שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
226
מתן פלג שואל/ת: אבא של אשתי משתמש בביטוי מאוד משעשע ורצינו לדעת מה מקורו. כשמישהו יושב בנוח מדי או משתרע אומרים לו: ״אתה יושב כאילו סיימת לחתן את הילדים״. ההשערה היא שהמקור מיידיש, אבל הוא לא זוכר האם זה נכון, ואם כן מה המקור. האם תוכל לשפוך אור על הנושא?
רוביק עונה:
חיפוש מדוקדק בספרי ניבים ביידיש לא העלה דבר. כל מידע בנושא יתקבל בברכה ויפורסם.
227
דני ב. שואל/ת: בתנ'ך מופיע הביטוי "משתין בקיר" כמה פעמים, בדרך כלל כדימוי לכלב . מדוע משתמשים ב"שם פעולה" במקום שם עצם? הרי לא מכנים בנסיבות דומות בן אדם כ"הולך על שתיים", למרות שפה ושם משתמשים בביטוי כזה?
רוביק עונה:
'משתין' אינו שם פעולה (שם הפעולה הוא השתָנָה) אלא צורת בינוני. צורת הבינוני נמצאת בתפר שבין הפועל ושם העצם. שמות עצם רבים מאוד הם בצורת בינוני: מדריך, שופט, מְקָרֵר. גם צירופים רבים מתבססים על צורות בינוני, כמו עובד אדמה, מדיח כלים, וכאמור, משתין בקיר.
228
נגה אשד שואל/ת: נניח שיודעים מהו הגיל השלישי. גיל גימלאי, כללית. מהם הגיל הראשון והשני?
רוביק עונה:
לא ידוע על שימוש ב'הגיל הראשון' ו'הגיל השני' כמטבעות לשון. על פי השימושים בהם ומשמעות 'הגיל השלישי', הגיל הראשון הוא הילדות והנעורים, הגיל השני הבגרות, והגיל השלישי – הזקנה. היום מדובר כבר על 'הגיל הרביעי'.
229
יעל רייכמן שואל/ת: כיצד היית מפרש את הביטוי ״כגנבים בלילה״?
רוביק עונה:
פירוש הביטוי הוא בחשאי, על מנת שלא להיתפס במעשה מביש, והוא מיוחס לאנשי ציבור או מוסדות ציבור האמורים עקרונית לפעול באופן גלוי. מקור הביטוי באנגלית: like thieves in the night.
230
משה אליאב שואל/ת: איך אומרים: דוֹר הַפְּלָגָה? או דוֹר הַפַּלָּגָה?
רוביק עונה:
ההגייה המקובלת היא (הַ)פְּלָגָה. יש נוסחים שבהם מקובלת הצורה (הַ)פַּלָּגָה בהשפעת המילה הארמית המקבילה. יש גם נוסחים אשכנזיים המדברים על דור הַפְלָגָה, וכאן ה' אינה ה' הידיעה אלא חלק מהמילה.
231
אלי מהצפון שואל/ת: מנין צמחה צורת הביטוי: "כמה שלא ניסיתי..." למה השלילה? לא מכיר תופעה דומה באף שפה.
רוביק עונה:
המבנה העברי המיוחד הזה מקובל בלשון ימי הביניים אצל פרשנים ופוסקים. לכאורה הוא מכיל שלילה מיותרת, אך בפועל השלילה דווקא מעצימה את האמירה במקום לשלול אותה. למשל במשפט עכשווי מהרשת: "כמה שלא תאכלו אוכל טעים: אין כמו חצי פיתה חמה עם חומוס". במשפט מסתתרת אמירה מעצימה: גם אם תאכלו עוד ועוד נוסף על מה שכבר אכלתם (כלומר, שעדיין לא אכלתם), זה לא ידמה לחצי פיתה חמה עם חומוס.
232
חיה משי שואל/ת: אנחנו מברכים איש את רעהו בשבת שלום וחג שמח. למה לא בשבת שמחה וחג שלום?
רוביק עונה:
מקור הברכה 'שבת שלום' הוא במסכת שבת בתלמוד: "ורחמיו מרובין, ושַבָּתו בשלום" (יב ב). השבת היא יום של שלווה ומנוחה, לאו דווקא של שמחה. החג לעומת זאת הוא יום שבו יש לשמוח, וזאת גם על פי ספר דברים, שהוא המקור לברכה: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ" (טז 14).
233
אלימלך שואל/ת: הבטוי העממי "על הפנים" מבטא מצב ירוד, כשלון וכדומה. למה על הפנים?
רוביק עונה:
יש כמה הסברים למקור הביטוי הנפוץ. באנגלית אומרים על מי שנקלע למצב קשה או מביך: fall flat on his face (נפל היישר על הפנים). השימוש ב'פנים' בהוראות של בושה ומצוקה רווח ביידיש בניבים שונים: אַראָפּגיין פֿון פּנים (ירדו לו פניו), וואָס פֿאַר אַ פּנים וועל איך האָבן (איזה פרצוף יהיה לי?). ייתכן שמקור הצירוף אינו בנפילה אלא בסטירה, בעקבות יידיש: אַ פּאַטש אין פּנים (סטירה בפרצוף), ובאנגלית: slap in the face.
234
אלכס בקר שואל/ת: אני מבקש את דעתך לגבי הביטויים המופיעים בפיוטי יום כיפור: מליץ יושר ומגיד פשע. האם אלה יש להביע על פי כלל נסוג לאחור, דהיינו מליץ ומגיד יהיו מלעיל? אין סימוכין במקרא לבסס אמירה כזו, למרות שהשימוש בטקסט כאילו מבקש את זה.
רוביק עונה:
הלחן המסורתי של "באין מליץ יושר מול מגיד פשע" תואם את ההגייה המלרעית של הפעלים מליץ ומגיד, ואת המלעילית של שמות העצם יושר ופשע. יתכן שבמסורות שונות או בהרגלים נקודתיים מליץ ומגיד נהגות במלעיל, אך על פי הדרך הראויה הכלל נסוג אחר אינו חל כאן.
235
דני ב. שואל/ת: מדי פעם אנחנו שומעים [ומשתמשים ב]ביטוי - "חוזר בתשובה". מנין הוא בעצם "חוזר", ומהי בדיוק ה"תשובה"? אני מכנה את ה"חוזרים בתשובה" - "הבורחים מן השאלה". כלומר - יאללה גמרנו, אין יותר שאלות הכל ברור ומובן. הכל "נתון" - בפרסית data - דת.
רוביק עונה:
מקור הביטוי 'חוזר בתשובה' הוא בתלמוד: "אמר להן נביא לישראל: חזרו בתשובה, אבותיכם שחטאו היכן הם?" (סנהדרין קה א). 'תשובה' כאן אינה היפוכה של שאלה, משמעות המופיעה בתנ"ך במקומות שונים, אלא חזרה, שיבה אל עבודת אלוהים מחיי חטא. בחשיבה המודרנית אנו קושרים את האמונה הדתית ואת המושג 'תשובה' בכך שהאדם הדתי זוכה לכאורה לתשובות על שאלות רבות, אך זה קישור מאוחר. אגב, דת בתנ"ך פירושה חוק. היא קשורה לאמונה ולקיום מצוות בספרות מאוחרת יותר.
236
רחל שואל/ת: מה היא משמעות הביטוי ״דוהן האוכפים״ שאני קוראת אצל מאיר שלו, רומן רוסי, עמוד 203?
רוביק עונה:
'דוהן' הוא חומר שמנוני המשמש למטרות שונות. משתמשים בו להחלקת שיער, אבל גם להחלקת עור מעובד, כמו מגפיים וגם אוכפים, לצורך הברקה ושימור.
237
תמר שואל/ת: אני מחפשת משמעות של פסוק מהתנך כבר כמה ימים. לא הגעתי לאף פירוש מקורי רק פירושים רלוונטיים לפוליטיקה ולרבנים בימינו. הפסוק הוא מספר איוב פרק יא "וְרָבַצְתָּ וְאֵין מַחֲרִיד וְחִלּוּ פָנֶיךָ רַבִּים."
רוביק עונה:
הפסוק פשוט למדי: רבצת, כלומר, ישבת על מקומך בלי שמישהו יאיים עליך, ואנשים רבים באו לכבד אותך בנוכחותם, לבקש את עצתך וכדומה. הביטוי "ואין מחריד" במשמעות זו מופיע פעמים רבות בתנ"ך, וכמוהו הניב "לחלות את פניו של מישהו".
238
כמא שואל/ת: האם נכון לכתוב לנקבה 'העלי והצליחי'?
רוביק עונה:
הצירוף הוא 'עלה והצלח', ולנקבה 'עלי והצליחי'. המקור בספר מלכים: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֵלָיו מִיכָיְהוּ: הֲנֵלֵךְ אֶל רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה אִם נֶחְדָּל? וַיֹּאמֶר אֵלָיו: עֲלֵה וְהַצְלַח" (כב 15).
239
לימי שואל/ת: האם בעברית אפשר להגיד חזק כמו סוס בתור מחמאה? אם ידוע לי נכון, לביטוי חזק כמו שור יש אותה משמעות (והוא תרגום מאנגלית).
רוביק עונה:
אפשר כמובן לומר זאת, כיוון שסוס נחשבת חיה חזקה. בדרך כלל אומרים דווקא 'בריא כמו סוס'. הביטוי קיים ביידיש: שטאַרק ווי אַ פֿערד. בצרפתית אומרים: robuste comme un cheval, וכן בערבית. גם השור זוכה לאותו דימוי, ובכמה שפות: חזק כמו שור, בריא כמו שור.
240
דליה גנור שואל/ת: השרש געגע - מגזרת המלים האונומטפאיות - האם יש קשר בין הצליל וההרגשה?
רוביק עונה:
לשורש געג"ע שני שימושים שאינם קשורים זה בזה. כאשר הוא משמש לתיאור קריאת הברווז זהו ללא ספק שורש אונומטופאי. כאשר מדובר במשמעות של כיסופים, השורש נגזר בלשון ימי הביניים מהמילה התלמודית געגועים. יש קושרים אותה לשורש גע"ה הנחשב שורש אונומטופאי, כלומר, המתגעגע גועה בבכי או בקריאת כמיהה אך זו השערה בלבד.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >