שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
271
אלימלך גזית שואל/ת: מובן מאילו. מובן כן, מאילו מה זה?
רוביק עונה:
הביטוי הנכון הוא 'מובן מאליו', כלומר, אין בכך ספק, תיאור העניין כולל את אישורו.
272
אלכס שואל/ת: אם זה נכון להגיד לעלות למעלה?
רוביק עונה:
נכון בהחלט. לכאורה יש כאן עודפות, אבל עודפויות אינן שגיאות, ויש להן במקרים רבים תפקיד סגנוני. בספר קהלת נכתב: "מי יודע מהי רוח בני האדם העולה היא למעלה, ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ".
273
דידי שואל/ת: מה נכון לומר, ׳ככל האפשר׳ או ׳ככל האפשרי׳?
רוביק עונה:
הביטוי המקובל הוא 'ככל האפשר'. זאת בעקבות צירוף באנגלית: as far/much as possible. 'ככל האפשרי' אינו מקובל ואינו בשימוש, למרות שאינו פסול דקדוקית.
274
לירן שואל/ת: האם יש בעיה עם המונח "לעניות דעתי", שכן אם דעתי ענייה אין סיבה לתת אותה?
רוביק עונה:
לביטוי 'לעניות דעתי' מקורות שונים. במסכת יבמות נכתב: "בעניותנו, צריכה גט". רש"י מפרש: "מתוך עניות דעתנו, שאין אנו יודעים פירוש המקרא". מקור אפשרי אחר הוא במסכת נדרים: "אין עני אלא בדעה". הביטוי מופיע בימי הביניים ומבטא הצטנעות ויש לו חלופות וגירסאות רבות: לפי עניות דעתי, לפי עניות שכלי, לפי מיעוט שכלי ומזער תבונתי, לפי שפלות דעתינו, לפי דלות דעתי, לפי דלי דלות דעתי ועוד. מקור נוסף היא גירסה לטינית שייתכן כי השפיעה על השימוש בעברית: mon humble avis, ומכאן באנגלית: in my humble opinion.
275
שלמה שואל/ת: איך יש לומר? מן העניין או ממן העניין?
רוביק עונה:
הביטוי המשמש והמדויק הוא 'לא ממין העניין' או 'אינו ממין העניין'. יתכן שמקור הצירוף הזה, שאינו מצוי במקורות, הוא "לא מן המניין", שמקורו במסכת סנהדרין תלמוד: "קשר רשעים הוא, וקשר רשעים אינו מן המניין".
276
דוד קהירי שואל/ת: האם נכון להגיד נחש חניקה, או צריך להגיד נחש חֶנֶק?
רוביק עונה:
אין כאן שאלה של נכון-לא נכון אלא של השימוש המקובל. מאחר שמדובר בסוג כללי של בעל חיים, נדרש מונח אחיד, שהוא במקרה זה נחש חֶנֶק. המונח נחש חניקה אינו משמש.
277
לילית שואל/ת: איזה ביטויים חילוניים תוכל להציע במקום לומר ברוך השם או תודה לאל?
רוביק עונה:
שני הביטויים מתייחסים למצב של חרדה מרעה צפויה, והיא התבדתה. ביטויים שאינם מתייחסים לאלוהים לעניין זה הם "ירדה לי אבן מהלב" (או בצורה הספרותית "אבן נגולה מעל לבי"), רווח לי, אפשר לנשום לרווחה, יצאנו מזה ועוד. אגב, השימוש ב'אלוהים' (בניגוד ל'השם') אופייני לשיח החילוני ונפוץ מאוד בלי שמהדהדת ממנו אמונה בהשגחה העליונה.
278
מנדי שואל/ת: מה פרוש המשפט "לא מדבר אלי"?
רוביק עונה:
פירושו: זה לא מעורר בי עניין כלשהו. זה לא מרגש אותי.
279
נועה שואל/ת: נתקלתי לאחרונה בביטוי "חוטא לייעודו", בהתייחס לגוף ציבורי מסוים שנועד לעשות משהו אחד אך בפועל עושה דבר אחר. האם זהו שיבוש של הביטוי "חוטא לתפקידו", או שמא אפשר להשתמש בצורה הזאת באופנים שונים - למשל חוטא לייעודו / חוטא לתכליתו או לכל דבר אחר שהוא נועד לעשות?
רוביק עונה:
המבנה 'חוטא ל...' אכן מאפשר השלמה במילים נרדפות הקשורות למשימה או למטרה: חוטא לייעודו, לתפקידו, למשימתו, וכדומה. מבנה מסוג זה קיים בשפה במקרים לא מעטים. למשל: מילא את... תפקידו, משימתו. השלים את... בגד ב... ועוד ועוד.
280
שלום קמיל שואל/ת: מה הפירוש והמשמעות של המשפט "לא בוחל בשום אמצעי"?
רוביק עונה:
פירוש הביטוי הוא מי שמוכן לעשות כל דבר כדי להשיג את מטרתו, גם אם מה שהוא בוחר לעשות מכוער, לא מוסרי או פוגע באחרים.
281
אביב לינקר שואל/ת: מה משמעות הביטוי "ברית איתנים" ומה מקורו?
רוביק עונה:
הביטוי "ברית איתנים" מופיע במחזורי תפילה מימי הביניים. על פי הפרשנות איתנים הם אבות האומה, וברית איתנים היא הברית שנכרתה בינם לבין אלוהים.
282
ברוריה ארן שואל/ת: מתי הפך הביטוי המקראי "להוציא לאור" לפעולה של הוצאת ספר לאור?
רוביק עונה:
לביטוי 'הוציא לאור' יש אמנם שורש מקראי, באיוב: "ותעלומה יוציא אור" (כח 11). במחזור ויטרי מספרות ימי הביניים נכתב: "ויתן מורי פנאי בדבר להוציאו לאור", וכאן המשמעות היא לגלות ולחשוף. למשמעות זו מקבילות בשפות שונות כמו אנגלית: bring something to light. הצירוף 'הוצאה לאור' במשמעות פרסום ספרים מושפע מגרמנית ומיידיש, שבהן פרסום ספר הוא אַרויסגעבן או herausgeben, להוציא החוצה.
283
בנצי שואל/ת: כמה שאלות. כהרף עין: מה זה כהרף? יישר כח: מה ישר בכח? ניתן לאמר "אירוך דרך"?
רוביק עונה:
השאלה מתייחסת לצירופי לשון שבהם משמעות המילים עוברת שינוי או גיוון כשהמילה מופיעה במסגרת הצירוף. מקור הצירוף 'כהרף אין' בתלמוד: "בין השמשות כהרף עין. זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו" (ת"ב ברכות ב ב). פרשנות מאוחרת: "וזהו הרף עין, שנרפה העין מראייתה". רש"י מפרש: "שיעור קריצת עין ברפיון ולא בחוזקה". מקור הצירוף 'יישר כוח' בתלמוד, בדרך כלל בנוסח "יישר כחך", או "יישר חילך". יש טענה שמדובר בבניין פיעל: יְיַשֵר כוחך, כלומר, (אלוהים) יחזק את כוחך. הביטוי 'קיצור דרך' פירושו ויתור על שלבים חיוניים כדי לחסוך זמן במהלך פתרון בעיה והוא מושפע אנגלית: shortcut, וגרמנית: Abkürzung. מקור הצירוף בתחום הניווט. 'קיצור דרך' הוא מהלך יזום ולכן זכה למעמד של מטבע לשון. 'אירוך דרך' אינו אפשרי כי לשורש אר"ך אין מימוש בבניין פיעל. 'הארכת דרך' הוא ביטוי לגיטימי, אך אינו מטבע לשון אלא תיאור מזדמן של מהלך, בדרך כלל לא מתוכנן.
284
מתן פלג שואל/ת: אבא של אשתי משתמש בביטוי מאוד משעשע ורצינו לדעת מה מקורו. כשמישהו יושב בנוח מדי או משתרע אומרים לו: ״אתה יושב כאילו סיימת לחתן את הילדים״. ההשערה היא שהמקור מיידיש, אבל הוא לא זוכר האם זה נכון, ואם כן מה המקור. האם תוכל לשפוך אור על הנושא?
רוביק עונה:
חיפוש מדוקדק בספרי ניבים ביידיש לא העלה דבר. כל מידע בנושא יתקבל בברכה ויפורסם.
285
דני ב. שואל/ת: בתנ'ך מופיע הביטוי "משתין בקיר" כמה פעמים, בדרך כלל כדימוי לכלב . מדוע משתמשים ב"שם פעולה" במקום שם עצם? הרי לא מכנים בנסיבות דומות בן אדם כ"הולך על שתיים", למרות שפה ושם משתמשים בביטוי כזה?
רוביק עונה:
'משתין' אינו שם פעולה (שם הפעולה הוא השתָנָה) אלא צורת בינוני. צורת הבינוני נמצאת בתפר שבין הפועל ושם העצם. שמות עצם רבים מאוד הם בצורת בינוני: מדריך, שופט, מְקָרֵר. גם צירופים רבים מתבססים על צורות בינוני, כמו עובד אדמה, מדיח כלים, וכאמור, משתין בקיר.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >