שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
361
חרות רדא שואל/ת: האם ניתן להתחיל משפט בצירוף 'אלף כל' ולאחר מכן 'בית כל' כשמונים פעולות הבאות זו אחר זו?
רוביק עונה:
זהו נוהג דיבורי ידוע, והוא כמובן לא תקין, אם כי על הדיבור אין חלים תקנים מחמירים. מקורו בביטוי 'ראשית כל', המשמש כציון התחלת הדברים בספרות ימי הביניים, אך מצוי כבר במקרא כצירוף חופשי: 'ראשית כל פרי האדמה' (דברים כו 2). ממנו התגלגל הביטוי הדיבורי אף הוא 'שנית כל', ומהם הצורות המוזרות משהו 'אלף כל', 'בית כל' ועוד.
362
רמי שואל/ת: מה המשמעות של המילה 'משא' בביטוי משא ומתן?
רוביק עונה:
משא ומתן הוא תהליך של 'נשיאה' (החזקה והבאה, הצגה) ונתינה של הדבר הנישא לאחר. משם הפעולה והפועל נשא נגזר שם העצם: משא. במסכת ברכות נכתב: "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא פרייה ורבייה ולא משא ומתן", וכאן כנראה במשמעות הדיון ההלכתי. בתוספתא נכתב: "מתחילין בחמישה, נושאין ונותנין וגומרין בשבעה", וכאן בהוראת מי שדן בסוגיה שעל הפרק. ההוראה העסקית המפורשת מופיעה בספרות תורנית מן המאה ה-15.
363
אילן ספיר שואל/ת: "כוונת מכוון" - האם הביטוי תקני, סלנג לגיטימי, או שיבוש?
רוביק עונה:
משמעות הביטוי 'בכוונת מכוון' היא 'על פי תכנון מוקדם ומובהק'. מקורו בלשון ימי הביניים: "וגדול האדם בחכמה נפלאה משְׁדֵי האֵם עד שיגדל, והכל בכוונת המכוון והנהגת המנהיג" (רד"ק תהלים כב 10), וכאן הוראתו מעשה האלוהים.
364
אילנה זילברגרג שואל/ת: האם הצירוף 'נורא יפה' או 'נורא טוב' נחשב לעברית מדוברת נכונה, כמו למשל awful good?
רוביק עונה:
'עברית מדוברת נכונה' הוא מונח בעייתי, שהרי שפת הדיבור מכילה גם ביטויים או צורות שאינם נחשבים נכונים. 'נורא' כמילת העצמה חיובית מקובלת מאוד בשפת הדיבור, והיא מגיעה גם מאנגלית, ובעיקר מגרמנית: furchtbar nett.
365
שי שואל/ת: מדי פעם שומעים ביטוי ובו מילה שאחריה חוזרת המילה השנייה לאחר האות מ', לדוגמא: "שאלות משאלות שונות", "נתונים מנתונים שונים". מה המקור של זה?
רוביק עונה:
מקור הצורה הזו במקרא, במגילת אסתר: "וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים וְיֵין מַלְכוּת רָב כְּיַד הַמֶּלֶךְ". היא מקובלת במקורות המאוחרים יותר, למשל, בספרות ימי הביניים. כך בפירוש עקידת יצחק מן המאה ה-15 נכתב: "מאמרות המחלקים הנמצאות למינים ממינים שונים, וטבעים מטבעים מתחלפים".
366
אלכס שפי שואל/ת: יש לי מספר שאלות לגבי הצירוף הלך רוח: מה הניקוד של הלמד בהלך: האם זה קמץ גדול או קמץ קטן, כלומר הלוֹך בכתיב מלא; מה הריבוי של הצירוף הזה: הלך הרוחות, הלוך הרוחות, הלכי הרוח או הלכי הרוחות? ומה הניקוד של הלכי -?
רוביק עונה:
הצירוף המקורי הוא הֲלָך נפש: "טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ" (קהלת ו 9). קיימת מחלוקת האם יש לקרוא את ההברה לָך בקמץ גדול (תנועת a) או בקמץ קטן (תנועת o), ונראה כי צורת o היא מקראית וצורת a היא חדשה. הֲלָך רוח היא גירסה של אותו ביטוי בעברית החדשה. הריבוי הוא הֲלָכִים (במקביל לכפר/כפרים), והסמיכות הִלְכֵי או הֲלָכֵי. ריבוי הצירוף הוא בריבוי הנסמך: הלכי הרוח או הלכי הרוחות. ריבוי הסומך משאיר את הסמיכות כצורת יחיד.
367
מיכאל אביעוז שואל/ת: איך ניתן לקשר בין המוות, שעניינו קץ החיים, לבין הביטויים הסלנגיים "אני מת לעשות", "אני מת לקוקה קולה" ודומיהם?
רוביק עונה:
לביטויים אלה גילויים בשפות רבות, וככל הנראה הגיעו לעברית מיידיש: ער שטאַרבט נאָך עפּעס/עמעצן. באנגלית אומרים: die over something. בערבית של יהודי עיראק אומרים 'יַמוּת עַלַיהָא', וכן בלהגים נוספים. אפילו בפיוטי יניי מן המאה השישית כתוב: "ועל כן מתה רחל לנחול בנים", המתייחס למקרא: "הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי" (בראשית ל 1). הקשר בין אהבה למוות שקוע עמוק בהווייה האנושית, שניהם נחשבים הכוחות החזקים ביותר המניעים את הנפש, כמו גם בצמד המיתולוגי ארוס וטנטלוס, ובפסוק המקראי "עזה כמוות אהבה".
368
לביבוש שואל/ת: לאחרונה שמעתי כמה וכמה אנשים אומרים "רודף בצע". מה ביטוי זה אומר?
רוביק עונה:
'רודף בצע' הוא אדם שעיקר עניינו ועיסוקו הוא השגת כסף ורווחים, ואינו בוחל באמצעים לכך. הביטוי בנוסח הזה הוא חדש, בעקבות הצירוף המקראי 'רודף שלמונים': "כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים" (ישעיהו א 23), ובהתייחסות לפסוק מקראי אחר: "בֶּצַע כֶּסֶף לֹא לָקָחוּ", הנאמר על שופטים ישרי דרך. 'בצע' פירושו רווח או סחורה, וככל הנראה אינו קשור למשמעות בָצַע: חתך.
369
אלכס שפי שואל/ת: הצירוף 'מילים כדורבָּנות' נשען על הפסוק בקהלת: "דברי חכמים כדָרבונות". מה הצירוף הנכון, ומהי לשון היחיד?
רוביק עונה:
צורת היחיד המקראית היא דָרְבָן,(darvan) וברבים דָרבוֹנות (darvonot), ומכאן שאפשר לגזור ממנה את הצורה ביחיד דרבוֹן. השיבוש הנפוץ דורבָּנות, המתייחס גם לרכיב המתכת החד שבאמצעותו מזרזים את הסוסים בעת רכיבה, נולד מנוחות ההגייה, ובהשפעת שמו של בעל החיים הקוצני דורבָּן.
370
יעקב אנגלרד שואל/ת: איך עשה המשפט המופיע בספר שמואל א' פרק כ"ה פסוק 29: "וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים", הנאמרת כברכה לחי, את דרכו למשפט, הנאמר ר"ל אחרי מי שאינם כבר?
רוביק עונה:
הפסוק במקרא אכן מדבר על אדם הזוכה בחיים בזכות היותו צדיק. התשובה לשאלה מצויה בתלמוד. בדיון התלמודי על נשמות המתים נאמר: "אף הקדוש ברוך הוא, על גופן של צדיקים אומר 'יבוא שלום ינוחו על משכבותם', ועל נשמתן הוא אומר: 'והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים'. על גופן של רשעים הוא אומר 'אין שלום אמר ה' לרשעים', ועל נשמתן הוא אומר 'ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע'". גם מה שנאמר על נשמות הרשעים מתייחס לאותו פסוק בספר שמואל.
371
אלכס שפי שואל/ת: מה משמעות הביטוי 'אין בו מתום'? לפי מילון אבן שושן על פי ישעיהו "אין בו אף איבר אחד בריא ושלם, כולו מוכה ופצוע. הוא חולה וחלוש". למיטב ידיעתי בעברית המודרנית משתמשים בניב הזה במשמעות הפוכה: ללא כל דופי, חסר פגמים, מושלם לגמרי.
רוביק עונה:
'אין בו מתום' הוא דוגמה להיפוך משמעות שחדר לעברית החדשה. 'אין בו מתום' פירושו אכן 'אין בו דבר שלם', אך השימוש הרווח היום הוא 'שלם, אין בו פגם או מום'. הסבר אפשרי להיפוך הוא שהמילה 'מתום' מזכירה את המילה 'מום'. הדוגמה הראשונה המתועדת לשימוש במשמעות השגויה בעיתונות היא בעיתון דבר משנת 1947 המספרת על יחסי יהודים וערבים. הכותב מספר על שיחה עם שייח' המתנהלת בנחת, וכותב: "כמעט הייתי משוכנע ששיתוף־הפעולה בין יהודים לערבים אין בו מתום".
372
אלכס שפי שואל/ת: נתקלתי באינטרנט בשתי אמרות מטאפוריות עם לימון ולימונדה: 1) לעשות מלימון לימונדה. 2) אם החיים נותנים לך לימונים - תעשה מהם לימונדה. נראה לי שהמקור הוא מהאנגלית; מה משמעות שני הביטויים האלה?
רוביק עונה:
שני הביטויים מדברים על היחס בין מה שמזמנים לך החיים, המזל, היכולת, הכישרון וכדומה, לבין מה שאתה עושה בחייך. העובדה שלמישהו יש כל מה שנדרש היא תנאי הכרחי לכך שיוכל ליצור, אבל לא תנאי מספיק. בלי רצון חופשי ותעוזה זה פשוט לא יקרה, והאדם המוכשר יישאר עם סל של לימונים, אבל בלי לימונדה.
373
אלכס שפי שואל/ת: מה פירוש הביטוי 'עושה קולות של שטיח'? יש לי בבית כמה שטיחים, הקשבתי לכולם בקשב רב, אבל לא שמעתי שום קול יוצא מהם. מה המקור של המטאפורה הזאת?
רוביק עונה:
מבחינת המשמעות, התשובה בשאלה. "עשה קולות של שטיח", כלומר, שתק, לא הוציא הגה, והדבר מיוחס דווקא למי שמצפים שיאמר משהו, אבל הוא מעדיף שלא ירגישו כלל בנוכחותו. לגבי מקור הניב החביב הזה, ככל הנראה מדובר ביצירה ישראלית.
374
נדב שרי שואל/ת: למה אומרים בחדשות "משטרת ירושלים נערכת בכוחות גדולים לתפילות יום השישי", ולא 'יום שישי'? הדעת נותנת שה' הידוע כאן מיותרת.
רוביק עונה:
המקור לצורה הזו הנראית מעט חריגה הוא בסיפור בריאת העולם. בעוד כל הימים נספרו ללא יידוע: יום ראשון, יום שני וכך הלאה, נאמר "ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי". נראה כי יש כאן ניסיון להעניק ליום שישי כבוד מיוחד, וכך קובע רש"י: "הוסיף ה' בששי בגמר מעשה בראשית, לומר שהתנה עמהם על מנת שיקבלו עליהם ישראל חמשה חומשי תורה". כמובן שגם שבת זכתה לאותו כבוד, ככתוב בעשרת הדיברות, "זכור את יום השבת לקדשו".
375
מירי וורצל שואל/ת: מתי התחילו 'לעשות סמים' במקום 'לעשן סמים'?
רוביק עונה:
בערך בשנות התשעים, בהשפעה ישירה של הסלנג האמריקני: to do drugs (או הירואין, קוקאין וכדומה).
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >