שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
גבי שחר שואל/ת: הביטוי "לפנים משורת הדין" מתאר סלחנות ואי-מיצוי חומרת הדין. אם כך, האם לא היה נכון לאמר "מחוץ לשורת הדין"?
רוביק עונה:
יש היגיון מסוים בשאלה, מצד שני אפשר לטעון שיש כאן שימוש ב'לִפנים' במשמעות מול או נגד. ובכל מקרה, אין מתווכחים עם מטבע לשון שהשתרשה.
152
יהושע רחמים שואל/ת: האם צבע דגלנו תכלת לבן או כחול לבן? אם תכלת, מדוע נקראת תוצרתנו "כחול לבן"?
רוביק עונה:
'תכלת' הוא צבע ייחודי לעברית ולכמה שפות נוספות כמו ספרדית. באנגלית הוא נקרא sky blue, כחול השמיים. בכל מקרה הוא אינו צבע עצמאי אלא גירסה בהירה של כחול. ההגדרה הרשמית של צבעי הדגל היא שהצבע הוא 'תכלת כהה', ככל שחלפו השנים הצבע נתפס ככחול לגמרי.
153
ישראל ליטמן שואל/ת: לחפש אחרי ?! לחפש את אבל לא אחרי...
רוביק עונה:
בתנ"ך אכן כמעט תמיד הפעלים הנרדפים 'חיפש' ו'תר' מופיעים כשאחריהם מושא ישיר: "חיפש את... תר את... פעם אחת, בספר במדבר, נמצא את הפסוק "ולא תתורו אחרי לבבכם", והכוונה כאן שהלב מוביל למקומות מסוימים, והאדם הולך אחרי נטיית לבו. בשימוש היום ב'חיפש אחרי' הכוונה פשוטה יותר: דבר מה נמצא היכנשהו, ואנחנו הולכים אחריו, למקום שבו הוא אמור להימצא.
154
אפי דרורי שואל/ת: רציתי לברר לאשורו את המונח "משחית רכוש" ומשמעותו.
רוביק עונה:
'משחית רכוש' בצורה זו הוא צירוף לשון חופשי ולא מטבע לשון. הכוונה ככל הנראה לעקרון ההלכתי 'בל תשחית', האוסר באמצעות הלכות שונות על בזבוז מזון או רכוש. לעיקרון זה הופעות רבות בתלמוד, בעיקר במסכת שבת.
155
דורית מזרחי שואל/ת: מה משמעות הביטוי "הלך להביא קרח"?
רוביק עונה:
הביטוי ישן נושן ומייצג את שנות החמישים, לפני עידן הפריג'ידרים, כאשר התור למוכר הקרח שעבר ברחוב התמשך זמן רב. מכאן ש'הלך להביא קרח', או על פי מילון בן יהודה בן אמוץ 'הלך לקנות קרח', פירושו יצא למשימה בלתי אפשרית, שלא ברור מתי יחזור ממנה. הביטוי שימש לפעמים במשמעות הלך לעולמו, ויש טענה שהביטוי 'הלך להביא' במשמעות מת התגלגל מ'הלך להביא קרח'.
156
דנה מגור שואל/ת: האם אתה חושב שלאורך הזמן, הביטוי "העולם כולו נגדנו" עדיין נותר באותו המעמד המאיים, או שהשימוש בו הוא ציני וכביקורת עצמית על מדינת ישראל ועלינו כעם?
רוביק עונה:
הכל בעיני המתבונן, כאז כן היום. שימוש במונח כפשוטו מקובל גם היום אם כי נשמע פחות מבעבר, אבל משקף תחושה של ציבורים רחבים. אלה יכולים להיות מהצד הימני של המפה כביקורת על העולם, ומהצד השמאלי כביקורת פנימית על מדיניות הממשלה. השימוש האירוני, המרמז שמדובר בפאראנויה או מבקר את היסוד המתגונן בביטוי הוא בעיקר מצד שמאל. לביטוי שורשים קדומים כמו "עם לבדד ישכון" מן התנ"ך ועוד, כך שהוא נטוע עמוק באתוס היהודי לדורותיו.
157
יעוד גונן שואל/ת: למיטב ידיעתי, הביטוי 'לעמוד על הרגליים האחוריות' ברוסית פירושו להתנחמד ולהתרפס (שָאוּל מהתנהגותם של כלבלבים כלפי בני-אדם), בעוד בעברית כיום הביטוי מבטא החלטה נחושה לעמוד על/נגד משהו.
רוביק עונה:
הביטוי המשמש בעברית הגיע מן הגרמנית: sich auf die Hinterbeine stellen, והוא מתייחס לסוסים ולא לכלבים. סוס העומד על רגליו האחוריות הוא דימוי לעקשן.
158
גדעון וייס שואל/ת: נדמה לי שיש קצת בלבול בעברית כשאומרים "המאה ה-X", ככה ש"המאה העשרים" יכולה לציין את המאה שעברה או את המאה הנוכחית. נתקלתי בשני המובנים בעברית, מה שלא קורה אף פעם באנגלית. מה יש?
רוביק עונה:
'המאה העשרים' בעברית היא אותה מאה כמו באנגלית – המאה המתחילה ב-1901 ומסתיימת ב-2000. המאה המתחילה ב-2001, המאה הנוכחית, היא המאה ה-21. מי שקורא למאה הנוכחית 'המאה העשרים' פשוט טועה. הבלבול האפשרי קשור בכך שהשנים של המאה מתחילות במספר הקודם: המאה ה-20 מתחילה במספרים המתחילים ב- 19, וכך הלאה. בלבול כזה עשוי להתקיים גם באנגלית ובשפות אחרות.
159
עדי אדלשטיין שואל/ת: מתי משתמשים בביטוי - מצוות עגל מלומד?
רוביק עונה:
בשאלה יש עירוב של שני ביטויים. 'עגל מלומד': אדם משכיל אבל מוגבל בדרך מחשבתו ובאופקיו. המקור ב"עגלה מלומדה" בתנ"ך אך שם הכוונה שונה. "מצוות אנשים מלומדה": עשייה על פי הוראות מבחוץ ללא אמונה והכרה פנימית. זהו ביטוי שטבע ישעיהו ומשמעותו היום זהה.
160
אלימלך גזית שואל/ת: על הטובים שבנו אומרים "מלח הארץ". למה לא השאור שבעיסה או דבש הארץ?
רוביק עונה:
'השאור שבעיסה' משמש במשלב הספרותי אך הוא נדיר למדי. 'מלח הארץ' הוא ביטוי מתורגם המופיע בשפות אחרות, והמעבר שלו לעברית היה טבעי. מקור הביטוי בברית החדשה.
161
אלישע פרוינד שואל/ת: במקורות (תהילים ט 6 ועוד) וגם בתפילה מופיע הצירוף "לְעוֹלָם וָעֶד". הצורה "וָעֶד" אינה מוסברת כצורת הפסק. אם המקבילה שלה היא "לעולם", הרי אמור להיות "ולָעַד".
רוביק עונה:
'עַד' פירושה נצח, והצורה המיוחדת שלה בסגול בצירוף "לעולם וָעֶד" היא בידול מן הקמץ שבו' החיבור. נפילת מילות יחס (במקרה זה ל' לפני 'עד') אינה עניין חריג.
162
דני ב. שואל/ת: על הקברים של חיילים שמתו/נהרגו/ניספו וכ'ו שלא במסגרת פעילות מלחמתית "פרופר" - נכתב "נפל [או משהו אחר] במילוי תפקידו". כך נוהגים גם בטקסי זכרון למיניהם. נדמה לי שהצורה הלשונית המתאימה היא - "..... בעת מילוי תפקידו".
רוביק עונה:
'בעת מילוי תפקידו' עדיף, והוא גם הנפוץ יותר באופן משמעותי לעומת 'במילוי תפקידו'. עם זאת אין לראות בניסוח 'במילוי תפקידו' שגיאה.
163
זאב אולשטיין שואל/ת: ״סמוך-יהיה בסדר״, מה משמעות ומקור הביטוי?
רוביק עונה:
'מדובר בשני ביטויים שונים מבחינת מקורם. 'יהיה בסדר' הוא צורת משנה של 'הכל בסדר', שמקורו ביידיש: ס'איז אַלץ אין אָרדענונג, גרמנית ושפות נוספות. מכאן גם השימוש בתיבה הבודדת 'בסדר'. 'סמוך' היא צורת ציווי של הפועל 'לסמוך' המשמשת במקורות בהקשרים של הישענות על גורם כלשהו, מי שאפשר לבטוח בו, כגון ב"אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים". מבחינת המשמעות מדובר בהבטחה שאין צורך לדאוג, יש מי שמטפל בדברים בצורה ראויה. בתרבות הישראלית הביטוי זכה למשמעות מהפכת: אל תסמוך על אף אחד, דבר לא יהיה בסדר. בלשון הדיבור היישובית 'סמוך' נפוץ מאוד כביטוי של ביטחון עצמי: 'סמוך עלי', ובקיצור 'סְמוך', ומכאן גם שני גיבורי ילקוט הכזבים, סמוך הגדול וסמוך הקטן. ב-1958 כתב דן אלמגור את השיר הפופולרי 'סמוך על הדודה'. המונח 'תרבות הסמוך' עלה גם בשיח בעקבות אסון נחל צפית.
164
אבישג תורן שואל/ת: האם הביטוי "קוץ בתחת" היה בשימוש בשנות השלושים?
רוביק עונה:
לא מצאתי ראיות לכך שהביטוי היה קיים באותה תקופה. הוא אינו מופיע במילוני הסלנג של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה. יש גם לזכור שהוא גלגול של ביטויים קודמים: קוץ בנשמה, וכן קוץ בעין, שהוא תרגום ישיר מגרמנית. נראה שהביטוי החל להישמע בשנות השישים, אך עדויות על תקופות קודמות יתקבלו בברכה.
165
ארנה סער שואל/ת: נתקלתי בלשון הדיבור בבטוי "התלהבות עגל" או "עגל מלומד", כאשר הביטוי בא לתאר אדם מבוגר המתלהב מנושא כלשהו ללא הצדקה, ושלא באופן המתאים לגילו והשכלתו, אלא כמו צעיר חסר נסיון והשכלה. הביטוי כמובן דרוגטיבי ומביע זלזול באותו מתלהב. האם ישנו ביטוי כזה ביידיש או באחת השפות שהשפיעו על היידיש?
רוביק עונה:
בעברית כמה ביטויים המתייחסים לעגל כדימוי לאדם לא חכם וילדותי. הביטוי 'עיני עגל' מקורו ביידיש: קעלבערנע אויגן. 'עגל מלומד' הוא כינוי לאדם משכיל אך חסר אופקים והבנה מעמיקה. זאת בעקבות הנביא הושע: "וְאֶפְרַיִם עֶגְלָה מְלֻמָּדָה אֹהַבְתִּי לָדוּשׁ", ושם הפירוש הוא עגלה מאולפת. הביטוי "התלהבות של עגל" אינו נפוץ ואין לראות בו מטבע לשון.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >