שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
121
ד"ר שלמה וולשטיין שואל/ת: מה ל"חרון אף" ולחוטם?
רוביק עונה:
בביטוי המקראי 'חרה אפו' נתפס האף (החוטם) כאיבר הגוף שממנו יוצא הכעס באמצעות נשימות כבדות. בהמשך נתפס 'אף' עצמו במשמעות כעס ("אל נא באפך").
122
עמי גנאור שואל/ת: רציתי לדעת האם ניתן לברך "ברוך השב" למי שכבר הגיע הביתה, או שאפשר לברך גם את מי שרק יצא לדרכו הביתה?
רוביק עונה:
הברכות האלה נדירות יחסית, אבל על פניו אין היגיון לומר "ברוך השב" למי שיוצא לדרכו.
123
אפי שואל/ת: מה הפירוש של 'חוטא לאמת', והאם זה חוטא למטרה?
רוביק עונה:
'חוטא לאמת' היא דרך מנומסת וגבוהה לומר על אדם שהוא משקר. הביטוי נוצר בידי סופרי תחיית הלשון. 'החטיא את המטרה', בעקבות ספר שופטים, הוא מי שנכשל בקליעה למטרה, וכן בהרחבה מטפורית. לשני הצירופים שותף השורש חט"א, הקשור לכישלון ולמעשים לא ראויים.
124
יוסי שואל/ת: תוכל בבקשה להסביר מה זה אומר "טענה חלולה"?
רוביק עונה:
'חלול' פירושו ריק, אין בתוכו דבר. טענה חלולה: טענה ריקה מתוכן. היא נשמעת כמו טענה של ממש, אבל אין מאחוריה מחשבה, עומק או היגיון.
125
אהובה שואל/ת: האם יש לומר "מגיל צעיר", או אפשר גם לומר "מגיל קטן"?
רוביק עונה:
'מגיל קטן' הוא ביטוי סלנג ויש בו עילגות מסוימת. עדיף בכל היבט לומר 'מגיל צעיר'.
126
אודי שואל/ת: בשירו של מאיר אריאל "סוף העולם בלוז" מופיעה השורה: "כמו שאמר הנביא, לקו המאורות". האמנם היה נביא שאמר דבר שכזה? והאם יש תקדים ומשמעות לביטוי "כמו שאמר הנביא" בעברית?
רוביק עונה:
'ליקוי מאורות' במשמעות המושאלת הוא צירוף ספרותי מודרני, בעקבות הצירופים 'ליקוי חמה' ו'ליקוי לבנה'. 'כמו שאמר הנביא' הוא ניסוח של מאיר אריאל, אבל הביטוי הוא פיתוח של צירוף מספרות ימי הביניים: 'כדברי הנביא'.
127
שואל/ת: האם אתה מכיר מקבילות לביטוי "כאבן שאין לה הופכין בשפות אחרות"?
רוביק עונה:
מילון הביטויים המקיף של נרי סבנייה מציע שתי חלופות באנגלית: left high and dry, וכן go begging. דוגמה: If those cakes are going begging, I’ll take them.
128
דן כהן שואל/ת: הביטוי הצרפתי loin des yeux loin du court, והביטוי האנגלי out of sight out of mind. האם יש ביטוי דומה בעברית?
רוביק עונה:
יש ויש: "רחוק מן העין – רחוק מן הלב". הניב מופיע באוסף פתגמים אנגלי מהמאה ה-13, אך יש לו מקורות ביוון העתיקה. יש לו גם גירסאות בשפות היהודים: יידיש: ווײַט פֿון די אויגן, ווײַט פֿון האַרצן. ערבית של יהודי עיראק: בְּעִיד עַנ-לְעֵין, בְּעִיד עַנ-לְקַלבּ. לדינו: לֵיש'וֹס דֶי לוֹס אוֹז'וֹס, לֵיש'וֹס דֶל קוֹרָאסוֹן.
129
נחום רגב שואל/ת: האם אתה מכיר מקבילות לפתגם "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" בשפות ותרבויות אחרות?
רוביק עונה:
מילון הביטויים המקיף של נרי סבנייה מציע כמה חלופות באנגלית: The bigger they climb, the harder they fall, וכן take a tumble (נפל למצב של בלבול וכאוס).
130
אביבה רום שואל/ת: האם המשפט "אל תחסום שור בדישו" מכוון רק לגבי שוורים? האם המשמעות התפשטה גם לתחומים אחרים, או שמא הכוונה היא אך ורק לגבי שוורים?
רוביק עונה:
הפסוק המקראי שבספר דברים מתייחס למחסום שהוצב על פיו של השור ומנע ממנו לאכול. כאן זהו משפט הלכה כפשוטו, ולא מטבע לשון. עם השנים השימוש באמרה התרחב, ומשמעותה שאין להפריע למי שפועל לטובת הכלל, גם אם אינו עונה על כללי החוק והמוסר. גזבר הסוכנות לוי אשכול כתב משפט זה למבקר הסוכנות אמיל שמורק בשנת 1951, בתגובה לגילויים על בזבוז כספים בידי פקידים.
131
הארווי באק שואל/ת: במשפט "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", נראה לי משונה השימוש במילית היחס "ל-" לפני "העולם הבא". אמנם "ל-" משמשת לעתים קרובות לפני ציוני זמן---"לימים", "להבא" וכו'---, אך פה נדמה שמדובר כאן במה שיש בו לישראל חלק. גם למ"ד השייכות לא נראית כמתאימה. התוכל לשפוך אור?
רוביק עונה:
לא מצאתי התייחסות פרשנית לסוגיה. לטעמי יש לראות כאן שימוש במילית היחס ל- במשמעות לקראת: יש להם חלק לקראת העולם הבא שאליו הם הולכים, בעוד הנוסח "חלק בעולם הבא' בוטה יותר.
132
מיכאל שואל/ת: הביטוי 'כרה אזנו לפלוני' אינו ברור לי. למשל, ראובן כרה אזנו לשמעון - ברור שמדובר בהאזנה בהקפדה יתרה, אבל מיהו הדובר ומיהו המאזין, ראובן או שמעון? ומהו הקשר בין שורש כר"ה. לבין כֵרָה (משתה)?
רוביק עונה:
'כרה את אוזנו' פירושו הקשיב ברוב קשב, ומכאן שהדובר הוא שמעון והשומע – ראובן. אין לכך קשר לכֵרָה, מילה נטולת שורש שמקורה באכדית.
133
יונתן שואל/ת: במסגרת מחקר נתקלתי בפרוטוקול של ועדת החינוך של הכנסת משנות ה-50 בביטוי "שבועות לבקרים". ייתכן שמדובר בשיבוש (בגוגל מצאתי שלוש תוצאות בלבד לביטוי), אך הדובר הוא יזהר סמילנסקי, ס. יזהר, ששלט בעברית יותר ממני. האם יש מקור לביטוי או שאכן מדובר בשיבוש?
רוביק עונה:
יזהר היה רב אמן בעברית וגם אהב לחדש בה מילים שלא נשארו בשימוש, ובמקרה הזה חידש צירוף לשון. יזהר התייחס כאן לביטוי המקראי 'חדשים לבקרים': "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" (איכה ג 23). רש"י מסביר: "מתחדשים הם חסדיך מיום אל יום". היום נהוג בעיקר הנוסח 'חדשות לבקרים'. יזהר שיחק כפי שנראה על הדמיון בין 'חדשים' ל'חודשים', כלומר, בתדירות של חודשים, ובעקבות זה חידש את 'שבועות לבקרים', כלומר, בתדירות של שבועות.
134
דן נועם שואל/ת: אני מבקש לשאול לגבי מקור הביטוי "במבחן התוצאה". האם למיטב ידיעתך יש לביטוי זה מקבילה בשפות אחרות?
רוביק עונה:
הביטוי המקביל, שממנו התגלגל הביטוי העברי, הוא Judging by the results.
135
מורן שואל/ת: רציתי לשאול לגבי הניב "אין לדברים שחר", כיום המשמעות לשחר היא בוקר. אם כך כיצד ולמה מתפרש הניב כשלילי?
רוביק עונה:
מקור הביטוי במקרא, בספר ישעיהו: "לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה אִם לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין לוֹ שָׁחַר" (ישעיהו ח 20). רד"ק מפרש: "אין לו שחר, פירוש אורה, כלומר אין להם שום טעם, ודבר חשוך ואפל הוא". עם זאת יתכן שהמשמעות של פשר או משמעות עצמאית, וזאת בעקבות פסוק אחר בישעיהו: "וּבָא עָלַיִךְ רָעָה לֹא תֵדְעִי שַׁחְרָהּ". שחר במשמעות בוקר קרובה לצבע השחור, ומתייחסת לכך שהוא יוצא מתוך הלילה.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >