שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אלי אברמוביץ שואל/ת: הגבתי היום לפוסט מסוים שכותרתו היום נחלנו ניצחון, בתגובה המצוטטת בהמשך "אין דבר כזה נחלנו ניצחון". בעברית הפסד נוחלים או מנחילים ליריב בקיצור: "היום ניצחנו". האם אני צודק? או טועה?
רוביק עונה:
'נחל ניצחון' הוא ביטוי כשר למהדרין וגם נאה. המקור הוא בביטויים מן התנ"ך: 'נחלו פתאים איוולת' (משלי), 'אך שקר נחלו אבותינו' (ירמיה) ועוד. מכאן התפתח צירופים רבים של נחל+תכונה או תופעה והיא יכולה להיות חיובית או שלילית: נחל ניצחון, נחל תבוסה, נחל הצלחה (ביטוי נפוץ מאוד), וגם נחל כישלון.
2
אילה שואל/ת: האם יש מקבילה בשפות אחרות לביטוי חזרנו ״עייפים אך מרוצים״?
רוביק עונה:
לביטוי ותק רב. ב-1940 נכתב בעיתון הארץ כי טייסי המפציצים הבריטיים חזרו מגיחה "עייפים אך מרוצים". נראה שהמקור אנגלי: tired but satisfied, ובנוסח אחר tired but well-contented. השימוש בו בעברית לעיתים אירוני.
3
דרורה שואל/ת: איך אתרגם לעברית ספרותית : get the show on the road?
רוביק עונה:
הביטוי הקרוב ביותר הוא 'לצאת לדרך': לאחר שנה של הכנות יצא הפרויקט החדש לדרך. ביטוי טכני יותר: לעבור לשלב הביצוע.
4
יוסי שואל/ת: רציתי לשאול מהו יי"ש - יין שרף, המופיע תדיר בסיפורי שלום עליכם? האם וודקה? ברנדי? גם וגם? או משהו אחר.
רוביק עונה:
יין שרף הוא משקה אלכוהולי שעבר תהליך זיקוק, כגון וודקה, ערק, ג'ין, ברנדי ועוד. מקורו במדרש: "ואח"כ היה הסנדק מבקש לכל הקהל לבוא אצלו לשתות יין שרף ולאכול מיני מתיקה". הוא קרוי גם 'יין שרוף', גירסה המופיעה אצל החת"ם סופר. יש לשער ששלום עליכם התכוון בעיקר לוודקה, המשמשת בארצות הסלביות.
5
רותי שואל/ת: שם הספר "אין דבר" של סנט אובין העלה בי זיכרון משנים עברו (אני בת 77), בהן הביטוי "אין דבר" היה בשימוש שיגרתי. האם אני צודקת בתחושתי שהוא נעלם, או כמעט נעלם מהלכסיקון שלנו? הוחלף ב"לא נורא", "עזבי", "דפדפי", "שטויות" וכו'?
רוביק עונה:
כל הכבוד להבחנה הדקה בשימוש. הביטוי אכן משמש היום פחות בשפת הדיבור, וחבל.
6
שמואל שואל/ת: מקור הביטוי "יוצא צבא" הוא בספר במדבר פרק א פסוק ג, כאשר היה צורך במפקד להקמת צבא העם: "מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא בישראל תפקדו אותם לצבאות אתה ואהרן". כלומר, יצא צבא משמעותו המקורית היא 'מי שמתאים ויכול לצאת לצבא'. בימינו הביטוי הוא מלש"ב, או מועמד או מיועד לשרות בטחון. במקומות רבים מוצאים את הביטוי במשמעות הפוכה: יוצא צבא - מי שיוצא מן הצבא. מילונים מסוימים אף מתרגמים לאנגלית כ-veteran, כלומר ותיק מלחמה. מהי המשמעות הנכונה של הביטוי הנ"ל? האם השימוש ההפוך מראה על בורות?
רוביק עונה:
אכן יש פער בין השימוש המקורי של הביטוי לבין השימוש בו היום, המתייחס למי שסיים את השירות הסדיר. זו אינה בורות אלא פרשנות טבעית של הביטוי.
7
אבישי לבנה שואל/ת: הביטוי "לפנַי ולפנים" שבא מהתלמוד מקורו כנראה במקרא בעבודת הכהן הגדול ביום הכפורים, שבו הייתה נעשית חלק מהעבודה לפני הפרוכת (כלומר מחוץ לקדש הקדשים) וחלקה לפנים מן הפרוכת (בתוך קדש הקדשים). אולם בביטוי לפני ולפנים מנוקדת הנ' הראשונה בפתח ולא בצרי כמופיע במקרא. למה?
רוביק עונה:
הביטוי 'לפני ולפנים' מבוסס על הופעה היחידה במקרא: "וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי", וכאן לפנָי במשמעות בתווך. ההופעות הרבות של לפנֵי במקרא שונות במשמעות, אם כי מקורן באותו שורש: פנ"ה.
8
אופיר שואל/ת: מדוע קוראים בעברית לארצות הברית כך, ולא בתרגום מילולי של שמה (שאמור להיות ״איחוד המדינות״ או ״המדינות המאוחדות״). כמו כן אשמח לדעת מהו מקור שמה של צרפת בעברית, שכן הוא שונה משמה ברוב השמות האחרות.
רוביק עונה:
אכן, בימי תחיית השפה היו שהלכו בעקבות השם האנגלי ואחזו בשם "המדינות המאוחדות". השם שהתקבל בעברית, "ארצות הברית", מוקדם יותר ומופיע בכתבי מנדלה מו"ס כבר בשנת 1868. השם צרפת מופיע בספר עובדיה. צרפת הייתה יישוב חוף ליד צידון, שנקרא בלשון יושביו צרפנד. השם שודרג בספרות ימי הביניים לארץ האירופית עקב דמיון הצליל לפרנצא.
9
אלון גיל שואל/ת: מלבד פרשת עגלה ערופה בספר דברים, מוכר לך מקור נוסף לביטוי של ימינו ״רחץ בניקיון כפיו״?
רוביק עונה:
המקור הישיר הוא בספר תהלים: "אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ". המשמעות כאן היא שהנכנס לבית המקדש צריך לרחוץ היטב את ידיו. השימוש המודרני הוא אירוני, ואולי יש כאן השראה מסוימת של סיפור עגלה ערופה.
10
טל שואל/ת: הייתי שמח להבין את המשפט "על מה, עלמה, על מעל מה? אמרת לי 'נדוד' ולא 'לין דוד'".
רוביק עונה:
מדובר במשחק מילים: ההברות 'על-מה' חוזרות ברצף 4 פעמים, וההברות 'לינ-דוד' פעמיים. משמעות המשפט היא תלונה של הגבר התוהה מדוע הנערה דחתה אותו במקום להזמינו למיטתה.
11
מרק מרשל שואל/ת: אני גר בטורונטו, קנדה. אולי תוכל לעזור לי בשאלה שעלתה ביני לבין חברה שלי. האם יש דבר כזה מונח סלנג עברי "הכיף שבכיף"?
רוביק עונה:
הביטוי קיים אם כי אינו נפוץ מאוד. פירושו: הכיף הגדול ביותר, ההנאה המושלמת. יש לזכור ש'כיף' היא המילה הוותיקה ביותר בסלנג הישראלי ויש לה נטיות העצמה רבות: על הכיף-כיפאק, כיף הכיפים ועוד.
12
נילי בילו שואל/ת: נשאלתי מה פירוש הפוך על הפוך. אנא הואל לפרשן וגם דוגמא או שתיים. אגב, כשאומרים 'בהפוכה' הכוונה להפוך על הפוך?
רוביק עונה:
'הפוך על הפוך' הוא ביטוי סלנג שפירושו 'על דרך האבסורד', או 'כנגד ההיגיון הפשוט'. אנו משתמשים בו כאשר אנו מציגים רעיון מסוים, ומתברר שהוא מייצג את היפוכו, כלומר, ההפך מכוונתו המילולית, או מביא תוצאה ההפוכה לכוונתו הראשונית ולמה שאנו מצפים מן המהלך. כך בשירו של יענקלה רוטבליט: ״הכל פה הפוך על הפוך על הפוך/ תראה את השמאל מתייוון וכולו צאן קדושים/ ואנחנו סרוגי הכיפות נהיה לנושאי הצלב החדשים״. או בתחום הכדורגל: "בשנה שהכל הולך הפוך חובה לשחק הפוך על הפוך", כלומר, לפעול בניגוד למה שמתבקש מהמצב. 'בהפוכה' פירושה דומה, והיא נאמרת בדרך כלל במלעיל. 'להביא בהפוכה', להפתיע, לפעול בניגוד לצפוי.
13
עדי שואל/ת: לאחרונה אמרתי למישהו בבדיחות הדעת "אל תדאג, לא יתלו אותך", כשהתכוונתי, לא תהיה לך בעיה עם זה. מיד הצביעו עלי והאשימו אותי שאני מאיימת על האדם. אני התכוונתי לכך מטאפורית, כמובן, והשתמשתי בזה כמו שרבים משתמשים בזה, מטאפורית. מאין נובע "לתלות מישהו" מטאפורית?
רוביק עונה:
אני הייתי תולה את מי שמעיר לך על כך בעוון החטא הנורא מכל: מחסור בחוש הומור. זו אמירה חביבה, רבת אירוניה, ואין צורך לחטט במקורות. פירושה: מה שעשית לא כל כך נורא. לא מגיע לך על זה עונש מוות. ובכלל, המוות הוא בסיס לשימושים מטפוריים נפוצים כל כך בשפה, שאיננו שמים לכך לב. "תהרוג אותי, אבל...", "בא לי לרצוח אותו", "מצידי אתה יכול לקפוץ מהגג", ועוד ועוד.
14
חיים שמיר שואל/ת: בתורה נזכר המושג "כיבס ביין בגדיו". בזמנו שמעתי שמושג זה מצביע על עושר, הרבה צאן, היות ובטבע אין יין אדום ולא יין מתוק, רק יין יבש לבן, לכן היו משתמשים בו לרענן את הצמר. האם באמת לא היה בטבע יין אדום? האם זאת אכן כוונת המושג המופיע בתנ"ך?
רוביק עונה:
הפסוק "כיבס ביין לבושו ובדם ענבים סותֹה" אכן עורר תהיות, שכן כיבוס ביין אינו נשמע הגיוני. על פי הרשב"ם מדובר על מי שעוסק בדריכת ענבים בגת, ובגדיו מתלכלכים ביין או בדם ענבים הנרדף לו. על פי אבן עזרא מדובר במי ששותה יין רב והוא נדמה לו כמים, ולכן הוא מכבס בו את בגדיו. הפשט הוא שהאדם עשיר כל כך שהיין נשפך אצלו כמים, והוא אפילו מכבס בו את בגדיו. האפשרות שמדובר ביין לבן והוא נועד "לרענן את הצמר" אינה נרמזת בטקסט, מה גם ש'דם ענבים' המקביל הוא ללא ספק אדום. לא תמיד יש צורך לחפש היגיון בשירה המקראית, וזה חלק מיופייה. בכל מקרה, יין לבן או אדום אינו "קיים בטבע", אלא הוא עיבוד תרבותי של פרי הגפן.
15
גבעון שואל/ת: מה פירוש הביטוי ״לא מאיימים על יונה עם יין״? מה ליונה וליין? מה מקורו?
רוביק עונה:
הביטוי מאפשר להשמיע אמירה בוטה באופן מעודן. מאחוריו מסתתר הביטוי "לא מאיימים על זונה עם זין", כלומר, אי אפשר להפחיד אדם במשהו שהוא מכיר היטב. עידון כזה נמצא גם בביטוי 'בן יונה'.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >