שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
106
הארווי באק שואל/ת: במשפט "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", נראה לי משונה השימוש במילית היחס "ל-" לפני "העולם הבא". אמנם "ל-" משמשת לעתים קרובות לפני ציוני זמן---"לימים", "להבא" וכו'---, אך פה נדמה שמדובר כאן במה שיש בו לישראל חלק. גם למ"ד השייכות לא נראית כמתאימה. התוכל לשפוך אור?
רוביק עונה:
לא מצאתי התייחסות פרשנית לסוגיה. לטעמי יש לראות כאן שימוש במילית היחס ל- במשמעות לקראת: יש להם חלק לקראת העולם הבא שאליו הם הולכים, בעוד הנוסח "חלק בעולם הבא' בוטה יותר.
107
מיכאל שואל/ת: הביטוי 'כרה אזנו לפלוני' אינו ברור לי. למשל, ראובן כרה אזנו לשמעון - ברור שמדובר בהאזנה בהקפדה יתרה, אבל מיהו הדובר ומיהו המאזין, ראובן או שמעון? ומהו הקשר בין שורש כר"ה. לבין כֵרָה (משתה)?
רוביק עונה:
'כרה את אוזנו' פירושו הקשיב ברוב קשב, ומכאן שהדובר הוא שמעון והשומע – ראובן. אין לכך קשר לכֵרָה, מילה נטולת שורש שמקורה באכדית.
108
יונתן שואל/ת: במסגרת מחקר נתקלתי בפרוטוקול של ועדת החינוך של הכנסת משנות ה-50 בביטוי "שבועות לבקרים". ייתכן שמדובר בשיבוש (בגוגל מצאתי שלוש תוצאות בלבד לביטוי), אך הדובר הוא יזהר סמילנסקי, ס. יזהר, ששלט בעברית יותר ממני. האם יש מקור לביטוי או שאכן מדובר בשיבוש?
רוביק עונה:
יזהר היה רב אמן בעברית וגם אהב לחדש בה מילים שלא נשארו בשימוש, ובמקרה הזה חידש צירוף לשון. יזהר התייחס כאן לביטוי המקראי 'חדשים לבקרים': "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" (איכה ג 23). רש"י מסביר: "מתחדשים הם חסדיך מיום אל יום". היום נהוג בעיקר הנוסח 'חדשות לבקרים'. יזהר שיחק כפי שנראה על הדמיון בין 'חדשים' ל'חודשים', כלומר, בתדירות של חודשים, ובעקבות זה חידש את 'שבועות לבקרים', כלומר, בתדירות של שבועות.
109
דן נועם שואל/ת: אני מבקש לשאול לגבי מקור הביטוי "במבחן התוצאה". האם למיטב ידיעתך יש לביטוי זה מקבילה בשפות אחרות?
רוביק עונה:
הביטוי המקביל, שממנו התגלגל הביטוי העברי, הוא Judging by the results.
110
מורן שואל/ת: רציתי לשאול לגבי הניב "אין לדברים שחר", כיום המשמעות לשחר היא בוקר. אם כך כיצד ולמה מתפרש הניב כשלילי?
רוביק עונה:
מקור הביטוי במקרא, בספר ישעיהו: "לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה אִם לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין לוֹ שָׁחַר" (ישעיהו ח 20). רד"ק מפרש: "אין לו שחר, פירוש אורה, כלומר אין להם שום טעם, ודבר חשוך ואפל הוא". עם זאת יתכן שהמשמעות של פשר או משמעות עצמאית, וזאת בעקבות פסוק אחר בישעיהו: "וּבָא עָלַיִךְ רָעָה לֹא תֵדְעִי שַׁחְרָהּ". שחר במשמעות בוקר קרובה לצבע השחור, ומתייחסת לכך שהוא יוצא מתוך הלילה.
111
ייעוד גונן שואל/ת: האם נכון לומר 'לנקות את האבק'? הרי איננו מנקים את האבק, אלא את החפצים מן האבק (ובהתאם, הייתי משיב בעקיצה כשמעתי את הביטוי הנדון - 'למה לך אבק נקי?').
רוביק עונה:
ביטויים כמו 'לנקות את האבק' משמשים בשפה, בוודאי בשפת הדיבור בתפוצה רחבה ואין בהם פסול, למרות שאינם עומדים לכאורה במבחן ההיגיון, ויש להם חלופה כמו 'להסיר את האבק'. במקרה זה המשפט מתקצר מהמשפט השלם 'לנקות את המדפים (או כל דבר אחר) מן האבק'. הקיצור מועיל לתקשורת ולזרימת המשפט והמשפט ברור לגמרי. כך גם 'לנקות את הלכלוך' ועוד.
112
עליזה פרי שואל/ת: האם אתה יכול להסביר משפטים כמו ״הוא מצליח במה שלא יהיה״ או - אבי גבאי לציפי ליבני ״אני מאחל לך הצלחה בכל מפלגה שלא תהיה״ - למה מוסיפים את ה״לא״ - הרי זה נוגד את ההגיון....
רוביק עונה:
המקור למבנה הזה, שאכן יש בו מעין סתירה, הוא "על כל צרה שלא תבוא". כך במסכת תענית: "על כל צרה שלא תבוא על הצבור מתריעין עליהן, חוץ מרוב גשמים". זוהי דרך לדבר על צרות עתידיות, ועם זאת לא לאחל שאכן יתרחשו. מכאן התגלגל השימוש גם למקרים שבהם מדובר בהצלחה או במצבים ניטרליים, ולא רק במצבים שליליים.
113
יעקב קופמן שואל/ת: האם נכון לשאול בן אדם את השאלה הבאה: "בא לך לעשות משהו?"
רוביק עונה:
המשפט מקובל בשפת הדיבור וברור לשומע, ולכן הוא בהחלט "נכון". 'בא ל.. משהו' במשמעות 'רוצה' הוא ביטוי סלנג, שאיננו 'תקני', אך 'נכון' מכל בחינה אחרת.
114
עליזה פרי שואל/ת: מה דעתך על ״אהבת חינם״ מושג שמשתמשים בו לאחרונה? לי זה נשמע כבן חורג של ״שנאת חינם״... הביטוי לא מצליח להעביר את הכוונה ובעצם נשמע שלילי.
רוביק עונה:
הביטוי נאה מאוד בעיני וגם אינו חדש. פירושו יחס חיובי וחם שאין בצידו תועלת, והוא נטבע בהשפעת 'שנאת חינם' התלמודי, ומציג את התופעה ההפוכה. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שנהג לקרב את החלוצים החילוניים, אמר: "כשם שלא חרבה ירושלים אלא בשביל שנאת חינם, כך לא תיבנה אלא בשביל אהבת חינם".
115
שושנה שואל/ת: מה פירוש הביטוי "בלי תפונה". הוא מופיע במשפט בסטירה של אפרים קישון "לשכת ראש הממשלה עשתה, בלי תפונה, עבודה נאה ביותר.."
רוביק עונה:
'תפונה' פירושה ספק, והיא משמשת בעיקר בביטוי 'בלי תפונה' – בלי ספק. המילה שימשה את סופרי התחייה בעקבות פסוק בתהילים: "עָנִי אֲנִי וְגֹוֵעַ מִנֹּעַר, נָשָׂאתִי אֵמֶיךָ אָפוּנָה". רש"י סבור שמדובר ב'אופן', אבן עזרא סבור שהמקור הוא ב'פֶן', ומרמז על ספקות וחששות. המילה נעלמה משימוש אבל קישון שנתקל בה השתמש בביטוי.
116
אליעזר שואל/ת: הנושא הוא הביטוי הי"ד (השם יקום דמו). לעניות דעתי ראוי להצמיד קיצור זה לשם נפטר רק במקרה שהנפטר הוא יהודי, אזרח, לא חייל, והמוות לא היה תוצאה של מעשה פלילי אלא רצח על בסיס לאומני. למה לא חייל? כי תפקידו של חייל הוא להילחם ולפעמים חיילים גם נהרגים, אבל זה במסגרת "תפקידם". לאחרונה נתקלתי במקרים שזה הוצמד גם לשמות חיילים. מה דעתך?
רוביק עונה:
'השם יקום דמו' (הי"ד) היא קריאה לנקמה, הנאמרת על יהודי שנהרג בידי אויבי ישראל, בעקבות ספר מלכים ב: "וְהִכִּיתָה אֶת בֵּית אַחְאָב אֲדֹנֶיךָ וְנִקַּמְתִּי דְּמֵי עֲבָדַי הַנְּבִיאִים" (ט 7). יש גם מקבילה בערבית: רַבְּנָא יִנְתַקִם מִנּוּ, שהוא ביטוי דתי מוסלמי. הפרשנות המקובלת אינה רואה בקריאה זו מסר לנקמה, אלא קביעה דתית שלפיה לא על האדם לנקום, הנקמה מסורה לאל. ההקשרים אכן תומכים בתפיסה שאין מדובר בחיילים אלא באנשים שנהרגו בלי שהייתה להם יכולת להשיב מלחמה. עם זאת אין בעניין כללים נחרצים, ומדובר בנוהג.
117
יובל שואל/ת: האם מבחינה לשונית נכון לקרוא ליהודי עדות המזרח בשם "יהודים ערבים"? הכוונה כאן היא ליהודים יוצאי מדינות ערב, וכאן המילה "ערבים" משמשת באותה משמעות של "יהודים אמריקאים" או "יהודים גרמנים". מצד שני המילה "ערבים" הרי משמעותה אחרת לגמרי - כל העמים הלא-יהודים שמוצאם מערב. אם כן, האם המונח הזה נכון ומדויק, או מעורר בלבול ולכן עדיף לא להשתמש בו?
רוביק עונה:
המונח נטבע על ידי יהודה שנהב, והוא מייצג תפיסה שלכל היהודים יוצאי ארצות ערב יש מכנה זהות משותף. אין ספק ש'יהודי סורי', 'יהודי מצרי' ו'יהודית מרוקאי' יהיו מדויקים יותר וטעונים פחות. העובדה הברורה היא שהביטוי לא נקלט, גם מהסיבה שצוינה בשאלה, ובעיקר עקב תפיסת 'הערבי' כאויב המושבע של 'היהודי', ולכן יש רתיעה מפני השימוש בו.
118
יוסף שואל/ת: האם אומרים הנץ החמה או נץ החמה?
רוביק עונה:
'הנץ החמה' הוא ביטוי בלשון חז"ל: "מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. רבי אליעזר אומר: בין תכלת לכרתי, וגומרה עד הנץ החמה", כלומר, עד שהשמש 'מנצנצת' או 'נוצצת'. האות ה' אינה ה' הידיעה אלא חלק מצורת המקור המוחלט של בניין הפעיל, שורש נצ"ץ: הָנֵץ. לביטוי 'נץ החמה' אין משמעות.
119
נילי שואל/ת: יש החמצה בטעמים ויש החמצה במובן החטאה. איך הגיעו ל"לב נחמץ"?
רוביק עונה:
המקור הוא בספר תהילים, וכאן בבניין התפעל: "כִּי יִתְחַמֵּץ לְבָבִי וְכִלְיוֹתַי אֶשְׁתּוֹנָֽן" (עג 21). רד"ק מפרש: "לעניין (במדבר ו, ג) חומץ יין, כלומר שלא הייתי מוצא דבר מתוק וערב בלבבי שאנוח בו מזו המבוכה הגדולה." הטעם החמוץ משמש בעברית החדשה בהשפעת המקורות במשמעות מושאלת של מרירות ואי שביעות רצון.
120
מיכל יעקובי שואל/ת: לאחרונה שמתי לב שמשתמשים בביטוי "אני רק מניח את זה כאן". מה מקור הביטוי (לדעתי אנגלית אמריקנית), מתי התחילו להשתמש בביטוי זה, וכמובן מה משמעותו.
רוביק עונה:
'אני מניח את זה כאן' הוא ביטוי עברי תקין ופשוט. 'רק' היא בהקשר זה מילת הסתייגות או התנצלות: אני מניח את זה כאן לזמן קצר, ומקווה שהדבר אינו מפריע. נראה שהשימוש הזה וכן קביעת סדר המילים מושפעים אנגלית: I just put it here. גם הביטוי הישראלי 'רק אומר' נובע מאותו מקור.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >