שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
61
זינובי פרנס שואל/ת: רציתי לשאול שאלה בנושא רדוד... המילה לך להזדיין מה פירושו?
רוביק עונה:
'לך להזדיין' היא קללה, במסגרת קללות רבות המתחילות במילה 'לך'. כמו קללות אחרות היא עוסקת בתחומים מיניים ובשפה בוטה. לקללה מקורות ברוסית.
62
יוסף שואל/ת: אשמח אם תוכל לעזור לי להבין מה משמעות הביטוי: ''אם נופל לך סוס מהשמיים, אל תבדוק לו את השיניים''?
רוביק עונה:
ברשת הביטוי מופיע פעם אחת בלבד, בפוסט של גבר מבוגר המציע עצמו לנשים צעירות. הפתגם המקובל, שממנו נוצרה הוואריאציה שבשאלה: "אם נותנים לך סוס במתנה, אל תבדוק לו את השיניים". יש טענה שמקור הפתגם בערבית.
63
מאיר מינדל שואל/ת: שכיית חמדה. אני נעזר בניב זה כאשר אני כותב תכנייה לקונצרט. יצירתו של פלוני הינה שכיית חמדה ממש. מותר לי לדבר על יצירה, שהיא לא חפץ בר מישוש? שכייה על שום מה? שכייה של חמדה - על שום מה?
רוביק עונה:
המקור בישעיהו: "וְעַל כָּל אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ וְעַל כָּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה". המשמעות של שכייה כאן היא קישוט, חפץ רב יופי, והיא קרובה למילה המקראית משכית במשמעות דומה. כמו כן יש כאן ככל הנראה קרבה לפועל הנדיר שׂכה/סכה במשמעות ראה, הביט. שכיית חמדה – תכשיט שחומדים אותו, בקטע טוב.
64
צפורה מימון שואל/ת: חברתי השתמשה בביטוי אבן נגף למה שהגרמנים קוראים stolprestein, בהתייחסם ללוחות זיכרון בפתחם של בתים בהם התגוררו יהודים בעבר. השימוש במילים 'אבן נגף' שמשמעותם מכשול או תקלה נראית לי לא לעניין כשמדובר בלוח זיכרון. האם אתה יכול לומר לי מה הביטוי הנכון?
רוביק עונה:
Stolprestein הוא אכן מילולית אבן שמועדים בה, אבן נגף. מדוע בחרו הגרמנים במילה הזו, שאין לה שימוש אחר בגרמנית, לציון לוחות זיכרון המוצבות על המדרכה? נראה שהקונוטציה של הצירוף בגרמנית אינה שלילית בהכרח.
65
אהרן טריף שואל/ת: האם כוונת הביטוי "מדי שנה" הוא לתקופה של 365 יום או לשנה קלנדרית?
רוביק עונה:
'שנה' היא שנה קלנדרית, בדרך כלל על פי הלוח הכללי, ומתייחסת בדרך כלל לתאריך, חודש או עונת שנה.
66
אורי שגיב שואל/ת: האם יש קשר בין הביטוי האנגלי שהופיע בטורך השבוע 'טירות בספרד' לביטוי העברי-ארמי 'חלומות באספמיא'? מדוע דווקא ספרד מסמלת פנטזיות ללא מימוש? למשל, בשיר "I feel pretty" מסיפור הפרברים חברותיה של מריה מקניטות אותה, וטוענות שהאהבה שלה אינה אמיתית, במילים הללו: "she thinks she's in love, she thinks she's in Spain".
רוביק עונה:
מקור הביטוי העברי הוא במסכת נדה בתלמוד: "ואל תתמה, שהרי אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא", כלומר, אין קשר בין החלום המתרחש במקום רחוק לבין מציאות החיים של האדם החולם. מקור הביטוי 'טירות בספרד' הוא בשיר צרפתי מפורסם מן המאה ה-14, Roman de la Rose, העוסק בחלומות. השיר תורגם לאנגלית, והביטוי הפך למטבע לשון שגורה.
67
הגר שואל/ת: לאחרונה אני שומעת יותר ויותר את ״אני בסדר עם זה״, במקום אני מסכים, או לא מפריע לי וכד׳. רציתי לשאול האם האוזן הנוירוטית שלי ממציאה את התופעה, או שבאמת זה שכיח.
רוביק עונה:
הביטוי שכיח בהחלט. זהו ביטוי דיבורי מקובל, בעקבות צורת דיבור נפוצה באנגלית: I’m OK with it.
68
רוזליה שואל/ת: האם אפשר לשבור את הניב "הפרחת השממה" ולהגיד, למשל, "הפרחת המולדת"? כפי שראיתי ברשת, ב"הפרחת נגב" כן משתמשים.
רוביק עונה:
'הפרחת השממה' היא צירוף לשון מקובל, המושפע מהביטוי האנגלי making the desert bloom, וזכות היוצרים העברית שלו היא לדוד בן גוריון. כמו ביטויים דומים גם כאן ניתן להציע חלופות כמו 'הפרחת הנגב', אבל אלה אינם מטבעות לשון מקובלות.
69
יהודה בן יהודה שואל/ת: למרבה הצער אני שומע כמעט כל יום ברדיו ובטלוויזיה את המשפט '...נאלצו לקבוע את מותו.' מי מאלץ את הרופאים/פרמדיקים לקבוע את המוות? האם לא ראוי לומר פשוט 'קבע את מותו'?
רוביק עונה:
'נאלץ' פירושו כאן: עשה מעשה או קבע קביעה שלא רצה בה, שנכפתה עליו. היא מעניקה לקביעת המוות ממד רגשי, אמפתיה וחמלה כלפי המת וסביבתו. הרופא עושה כל מאמץ להציל את חייו של האדם בו הוא מטופל, אך בשלב מסוים הבין שלא נותרה לו ברירה אלא לקבוע את מותו.
70
דינור ברון שואל/ת: לאחרונה מתנגן לי בראש המשפט: "כלו כל הקיצין". אני כמובן מכירה את משמעותו, אלא ששמתי פתאום לב לכך שבעברית בת ימינו נגיד אותו כך: "נגמרו כל הסופים"... וזה לגמרי חסר משמעות... כאילו - אין יותר סופים, אז הכל נמשך לנצח? או תמו ההגבלות? זה לא מתיישב עם המשמעות המקורית.
רוביק עונה:
אכן, הביטוי מופיע בדיון במסכת סנהדרין על בואו של המשיח וגאולת ישראל. יש חישובים רבים מתי יגיעו הזמנים לקיצם עם בוא המשיח, ורב אומר: "כלו כל הקיצין, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ובמעשים טובים", כלומר, הספירות השונות על קץ העולם הסתיימו ואין להן תוקף, מעתה הכל תלוי במעשי האנשים. המשפט יצא מהקשרו, ומשמעותו היום שאין עוד כל תקווה. המשמעות הזו ניתנה על ידי סופרי ההשכלה, כמו בשירו של י"ל גורדון "יצירה": "רוּחַ עִוְעִים זֶה דֹּרוֹת שִׁבְעִים; יִתְּצוּהוּ סָבִיב מִחוּץ וּמִבַּיִת וְעָלָה שָׁמִיר שַׁיִת, כָּלוּ כָּל הַקִּצִּין, כָּלְתָה כָּל עָיִן – וִישׁוּעָה אָיִן." גם י"ל פרץ מרבה להשתמש בביטוי במשמעות החדשה.
71
חיים דגן שואל/ת: עורכי דין "מלמדים" סנגוריה. ואפילו גדעון האוזנר, כשהיה התובע במשפט אייכמן. בנאום הפתיחה אמר שהוא ילמד קטגוריה. למה עו"ד מלמדים ולא רק מגינים או תובעים?
רוביק עונה:
המקור בלשון חז"ל. במשנה מופיע הניב "לימד עליו זכות": "אמר אחד מן התלמידים: יש לי ללמד עליו זכות, מעלין אותו ומושיבין אותו ביניהן" (סנהדרין ה ד). במדרש נאמר: "זה משה שנקרא חכם ... שעמד ולמד [לימד] סנגוריא על ישראל, וריצה אותם לאביהם שבשמים". 'לימד' הוראתו כאן השמיע טענות.
72
רות מייזליש שואל/ת: האם אפשר להשתמש ב''לעמוד על קצות האצבעות'' כדימוי ל''להתאמץ''?
רוביק עונה:
ניב במשמעות זו אינו מקובל בעברית. בדרך כלל השימוש בו, כמו גם "עמד על בהונותיו" מתייחס לניסיונות של אדם להתרומם לגובה.
73
אילן דוידוב שואל/ת: ישנה סוגייה שקצת מטרידה אותי, וכוונתי היא לביטוי "לרבע את המעגל". אני חש שאין המינוח מתאים ונכון, מכיוון שצורת העיגול לטעמי היא שלמה ונוחה, המעגל עושה טוב לכולם כשיושבים סביבו ואין צורך וכל עניין לרבע אותו. אשמח לשמוע הסבר או נימוק לנכונות הביטוי המעט בעייתי הזה.
רוביק עונה:
'לרבע' את העיגול' אינו מתייחס לאי נוחות אלא לניסיון לפתור בעיה שלכאורה אינה ניתנת לפתרון. יש לו מקבילות באנגלית: square the circle, ובשפות נוספות. הניב מתייחס להוכחה המתמטית הקובעת כי לא ניתן לבנות ריבוע השווה בשטחו לעיגול נתון. הצורה המקובלת 'לרבע את המעגל' שגויה, שכן 'מעגל' הוא הקו המקיף את העיגול.
74
ברוך לוריא שואל/ת: מדוע אומרים: "עיר לובשת אווירת חג"? האם ניתן "ללבוש" אווירה?
רוביק עונה:
'לבש חג' פירושו הופיע באופן חגיגי, והוא נאמר על בני אדם, ובהרחבה מטפורית על מקומות. זהו נוסח קיצור של 'לבש בגדי חג'. הביטוי מופיע בספרות התחייה: "התעודדו בני ירושלים, לָבשו חג ואל הר הבית ינהרו" (ש. בן ציון, מעשה הנזירה).
75
אלכסנדרה שגידור שואל/ת: כיצד אומרים ביידיש "זעקת הקוזק הנגזל"? או "הקוזק הנגזל"? בכל המקומות בהם חיפשתי את התשובה נכתב שהאמירה הנ"ל מקורה ביידיש של יהודי פולין וליטא. אך באף לא אחד ממקומות אלה, לא מוזכר המקור ביידיש. גם כל דוברי היידיש אותם שאלתי אינם יודעים את מקור האמירה.
רוביק עונה:
זו בהחלט אמירה יידישאית: אַ קאָזאַק אַ ניגזל.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >