שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
121
רותי יודוביץ שואל/ת: הביטוי 'מתח ביקורת' - מה משמעות המילה 'מתח' בביטוי הזה.
רוביק עונה:
אכן הניב מעורר שאלה. יתכן שמקורו בניב 'למתוח את הדין', להחמיר בדין, שמקורו בתלמוד הירושלמי: "שכל אותה שנה הדין מתוח כנגד המשפחה" (ת"י מועד קטן ג פג ג), וכן במדרש: "אותה מידת הדין שהיתה מתוחה כנגד ישראל" (בראשית רבה לה). אפשרות אחרת היא שיש כאן גלגול מאנגלית: to level criticism , להעביר או להעלות ביקורת.
122
לאה פוקס שואל/ת: אני כותבת עכשיו עבודה על "סוס אחד נכנס לבר", וּשְאֵלתי מכוונת לפני סוס, כלומר לפנים ארוכות. האם פנים ארוכות בעברית (פני סוס) נחשבות לפנים עצובות (כמו באנגלית), ואז שם הספר נשען על הבדיחה באנגלית, כשהברמן שואל: A horse walks into a bar, and the bartender asks, Why the long face? אפשרות אחרת היא תחילת הבדיחה בַּסֵּפֶר, 142, וסיומה (המשוער) בתגובת הסוס למחיר המופקע ששילם עבור הוויסקי ששתה.
רוביק עונה:
אינני נכנס לניתוח המשמעות בספרו של גרוסמן, אבל "פנים ארוכות" או "פנים ארוכים" משמש גם בעברית, בעקבות האנגלית וכן הגרמנית, במשמעות פנים המעידות על אי שביעות רצון או כעס עצור, אם כי השימוש אינו נפוץ.
123
גליה שואל/ת: למה אומרים שקדי מרק במקום ''שקדי מרקים'' או שקד מרק'', ומה הקשר לשקדים?
רוביק עונה:
זהו שם מסחרי שניתן למוצר על ידי חברת אוסם שיצרה אותו. הגירסאות הראשונות של המוצר היו מעין פסטה בשילוב ביצים, דמו לשקדים ועל כן נקראו "שקדי ביצים". השקדים העולים היום על השולחנות כבר אינם דומים לשקדים.
124
חגית ברקאי שואל/ת: יום שישי הקצר ושבת הגדול, כפי שזכור לי מתארים זוג שבו הגבר נמוך, והאשה גבוהה ממנו. באידיש נשמע נפלא. מישהי אמרה לי שזה מתאר גם את ההפך (שלטענתי הוא הנפוץ ולכן לא זקוק לתיאור ....). אז מה התשובה?
רוביק עונה:
הזירה הלשונית מודה שלא נתקלה בביטוי אף כי הוא מופיע ברשת במקרים נדירים. כל מידע נוסף יתקבל בברכה ויפורסם.
125
בתיה שואל/ת: בשבוע האחרון נזכרנו בגעגוע במנהג משלוח/איסוף 'שנות טובות' שנהג בילדותי/נערותי. עלתה השאילתא מה מקור המושג 'שנות טובות'?
רוביק עונה:
'שנות טובות' היא כמובן צורה דיבורית ולא ביטוי תקני, אך הוא חביב ועתיק יומין במונחים ישראליים. הביטוי התקני הוא 'ברכות (או גלויות) שנה טובה', ובשפת הדיבור הוא התקצר ל'שנות טובות', בהבדלה מ'שנים טובות' המתייחס לשנים ממש ולא לברכות.
126
רותי יודוביץ שואל/ת: הביטוי 'למגינת לבו', מה פרוש של 'מגינה', ואיך זה מסתדר עם שברון לב, סבל וצער?
רוביק עונה:
המקור במגילת איכה: "תִּתֵּן לָהֶם מְגִנַּת לֵב תַּאֲלָתְךָ לָהֶם". הפרשנים חלוקים על הוראת 'מגינת לב'. הוראות שהציעו: דאבון לב, אומץ לב, תוגת לב, ובכל מקרה 'מגינה' נותרה מילה סתומה.
127
אורי שחם שואל/ת: בעת צפייה (בשידור החי) במשחק כדורגל במסגרת חצי גמר גביע העולם אמרתי לחברי: ״המשחק הזה מעניין אותי כשלג דאשתקד״. כוונתי היתה לומר כי המשחק איננו מעניין אותי כלל וכלל ואיננו רלוונטי מבחינתי. חברי טען כי השימוש שלי במונח היה שגוי ומוטעה, וכי הייתי צריך להשתמש במונח ״מעניין אותי כקליפת השום״. התוכל בבקשה להכריע בנושא?
רוביק עונה:
הצדק אתך. הביטוי 'מעניין אותי כשלג דאשתקד' מצוי בשפות שונות באירופה כולל יידיש, ופירושו שדבר מה אינו מעניין אותי כלל. הביטוי 'שווה כקליפת השום' פירושו שלדבר מה אין כל ערך, ומקורו בתלמוד.
128
דור שואל/ת: הביטוי 'קוזאק נגזל' שמגיע מהיידיש, מציין כידוע מעמד אבסורדי של אדם בעל כוח שבא בטענות על עוול שנעשה לו, וקל לראות איך זה מגיע מאיך שהיהודים תפסו את הקוזאקים במזרח אירופה. אבל מה שגיליתי לאחרונה זה שבוגדן חמלניצקי, מנהיג הקוזאקים מהמאה ה-17, באמת היה קוזאק שנגזל - האצולה הפולנית גזלה את רכושו, וחוסר היכולת שלו לקבל משפט צדק דחף אותו למרד ולפוגרום הידוע. יכול להיות שהביטוי מגיע משם? או שזה צעד רחוק מדי?
רוביק עונה:
יש היגיון רב בתיאור גלגולו של הביטוי 'קוזאק נגזל'. לא רק במרד חמלניצקי, אלא בשלבים מוקדמים ומאוחרים בהיסטוריה של הקוזאקים הם היוו קבוצות מדוכאות שהתקוממו כנגד המדכאים. בהקשר היהודי הביטוי היידי 'אַ קאָזאַק אַ ניגזל' זכה למשמעות אירונית, מאחר שהקוזאקים הפכו מנגזלים לגוזלים.
129
עודד שואל/ת: 'ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם' (בראשית לז 2). מדוע הכפילות? האם דיבור בשבחו של אדם היא הוצאת דיבתו טובה? האם 'רעה' היא תואר של הדיבה, ולכן לא יאמר 'דיבה לרעה' [דיבה המכוונת להרע]? וכי דיבה אינה מכוונת להרע? ועניין של סגנון: ה' היידוע נופלת. במקום 'הביא את הדיבה הרעה שלהם'. היש דוגמאות נוספות?
רוביק עונה:
המילה דיבה פירושה המקורי דיבור, והיא מן השורש דב"ב. השימוש בה במקרא הוא תמיד לדברי גנאי וכך דבקה בה המשמעות השלילית מכאן שאין לראות ב'דיבה רעה' כפילות: דיבה רעה היא דיבור רע. באשר למבנה הסגנוני, הוא אכן ייחודי, ויש בו בעיני חן מיוחד, אך אינו נפוץ במקרא.
130
רפי פריש שואל/ת: מדוע "סוחטים" מחמאות?
רוביק עונה:
הפירוש המקורי-מילולי של הפועל 'סחט' מתייחס להפרדה בכוח של נוזלים ממוצרי בד שונים כמו בגדים, מצעים, סמרטוט רצפה וכדומה. בעברית הוא משמש כדימוי למצבים שונים שבהם נעשה מאמץ מיוחד להפיק דבר מה, שבמצב טבעי אינו ניתן או רצוי. 'סחיטה' היא עבירה פלילית של הוצאת כסף בכוח מאדם שאינו רוצה בכך. 'סחיטה רגשית' היא התנהגות הגורמת לזולת לפעול בניגוד לרצונו מתוך רחמים או אמפתיה. 'סחיטת עבירה' בכדורגל היא יצירת מצב שבו השחקן יבצע עבירה למרות שאינו מתכוון לכך. 'סחיטת מחמאות' היא התנהגות המגרה את הזולת להעניק מחמאה גם אם אינו רוצה בכך. נראה שכל השימושים האלה נוצרו בעברית הישראלית. באנגלית, למשל, הביטוי המקביל הוא fishing for compliments – לדוג מחמאות.
131
עתליה ברנר שואל/ת: אני מחפשת את השימוש וההקשרים של הביטוי ״מלכודת דבש״ בעברית. נדמה לי כי זהו תרגום שאילה מאנגלית, honey trap or honeypot, ובעיקר בהקשרים של פיתוי מיני, אבל איני בטוחה ולא הצלחתי למצוא. האם תוכל לעזור?
רוביק עונה:
המקור הוא אכן בביטוי האנגלית honey trap, או כניב: honey trapping. הביטוי מיוחס לסרטי הריגול, בעיקר בסגנון ג'יימס בונד, שבהם אשה סקסית נכנסת למיטתו של יעד לריגול ומוציאה ממנו מידע. honeypot פירושו עניין המביא עונג רב, בלי קונוטציה שלילית, ובסלנג הבריטי פירושו גם איברי המין של אשה. עם זאת הוא אומץ לתחום המחשבים במשמעות דומה למלכודת דבש: מנגנון לאבטחת מחשבים המתוכנן לזהות וגם לשבש ולנטרל ניסיונות לשימוש בלתי מורשה, על ידי הצגת מידע העשוי לעניין את הגורם הבלתי מורשה. בעברית הישראלית השימוש ב"מלכודת דבש" התרחב מעבר לסיפורי ריגול, במשמעות דבר מושך הגורם להסתבכות ולנזק. לדוגמה, אלי שגב מתייחס לרכישת מכבי נתניה על ידו ואומר "הכדורגל הוא מלכודת דבש. ממליץ לא לרכוש קבוצות".
132
דרור שואל/ת: כיצד יש לומר את הפתגם: "חכם לא נכנס למקומות שפיקח יודע לצאת מהם", או שמא "פיקח לא נכנס למקומות שחכם יודע לצאת מהם?" אשמח לקבל סימוכין במידה וקיימים כאלו. במרשתת מצאנו את שני הסימוכין, ומכאן הבלבול.
רוביק עונה:
הפתגם הוא בגירסה הראשונה שבשאלה: חכם לא נכנס למקומות שפיקח יודע לצאת מהם. כוונתו שהימנעות ממלכודות ובעיות מעידה על חוכמה. הפיקח אומנם מצליח להסתדר לאחר שנכנס למצב קשה, אבל לא הייתה לו החוכמה המספקת לא להיכנס אליו. בגירסה השנייה אין היגיון פנימי, שכן לחכם על פי ההגדרה חוכמה רחבה יותר מהאינטליגנציה המעשית של הפיקח.
133
אלימלך גזית שואל/ת: המילים' לשנס מתנים' מהווים צמד וממשמעותן התחזקות או התאמצות. האם ניתן לשנס גם אברים אחרים בגוף?
רוביק עונה:
'שינס מותניו' הוא צירוף כבול. פירושו המילולי מספר מלכים 'חגר חגורה למותניו', אך בזכות ההקשר הוא זכה למשמעות של 'התארגן לפעולה'. כדרכו של צירוף כבול בדרך כלל המרכיבים שלו אינם ניתנים להמרה. לביטויים כמו 'שינס ברכיו' או 'שינס רגליו' אין משמעות.
134
נחום ליברמן שואל/ת: לאחרונה נפל ויכוח ביני לבין חברי בעניין משמעות המילים "קטלא קניא". מאבי ז"ל למדתי כי קניא פירושו קן ציפורים, וקוטל הקנים הוא החיה שמתגנבת וחומסת את הביצים שבקן. חברי טען שקנים הם קני סוף, וגוגל מאשר את דבריו. עדיין אני בטוח שאבי מולידי, שהיה מורה לתורה שבע"פ לא טעה, או שלפחות היו לו סימוכין לדעתו. ואני מביא עניין זה לעיונך וחוות דעתך.
רוביק עונה:
אביך היה ודאי ידען גדול, אבל כאן טעה או הוטעה. קניא אינו קן. קן ציפור הוא בארמית 'קנא דצפרא'. קניא פירושו קָנֶה. המקור אינו מותיר מקום לספק. במסכת סנהדרין נכתב: "אטו אנן קטלי קני באגמא אנן? [וכי קוטלי קנים באגם אנו?]" (ת"ב סנהדרין לג א). קוטל קנים עסק בקציצת קני הסוף שנועדו להכנסת ציוד קלוע, מקצוע שנחשב נחות.
135
אהבתיה שואל/ת: אני מחפשת צירופי לשון למילה ''שֶטֶף''. אודה לך אם תשלח לי רשימה כזו אם היא בנמצא בכלל, או לחילופין קישור לאתר שם אוכל למצוא את מבוקשי.
רוביק עונה:
שני צירופי הלשון המוכרים לכלל הציבור הם 'שטף דיבור' ו'שטף דם'. נוסף לכך יש צירופי שֶטֶף המוכרים לאנשי מקצוע בתחומים שונים. עלייך להיכנס לאתר האקדמיה ללשון, במדור 'מונחי האקדמיה', ולכתוב את המילה שטף בשורת החיפוש.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >