שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
136
יעוד גונן שואל/ת: למיטב ידיעתי, הביטוי 'לעמוד על הרגליים האחוריות' ברוסית פירושו להתנחמד ולהתרפס (שָאוּל מהתנהגותם של כלבלבים כלפי בני-אדם), בעוד בעברית כיום הביטוי מבטא החלטה נחושה לעמוד על/נגד משהו.
רוביק עונה:
הביטוי המשמש בעברית הגיע מן הגרמנית: sich auf die Hinterbeine stellen, והוא מתייחס לסוסים ולא לכלבים. סוס העומד על רגליו האחוריות הוא דימוי לעקשן.
137
גדעון וייס שואל/ת: נדמה לי שיש קצת בלבול בעברית כשאומרים "המאה ה-X", ככה ש"המאה העשרים" יכולה לציין את המאה שעברה או את המאה הנוכחית. נתקלתי בשני המובנים בעברית, מה שלא קורה אף פעם באנגלית. מה יש?
רוביק עונה:
'המאה העשרים' בעברית היא אותה מאה כמו באנגלית – המאה המתחילה ב-1901 ומסתיימת ב-2000. המאה המתחילה ב-2001, המאה הנוכחית, היא המאה ה-21. מי שקורא למאה הנוכחית 'המאה העשרים' פשוט טועה. הבלבול האפשרי קשור בכך שהשנים של המאה מתחילות במספר הקודם: המאה ה-20 מתחילה במספרים המתחילים ב- 19, וכך הלאה. בלבול כזה עשוי להתקיים גם באנגלית ובשפות אחרות.
138
עדי אדלשטיין שואל/ת: מתי משתמשים בביטוי - מצוות עגל מלומד?
רוביק עונה:
בשאלה יש עירוב של שני ביטויים. 'עגל מלומד': אדם משכיל אבל מוגבל בדרך מחשבתו ובאופקיו. המקור ב"עגלה מלומדה" בתנ"ך אך שם הכוונה שונה. "מצוות אנשים מלומדה": עשייה על פי הוראות מבחוץ ללא אמונה והכרה פנימית. זהו ביטוי שטבע ישעיהו ומשמעותו היום זהה.
139
אלימלך גזית שואל/ת: על הטובים שבנו אומרים "מלח הארץ". למה לא השאור שבעיסה או דבש הארץ?
רוביק עונה:
'השאור שבעיסה' משמש במשלב הספרותי אך הוא נדיר למדי. 'מלח הארץ' הוא ביטוי מתורגם המופיע בשפות אחרות, והמעבר שלו לעברית היה טבעי. מקור הביטוי בברית החדשה.
140
אלישע פרוינד שואל/ת: במקורות (תהילים ט 6 ועוד) וגם בתפילה מופיע הצירוף "לְעוֹלָם וָעֶד". הצורה "וָעֶד" אינה מוסברת כצורת הפסק. אם המקבילה שלה היא "לעולם", הרי אמור להיות "ולָעַד".
רוביק עונה:
'עַד' פירושה נצח, והצורה המיוחדת שלה בסגול בצירוף "לעולם וָעֶד" היא בידול מן הקמץ שבו' החיבור. נפילת מילות יחס (במקרה זה ל' לפני 'עד') אינה עניין חריג.
141
דני ב. שואל/ת: על הקברים של חיילים שמתו/נהרגו/ניספו וכ'ו שלא במסגרת פעילות מלחמתית "פרופר" - נכתב "נפל [או משהו אחר] במילוי תפקידו". כך נוהגים גם בטקסי זכרון למיניהם. נדמה לי שהצורה הלשונית המתאימה היא - "..... בעת מילוי תפקידו".
רוביק עונה:
'בעת מילוי תפקידו' עדיף, והוא גם הנפוץ יותר באופן משמעותי לעומת 'במילוי תפקידו'. עם זאת אין לראות בניסוח 'במילוי תפקידו' שגיאה.
142
זאב אולשטיין שואל/ת: ״סמוך-יהיה בסדר״, מה משמעות ומקור הביטוי?
רוביק עונה:
'מדובר בשני ביטויים שונים מבחינת מקורם. 'יהיה בסדר' הוא צורת משנה של 'הכל בסדר', שמקורו ביידיש: ס'איז אַלץ אין אָרדענונג, גרמנית ושפות נוספות. מכאן גם השימוש בתיבה הבודדת 'בסדר'. 'סמוך' היא צורת ציווי של הפועל 'לסמוך' המשמשת במקורות בהקשרים של הישענות על גורם כלשהו, מי שאפשר לבטוח בו, כגון ב"אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים". מבחינת המשמעות מדובר בהבטחה שאין צורך לדאוג, יש מי שמטפל בדברים בצורה ראויה. בתרבות הישראלית הביטוי זכה למשמעות מהפכת: אל תסמוך על אף אחד, דבר לא יהיה בסדר. בלשון הדיבור היישובית 'סמוך' נפוץ מאוד כביטוי של ביטחון עצמי: 'סמוך עלי', ובקיצור 'סְמוך', ומכאן גם שני גיבורי ילקוט הכזבים, סמוך הגדול וסמוך הקטן. ב-1958 כתב דן אלמגור את השיר הפופולרי 'סמוך על הדודה'. המונח 'תרבות הסמוך' עלה גם בשיח בעקבות אסון נחל צפית.
143
אבישג תורן שואל/ת: האם הביטוי "קוץ בתחת" היה בשימוש בשנות השלושים?
רוביק עונה:
לא מצאתי ראיות לכך שהביטוי היה קיים באותה תקופה. הוא אינו מופיע במילוני הסלנג של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה. יש גם לזכור שהוא גלגול של ביטויים קודמים: קוץ בנשמה, וכן קוץ בעין, שהוא תרגום ישיר מגרמנית. נראה שהביטוי החל להישמע בשנות השישים, אך עדויות על תקופות קודמות יתקבלו בברכה.
144
ארנה סער שואל/ת: נתקלתי בלשון הדיבור בבטוי "התלהבות עגל" או "עגל מלומד", כאשר הביטוי בא לתאר אדם מבוגר המתלהב מנושא כלשהו ללא הצדקה, ושלא באופן המתאים לגילו והשכלתו, אלא כמו צעיר חסר נסיון והשכלה. הביטוי כמובן דרוגטיבי ומביע זלזול באותו מתלהב. האם ישנו ביטוי כזה ביידיש או באחת השפות שהשפיעו על היידיש?
רוביק עונה:
בעברית כמה ביטויים המתייחסים לעגל כדימוי לאדם לא חכם וילדותי. הביטוי 'עיני עגל' מקורו ביידיש: קעלבערנע אויגן. 'עגל מלומד' הוא כינוי לאדם משכיל אך חסר אופקים והבנה מעמיקה. זאת בעקבות הנביא הושע: "וְאֶפְרַיִם עֶגְלָה מְלֻמָּדָה אֹהַבְתִּי לָדוּשׁ", ושם הפירוש הוא עגלה מאולפת. הביטוי "התלהבות של עגל" אינו נפוץ ואין לראות בו מטבע לשון.
145
חגי ש. שואל/ת: למה "כדור הארץ" ולא "ארץ"? מה מקור הביטוי, והאם הוא בא כנגד הדעה שכדור הארץ שטוח?
רוביק עונה:
הראשון שהשתמש בביטוי הוא הפרשן אבן עזרא מן המאה ה-12: "וטעם וים רחוקים בעבור היות חצי כדור הארץ ימים". ככל הנראה הוא תרגם זאת מהצירוף הערבי אַלְכֻּרָה אַלְאַרְדִיָּה. התפיסה שהעולם שבו אנו חיים עגול התגבשה ביוון באמצע האלף הראשון לפני הספירה. הערבית של ימי הביניים הושפעה מאוד מהתרבות והמדע היווניים, והשפיעה גם על השפה והמדע היהודי-עברי.
146
אבירמה האריס שואל/ת: 'בזה יש פחות' ״ובזה יש ׳הרבה פחות׳.. איך אומרים בעברית: ׳הרבה פחות׳?
רוביק עונה:
אין כל בעיה עם 'הרבה פחות', שכן לכל אחת משתי המילים בצירוף תפקיד אחר. 'הרבה' כאן הוא כַמָּת, מציין כמות, בניגוד ל'מעט'. 'פחות' מציין יחס, התייחסות לקנה מידה או ממוצע כלשהו. 'הרבה פחות': היחס בין עניין מסוים לבין קנה המידה או הממוצע הוא רב או גדול כלפי מטה. "הגיעו הרבה פחות אנשים: מספר האנשים שהגיעו היה מועט באופן בולט מאלה שהגיעו בפעמים קודמות. באותה מידה אפשר לומר ללא בעיה 'הרבה יותר', 'מעט יותר' ו'מעט פחות'.
147
אילן שדה שואל/ת: מה מקור הביטוי "עסקה מסריחה"? האם קשור לבדיחה על היהודי והרב? האם הביטוי נחשב כגידוף או הוא קביל? Is it accepted?
רוביק עונה:
'עיסקה מסריחה' אינו מטבע לשון אלא צירוף רגיל. נוכל לומר 'עיסקה טובה', 'עיסקה מוצלחת', 'עיסקה מפוקפקת' וגם 'עיסקה מסריחה'. 'מסריח' בהתייחס לעניינים לא כשרים הוא דימוי שקוף למדי. מכאן אכן הביטויים 'כשר אבל מסריח' בעקבות הבדיחה היהודית, 'הדג מסריח מהראש' ועוד. ביטוי דומה הוא "התרגיל המסריח" המיוחס לרבין לאחר ניסיונותיו של שמעון פרס להפיל את הממשלה המכהנת ב-1990. על השאלה 'האם זה קביל' קשה לענות. כל עוד ביטוי ברור ומשמש לתקשורת ולהבעת רעיונות הוא קביל, כולל גידופים למיניהם, ובוודאי שמות תואר שליליים דוגמת 'מסריח'.
148
אורי עיני שואל/ת: אני מכיר את הביטוי מצה ברייט. בעיתון השבוע קראתי מצה בריי. מה הנכון ומה הפירוש של הביטוי.
רוביק עונה:
'מצה-בריי' הוא ביטוי מעורב גרמני-עברי. Brei בגרמנית היא דייסה, והפירוש המילולי הוא אם כן 'דייסת מצה'. מצה-ברייט הוא שיבוש. ברייט ביידיש, בעקבות גרמני, פירושה רחב.
149
יוחאי אוזן שואל/ת: מה המשמעות של 'לדיראון עולם'?
רוביק עונה:
פירוש הצירוף הוא קלון שלא ניתן יהיה להסירו. המקור בספר דניאל: "וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ, אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם, וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם".
150
משה מגן שואל/ת: בשירו היפה "עמק שלי" כותב יצחק קינן "כוכב הרוחות מאיר לילותיו...." ניסיתי לאתר כוכב שכזה גם בגוגל, גם בויקיפדיה וגם אצל אבן שושן "אין חיה כזאת". נא עזרתך.
רוביק עונה:
'כוכב הרוחות' היא נקודה גאוגרפית גבוהה הצופה על עמק הירדן, וקרויה בערבית 'כוכב אלהאווה'. הלוחם מאיר הרציון הקים שם חווה, שזה היה גם שמה.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >