שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
136
יוסי שגב שואל/ת: האם ניתן לומר "ראשית כל" על דבר ראשון שהנך רוצה להגיד?
רוביק עונה:
אפשר ואפשר, והצירוף עתיק. שו"ת מן המאה ה-15: "אתה הוא האשל הגדול ... ראשית כל בשלומך אדרוש ואבקש". יש גם השפעה משפות שונות: אנגלית: first of all. צרפתית: avant tout. רוסית: prezhde vsevo. רצף המילים 'ראשית כל' מופיע במקרא ובמקורות מאוחרים יותר כחלק מסמיכות, כגון 'ראשית כל פרי האדמה' (דברים כו 2). בכל מקרה, עדיף לטעמי לוותר על הצירוף ולומר פשוט 'ראשית'.
137
עמירם גרובייס שואל/ת: "הבטחת איכות" או "אבטחת איכות" (מלשון שמירה), או טובים השניים?
רוביק עונה:
השניים טובים, ומשמשים לאותה פעילות, אך הציבור וגורמי מקצוע רבים מעדיפים את 'אבטחת איכות', המעניקה לתהליך של שמירה על איכות מוצרים אופי של מקצוע מורכב הדורש מיומנות, בעוד 'הבטחת איכות' מציינת רק את מטרת הפעילות. יש להוסיף שהאקדמיה ללשון ממליצה על 'הבטחת איכות', בטענה ש'אבטחה' מתייחדת להגנה על בני אדם ומוסדות מפני פגיעה. התפשטותה של 'אבטחת איכות' מעידה ש'אבטחה' נתפסת כהגנה במובן רחב יותר.
138
תמי שואל/ת: האם אפשר לומר את המשפט . יש ברצוני ל.......?
רוביק עונה:
אין כל פסול ב'יש ברצוני', 'יש בכוונתי', 'יש בדעתי' וכדומה. זו דרך הנחשבת מעודנת ומעט גבוהה לעומת "אני רוצה", "אני מתכוון" וכדומה. מקור השימוש הזה אינו ברור, אך הוא מוכר מן העשורים הראשונים של המאה העשרים.
139
אלעזר שואל/ת: האם הצירוף 'הרבה יותר מדיי' הוא צירוף תקין בשפה העברית, או שמא הוא פסול והגיע מהצירוף הלועזי 'way too much'?
רוביק עונה:
הצירוף הוא בעל אופי דיבורי אבל אינו פסול. הוא מאחד שלושה צירופי לשון: 'הרבה יותר', 'הרבה מדי', וכן 'יותר מדי', ונועד להדגיש שדבר מה מופיע או מיוצג בכמויות גדולות ללא צורך. הדרך הפשוטה והדיבורית פחות היא 'הרבה מדי'. לצד זה, העובדה שביטוי מתורגם משפה אחרת אינה פוסלת אותו. רוב צירופי הלשון שאנו משתמשים בהם מתורגמים משפות אחרות.
140
יעל שואל/ת: הביטוי "לשמור על קשר" - האם הוא עברי במקורו או שהוא מתורגם מלועזית? אילו עוד ביטויים ישנם כדי לציין ששמרתי עם מורתי על קשר (אדגיש שאני לא נמצאת איתה בקשרי ידידות). כמו כן כשנערה אומרת: יש לי חבר, אבל אין לי קשר רציני איתו. מה אפשר לומר במקום קשר רציני? איך אפשר להעלות את זה למשלב גבוה יותר?
רוביק עונה:
הביטויים המקבילים בשפות שונות לאמירה "שמור על קשר" הם באנגלית: keep in touch, בגרמנית: in Verbindung bleiben (להישאר בקשר), ובצרפתית: rester en contact. נראה שיש כאן השפעה של שפות אלה. Verbindung פירושה בגרמנית קשר, ואילו keep האנגלית מתאימה ל'שמור על...". נהוג לומר גם 'נהיה בקשר', 'תהיה בקשר' ועוד. לגבי 'קשר רציני' אין כאן בעיה משלבית, להפך, זה ניסוח פורמלי ומהוגן, ודווקא עדיף כאן שימוש דיבורי יותר: "זה לא ממש רציני", "לא נראה שזה הולך לאנשהו" ועוד.
141
שולה לוצאטי שואל/ת: שאלתי מתייחסת לביטוי "מה שלומך?" יכול וזו איננה שאלה לשונית, אלא משהו אחר... בטלפונים הזורמים אלי אני נשאלת מה שלומך, גם אם הדובר אינו בין חברי וידידי, אלא אחד, המבקש למכור מוצר, לפרסמו וכו'. פתיחת השיח כך אינה מובנת לי, שהרי... "מי הוא שהתעניין שלומי?! ואני שואלת... איך קרה, שמאמירה בין אנשים קרובים זינק הביטוי לשיח בין אנשים, שאינם מכירים זה את זה? באמת... באמת... השימוש הזה מציק לי... לעתים אני חושבת פשוט לנתק....
רוביק עונה:
אכן יש משהו מטריד בפנייה שיווקית המתחילה ב'מה שלומך'. היא נועדה לכאורה ליצור קרבה אבל ההקשר מעיד שזו קרבה מזויפת. אפשר גם להתייחס לכך באירוניה, ובתשובה לשאלה להשיב: "ומה שלומך אתה?" (או אַת). אפשר גם לענות "שלומי רע מאוד", ואפילו להתחיל לפָרֵט. הסיטואציה שתתפתח עשויה להיות משעשעת.
142
מאיר מינדל שואל/ת: אלמן או אלמנת קש: למה קש? למה לא אלמן אלמן חציר? אלמן שעורה? לא מצאתי בכתובים את ההסבר ובצר לי אני פונה אליך...
רוביק עונה:
אלמנת קש היא אשה נשואה הנאלצת לחיות תקופה ארוכה ללא בעלה. יידיש: אַ שטרויענע אלמנה. אנגלית: grass widow. גרמנית: (Strohwitwe(r. רוסית: solomennaya vdova. בגרמנית Stroh הוא קש. מקור הצירוף בגרמנית, וקיימות סברות שונות באשר לגלגולי משמעות הצירוף. ההסבר הפשוט והסביר ביותר הוא שבן הזוג נשאר לבדו על מזרן הקש או העשב.
143
דורית מזרחי שואל/ת: פרש כנף או פרש כנפיים?
רוביק עונה:
הצורה ההגיונית והמקובלת היא 'פרש כנפיים', שהרי לא מוכרת תנועת עוף הפורש כנף אחת במעופו. 'פרש כנפיים' הוא גם ניב מטפורי המתייחס לאדם הפורץ דרך בחייו או בעבודתו.
144
יהושע רחמים שואל/ת: מה משמעות 'חתימה גנטית' שהוזכרה בפיסגה בסינגפור? מה מקורה? האם לשם מניעת זיופים?
רוביק עונה:
חתימה גנטית היא הצירוף העברי המקביל למונח האנגלי genetic signature. פירושו דפוס קבוע של חומצה גרעינית הניתנת למעקב, ואשר משמשת לזיהוי של תא פרטני, רקמה, מחלה או תופעה ממאירה. היא משמשת בתחומי מחקר גנטי, ומאפשרת להתקדם בפתרון מחלות ומומים ולמטרות נוספות.
145
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין חם שהוא דמות תנ"כית, חם שהוא בעל טמפרטורה גבוהה, חם שהוא קרוב-משפחה וחום שהוא צבע?
רוביק עונה:
אין קשר בין חם כאבי החתן לבין חם במשמעות הטמפרטורה. לעומת זאת רואים ב'חוּם' צבע הקשור בחוֹם, הצבע הנוצר משריפה. אין כל ראיה לקשר בין בנו של נח חם לבין אחת המשמעויות האחרות.
146
גבי שחר שואל/ת: הביטוי "לפנים משורת הדין" מתאר סלחנות ואי-מיצוי חומרת הדין. אם כך, האם לא היה נכון לאמר "מחוץ לשורת הדין"?
רוביק עונה:
יש היגיון מסוים בשאלה, מצד שני אפשר לטעון שיש כאן שימוש ב'לִפנים' במשמעות מול או נגד. ובכל מקרה, אין מתווכחים עם מטבע לשון שהשתרשה.
147
יהושע רחמים שואל/ת: האם צבע דגלנו תכלת לבן או כחול לבן? אם תכלת, מדוע נקראת תוצרתנו "כחול לבן"?
רוביק עונה:
'תכלת' הוא צבע ייחודי לעברית ולכמה שפות נוספות כמו ספרדית. באנגלית הוא נקרא sky blue, כחול השמיים. בכל מקרה הוא אינו צבע עצמאי אלא גירסה בהירה של כחול. ההגדרה הרשמית של צבעי הדגל היא שהצבע הוא 'תכלת כהה', ככל שחלפו השנים הצבע נתפס ככחול לגמרי.
148
ישראל ליטמן שואל/ת: לחפש אחרי ?! לחפש את אבל לא אחרי...
רוביק עונה:
בתנ"ך אכן כמעט תמיד הפעלים הנרדפים 'חיפש' ו'תר' מופיעים כשאחריהם מושא ישיר: "חיפש את... תר את... פעם אחת, בספר במדבר, נמצא את הפסוק "ולא תתורו אחרי לבבכם", והכוונה כאן שהלב מוביל למקומות מסוימים, והאדם הולך אחרי נטיית לבו. בשימוש היום ב'חיפש אחרי' הכוונה פשוטה יותר: דבר מה נמצא היכנשהו, ואנחנו הולכים אחריו, למקום שבו הוא אמור להימצא.
149
אפי דרורי שואל/ת: רציתי לברר לאשורו את המונח "משחית רכוש" ומשמעותו.
רוביק עונה:
'משחית רכוש' בצורה זו הוא צירוף לשון חופשי ולא מטבע לשון. הכוונה ככל הנראה לעקרון ההלכתי 'בל תשחית', האוסר באמצעות הלכות שונות על בזבוז מזון או רכוש. לעיקרון זה הופעות רבות בתלמוד, בעיקר במסכת שבת.
150
דורית מזרחי שואל/ת: מה משמעות הביטוי "הלך להביא קרח"?
רוביק עונה:
הביטוי ישן נושן ומייצג את שנות החמישים, לפני עידן הפריג'ידרים, כאשר התור למוכר הקרח שעבר ברחוב התמשך זמן רב. מכאן ש'הלך להביא קרח', או על פי מילון בן יהודה בן אמוץ 'הלך לקנות קרח', פירושו יצא למשימה בלתי אפשרית, שלא ברור מתי יחזור ממנה. הביטוי שימש לפעמים במשמעות הלך לעולמו, ויש טענה שהביטוי 'הלך להביא' במשמעות מת התגלגל מ'הלך להביא קרח'.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >