שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
181
נעמה שואל/ת: מה פירוש צירוף המילים שטף דיבור ושטף לשון? האם קיים צירוף מילים - שטף עיזים?
רוביק עונה:
'שטף דיבור' (או לשון) הוא רהיטות הדיבור, היכולת להתבטא באופן רצוף וללא הפרעות. 'שטף עיזים' הוא תרגום של הצירוף האנגלי washed goat, דרך מסוימת של עיבוד עור עיזים למוצרים שונים.
182
אלון גולדמן שואל/ת: מה משמעות הביטוי "לסבר את האוזן"? מה משמעות המילה "לסבר"? או שאולי זה בכלל "לשבר" (שין שמאלית או ימנית)?
רוביק עונה:
מקור הביטוי שׂיבר (או סיבר) את האוזן הוא בלשון חכמים: "אבל כאן כל שהוא הולך קולו מגביר, ולמה רק בתחילה? כדי לשבר האוזן" (מכילתא דר' ישמעאל יט יתרו). שיבר כאן במשמעות הסביר, הבהיר, השמיע את הסברה. יש טוענים שבמקרה זה ואחרים הש' היא ימנית, במובן שבירה: הדיבור החזק שובר את האוזן, אך כמטבע לשון הצורה המקובלת היא ש' שמאלית או ס', המתחלפות ביניהן בשפה לעיתים קרובות.
183
אלימלך גזית שואל/ת: עסקנים וענשי מעשה משתמשים בבטוי הלועזי "אאוט אוף דה בלו". מתי ראוי להשתמש בביטוי זה?
רוביק עונה:
הביטוי מתייחס לדבר מה הקורה בהפתעה מוחלטת, ללא הכנה מוקדמת. הוא קיצור של ביטוי ארוך יותר באנגלית: like a bolt out of the blue, כמו רעם וברק מתוך הכחול, כלומר השמים הכחולים. ביטויים דומים קיימים ביידיש, גרמנית, צרפתית ועוד. בעברית משתמשים בביטוי האנגלי כמו שהוא, אבל יש מקבילה עברית יפה, המושפעת כנראה מיידיש: כרעם ביום בהיר.
184
רבקה שואל/ת: איך נוצר הביטוי 'הפוך על הפוך' ומהי משמעותו המדויקת?
רוביק עונה:
'הפוך על הפוך' הוא מטבע לשון סלנגית שפירושה פרדוכס, כלומר, סתירה פנימית המצויה ברעיון או בטקסט מסוים, בדרך כלל במכוון. ככל הידוע זו יצירה ישראלית, ואין לה מקור בשפה אחרת, או בשלבים מוקדמים בעברית.
185
דנה פורת שואל/ת: אני מתקשה להבין את הצירוף אף אחד ואת המילה אפילו. האם נכון לומר אף אחד עדיין לא חזר משם, או לומר אפילו לא? האם זה יוצר כפל שלילה? האם אני אמורה לומר אף אחד אוהב אותי, כלומר, כולם לא אוהבים אותי?
רוביק עונה:
הצירוף 'אף אחד' אינו נרדף ל'אפילו'. 'אפילו' היא מילת הדגשה, מעין קל וחומר: "אפילו דבר מה שהיה אמור לקרות לא קרה". 'אפילו' היא הרכבה תלמודית של המילים אף+אם+לו'. 'אף אחד' פירושו המילולי 'גם אחד', אך הוא משמש רק במשפטי שלילה: אף אחד לא קם. צירוף שניהם במשפט אחד נראה מסורבל, בוודאי בדוגמה שבשאלה, ובכל מקרה 'עדיין' אינו קרוב במשמעות ל'אפילו'.
186
עדי שואל/ת: ברצוני לשאול האם צרוף המילים קודם כל... הוא צרוף נכון.
רוביק עונה:
הצירוף אכן נשמע דיבורי, אבל הוא מופיע במקורות כבר בספרות השו"ת של המאה ה-16. יש לו גם מקבילות ברוסית: prezhde vsevo, ובערבית: קַבִּל כֻּל שַׁיְא. גם לצירוף הקרוב "ראשית כל" בסיס במקורות.
187
רוני שואל/ת: מה דעתך על הביטוי "בת אדם"? לדוגמא: "אני בת אדם שאוהבת לישון". האם הביטוי "בן אדם" אינו מכיל את שני המינים, ולכן עדיף גם אם המדברת היא אישה?
רוביק עונה:
דעתי על הביטוי מצוינת, והוא אף מופיע במילון רב מילים במשמעות אישה, אך לא במילוני אבן שושן. למרבה הצער הוא כמעט ואינו בשימוש. במקורות הצירופים 'בת אדם' או 'בנות אדם' פירושם מילולי: בנות של גבר. דורות קודמים גדלו על הספר הנפלא "דיטה בת אדם" של מרטין אנדרסן נקסה, וגם שם הכוונה ל'בתו של גבר'. בכל מקרה גם השימוש ב"בן אדם" לאישה לגיטימי: "איזה מין בן אדם היא?"
188
שיר אלוני שואל/ת: האם הביטוי "בלי עין הרע" מדבר בעצם על העין של האל המצרי רע?
רוביק עונה:
אכן במיתולוגיה המצרית "העין של רע" היא עין בעלת כוח מאגי. אין ראיות לכך שזהו המקור של הביטוי העברי. הביטוי שייך לקבוצה של צירופי 'רע': "עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאין את האדם מן העולם" (מש' אבות ב יא), וכך גם 'לשון הרע'. במסכת אבות מופיע גם הצירוף 'עין רעה'. בשפות רבות מופיע ביטוי מקביל, וכאן בוודאי אין השפעה מצרית.
189
אבי שואל/ת: מה פירוש הביטוי 'קבורת חמור'? מהיכן הגיע אלינו, ואשמח לדעת גם באיזה הקשר ניתן להשתמש בו?
רוביק עונה:
קבורת חמור היא קבורה לא מכובדת, שנועדה להביע בוז ותיעוב ממי שקוברים אותו. על פי ירמיהו הנביא זה מה שצפוי למלך יהויקים בן יאשיהו.
190
אלימלך גזית שואל/ת: מובן מאילו. מובן כן, מאילו מה זה?
רוביק עונה:
הביטוי הנכון הוא 'מובן מאליו', כלומר, אין בכך ספק, תיאור העניין כולל את אישורו.
191
אלכס שואל/ת: אם זה נכון להגיד לעלות למעלה?
רוביק עונה:
נכון בהחלט. לכאורה יש כאן עודפות, אבל עודפויות אינן שגיאות, ויש להן במקרים רבים תפקיד סגנוני. בספר קהלת נכתב: "מי יודע מהי רוח בני האדם העולה היא למעלה, ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ".
192
דידי שואל/ת: מה נכון לומר, ׳ככל האפשר׳ או ׳ככל האפשרי׳?
רוביק עונה:
הביטוי המקובל הוא 'ככל האפשר'. זאת בעקבות צירוף באנגלית: as far/much as possible. 'ככל האפשרי' אינו מקובל ואינו בשימוש, למרות שאינו פסול דקדוקית.
193
לירן שואל/ת: האם יש בעיה עם המונח "לעניות דעתי", שכן אם דעתי ענייה אין סיבה לתת אותה?
רוביק עונה:
לביטוי 'לעניות דעתי' מקורות שונים. במסכת יבמות נכתב: "בעניותנו, צריכה גט". רש"י מפרש: "מתוך עניות דעתנו, שאין אנו יודעים פירוש המקרא". מקור אפשרי אחר הוא במסכת נדרים: "אין עני אלא בדעה". הביטוי מופיע בימי הביניים ומבטא הצטנעות ויש לו חלופות וגירסאות רבות: לפי עניות דעתי, לפי עניות שכלי, לפי מיעוט שכלי ומזער תבונתי, לפי שפלות דעתינו, לפי דלות דעתי, לפי דלי דלות דעתי ועוד. מקור נוסף היא גירסה לטינית שייתכן כי השפיעה על השימוש בעברית: mon humble avis, ומכאן באנגלית: in my humble opinion.
194
שלמה שואל/ת: איך יש לומר? מן העניין או ממן העניין?
רוביק עונה:
הביטוי המשמש והמדויק הוא 'לא ממין העניין' או 'אינו ממין העניין'. יתכן שמקור הצירוף הזה, שאינו מצוי במקורות, הוא "לא מן המניין", שמקורו במסכת סנהדרין תלמוד: "קשר רשעים הוא, וקשר רשעים אינו מן המניין".
195
דוד קהירי שואל/ת: האם נכון להגיד נחש חניקה, או צריך להגיד נחש חֶנֶק?
רוביק עונה:
אין כאן שאלה של נכון-לא נכון אלא של השימוש המקובל. מאחר שמדובר בסוג כללי של בעל חיים, נדרש מונח אחיד, שהוא במקרה זה נחש חֶנֶק. המונח נחש חניקה אינו משמש.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >