שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
91
כפיר ראובן שואל/ת: כל בוקר כשאני מקשיב לגלי צה"ל לתוכנית מדינה בדרך, עולה השאלה, האם זו תוכנית פוליטית? לאיזו מדינה הם מתכוונים? האם למדינת פלסטין? ואם כן, מה זה קשור לדיווח על התנועה בדרכים? לדעתי אם הכוונה לדווח על התנועה במדינה, שם התוכנית צריך להיות, המדינה בדרכים.
רוביק עונה:
'מדינה בדרך' הוא משחק לשון חביב ואפילו מבריק. הוא מדבר על כך שכל המדינה נמצאת בדרכים, ומרמז בקריצה למושג הרלוונטי לפני קום המדינה בלי שיש לכך משמעות מיוחדת. גם משחק המילים 'נעים בכביש' חביב ואפילו מבריק: מוזיקה שתעשה לנו נעים כשכולם נעים על הכביש.
92
גילה טרייביץ שואל/ת: האם יש ביטוי עברי שמתרגם את הפתגם too many cooks spoil the broth?
רוביק עונה:
הביטוי המקביל הוא 'יש פה יותר מדי טבחים'. לביטוי מקבילה ערבית: אִדָ'א בִּכְּתַ'רוּ אִלְטַבָּאחִ'ין בִּתְשִׁיט אֶלְטַבְּחָ'ה (אם ירבו הטבחים התבשיל יתקלקל); בפרסית: היכן שיש שני טבחים, האוכל יוצא מלוח מדי או תפל. אמרה בהוראה דומה בערבית: הרבה ראיסים (קברניטים) בספינה, מובטחני שתטבע.
93
יהושע רחמים שואל/ת: בכל בית ספר בו למדתי קראו למקצוע הגיאוגרפיה - ידיעת הארץ. זאת, למרות שהמשמעות של גרפיה היא כתיבה ולפיכך שמו המדוייק צ"ל כתיבת הארץ!
רוביק עונה:
"כתיבת הארץ" היה אכן שמו של מקצוע הגיאוגרפיה בימי תחיית הלשון, בעשורים הראשונים של המאה העשרים, וזאת כתרגום מילולי של 'גיאוגרפיה'. בשנות השלושים וביתר שאת בראשית ימי המדינה השם הומר ל'ידיעת הארץ", ככל הנראה מאחר ש'כתיבת הארץ' יצר מסר של מונח מצמצם. בשנים האלה היה נהוג גם השם 'שיעור מולדת', שהתייחס לגיאוגרפיה של ארץ ישראל. בבית הספר התיכון בו למדתי כבר למדנו, בפשטות, גיאוגרפיה.
94
נאוה שואל/ת: רביב דרוקר כינה את ניסו שחם, לאחר מתן גזר הדין, עקשן בן עקשן. למה נולדה ההדגשה הזו, גם אם איננו יודעים את תכונותיו של האב?
רוביק עונה:
מקור השימוש בדגם 'x בן x' הוא מן התלמוד. במסכת ברכות נכתב: "צדיק וטוב לו – צדיק בן צדיק, צדיק ורע לו – צדיק בן רשע; רשע וטוב לו – רשע בן צדיק; רשע ורע לו – רשע בן רשע". מכאן התגלגל הביטוי הנפוץ 'כלב בן כלב', כאשר 'כלב' הוא שם נרדף לרשע. במקרה שבשאלה הרשע הוא העקשן.
95
אילה שואל/ת: כתבתי פוסט - הלכתי לישון עם התרנגולות והתעוררתי עם הציפורים. קיבלתי תיקון שזה הפוך. אני זוכרת שככה אמרו. תחכים אותנו בנידון – ותפסוק.
רוביק עונה:
הצדק בוודאי אתך ולא עם המתקנים. הביטוי "הלך לישון עם התרנגולות" מקובל בכמה שפות. יידיש: ער גייט שלאָפֿן מיט די הינער גלײַך. גרמנית: mit den Hühnern zu Bett gehen. צרפתית: se coucher avec les poules. בת זוגו של רפול עפרה מאירסון סיפרה עליו: "אמא שלו לימדה אותו שאנשים הגונים צריכים ללכת לישון עם התרנגולות ולקום עם התרנגולות". לגבי הקימה הבוקר, גם הציפורים וגם התרנגולות נוהגים לצייץ ולקרקר עם שחר, כך ששתי הגירסאות נכונות.
96
אשל שואל/ת: 2 ציטוטים מתוך המרשתת: א. ״שידור ישיר מטכס האשכבה של.....״ ב. ״החל טכס האשכבה של.........״ האם נכון להשתמש בביטי ״טכס אשכבה״? למיטב ידיעתי זהו מנהג נוצרי ׳פר-אקסלנס׳.
רוביק עונה:
טקס האשכבה הוא אכן במקורו נוצרי, אך הוא התקבל בשימוש העברי-ישראלי מאחר שהיה צורך במילה או ביטוי לטכס הקודם להלוויה, המקובל היום מאוד. הנוצרים לקחו לא מעט מטבעות לשון ונוהגים מן היהודים, מותר לנו בהחלט לקחת מהם משהו בתמורה.
97
יוחאי שואל/ת: בספר שופטים נקראים תושבי שכם ״בעלי שכם". האם יש שימוש כזה במלה 'בעלי' גם לתושבים אחרים, ומה משמעות הביטוי?
רוביק עונה:
הצירוף 'בעלֵי+שם מקום' מופיע במקרא כמה פעמים נוספות: בעלי יבש גלעד, בעלי יריחו, בעלי מגדל ועוד. הכוונה ככל הנראה לאדוני המקום, לדמויות בעלות השררה וההשפעה ביישוב.
98
נוני שואל/ת: הביטוי "פרה חולבת" לא מוזר קצת?
רוביק עונה:
מבחינת השימוש בו הביטוי דווקא נאה כדימוי. פירושו אדם או ארגון המשקיעים כספים רבים ללא החזר. הוא מופיע ביידיש: מעלקנדיקע קו, ובשפות נוספות. באשר לשימוש במילה 'חולבת', הצורה המיוחדת 'פרה חולבת' מופיעה בלשון ימי הביניים המאוחרים ופירושה פרה המניבה חלב. השימוש בבניין קל הוא אם כן כפול, יוצא ועומד: 'חולב/ת הוא גם מי שמפיק חלב מן הפרה, וגם מי שמניב את החלב. כפילות דומה אפשר למצוא בפועל 'תולה', המתייחס גם למי שגורם לתלייה, וגם למה שנתלה (הכביסה תולה בחצר).
99
חני פריאל שואל/ת: האם נכון להשתמש במשפט "שלא תדעו עוד צער" בניחום אבלים?
רוביק עונה:
המשפט בוודאי מקובל, איחול לגיטימי למשפחה שזה יהיה צערה או אסונה האחרון. המקור ביידיש: איר זאָלט שוין ניט וויסן פֿון צער. גרסה ספרותית יותר שאולי השפיעה על היידיש: 'ולא תוסיפו לדאבה עוד'.
100
אבי שואל/ת: שאלתי האם נכון לרשום במשפט ...ברם אבל...?
רוביק עונה:
זו עודפות מיותרת, והיא עלולה להצביע על בורות. בעבר נהגו לומר או לכתוב "ברם אולם" כצורה סטירית לתופעות של תיקון יתר. "ברם" לעצמה משמשת היום בעיקר בשפה המשפטית.
101
אלון טויזנר שואל/ת: אני פונה אליך לאחר ויכוח עקרוני. טענתי כי רק בשנים האחרונות נוספה המילה "שקט" לברכה. יום שקט. ערב שקט. שבוע שקט. ניראה כי הברכה הזו ייחודית לישראלים ונולדה בעקבות גל הפיגועים באינתיפדה השנייה, לאחר שמידי יום היו פיגועים, ייחלנו לשקט, והיא ייחודית לשפה העברית. האם אני צודק?
רוביק עונה:
השימוש ב"יום שקט" בכלל וכחלק מברכה אינו אופייני רק לעברית. הצירוף “A quiet day” באנגלית משמש לתיאור יום רגוע ונעים. האבחנה של השואל לפיה יש עלייה בשימוש בברכה מעניינת, והיא יכולה בהחלט להתקשר לסדר היום הישראלי העצבני שאין בו רגע דל, ולא מדובר רק בפיגועים.
102
חגית אבירם שואל/ת: האם נכון לומר 'שכרם הולן'?
רוביק עונה:
נכון ויפה. הביטוי 'הלין את שכרו', כלומר, לא העניק לעובד שכר המגיע לו באותו יום אלא לאחר 'לינת לילה' מקורו בספר ויקרא: "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ, וְלֹא תִגְזֹל לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר". אם מלינים שכר, בבניין הפעיל, השכר יכול להיות 'מוּלן', בבניין הופעל.
103
צביקה שואל/ת: אני רוצה לדעת האם הביטוי 'לך תזדיין' היה בשימוש ב-48?
רוביק עונה:
ככל שניתן להתייחס לשאלה כזו בוודאות, 'לך תזדיין' לא היה בשימוש לפני שנות השבעים של המאה הקודמת. הביטוי גם אינו מופיע במילוני דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה, בעוד הביטוי "תזדיין מכאן" במשמעות הסתלק מופיע. כמו כן, הביטוי הוא תרגום של ביטוי הסלנג האמריקני go fuck yourself. הסלנג האמריקני כמעט שלא השפיע על הסלנג הישראלי לפני שנות השבעים.
104
אורלי כהן שואל/ת: האם "מרבד פרחים" הוא ניב בשפה העברית?
רוביק עונה:
'מרבד פרחים' אינו ניב במובן המקובל, אלא דימוי. לכן אפשר לומר גם "מרבד כלניות", "מרבד סיגליות", "מרבד דשא" וכדומה, וכן להשתמש בדימוי המרבד בתיאורי נוף שונים.
105
דב ניימן שואל/ת: ח"כ גילאון ממרצ, כינה את ח"כ חזן, "גולם מפרג". על מה מדובר?
רוביק עונה:
גילאון התייחס מן הסתם למה שהיא בעיניו התנהגותו הבריונית ושפתו העילגת של חבר הכנסת המדובר. "גולם מפרג" נשמע מעט מעודן יותר מסתם "גולם".
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >