שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
121
אורי שחם שואל/ת: בעת צפייה (בשידור החי) במשחק כדורגל במסגרת חצי גמר גביע העולם אמרתי לחברי: ״המשחק הזה מעניין אותי כשלג דאשתקד״. כוונתי היתה לומר כי המשחק איננו מעניין אותי כלל וכלל ואיננו רלוונטי מבחינתי. חברי טען כי השימוש שלי במונח היה שגוי ומוטעה, וכי הייתי צריך להשתמש במונח ״מעניין אותי כקליפת השום״. התוכל בבקשה להכריע בנושא?
רוביק עונה:
הצדק אתך. הביטוי 'מעניין אותי כשלג דאשתקד' מצוי בשפות שונות באירופה כולל יידיש, ופירושו שדבר מה אינו מעניין אותי כלל. הביטוי 'שווה כקליפת השום' פירושו שלדבר מה אין כל ערך, ומקורו בתלמוד.
122
דור שואל/ת: הביטוי 'קוזאק נגזל' שמגיע מהיידיש, מציין כידוע מעמד אבסורדי של אדם בעל כוח שבא בטענות על עוול שנעשה לו, וקל לראות איך זה מגיע מאיך שהיהודים תפסו את הקוזאקים במזרח אירופה. אבל מה שגיליתי לאחרונה זה שבוגדן חמלניצקי, מנהיג הקוזאקים מהמאה ה-17, באמת היה קוזאק שנגזל - האצולה הפולנית גזלה את רכושו, וחוסר היכולת שלו לקבל משפט צדק דחף אותו למרד ולפוגרום הידוע. יכול להיות שהביטוי מגיע משם? או שזה צעד רחוק מדי?
רוביק עונה:
יש היגיון רב בתיאור גלגולו של הביטוי 'קוזאק נגזל'. לא רק במרד חמלניצקי, אלא בשלבים מוקדמים ומאוחרים בהיסטוריה של הקוזאקים הם היוו קבוצות מדוכאות שהתקוממו כנגד המדכאים. בהקשר היהודי הביטוי היידי 'אַ קאָזאַק אַ ניגזל' זכה למשמעות אירונית, מאחר שהקוזאקים הפכו מנגזלים לגוזלים.
123
עודד שואל/ת: 'ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם' (בראשית לז 2). מדוע הכפילות? האם דיבור בשבחו של אדם היא הוצאת דיבתו טובה? האם 'רעה' היא תואר של הדיבה, ולכן לא יאמר 'דיבה לרעה' [דיבה המכוונת להרע]? וכי דיבה אינה מכוונת להרע? ועניין של סגנון: ה' היידוע נופלת. במקום 'הביא את הדיבה הרעה שלהם'. היש דוגמאות נוספות?
רוביק עונה:
המילה דיבה פירושה המקורי דיבור, והיא מן השורש דב"ב. השימוש בה במקרא הוא תמיד לדברי גנאי וכך דבקה בה המשמעות השלילית מכאן שאין לראות ב'דיבה רעה' כפילות: דיבה רעה היא דיבור רע. באשר למבנה הסגנוני, הוא אכן ייחודי, ויש בו בעיני חן מיוחד, אך אינו נפוץ במקרא.
124
רפי פריש שואל/ת: מדוע "סוחטים" מחמאות?
רוביק עונה:
הפירוש המקורי-מילולי של הפועל 'סחט' מתייחס להפרדה בכוח של נוזלים ממוצרי בד שונים כמו בגדים, מצעים, סמרטוט רצפה וכדומה. בעברית הוא משמש כדימוי למצבים שונים שבהם נעשה מאמץ מיוחד להפיק דבר מה, שבמצב טבעי אינו ניתן או רצוי. 'סחיטה' היא עבירה פלילית של הוצאת כסף בכוח מאדם שאינו רוצה בכך. 'סחיטה רגשית' היא התנהגות הגורמת לזולת לפעול בניגוד לרצונו מתוך רחמים או אמפתיה. 'סחיטת עבירה' בכדורגל היא יצירת מצב שבו השחקן יבצע עבירה למרות שאינו מתכוון לכך. 'סחיטת מחמאות' היא התנהגות המגרה את הזולת להעניק מחמאה גם אם אינו רוצה בכך. נראה שכל השימושים האלה נוצרו בעברית הישראלית. באנגלית, למשל, הביטוי המקביל הוא fishing for compliments – לדוג מחמאות.
125
עתליה ברנר שואל/ת: אני מחפשת את השימוש וההקשרים של הביטוי ״מלכודת דבש״ בעברית. נדמה לי כי זהו תרגום שאילה מאנגלית, honey trap or honeypot, ובעיקר בהקשרים של פיתוי מיני, אבל איני בטוחה ולא הצלחתי למצוא. האם תוכל לעזור?
רוביק עונה:
המקור הוא אכן בביטוי האנגלית honey trap, או כניב: honey trapping. הביטוי מיוחס לסרטי הריגול, בעיקר בסגנון ג'יימס בונד, שבהם אשה סקסית נכנסת למיטתו של יעד לריגול ומוציאה ממנו מידע. honeypot פירושו עניין המביא עונג רב, בלי קונוטציה שלילית, ובסלנג הבריטי פירושו גם איברי המין של אשה. עם זאת הוא אומץ לתחום המחשבים במשמעות דומה למלכודת דבש: מנגנון לאבטחת מחשבים המתוכנן לזהות וגם לשבש ולנטרל ניסיונות לשימוש בלתי מורשה, על ידי הצגת מידע העשוי לעניין את הגורם הבלתי מורשה. בעברית הישראלית השימוש ב"מלכודת דבש" התרחב מעבר לסיפורי ריגול, במשמעות דבר מושך הגורם להסתבכות ולנזק. לדוגמה, אלי שגב מתייחס לרכישת מכבי נתניה על ידו ואומר "הכדורגל הוא מלכודת דבש. ממליץ לא לרכוש קבוצות".
126
דרור שואל/ת: כיצד יש לומר את הפתגם: "חכם לא נכנס למקומות שפיקח יודע לצאת מהם", או שמא "פיקח לא נכנס למקומות שחכם יודע לצאת מהם?" אשמח לקבל סימוכין במידה וקיימים כאלו. במרשתת מצאנו את שני הסימוכין, ומכאן הבלבול.
רוביק עונה:
הפתגם הוא בגירסה הראשונה שבשאלה: חכם לא נכנס למקומות שפיקח יודע לצאת מהם. כוונתו שהימנעות ממלכודות ובעיות מעידה על חוכמה. הפיקח אומנם מצליח להסתדר לאחר שנכנס למצב קשה, אבל לא הייתה לו החוכמה המספקת לא להיכנס אליו. בגירסה השנייה אין היגיון פנימי, שכן לחכם על פי ההגדרה חוכמה רחבה יותר מהאינטליגנציה המעשית של הפיקח.
127
אלימלך גזית שואל/ת: המילים' לשנס מתנים' מהווים צמד וממשמעותן התחזקות או התאמצות. האם ניתן לשנס גם אברים אחרים בגוף?
רוביק עונה:
'שינס מותניו' הוא צירוף כבול. פירושו המילולי מספר מלכים 'חגר חגורה למותניו', אך בזכות ההקשר הוא זכה למשמעות של 'התארגן לפעולה'. כדרכו של צירוף כבול בדרך כלל המרכיבים שלו אינם ניתנים להמרה. לביטויים כמו 'שינס ברכיו' או 'שינס רגליו' אין משמעות.
128
נחום ליברמן שואל/ת: לאחרונה נפל ויכוח ביני לבין חברי בעניין משמעות המילים "קטלא קניא". מאבי ז"ל למדתי כי קניא פירושו קן ציפורים, וקוטל הקנים הוא החיה שמתגנבת וחומסת את הביצים שבקן. חברי טען שקנים הם קני סוף, וגוגל מאשר את דבריו. עדיין אני בטוח שאבי מולידי, שהיה מורה לתורה שבע"פ לא טעה, או שלפחות היו לו סימוכין לדעתו. ואני מביא עניין זה לעיונך וחוות דעתך.
רוביק עונה:
אביך היה ודאי ידען גדול, אבל כאן טעה או הוטעה. קניא אינו קן. קן ציפור הוא בארמית 'קנא דצפרא'. קניא פירושו קָנֶה. המקור אינו מותיר מקום לספק. במסכת סנהדרין נכתב: "אטו אנן קטלי קני באגמא אנן? [וכי קוטלי קנים באגם אנו?]" (ת"ב סנהדרין לג א). קוטל קנים עסק בקציצת קני הסוף שנועדו להכנסת ציוד קלוע, מקצוע שנחשב נחות.
129
יוסי שגב שואל/ת: האם ניתן לומר "ראשית כל" על דבר ראשון שהנך רוצה להגיד?
רוביק עונה:
אפשר ואפשר, והצירוף עתיק. שו"ת מן המאה ה-15: "אתה הוא האשל הגדול ... ראשית כל בשלומך אדרוש ואבקש". יש גם השפעה משפות שונות: אנגלית: first of all. צרפתית: avant tout. רוסית: prezhde vsevo. רצף המילים 'ראשית כל' מופיע במקרא ובמקורות מאוחרים יותר כחלק מסמיכות, כגון 'ראשית כל פרי האדמה' (דברים כו 2). בכל מקרה, עדיף לטעמי לוותר על הצירוף ולומר פשוט 'ראשית'.
130
אהבתיה שואל/ת: אני מחפשת צירופי לשון למילה ''שֶטֶף''. אודה לך אם תשלח לי רשימה כזו אם היא בנמצא בכלל, או לחילופין קישור לאתר שם אוכל למצוא את מבוקשי.
רוביק עונה:
שני צירופי הלשון המוכרים לכלל הציבור הם 'שטף דיבור' ו'שטף דם'. נוסף לכך יש צירופי שֶטֶף המוכרים לאנשי מקצוע בתחומים שונים. עלייך להיכנס לאתר האקדמיה ללשון, במדור 'מונחי האקדמיה', ולכתוב את המילה שטף בשורת החיפוש.
131
עמירם גרובייס שואל/ת: "הבטחת איכות" או "אבטחת איכות" (מלשון שמירה), או טובים השניים?
רוביק עונה:
השניים טובים, ומשמשים לאותה פעילות, אך הציבור וגורמי מקצוע רבים מעדיפים את 'אבטחת איכות', המעניקה לתהליך של שמירה על איכות מוצרים אופי של מקצוע מורכב הדורש מיומנות, בעוד 'הבטחת איכות' מציינת רק את מטרת הפעילות. יש להוסיף שהאקדמיה ללשון ממליצה על 'הבטחת איכות', בטענה ש'אבטחה' מתייחדת להגנה על בני אדם ומוסדות מפני פגיעה. התפשטותה של 'אבטחת איכות' מעידה ש'אבטחה' נתפסת כהגנה במובן רחב יותר.
132
תמי שואל/ת: האם אפשר לומר את המשפט . יש ברצוני ל.......?
רוביק עונה:
אין כל פסול ב'יש ברצוני', 'יש בכוונתי', 'יש בדעתי' וכדומה. זו דרך הנחשבת מעודנת ומעט גבוהה לעומת "אני רוצה", "אני מתכוון" וכדומה. מקור השימוש הזה אינו ברור, אך הוא מוכר מן העשורים הראשונים של המאה העשרים.
133
אלעזר שואל/ת: האם הצירוף 'הרבה יותר מדיי' הוא צירוף תקין בשפה העברית, או שמא הוא פסול והגיע מהצירוף הלועזי 'way too much'?
רוביק עונה:
הצירוף הוא בעל אופי דיבורי אבל אינו פסול. הוא מאחד שלושה צירופי לשון: 'הרבה יותר', 'הרבה מדי', וכן 'יותר מדי', ונועד להדגיש שדבר מה מופיע או מיוצג בכמויות גדולות ללא צורך. הדרך הפשוטה והדיבורית פחות היא 'הרבה מדי'. לצד זה, העובדה שביטוי מתורגם משפה אחרת אינה פוסלת אותו. רוב צירופי הלשון שאנו משתמשים בהם מתורגמים משפות אחרות.
134
יעל שואל/ת: הביטוי "לשמור על קשר" - האם הוא עברי במקורו או שהוא מתורגם מלועזית? אילו עוד ביטויים ישנם כדי לציין ששמרתי עם מורתי על קשר (אדגיש שאני לא נמצאת איתה בקשרי ידידות). כמו כן כשנערה אומרת: יש לי חבר, אבל אין לי קשר רציני איתו. מה אפשר לומר במקום קשר רציני? איך אפשר להעלות את זה למשלב גבוה יותר?
רוביק עונה:
הביטויים המקבילים בשפות שונות לאמירה "שמור על קשר" הם באנגלית: keep in touch, בגרמנית: in Verbindung bleiben (להישאר בקשר), ובצרפתית: rester en contact. נראה שיש כאן השפעה של שפות אלה. Verbindung פירושה בגרמנית קשר, ואילו keep האנגלית מתאימה ל'שמור על...". נהוג לומר גם 'נהיה בקשר', 'תהיה בקשר' ועוד. לגבי 'קשר רציני' אין כאן בעיה משלבית, להפך, זה ניסוח פורמלי ומהוגן, ודווקא עדיף כאן שימוש דיבורי יותר: "זה לא ממש רציני", "לא נראה שזה הולך לאנשהו" ועוד.
135
שולה לוצאטי שואל/ת: שאלתי מתייחסת לביטוי "מה שלומך?" יכול וזו איננה שאלה לשונית, אלא משהו אחר... בטלפונים הזורמים אלי אני נשאלת מה שלומך, גם אם הדובר אינו בין חברי וידידי, אלא אחד, המבקש למכור מוצר, לפרסמו וכו'. פתיחת השיח כך אינה מובנת לי, שהרי... "מי הוא שהתעניין שלומי?! ואני שואלת... איך קרה, שמאמירה בין אנשים קרובים זינק הביטוי לשיח בין אנשים, שאינם מכירים זה את זה? באמת... באמת... השימוש הזה מציק לי... לעתים אני חושבת פשוט לנתק....
רוביק עונה:
אכן יש משהו מטריד בפנייה שיווקית המתחילה ב'מה שלומך'. היא נועדה לכאורה ליצור קרבה אבל ההקשר מעיד שזו קרבה מזויפת. אפשר גם להתייחס לכך באירוניה, ובתשובה לשאלה להשיב: "ומה שלומך אתה?" (או אַת). אפשר גם לענות "שלומי רע מאוד", ואפילו להתחיל לפָרֵט. הסיטואציה שתתפתח עשויה להיות משעשעת.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >