שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
בני שליטא שואל/ת: מזה זמן נפוץ הביטוי "כל שתבקש לו יהי" בתור ברכה (משאלה). זה התחיל (לדעתי) בתרגום השיר let it be, ולצורך החרוז והמשקל הוא תורגם ל-"לו יהי". מכאן ועד השיר "לו יהי" של נעמי שמר, הדרך הייתה קצרה. התחביר מעט מוזר לי היות והמילה "לוּ" היא בעצם הבעת תנאי, כך שהביטוי הוא ביטוי חסר. למעשה כוונת הביטוי היא: "אני מאחל לך שיתגשם כל מה שתבקש".
רוביק עונה:
נעמי שמר הכירה את התנ"ך ומשם שאבה את 'לו יהי', כתרגום נאה לביטוי משירם של החיפושיות. הוא לקוח מדברי לבן ליעקב: "וַיֹּאמֶר לָבָן, הֵן לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ" (בראשית ל 34). 'לוּ' משמשת בדרך כלל כמילת תנאי, אבל בכמה מקרים במקורות היא משמשת להבעת משאלה.
17
מיכל וצבי שואל/ת: שמענו כרגע את צעקת ה״אלטע זאכען״ של הסוחר הנייד... מדוע באידיש בעצם?
רוביק עונה:
עד קום המדינה הייתה היידיש שפת הרחוב השלטת, לצד העברית שהייתה שפת התרבות והלימוד. סוחרי הגרוטאות והסמרטוטים היו מהגרים דוברי יידיש, שצעקו 'אלטע זאכן' ברחובות, עברית: דברים ישנים. עם הזמן נכנסו למקצוע יהודים מתפוצות שונות וכן ערבים, אבל הקריאה נשארה על כנה.
18
רועי שטוירמן שואל/ת: שאלתי היא על הביטוי הָיֹה הָיָה - מה משמעות המילה הָיֹה בצירוף, מה מקורה, והאם אכן הכתיב "היוֹ" שגוי (או שמא "הָיֹה" דווקא שגוי)?
רוביק עונה:
'היֹה' היא צורת המקור המוחלט של הפועל הָיָה. צירוף מקור+פועל מקובל במשלב הספרותי: זכור אזכור, שמור שמרתי ועוד ועוד. ה' משמשת כאן כאם קריאה של תנועת o, המוכרת ממילים נוספות כמו איפֹה, כהֹ ואחרות. 'הָיוֹ' אינה כתיב תקני.
19
לילך לייברייך בן יעקב שואל/ת: מה הפרוש המדויק של אַהלָאן וַסַהלָאן?
רוביק עונה:
אַהַל פירושו קיבל אורח, בעקבות אַהְל – משפחה. סַהַל פירושו הֵקֵל, עשה שיהיה נוח, בעקבות סַהְל: מישור. המשמעות היא: ברוך בואך למשפחתי ולמישורי, כלומר, למקום שבו תרגיש נוח. 'אַהְלָא וַסַהְלַא' היא ברכת ברוך הבא המקורית, 'אַהְלַן וסַהְלַן' היא הצורה הספרותית, ודווקא היא נקלטה בסלנג הישראלי, וכן אהלֵין – צורת הזוגי של אהלַא.
20
עמנואל פלד שואל/ת: אפשר לסדר אחד אחד, או השני לאחר הראשון , אך 'האחד אחרי השני' לא מסתדר מהבחינה השכלית (שלי). מהיכן הגיע הביטוי?
רוביק עונה:
הצירוף אכן אינו עומד במבחן ההיגיון, אך הוא השתרש בשפה. זאת בעקבות יידיש: איינער נאָכן אַנדערן, אנגלית: one after another, וכך בשפות נוספות. במקום 'האחד אחרי האחר' שנשמע מוזר לאוזן העברית נולד 'האחד אחרי השני'.
21
אברהם רמי דיין שואל/ת: נתקלתי בביטוי "הבליע בנעימה" (הגניב דברים מסוימים לתוך דבריו, כבדרך אגב), ואני תוהה מה מקורו, והאם יש למקור הביטוי קשר לנוהג ללמוד גמרא בניגון/נעימה? או שמא הכוונה בנעימה מלשון נעימות ומתק שפתיים.
רוביק עונה:
על פי הקשרי השימוש בביטוי הנדיר הזה היום, הכוונה היא למי שמשמיע ביקורת באופן שאין בו כדי לפגוע, בנעימות. הערות והשלמות לעניין זה יתקבלו ויצוטטו.
22
אמיתי שואל/ת: בביטוי: "מאיש ועד אישה מעולל ועד יונק" מובן החלק של 'מאיש ועד אישה' המתאר את כל החברה (הבוגרת). אך 'מעולל ועד יונק' מתאר רק קומץ קטן של ילדים קטנים! איפה כל שאר הנערים והזקנים? אני יודע שזה ביטוי מהתנ"ך המתאר הכללה של אוכלוסיה, אך מה ההגיון בהכללה של קבוצה קטנה כל כך?
רוביק עונה:
בניתוח משמעות המילים הפסוק אכן תמוה, שכן עולל ויונק הן מילים נרדפות ממש, ומופיעות זו לצד זו במקומות שונים, ולכן 'מעולל ועד יונק' לעצמו אינו הגיוני. ההיגיון אם כך אינו סמנטי אלא ספרותי. המספר המקראי רצה להדגיש שגם הקטנים וחסרי הישע ביותר יומתו.
23
ד"ר שלמה וולשטיין שואל/ת: מה ל"חרון אף" ולחוטם?
רוביק עונה:
בביטוי המקראי 'חרה אפו' נתפס האף (החוטם) כאיבר הגוף שממנו יוצא הכעס באמצעות נשימות כבדות. בהמשך נתפס 'אף' עצמו במשמעות כעס ("אל נא באפך").
24
עמי גנאור שואל/ת: רציתי לדעת האם ניתן לברך "ברוך השב" למי שכבר הגיע הביתה, או שאפשר לברך גם את מי שרק יצא לדרכו הביתה?
רוביק עונה:
הברכות האלה נדירות יחסית, אבל על פניו אין היגיון לומר "ברוך השב" למי שיוצא לדרכו.
25
אפי שואל/ת: מה הפירוש של 'חוטא לאמת', והאם זה חוטא למטרה?
רוביק עונה:
'חוטא לאמת' היא דרך מנומסת וגבוהה לומר על אדם שהוא משקר. הביטוי נוצר בידי סופרי תחיית הלשון. 'החטיא את המטרה', בעקבות ספר שופטים, הוא מי שנכשל בקליעה למטרה, וכן בהרחבה מטפורית. לשני הצירופים שותף השורש חט"א, הקשור לכישלון ולמעשים לא ראויים.
26
יוסי שואל/ת: תוכל בבקשה להסביר מה זה אומר "טענה חלולה"?
רוביק עונה:
'חלול' פירושו ריק, אין בתוכו דבר. טענה חלולה: טענה ריקה מתוכן. היא נשמעת כמו טענה של ממש, אבל אין מאחוריה מחשבה, עומק או היגיון.
27
אהובה שואל/ת: האם יש לומר "מגיל צעיר", או אפשר גם לומר "מגיל קטן"?
רוביק עונה:
'מגיל קטן' הוא ביטוי סלנג ויש בו עילגות מסוימת. עדיף בכל היבט לומר 'מגיל צעיר'.
28
אודי שואל/ת: בשירו של מאיר אריאל "סוף העולם בלוז" מופיעה השורה: "כמו שאמר הנביא, לקו המאורות". האמנם היה נביא שאמר דבר שכזה? והאם יש תקדים ומשמעות לביטוי "כמו שאמר הנביא" בעברית?
רוביק עונה:
'ליקוי מאורות' במשמעות המושאלת הוא צירוף ספרותי מודרני, בעקבות הצירופים 'ליקוי חמה' ו'ליקוי לבנה'. 'כמו שאמר הנביא' הוא ניסוח של מאיר אריאל, אבל הביטוי הוא פיתוח של צירוף מספרות ימי הביניים: 'כדברי הנביא'.
29
שואל/ת: האם אתה מכיר מקבילות לביטוי "כאבן שאין לה הופכין בשפות אחרות"?
רוביק עונה:
מילון הביטויים המקיף של נרי סבנייה מציע שתי חלופות באנגלית: left high and dry, וכן go begging. דוגמה: If those cakes are going begging, I’ll take them.
30
דן כהן שואל/ת: הביטוי הצרפתי loin des yeux loin du court, והביטוי האנגלי out of sight out of mind. האם יש ביטוי דומה בעברית?
רוביק עונה:
יש ויש: "רחוק מן העין – רחוק מן הלב". הניב מופיע באוסף פתגמים אנגלי מהמאה ה-13, אך יש לו מקורות ביוון העתיקה. יש לו גם גירסאות בשפות היהודים: יידיש: ווײַט פֿון די אויגן, ווײַט פֿון האַרצן. ערבית של יהודי עיראק: בְּעִיד עַנ-לְעֵין, בְּעִיד עַנ-לְקַלבּ. לדינו: לֵיש'וֹס דֶי לוֹס אוֹז'וֹס, לֵיש'וֹס דֶל קוֹרָאסוֹן.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >