שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אלכסנדרה שגידור שואל/ת: כיצד אומרים ביידיש "זעקת הקוזק הנגזל"? או "הקוזק הנגזל"? בכל המקומות בהם חיפשתי את התשובה נכתב שהאמירה הנ"ל מקורה ביידיש של יהודי פולין וליטא. אך באף לא אחד ממקומות אלה, לא מוזכר המקור ביידיש. גם כל דוברי היידיש אותם שאלתי אינם יודעים את מקור האמירה.
רוביק עונה:
זו בהחלט אמירה יידישאית: אַ קאָזאַק אַ ניגזל.
2
גלי שואל/ת: ממתי החלו להשתמש בביטוי "מה נסגר איתך?"
רוביק עונה:
מדובר בביטוי חדש יחסית, החל מסוף המאה הקודמת, ועד הופעתו ב"מילון הסלנג המקיף" (2005) אינו מופיע במילוני הסלנג. הוא נשען על ביטויים ותיקים, כמו 'מה נשמע', 'מה הולך', 'מה נהיה' ועוד. כמו כן הוא מושפע מחדירה של הפועל 'לסגור' ושם התואר 'סגור' במשמעות לסכם, להגיע למסקנה כל שהיא.
3
ד"ר שלמה וולשטיין שואל/ת: מה פשר הביטוי "באישון לילה"?
רוביק עונה:
פירוש הביטוי הוא לאחר חצות, בשעות לילה מאוחרות. המקור בספר משלי: "בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה" (משלי ז 9). הפרשנות אומרת שכפי שאישון העין נמצא באמצע העין, כך אישון הלילה הוא אמצע הלילה.
4
צחי שואל/ת: "יָהּ שְׁמַע אֶבְיוֹנֶיךָ הַמְחַלִּים פָּנֶיךָ". מה הפירוש: "הַמְחַלִּים פָּנֶיךָ"?
רוביק עונה:
פירוש הניב 'חילה את פניו' הוא פקד אדם נכבד, בדרך כלל לצורך בקשת עזרה. המשמעות מובהרת בספר משלי: "רַבִּים יְחַלּוּ פְנֵי נָדִיב, וְכָל הָרֵעַ לְאִישׁ מַתָּן" (משלי יט 6). ההסבר לשימוש בפועל 'חילה' שנוי במחלוקת. יש רואים בו קשר למחלה וחולשה: החליש את פניו. הסבר אחר הוא: המתיק את פניו, הקשור לשורש חל"ה במשמעות הקשורה במתיקות, וראו בערבית: אחלה, חלווה.
5
רותי קוסטא שואל/ת: מה המשמעות המדויקת של הביטוי "להתייחס ביתר שאת" ? באיזה אופן ניתן להשתמש בו במשפט? האם נכון לומר "מבקשת מכולכם להתייחס ביתר שאת למייל"?
רוביק עונה:
הצירוף 'ביתר שאת' פירושו בעוצמה רבה יותר. בפרשנות מצודת דוד מן המאה ה-18 נכתב: "הדרת המקום הוא כשרבים עושים את המצווה, ואם מועטים המה, אם יעשוהו ביתר שאת ובכוונה רצויה". זאת בעקבות ברכת יעקב: "רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי, יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז". לא בטוח שהנוסח "תשיבו ביתר שאת למייל" מתאים כאן. עדיף: מבקשת להעניק למייל תשומת לב מיוחדת.
6
יעקב בורנשטין שואל/ת: "כל פעם" או "בכל פעם"?
רוביק עונה:
שתי הצורות תקינות ומופיעות בלשון חז"ל. בתלמוד הבבלי מופיעה גם הצורה 'על כל פעם'.
7
אודי שואל/ת: מה פירוש הקללה "אינעל דינאכּ" בערבית, והאם קיימת לה מקבילה עברית?
רוביק עונה:
הקללה היא 'ילען דינּכ', ינעל הוא שיכול אותיות בסלנג הישראלי. 'ילען דינכ' פירושו: (אלוהים) יקלל את אמונתך או דתך. יש מעט קללות עבריות, ולזו בוודאי שאין מקבילה.
8
יהודה תלמי שואל/ת: בחדשות ערוץ 12 מופיע מדור קטן בשם "זו דעתי ... ואני תומך בה". מגוחך בעיני. מה דעתך על הכותרת "זאת דעתי וכך אני מנמק אותה"?
רוביק עונה:
"זו דעתי ואני תומך בה" היא אמירה אירונית. אמירה אירונית מבליעה טקסט סמוי, סאב-טקסט החותר תחת האמירה המושמעת. במקרה: זו דעתי, אני יודע שזו רק דעה אחת מיני רבות, ואולי אפשר להפריך אותה בקלות, אבל בכל זאת אני תומך בה. אירוניה, כידוע, לא תמיד עוברת למאזין. הביטוי האירוני הזה מזכיר, ולא במקרה, אמירה אירונית מפורסמת של גראוצ'ו מרכס: "יש לי עקרונות, ואם הם אינם מוצאים חן בעיניך, יש לי אחרים".
9
אריאל שואל/ת: במדורו של אילון גלעד מהשפה לחוץ בעיתון הארץ מוזכר הביטוי: "ואני כעורב לבן ביניהם". מה הפירוש והמקור לביטוי זה?
רוביק עונה:
'עורב לבן' אינו צירוף לשון עצמאי אלא דימוי, הנובע מהנדירות ומהבולטות של העורב הלבן בקהל העורבים. מכאן הוא משמש בתרבויות שונות כסימן למזל רע, לחילופי העונות, לחיזוי העתיד ועוד. ב"משחקי הכס" הוא עוף מסתורי המופיע לעיני בראן ומעביר לו מסרים מאגיים. בטקסט המצוטט 'עורב לבן' הוא דימוי לאדם שהתנהגותו מנוגדת באופן מובהק לזו של סביבתו.
10
נתי שואל/ת: האם תוכל להסביר מה המשמעות האטימולוגית של הצירוף מפח נפש, ולמה הוא קשור לאכזבה?
רוביק עונה:
המקור בספר איוב: "וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה וּמָנוֹס אָבַד מִנְהֶם, וְתִקְוָתָם מַפַּח נָפֶשׁ". ההקשר מחייב לראות בביטוי את משמעות האכזבה. הסבר אחד הוא שהם ישמיעו אנחה: נפיחת הנפש. פרשנות נוספת היא שהכוונה דרמטית יותר: תקוותם תהפוך למותם, הם יִנְפְּחו את נפשם.
11
גיל שואל/ת: אני נתקל בתחנות אוטובוסים ברחבי הארץ בהגדרה של "תחנת הורדה". האין מונח עדיף המתאר פריקת נוסעים בלבד? "תחנת יציאה בלבד" עולה על הדעת.
רוביק עונה:
'תחנת הורדה' היא קיצור של 'תחנת המיועדת להורדת נוסעים בלבד', ואיני רואה בה פסול. 'פריקת נוסעים' מציג את הנושאים כמטען ולא כבני אדם. 'תחנת יציאה' מבלבלת, כי היא יכולה להתפרש כתחנה המשמשת ליציאה לדרך.
12
יניב ולדמן שואל/ת: מאז שהתחתנתי עם בחירת ליבי לפני כשלושה חודשים, כל הזמן מאחלים לנו שיוולד לנו בן זכר. האם זו לא למעשה כפולה בהגייה, הרי ידוע שבן זה זכר? לא אומרים בן נקבה... מספיק לאחל שיהיה בן... או שהוולד יהיה ממין זכר. הלא כך?
רוביק עונה:
השפה מלאה עודפויות, ואין בכך כל פסול כשיש לעודפות תפקיד. היא עשויה להבהיר דברים, ולעיתים להדגיש, וכך זה במקרה של 'בן זכר'. המקור, מכל מקום, בירמיהו: "אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר בִּשַּׂר אֶת־אָבִי לֵאמֹר: יֻֽלַּד־לְךָ בֵּן זָכָר".
13
ערן יחזקאל שואל/ת: "והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה". מה זו המילה "עצם"? ומה הקשר לעצם, בעצם?
רוביק עונה:
הביטוי 'עד עצם היום הזה' מופיע בספר יהושע: "וַיָּשִׂמוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת עַל פִּי הַמְּעָרָה עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה" וכן ביחזקאל ובויקרא: "וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא". 'עצם' כאן פירושה העיקר, לב העניין, "היום הזה ממש", משמעות שהורחבה מ'עצם' הפיזית', שהיא המערכת היציבה והחזקה של הגוף. מכאן גם עצמאות, עצמי ועוד.
14
איילת שואל/ת: האם נכון להגיד: "תודה גדולה"?
רוביק עונה:
הביטוי אינו נפוץ היום אבל הוא לגיטימי בהחלט. המקור ככל הנראה מרוסית: bolshoye spasibo.
15
יורי מור שואל/ת: מה פירוש הביטוי 'לראות בעיניי בשר'? (אם בכלל יש מטבע לשון כזה).
רוביק עונה:
יש ויש. 'עיני הבשר' הן העיניים הפיזיות, לעומת עיני הרוח, שהן הדמיון והמחשבה. מקור הצירוף בספר איוב: "העיני בשר לך?" (י 4). רבינו בחיי מן המאה ה-13 כותב: "והטרדה תעצום עיני הבשר מראות הנגלות. אף כי תעצום עיני השכל מראות במושכלות".
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >