שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
נתי שואל/ת: האם משמעות הצירוף "ארץ מוצא" היא ארץ לידה או ארץ עלייה?
רוביק עונה:
'ארץ מוצא' במשמעות המקובלת במדינת ישראל היא הארץ שבה חי אדם שעלה ארצה, טרם עלייתו. בדרך כלל היא זהה לארץ שבה נולד, אך לא בהכרח.
152
רון שואל/ת: מאיפה הגיעו הביטויים ״איך שבא (לך)״, ״איך שיוצא״? כשחושבים על זה הבחירה במילים בא/יוצא נשמעת לי קצת מוזרה.
רוביק עונה:
'איך שבא לך' משתלב עם השימושים הרבים של הפועל 'בא' במשמעות של רצון וציפייה. 'בא לי': אני רוצה. 'איך שבא לי': איך שאני רוצה. הסבר רחב יותר לשימוש הזה נמצא באתר, תחת שורת החיפוש 'בא לי'. 'איך שיוצא' נקשר לשימוש ב'יצא' במשמעות התממש, הגיע לתוצאה מסוימת. 'זה יוצא טוב': התוצאה רצויה. 'לא יוצא לי להגיע אליך': אני לא מצליח לממש את רצוני לפגוש אותך. 'איך שיוצא': על פי התוצאה המזדמנת. בשני המקרים זו התפתחות טבעית של שפת הדיבור, ושל משמעות המילים והפעלים.
153
אלי יצחקי שואל/ת: מה פירוש "אמרתי אעלה בתמר אוחזה בסנסיניו"? ואיך אפשר להשתמש בביטוי ביומיום?
רוביק עונה:
הביטוי הוא מתוך פסוק במגילת שיר השירים. זהו דימוי של מעשה האהבה עם האהובה התמירה, לעלייה על גזעו התלול של עץ התמר, הדורש אחיזה בסנסינים, הבסיסים של ענפי הדקל. הוא אינו מתאים לשימוש יומיומי, אך זכה למשמעות היסטורית. העלייה הראשונה של בני תימן, בשלהי המאה ה-19, נקראה 'אעלה בתמר', שיכול אותיות של שנת העלייה, תרמ"ב (1882). בהמשך השתמשו מוסדות לשימור התרבות התימנית בשם זה.
154
אתיאנה שואל/ת: האם תוכל להבהיר לי דבר על השימוש בביטוי "כל טוב". האם הוא טומן בחובו נימה שלילית או רמז לפרידה מוחלטת?
רוביק עונה:
בספר בראשית 'כל טוב' פירושו שפע, מגוון חפצים ומוצרים: "יִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו, וַיֵּלֶךְ וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ". בעברית המודרנית הביטוי משמש כאיחול וזאת בהשפעת שפות שונות כמו אנגלית, כאיחול: All the best!. גרמנית: alles Gute!. יידיש: אַל-דָאס גוטע. בעברית החדשה יש למילות נימוס גורל מוזר, והן זוכות לעיתים למשמעות אירונית ואפילו כעוסה, וכך המצב עם 'כל טוב', ובעיקר 'כל טוב לך'. אפשר לזהות אם הכוונה חיובית או שלילית על פי נימת הדיבור וההקשר. גורל דומה יש בעברית למילות נימוס כמו 'סליחה', 'אדוני' ועוד.
155
שולה שואל/ת: מרבים להשתמש ב"מילים נרדפות" כאשר לשתי מילים ויותר אותה משמעות (כמו 'כאן' ו'פה'. האם לא נכון יותר לומר "מילים דומות"? נרדפות בהקשר של רודפות נראה לי בעייתי.
רוביק עונה:
'מילים נרדפות' הוא מונח המופיע בעברית לראשונה במאה ה-16, ומתורגם מביטוי דומה בערבית: כַּלִמָאת מֻתַרָאדִפָה. דימוי הרדיפה מעורר באמת תהייה. אולי הוא מעיד שיש בין שתי המילים מעין תחרות על אותה פיסת משמעות. הביטוי 'מילים דומות' אינו מתאים מפני שהמילים אמנם דומות במשמעות אבל שונות בצורה, בשורש וכדומה. אפשר להשתמש במונח הלועזי: מילים סינונימיות, אבל אין צורך.
156
אליהו שואל/ת: באידיש אומרים "אובר בוטל" שזה פג תוקפו. בעברית "עובר בטל", שזה משהו אחר לגמרי.
רוביק עונה:
הפער כאן בין העברית והיידיש אינו גדול. מקור הביטוי העברי הוא במסכת אבות במשנה: "בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם". ביידיש נהוג לומר על אדם שכבר אינו תורם לחברה, בעיקר עקב זקנתו, שהוא "אוברבוֹטל", עובר בטל בהגייה אשכנזית. בשני המקרים הכוונה בדרך כלל לבני אדם ולא למוצרים.
157
שרונה שואל/ת: מהי משמעות הביטוי "חכמת הלב"?
רוביק עונה:
'חוכמת הלב' הוא ביטוי מקראי המציע שילוב בין השכל והרגש, חלופה לביטוי האקדמי "אינטליגנציה רגשית". המקור בספר שמות: "מילא אותם חוכמת לב", וכן בביטויים כמו 'לב חכם', 'לבב חוכמה' ועוד. הביטוי מתייחס לכך שבתנ"ך הלב הוא מקום הרגש ומקום השכל גם יחד.
158
אנה מילר שואל/ת: מדוע ומתי קיבל הביטוי ״חד גדיא״ משמעות של בית כלא?
רוביק עונה:
מקור הביטוי הוא בפולנית, שבה koze פירושה בשפת האסירים גם תיש וגם בית סוהר. הסיבה מדוע נקבע השם הזה בפולנית אינה ברורה.
159
אלימלך גזית שואל/ת: על מי שיצא בשלום מסַכנה נאמר ש"יצא בשן ועין". מה לזה לשן ולעין?
רוביק עונה:
כוונת הניב היא למי שיוצא מסכנה חבול ופגוע. המקור של הניב הוא בתלמוד: "יוצא בשן ועין וראשי אברים שאינן חוזרים" (ת"ב קידושין כד א), והוא מתייחס לדיני שחרור עבדים שנחבלו בשן או בעין. זאת בעקבות ספר שמות: "וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ אוֹ אֶת עֵין אֲמָתוֹ וְשִׁחֲתָהּ לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינוֹ: וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת שִׁנּוֹ" (שמות כא 26=27).
160
אלימלך גזית שואל/ת: הבטוי "שקלא וטריא" מבטא משא ומתן. שקלא מלשון משקל. אך מה זה טריא?
רוביק עונה:
מקור הביטוי בתלמוד. במסכת חגיגה נכתב: "חד שקיל וטרי בהדי רביה", תרגום: לוקח וזורק בהלכה עם רבו (ת"ב חגיגה יא ב). הצירוף בנוסחו המקובל מצוי בלשון ימי הביניים המאוחרים. שקלא וטריא, מילולית: לקיחה וזריקה.
161
מיכאל רוזנר שואל/ת: האם הביטוי "מלחמת שוורים" הוא מדוייק? לדעתי לא: שור=ox=פר מסורס (לא מתרגש ממטדורים) לעומת זאת: פר=bull ולכן bullfight צ"ל מלחמת פרים. אנא התיחסותך.
רוביק עונה:
התייחסותי נחלקת לשתיים. מילולית השואל צודק, ואכן bull הוא פר ולא שור. בספרות התחייה הביטוי היה "משחק הפרים". ואולם, "מלחמת שוורים" הועדף ומופיע בעיתונות כבר בשנות השלושים של המאה הקודמת. הסיבה לכך היא כנראה שלפר יש דימוי (לא מוצדק) כבד ועצלני, ולשור דימוי תוקפני ודינמי.
162
דפנה שואל/ת: רציתי לשאול: האם בעל המאה הוא בעל הדעה? או שמא בעל המעה (מלשון מעות)?
רוביק עונה:
מקור הביטוי הוא ביידיש: דער וואָס האָט די מאה האָט די דעה. ואולם, יש גם גירסאות חלופיות: "בעל המעה הוא בעל הדעה", וגם, לא בחרוז: בעל המטבע הוא בעל הדעה. מאחר שאין מדובר בביטוי מן המקורות שתי הצורות לגיטימיות, אך הראשונה מקובלת ונפוצה יותר.
163
ציפי שואל/ת: למה אומרים מאסר עולם?
רוביק עונה:
למילה עולם שני שימושים או משמעויות: בזמן ובמרחב. בתנ"ך 'עולם' הוא במשמעות הזמן בלבד ופירושו נצח, ומכאן ביטויים כמו 'לעולם', 'עד עולם' וגם 'בית עולם' – בית קברות. "מאסר עולם' הוא מאסר תמידי, מאסר לנצח.
164
הדסה בן דרור שואל/ת: מה פרוש הביטוי 'ת"ק פרסה על ת"ק פרסה?'
רוביק עונה:
הפירוש הוא מרחק רב: 500 פרסאות על 500 פרסאות, כשהכוונה כאן לחיבור או למכפלה. 500 פרסאות הן כ-2200 קילומטר. המקור במדרש מימי הביניים: "ונתן על ראשו כליל כתר מלכות של ת"ק פרסאות על ת"ק פרסאות".
165
ישי שואל/ת: הייתי רוצה לדעת את המקור הסיפור והקונטוציות העומדות מאחורי הביטוי אנ"ש.
רוביק עונה:
אנ"ש הם ראשי תיבות של הצירוף 'אנשי שלומנו'. השימוש המקובל היום מתייחס לאנשים המקורבים והנאמנים, והוא משמש באירוניה לאינטרסים הגורמים להרחקת מי שאינו מקורב. מקור הביטוי בספר ירמיהו: "הִסִּיתוּךָ וְיָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ" (לח 22). גם פרשני המקרא רואים כאן נימה שלילית, אך במשמעות שונה, אנשים קרובים הגורמים נזק. ראשי התיבות אָנָ"ש מקובלים בעברית החדשה.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >