושו עקשן חסר תקנה. המילה פארעך פירושה גזזת או שחין, ומכאן הביטוי הגזעני "פרענק פארעך", וכנראה זה מקור הביטוי: עקשן כמו (יהודי) ספרדי או מזרחי.
108
עודד שואל/ת: ב - שעה טובה. מתי תבוא ה'ב'? אדם עבר דירה ואני מאחל לו 'שעה טובה', ר'ל ששעתו תהיה מוצלחת, תאיר לו פנים. אדם עומד לעבור דירה, אני מאחל לו 'בשעה טובה', ר'ל שהמעבר יעשה בשעה שהיא טובה. האם יש טעם בהבחנה הזו?
רוביק עונה:
'בשעה טובה' היא איחול מסורתי, המחמיא לאדם שעשה מהלך בחייו, ומאחל לו הצלחה. 'שעה טובה' אינו איחול אלא צירוף חופשי ואין לו משמעות בהקשר של מעבר דירה או כל מהלך אחר.
109
גיל מוזס שואל/ת: אמנם הביטוי ״אחרי ככלות הכל״ כנראה לקוח מן המקורות, אך בעברית תקנית האם לא נכון לומר ״אחרי כלות הכל״, או רק ״ככלות הכל״?
רוביק עונה:
"מקורו של הביטוי 'אחרי ככלות הכול' בפיוט "אדון עולם" מן המאה ה-12: "ואחרי ככלות הכל/ הוא לבדו ימלוך נורא/ והוא היה והוא הווה/ והוא יהיה בתפארה". כאן הכוונה לאחרית הימים. הצירוף משמש היום כסמן שיח המצביע על מסקנה מתבקשת, 'בעקבות אנגלית: after all. השימוש המקורי הפיוט באות היחס כ- אינו מייצג דימוי אלא התייחסות לזמן: 'אחרי שיגיע הזמן שבו הכל יכלה'. השימוש הזה באות כ- מופיע בתנ"ך מספר פעמים.
110
א א שואל/ת: בשאלה קודמת נשאלה שאלה על שם של שנה לועזית מעוברת. דיברת על קפיצה בעקבות אנגלית leap year. אלא שעכשיו נתקלתי בשם "שנה כבושה" בכמה מקומות, כולל ויקיפדיה. אז למה כבושה?
רוביק עונה:
אכן הביטוי "שנה כבושה" היה בשימוש בעבר. בעיתון דבר משנת 1963 יש דיון נרחב בנושא. 'שנה כבושה' מוגדרת כשנה אזרחית המתחלקת בארבע. באנגלית מדובר, אכן על "שנת קפיצה", ובגרמנית משום מה על "שנה נזופה" – Schaltjahre. ביידיש היא קרויה בעקבות העברית עיבור-יאָר. מקור הביטוי הוא בערבית, שם קרויה שנה כזו סִנֶה כַּבִּיסֶה, מילולית: שנה כבושה. מדוע היא קרויה כך בערבית? נשמח לקבל מידע נוסף ולצטט.
111
שושנה בן עליז שואל/ת: בספר תהילים מ"ג כתוב: " אבוא אל שמחת גילי". האם זו צורת סמיכות מיוחדת ומה משמעותה?
רוביק עונה:
במקרים מסוימים נמצא בעברית המקראית, ובעקבותיה גם בהמשך, סמיכות של מילים נרדפות. הסמיכות הזו מביעה העצמה. בפסוק שבשאלה זו אינה רק שמחה, אלא שמחה רבה וגדולה, או כהגדרת רד"ק: "שמחת כל שמחותיי".
112
הגר רובינק שואל/ת: רציתי לשאול על הביטוי "זה לא מובן מאליו". נדמה לי שלאחרונה הביטוי הזה רווח במיוחד. למשל, שמעתי את השר איוב קרא משבח את נתניהו, ואומר עליו ועל הדרכים שבהן נתניהו מתקבל בעולם ש"זה לא מובן מאליו". שמעתי אנשים מספרים על מעשים אצילי נפש או אמיצים ונדיבים. ובמקום לתאר אותם במילים כאלה כל מה שהם אומרים "זה לא מובן מאליו". בעיני זאת השטחה של השפה ועצלות. רציתי לשמוע את דעתך.
רוביק עונה:
אין כל פסול בביטוי "זה לא (או אינו) מובן מאליו", כמובן אם הוא מתלווה להסבר מפורט בנושא המדובר. הביטוי "מובן מאליו" מוכר עוד מתקופת ההשכלה. הביטוי בשלילה מתייחס למצבים שאפשר להמעיט בחשיבותם, והדובר רוצה להדגיש שהם חשובים יותר וצפויים פחות ממה שאנו מייחסים להם. אפשר למצוא את "זה לא מובן מאליו" בעיתונות העברית מהעשורים הראשונים של המאה העשרים. הביטוי האנגלי המקביל זכה לגירסה עברית: "זה לא טריוויאלי".
113
רוני שואל/ת: בספר מתורגם מאנגלית בידי מתרגמת בעלת מוניטין שיצא בשנות השמונים מצאתי מספר פעמים את המילה - שאט - כשהכוונה ל - שאט נפש. אשמח לדעת מה מקור הביטוי שאט נפש והאם השימוש במחצית הביטוי מקובל?
רוביק עונה:
המקור בספר יחזקאל: "וְעַל אֱדוֹם כֻּלָּא אֲשֶׁר נָתְנוּ אֶת אַרְצִי לָהֶם לְמוֹרָשָׁה בְּשִׂמְחַת כָּל לֵבָב בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ לְמַעַן מִגְרָשָׁהּ לָבַז". המילה מופיעה ביחזקאל עוד פעמיים, בקרבה למילה 'נפש' אך לא בסמיכות: "ויינקמו נקם בשאט בנפש", "ותשמח בכל שאטך בנפש". ביחזקאל מופיע גם הפועל שָאַט, במשמעות תיעב. מכאן שהמילה העצמאית לגיטימית, אך כמעט אין משתמשים בה, אלא רק כחלק ממהצירוף. דוגמה לשימוש בנפרד היא בשיר "זמר" של רחל: רֶגַע – וְשָׁבוּ וְשָׁרוּ עָלֶיךָ/ שָׁרוּ עָלֶיךָ, אַהַב וּשְׁאָט".
114
רותי יודוביץ שואל/ת: מה מקור ומשמעות המילה 'חשק' בביטוי: חשק שפתיים.
רוביק עונה:
'חשק שפתיים' הוא ביטוי תלמודי ממסכת עבודה זרה: "חשוק שפתותיך זו בזו ואל תיבהל להשיב". כמו כן משמש בעברית ביטוי קרוב, 'חשק את שיניו', הנאמר גם הוא על מי שמתאפק מתגובה למרות שהוא חש כעס. הביטוי מופיע בכמה משפות אירופה. יידיש: פֿאַרביסן די ציין. אנגלית: grit one's teeth. גרמנית: die Zähne zusammenbeißen. צרפתית: serrer les dents, גם בהוראת התעורר למאמץ. 'חשק' פירושו חיבר והידק, ומכאן חישק, חיבר בטבעות, חישוק שהיא טבעת מחברת ומהדקת ועוד. לכל אלה אין קשר להופעת השורש חש"ק במשמעות רצה או התאווה.
115
רן לוטן שואל/ת: מה פירוש הביטוי הלקוח מתרגום ישן של "פיטר פן": "קשיטא שכולה עגבים." נאמר על הנסיכה האינדיאנית טייגר-לילי.
רוביק עונה:
'קשיטה' מופיעה בספר בראשית והיא מטבע, ככל הנראה רבע שקל. על פי הסבר אחר 'קשיטה' הם כבשים, בעקבות תרגום אונקלוס. כמו כן יש לכך קשר למילה הארמית קשיטא שפירושה נכון וישר, המזכירה את הביטוי "קושט דברי אמת". למה הכוונה ב"פיטר פן"? קשה להניח שהוא משווה את הנסיכה לכבשה, ואולי הכוונה לכך שהיא דוברת אמת אך זו נועדה לפיתוי ולהתעלסות.
116
ורד גולן שואל/ת: לאחרונה יצא לי לתהות מה מקור הביטוי "בוטל יום ספורט". כלומר, האם מדובר פשוט בחווייה שכולנו עברנו בבית הספר ובמסגרות אחרות (צבא, תנועת נוער..), או שהיו לו גם שימושים במערכונים או סרטים שהפכו אותו לפופולרי?
רוביק עונה:
'יום ספורט' הוא אחד המנהגים והאירועים הוותיקים ביותר בתולדות היישוב בארץ ישראל. כבר בשנות העשרים מדווח על "יום ספורט" בפתח תקוה, ובשנות השלושים נערכו אירועים כאלה ברחבי הארץ. היוזמה לימי הספורט הייתה של אגודת "הפועל", אבל בהמשך הדרך הוא אינו מזוהה עם אגודה כלשהי.
117
מיכל פלגי שואל/ת: משפט התנחומים "שלא תדע עוד צער" יכול גם להתפרש, על ידי אנשים ריאליסטים, כמאחל שחורות. הרי אין חיים בלי צער ולכן הוא בעצם אומר "שתמות לפני הצער הבא"... אני יודעת שזאת לא הכוונה - אבל האם הפרשנות שלי אינה אפשרית???
רוביק עונה:
למשפטים מסוג "שלא תדע עוד צער" יש תפקיד: הם נועדו להעניק נחמה. מילים וצירופים רבים מאוד בשפה נבחנים לא לפי המשמעות המילונית שלהם אלא על פי תפקידם, במסגרת מה שקרוי בבלשנות "פרגמטיקה". המשפט בשאלה, הנאמר רק כניחום, אינו יכול להתפרש אלא כאיחול שלא יהיה צער נוסף, למרות שזהו איחול שלא סביר שיתגשם.
118
עודד מיוחס שואל/ת: איך נכון לומר: במצוות הרופא או כמצוות הרופא?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות, ההבדל במשמעות דק. "במצוות הרופא" מדגיש את פעולת ההנחיה של הרופא. "כמצוות הרופא" מדגיש את תוכן ההנחיה. ברוב המקרים ניתן להמיר צירוף אחד במשנהו, אבל לפעמים המיקום במשפט קובע. "הם דבקים במצוות הרופא" אינו יכול להיות מומר ב"הם דבקים כמצוות הרופא". "עשיתי כמצוות הרופא" אינו יכול להיות מומר ב"עשיתי במצוות הרופא".
119
קלמן הרץ שואל/ת: על חטא שחטאנו לפניך בתמהון לבב. אבל תמהון לבב הוא סוג של מחלת נפש כמו שנאמר - יככה ה' בשגעון ובעוורון ובתמהון לבב (דברים כח כח). אם כך במה חטאנו?
רוביק עונה:
הכפרה על חטאים על פי התפילה אינה רק על חטאים הנעשים במודע, אלא גם על חטאים הנעשים בשגגה, וכן במצב של שיגעון (תמהון לבב), שבו אדם אינו אחראי על מעשיו.
120
רותי יודוביץ שואל/ת: הביטוי 'מתח ביקורת' - מה משמעות המילה 'מתח' בביטוי הזה.
רוביק עונה:
אכן הניב מעורר שאלה. יתכן שמקורו בניב 'למתוח את הדין', להחמיר בדין, שמקורו בתלמוד הירושלמי: "שכל אותה שנה הדין מתוח כנגד המשפחה" (ת"י מועד קטן ג פג ג), וכן במדרש: "אותה מידת הדין שהיתה מתוחה כנגד ישראל" (בראשית רבה לה). אפשרות אחרת היא שיש כאן גלגול מאנגלית: to level criticism , להעביר או להעלות ביקורת.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >