שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
301
אלה קוה שואל/ת: האם אתה מכיר את הביטוי 'שמיכת צמר גפן'? יש לנו ויכוח בבית בנוגע לזה...
רוביק עונה:
שמיכת צמר גפן זכורה לי מילדותי כשמיכה חמה ומפנקת, שפינתה את מקומה לשמיכות סינטטיות או שמיכות פוך. המילוי שלה היה צמר גפן טבעי, כלומר, כותנה נקייה.
302
אלכס שפי שואל/ת: מהן מחלות יתומות, ומהו ההבדל בינן לבין מחלות נדירות, או שזו אותה גברת בשינוי אדרת? מהן תרופות יתומות?
רוביק עונה:
מחלות יתומות הוא כינוי מקובל בעולם הרפואה והתעשייה הרפואית למחלות שלא מושקע בהן תהליך של מחקר ופיתוח, ובוודאי לא ייצור למציאת תרופה, כיוון שחולים בהן מעט מאוד חולים ולכן אין להן כדאיות כלכלית. לעיתים הן יתומות כיוון שרוב מכריע של החולים בהן נמצא בעולם השלישי, שהמערכת הרפואית נוטה להתעלם ממנו. המחלות יתומות כי אין להן אב בדמות חברה גדולה לייצור תרופות. תרופה יתומה היא תרופות שאכן פותחה, אך אין כמעט חולים הזקוקים לה. היא פותחה באמצעות קרנות מיוחדות או אמצעים פיננסיים יוצאי דופן. שני הביטויים הם תרגומי שאילה מאנגלית: orphan diseases; orphan drugs.
303
רון שואל/ת: לגבי הביטוי ״איבד עצמו לדעת״ - מה משמעות המילה ״דעת״ כאן? איך המשמעות המילולית קשורה למשמעות הביטוי?
רוביק עונה:
'איבד עצמו לדעת' הוא ביטוי מן המדרש במשמעות התאבד, וכך נקלט בשפה עד ימינו. שם הפועל 'לדעת' מציין כאן את עצם הידיעה או המודעות: איבד עצמו מתוך ידיעה, מדעת עצמו.
304
אביגיל שואל/ת: לא פעם שמעתי את הביטוי "חכם שומע פעמיים", כלומר כדאי וראוי לשמוע פרט מידע פעם נוספת כי בכל פעם אפשר ללמוד משהו חדש. חיפשתי את המקור בספרים ובאתרי אינטרנט, חיפשתיו ולא מצאתיו. האם זהו ביטוי רווח, ומהו, אם כן, מקורו?
רוביק עונה:
הביטוי אינו רווח ואינו מן הביטויים המוכרים לרוב הישראלים. דומה שמקורו בהווי הישיבות והוא נועד להצדיק את הלימוד החוזר שוב ושוב של אותו חומר. לא נמצא לו מקור מוקדם בטקסטים היהודיים.
305
דני מנחם שואל/ת: מה פירוש המשפט "הצועד נכחו לא ירחיק לכת"?
רוביק עונה:
המשפט לקוח מתוך "הנסיך הקטן" בתרגומו של אריה לרנר. כמו משפטים לא מעטים בספר האלמותי הוא נתון לפירושים שונים. בפירושו הפשוט הוא מתקשר לממדים הקטנים של כוכבו של הנסיך, שבהם לא ניתן להגיע למרחקים. פילוסופית הוא מרמז כנראה לכך שהדברים החשובים הם הדברים הקרובים אליך ואין לחפש אותם במרחקים.
306
אייל שואל/ת: מה מקור המילה אציל (מעמד חברתי, תכונת אופי) ומה הקשר לגז אציל? אני משער שמשני המקרים מדובר במשהו נפרד שלא ניתן להתחבר אליו.
רוביק עונה:
מקור המילה אציל במקרא. היא מופיעה פעם אחת במשמעות נכבד, בספר ישעיהו. למילה משמעויות נוספות כמו 'אצילי הידיים' ועוד. גז אציל כמו הליום וניאון הוא גז שאיננו מתרכב באופן כימי עם חומרים אחרים כפי שאצילים אינם אמורים להתערב בבני המעמדות הנמוכים, ועל כן הוא נקרא באנגלית noble gas. הצירוף הזה נטבע בראשית המאה ה-20.
307
גיורא שנר שואל/ת: מהיכן לקוח הביטוי 'חריץ גבינה'? חשבתי שאולי על שום החריץ כביכול שנותר בגליל הגבינה לאחר שבוצעים ממנו חתיכה.
רוביק עונה:
התשובה אינה רחוקה מההשערה שבשאלה. מקור הביטוי הוא 'חריצי חלב' מספר שמואל א'. חריצי חלב הם חתיכות גבינה ש'נחרצו' או נחתכו מגוש גבינה גדול יותר.
308
ירחמיאל שואל/ת: בספר ישעיהו מופיע הצירוף "בעיים רוחו", והפרשנות המקובלת היא "בחוזק רוחו". מניין פרשנות זו? גם בנוגע להגיית המילה שמעתי כמה גירסאות.
רוביק עונה:
הפרשנות המקראית המקובלת לביטוי היא 'בחוזק רוחו', וזאת על פי ההקשר: "וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחוֹ", אך אין כל סימן למקור או למילה קרובה המסבירה איך צצה 'עיים'. ההגייה על פי הניקוד היא ע' בשווא נע, אך המילה עצמה ללא אות שימוש חייבת לקבל חטף פתח. בעברית החדשה, בעיקר במשלב הספרותי, השימוש הרווח בביטוי מבטא התרגשות, כעס ובלבול.
309
לוז שואל/ת: מה מקור המילה "מרוד" בביטוי "עני מרוד"?
רוביק עונה:
הביטוי לקוח מספר ישעיהו (שם ברבים: עניים מרודים). המילה 'מרוד' אכן סתומה. יש קושרים אותה לעני שמרדו בו, ויש לעני שרָדו בו, שני ההסברים לא מאוד משכנעים.
310
אלכס שפי שואל/ת: מה המשמעות המדויקת של הביטוי "נתון בכף הקלע" ? המילונים חלוקים בדעותיהם בין שני הסברים די שונים זה מזה: 1) נתון בתסבוכת, בצרה, במצוקה ואינו יכול להיחלץ ממנה. 2) נתון במצב שבו שתי אפשרויות הפעולה גרועות, ולכן מתלבט ומתקשה להכריע ביניהן. המקובלים או הקבליסטים מדברים בכלל על נשמות הרשעים המיטלטלות בייסורים בכף הקלע לפני שהן זוכות לקביעות בגיהינום. האם תוכל לחדד את ההסבר לצירוף הזה?
רוביק עונה:
'נתון בכף הקֶלע' הוא מי שנמצא במצוקה, במצב של איום וסכנה. על פי המקרא: "וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע" (שמואל א כה 29). על פי רש"י כף הקלע היא "חתיכת עור רחבה עשויה כמין כף באמצע הקלע, שנותן בה האבן", כלומר רוגטקה. מי שנתון בכף הקלע עומד אם כן להיות מושלך למרחקים ולהתרסק. האפשרות השנייה בשאלה מוכרת ולגיטימית, אך אינה נשענת על הפשט של הביטוי.
311
נוני שואל/ת: "ליישר את ההדורים": מה עניין ההדורים? בדקתי את מקור הביטוי בישעיהו (מה ב):"אֲנִי לְפָנֶיךָ אֵלֵךְ, וַהֲדוּרִים אושר [קרי: אֲיַשֵּׁר]", ועדין איני מבין פתר את המחלוקות והכעסים.
רוביק עונה:
'הדורים' פירושו פיתולים ועיקולים. בספר ישעיה זו הוראה מוחשית: אדאג לכך שדרכך תהיה ללא פיתולים. עם השנים הביטוי זכה למשמעות מושאלת של פתרון מחלוקות וכעסים.
312
אלון שואל/ת: מה מקור הביטוי one man’s show?
רוביק עונה:
המילונים השונים המביאים את הביטוי אינם מצביעים על מקור ראשון וידוע של הביטוי. הוא משמש גם בתחום הבידור לציון הופעה של אמן בודד; בתחום האמנות הפלסטית במשמעות תערוכה של אמן בודד; ובהרחבה לאירוע בחיי הציבור שבו בולט אדם אחד, ניתן לומר זאת למשל על מסע הבחירות של דולנלד טראמפ.
313
יהודית רודד שואל/ת: מה משמעות הביטוי "היא הנותנת"? מי זאת היא, ומה פרוש נותנת. מה מקור הביטוי ומה המקבילה באנגלית?
רוביק עונה:
'היא הנותנת' פירושו שדבר מה מחזק טענה שהושמעה. המקור בלשון חכמים, במסכת בכורות: "היא הנותנת, אחד עשר שהוא עושה קדושה ליקרב – אי [אם] נעקר שם עשירי הימנו – אין [כן], אי לא – לא". 'היא' הוא הכינוי שנבחר לייצג התרחשות, 'נותנת' הוראתה כאן מחזקת, מוכיחה, קובעת. לביטוי אפשרויות תרגום רבות באנגלית.
314
יהודית רודד שואל/ת: מה משמעות הביטוי "כל מילה בסלע" והאם יש קשר בינו לבין הביטוי "מילה בסלע, משתוקא בתרין"? האם המילה סלע בשני הביטויים זהה במשמעות?
רוביק עונה:
משמעות הביטוי היום היא כי הדברים הנאמרים חשובים וממצים. המקור הוא אכן במסכת מגילה: "מלה – בסלע, משתוקא – בתרין" אך שם משמעות 'סלע' היא מטבע, והוראת הניב שונה: השתיקה עדיפה על הדיבור. אמרה אנגלית קרובה: Speech is silver, but silence is golden (הדיבור הוא כסף, אך השתיקה מוזהבת), וכך ביידיש. יתכן ששפות אלה השפיעו על השינוי במשמעות.
315
סמואל שואל/ת: המילים 'יחי אדוננו' מקורן מהתנ"ך או הן הומצאו רק בזמננו?
רוביק עונה:
הצירוף "יחי אדוננו מורנו ורבנו" וכדומה המשמש כקריאה המכוננת של תנועת חב"ד ומכוון לרבי מליובאוויטש אינו מצוי במקורות. מן הצירוף "אדוננו מורנו ורבנו" נוצרו ראשי התיבות אדמו"ר.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >