שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
76
יעקב שואל/ת: איך אומרים: קרוב לליבי או קרוב אל ליבי?
רוביק עונה:
אות היחס ל- ומילת היחס אל משמשות שתיהן כמילות כיוון ואפשר להחליף ביניהן. עם זאת בשימוש יש העדפות: 'הלכתי לתל אביב' עדיף על 'הלכתי אל תל אביב', בעוד 'הלכתי אל העיר' עדיף על 'הלכתי לעיר'. במקרה שבשאלה עדיפה בהחלט הצורה הקצרה: 'קרוב ללבי', המקבילה גם לצורה ערבית דומה.
77
שולמית שואל/ת: מתקשה לתרגם את המושג "קו השבר" לגרמנית. באנגלית "fault line", מתורגם לגרמנית כ- Bruchstrich, אך זה נחשב רק מושג מתמטי. אילו מלים נרדפות יש למושג בעברית שמביעות את המשמעות התרבותית?
רוביק עונה:
הגדרת 'קו שבר' במילון הצירופים היא 'אירוע או מהלך המשבש או הורס אמונות ומטרות'. אין מילה נרדפת או מטבע לשון חלופית המבטא אותו רעיון בדיוק.
78
בני לשם שואל/ת: "לעז" (קמץ ופתח) פירושו 'דיבר בשפה זרה' (ואחר כך קיבל גם את הפירוש "לשון עם זר"), אבל גם 'דיבר בגנותו של...'. האם יש קשר?
רוביק עונה:
בתנ"ך, בהופעה היחידה ("עם לועז") הכוונה היא לעם המדבר בשפה זרה, וזאת גם בהשוואה לשפות שמיות מקבילות. הנוטריקון 'לשון עם זר' הוא מדרש מאוחר. לעז במשמעות דיבה או רכילות פוגענית, וכן 'דברי לעז', להלעיז מופיעים ברבדים מאוחרים יותר. ההשערה המקובלת היא שזהו פיתוח משמעות מהמילה המקראית, אך אין על כך הסכמה מלאה.
79
יצחק שואל/ת: בשבוע זה נשאלה שאלה וזו לשונה: "המורה לימור שואל/ת: בשיעור כישורי חיים, מה שפעם היה נקרא שיעור חברה, התלמידות בכתה ד' חילקו מחמאות אחת לשנייה... " השבת מה שהשבת אבל התעלמת (?) מהמלים "... חילקו מחמאות...". ואני תמיד חשבתי שצריך לומר "חלקו מחמאות". האם טעיתי?
רוביק עונה:
הביטויים 'חלק מחמאות' וכן 'חלק שבחים' נוצרו בעברית החדשה בעקבות הצירוף התלמודי 'חלק כבוד'. הצורה 'חילק מחמאות' שהיא דיבורית בעיקרה נוצרה על בסיס הצורה הספרותית, אבל אין לפסול אותה בשום פנים. משמעות 'חלק מחמאות' היא 'נתן (או כתב, השמיע) סדרה של מחמאות', וזו גם משמעות 'חילק מחמאות'.
80
יוסי שואל/ת: "הבין לרעו". קיים ניב כזה בשפה העברית או שחלמתי? ניסיתי את כל המילונים והניבונים ברשת ואין! סימן שאני הזוי? אולי בכל זאת? מה פרוש ניב זה אם קיים? אפשר לומר: "הבין לרעי"?
רוביק עונה:
ככל הנראה לא בדקת את "מילון הצירופים". 'הבין לרֵעו' פירושו חש את מצוקתו של הזולת, הזדהה עם תחושותיו. המקור בתהלים: "אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחוֹק" (תהלים קלט 2). 'רֵע' פירושו רגש או רצון.
81
יניב ולדמן שואל/ת: בילדותי, כאשר הייתי נפצע, הוריי תמיד איחלו לי "עד החתונה זה יעבור". רציתי לדעת מהיכן הגיע הביטוי הזה? בנוסף, בקרוב אני עומד להתחתן וביטוי זה לא יהיה רלוונטי אלי יותר, אז מה יאחלו לי אם וכאשר אפצע (חוץ מכמובן "החלמה מהירה, "בריאות" וכו'). האם יש ביטוי מקביל ל"עד החתונה זה יעבור" לאנשים נשואים?
רוביק עונה:
הביטוי מקורו ביידיש וברוסית והוא נועד בעיקר לילדים ולנערים. מבוגרים אמורים להסתפק בברכה סטנדרטית מהסוג המוזכר בשאלה.
82
אורה שואל/ת: האם 'תודה לאל' זה מטבע לשון, או קשור לאמונה?
רוביק עונה:
במקור העברי אין מדובר במטבע לשון אלא בצירוף חופשי הקשור לאמונה. הוא מופיע למשל אצל רד"ק: "ואמרו תהילה ותודה לאל יתברך, אשר גאלם מיום צר". השימוש המקובל היום הוא מטבע לשון המבטא הקלה לאחר מתח או חרדה. מקורו בהשפעה של שפות שונות, ובעיקר יידיש: גאָט צו דאַנקען. כמו כן הוא מופיע בלדינו: גְרָאסְיָאס אַל דְיוֹ, באנגלית: Thank God!. בגרמנית, צרפתית, ערבית וכן בלטינית: deo gratias. הצירוף הלטיני שכיח בתפילות נוצריות.
83
איתי שלמקוביץ שואל/ת: ראיתי באינטרנט מם המשווה בין דימויים שונים לשינה עמוקה: באנגלית "ישן כמו בול עץ", באיטלקית "ישן כמו עכבר", בצרפתית "ישן כמו תינוק", בפורטוגזית "ישן כמו סלע", בגרמנית "ישן כמו מרמיטה", ובפולנית (וכאן מגיעה שורת המחץ של הבדיחה) "ישן כמו פגר". לפחות חצי מהדימויים האלו נשמעים באוזניי מקובלים בעברית, ולכן בטח שאולים ממנה - מהו הדימוי העברי המקורי לשינה עמוקה?
רוביק עונה:
הביטויים 'ישן כמו תינוק' וכן 'ישן כמו בול עץ' ובמידה מועטה יותר 'ישן כמו מרמיטה' אכן מקובלים בעברית, אבל העברית שאלה אותם משפות שונות, ואינה מקור הביטוי. הביטוי העברי 'ישן שנת ישרים' מושפע גם הוא ממטבעות לשון בשפות אירופה, אך נשען על הביטוי המקראי 'מות ישרים'.
84
יהודה בן יהודה שואל/ת: אני שומע הרבה ברדיו כתבים/שדרים/פטפטנים משתמשים בביטוי "יותר מדי" כאשר הכוונה היא לדי, הרבה וכדומה. לדעתי המשפט שנשמע רבות "לא נמסרו יותר מדי פרטים" צריך להיות "לא נמסרו די פרטים". מה דעתך?
רוביק עונה:
אין כל בעיה עם 'יותר מדי'. מקורו במדרש: "למה הדבר דומה? למלך שהיה לו אוהב, והיה המלך אוהבו יותר מדי". פירושו: הרבה, כלומר, יותר ממה שדרוש, יותר ממספיק. 'לא נמסרו די פרטים': הפרטים שנמסרו אינם מספיקים. 'לא נמסרו יותר מדי פרטים': נמסרו מעט פרטים, 'נמסרו יותר מדי פרטים': נמסרו פרטים מעל לכמות הדרושה. עם זאת 'לא נמסרו יותר מדי פרטים' הוא בעל אופי דיבורי.
85
רונית שואל/ת: אשמח להרחבה לשונית בנושא שנה מעוברת.
רוביק עונה:
הביטוי הוא מן התלמוד, במסכת שבת: "אין בין ראש השנה לראש השנה אלא ארבעה ימים בלבד, ואם היתה שנה מעוברת – חמישה". במסכת סנהדרין נכתב: "על שלושה דברים מעברין את השנה", כלומר, מוסיפים לה זמן נוסף על הרגיל. כל אלה מתייחסים לפעולת העיבור, ההכנסה להריון, במשמעות הרחבה, תוספת, ומכאן 'עיבורה של עיר' המתייחס לפרוורים, להרחבה של העיר המרכזית. שנה מעוברת היא שנה שהרחיבו אותה על ידי חודש נוסף. על הקשר בין 'עבר' במשמעות נע ממקום למקום לבין 'עיבר' במשמעות הרחיב יש דעות שונות.
86
מרים שואל/ת: אני מחפשת הסבר לביטוי "שפות הודו אירופאיות". ברור למה אירופאיות, לא מספיק ברור לי מדוע השתרבבה לכאן "הודו"? למה דווקא הודו ולא מקומות אחרים רבים מבין 150 הלשונות הכלולות במשפחת שפות זו?
רוביק עונה:
על גלגולי השפות ההודו-אירופיות מתכתשות תיאוריות שונות, לפי רובן המקור המשותף למשפחת הענק הזו הוא באזור הים הכספי. הכינוי 'הודו אירופי' מתייחס לדמיון דקדוקי בהיבטים שונים בין שפות שונות השייכות למשפחה: ביניהן סנסקריט המדוברת בהודו, שפות איראניות, ורבות משפות אירופה.
87
אברהם אריאל בעל תעודת ”מלח כשיר” ישראלית משנת 1953 שואל/ת: שאלת פיפיות: 1. איך נכון יותר לאמור באידיש ”מלחים יהודים”: ”איִדישע סיילערז”, או ”איִדישע מאטראסען”??? 2. מהיכן בא הביטוי ”יידישע פיראטען״?
רוביק עונה:
מלחים יהודים הם איִדישע מאטראסען. ידישע סיילרז הוא עירוב של יידיש ואנגלית. יידישע פיראטען הם שודדי ים יהודים, בשירו של יורם טהרלב בשם זה: "איזה חברה יאטן/ יידישע פיראטען/ שירבו כמותם בישראל! "
88
אדם שואל/ת: למה בעצם "חג המולד" ולא "הנולד"?
רוביק עונה:
'חג המולד' הוא תרגום של הביטוי היידי 'ניטל נאכט', שפירושה חג הלידה, לידה ומולד הן מילים נרדפות. 'חג הנולד' הוא לכאורה חגו של הנולד, בעוד החג מתייחס לאלה החוגגים את לידתו.
89
יהודה תלמי שואל/ת: לשם שיווי משקל בחריזה כתבתי "אך מר ציפציף עוד טרם חזר". תמהני האם תוספת ה"עוד" מותרת כאן.
רוביק עונה:
לכאורה 'עוד טרם' מייצג עודפות, אך יש בשימוש בצירוף מידה של הדגשה, וגם חן מסוים. הצירוף מוכר כבר מן המאה ה-15 ונפוץ בכתבים יהודיים החל מהמאה ה-19.
90
כפיר ראובן שואל/ת: כל בוקר כשאני מקשיב לגלי צה"ל לתוכנית מדינה בדרך, עולה השאלה, האם זו תוכנית פוליטית? לאיזו מדינה הם מתכוונים? האם למדינת פלסטין? ואם כן, מה זה קשור לדיווח על התנועה בדרכים? לדעתי אם הכוונה לדווח על התנועה במדינה, שם התוכנית צריך להיות, המדינה בדרכים.
רוביק עונה:
'מדינה בדרך' הוא משחק לשון חביב ואפילו מבריק. הוא מדבר על כך שכל המדינה נמצאת בדרכים, ומרמז בקריצה למושג הרלוונטי לפני קום המדינה בלי שיש לכך משמעות מיוחדת. גם משחק המילים 'נעים בכביש' חביב ואפילו מבריק: מוזיקה שתעשה לנו נעים כשכולם נעים על הכביש.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >