שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
361
לביבוש שואל/ת: לאחרונה שמעתי כמה וכמה אנשים אומרים "רודף בצע". מה ביטוי זה אומר?
רוביק עונה:
'רודף בצע' הוא אדם שעיקר עניינו ועיסוקו הוא השגת כסף ורווחים, ואינו בוחל באמצעים לכך. הביטוי בנוסח הזה הוא חדש, בעקבות הצירוף המקראי 'רודף שלמונים': "כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים" (ישעיהו א 23), ובהתייחסות לפסוק מקראי אחר: "בֶּצַע כֶּסֶף לֹא לָקָחוּ", הנאמר על שופטים ישרי דרך. 'בצע' פירושו רווח או סחורה, וככל הנראה אינו קשור למשמעות בָצַע: חתך.
362
אלכס שפי שואל/ת: הצירוף 'מילים כדורבָּנות' נשען על הפסוק בקהלת: "דברי חכמים כדָרבונות". מה הצירוף הנכון, ומהי לשון היחיד?
רוביק עונה:
צורת היחיד המקראית היא דָרְבָן,(darvan) וברבים דָרבוֹנות (darvonot), ומכאן שאפשר לגזור ממנה את הצורה ביחיד דרבוֹן. השיבוש הנפוץ דורבָּנות, המתייחס גם לרכיב המתכת החד שבאמצעותו מזרזים את הסוסים בעת רכיבה, נולד מנוחות ההגייה, ובהשפעת שמו של בעל החיים הקוצני דורבָּן.
363
יעקב אנגלרד שואל/ת: איך עשה המשפט המופיע בספר שמואל א' פרק כ"ה פסוק 29: "וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים", הנאמרת כברכה לחי, את דרכו למשפט, הנאמר ר"ל אחרי מי שאינם כבר?
רוביק עונה:
הפסוק במקרא אכן מדבר על אדם הזוכה בחיים בזכות היותו צדיק. התשובה לשאלה מצויה בתלמוד. בדיון התלמודי על נשמות המתים נאמר: "אף הקדוש ברוך הוא, על גופן של צדיקים אומר 'יבוא שלום ינוחו על משכבותם', ועל נשמתן הוא אומר: 'והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים'. על גופן של רשעים הוא אומר 'אין שלום אמר ה' לרשעים', ועל נשמתן הוא אומר 'ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע'". גם מה שנאמר על נשמות הרשעים מתייחס לאותו פסוק בספר שמואל.
364
אלכס שפי שואל/ת: מה משמעות הביטוי 'אין בו מתום'? לפי מילון אבן שושן על פי ישעיהו "אין בו אף איבר אחד בריא ושלם, כולו מוכה ופצוע. הוא חולה וחלוש". למיטב ידיעתי בעברית המודרנית משתמשים בניב הזה במשמעות הפוכה: ללא כל דופי, חסר פגמים, מושלם לגמרי.
רוביק עונה:
'אין בו מתום' הוא דוגמה להיפוך משמעות שחדר לעברית החדשה. 'אין בו מתום' פירושו אכן 'אין בו דבר שלם', אך השימוש הרווח היום הוא 'שלם, אין בו פגם או מום'. הסבר אפשרי להיפוך הוא שהמילה 'מתום' מזכירה את המילה 'מום'. הדוגמה הראשונה המתועדת לשימוש במשמעות השגויה בעיתונות היא בעיתון דבר משנת 1947 המספרת על יחסי יהודים וערבים. הכותב מספר על שיחה עם שייח' המתנהלת בנחת, וכותב: "כמעט הייתי משוכנע ששיתוף־הפעולה בין יהודים לערבים אין בו מתום".
365
אלכס שפי שואל/ת: נתקלתי באינטרנט בשתי אמרות מטאפוריות עם לימון ולימונדה: 1) לעשות מלימון לימונדה. 2) אם החיים נותנים לך לימונים - תעשה מהם לימונדה. נראה לי שהמקור הוא מהאנגלית; מה משמעות שני הביטויים האלה?
רוביק עונה:
שני הביטויים מדברים על היחס בין מה שמזמנים לך החיים, המזל, היכולת, הכישרון וכדומה, לבין מה שאתה עושה בחייך. העובדה שלמישהו יש כל מה שנדרש היא תנאי הכרחי לכך שיוכל ליצור, אבל לא תנאי מספיק. בלי רצון חופשי ותעוזה זה פשוט לא יקרה, והאדם המוכשר יישאר עם סל של לימונים, אבל בלי לימונדה.
366
אלכס שפי שואל/ת: מה פירוש הביטוי 'עושה קולות של שטיח'? יש לי בבית כמה שטיחים, הקשבתי לכולם בקשב רב, אבל לא שמעתי שום קול יוצא מהם. מה המקור של המטאפורה הזאת?
רוביק עונה:
מבחינת המשמעות, התשובה בשאלה. "עשה קולות של שטיח", כלומר, שתק, לא הוציא הגה, והדבר מיוחס דווקא למי שמצפים שיאמר משהו, אבל הוא מעדיף שלא ירגישו כלל בנוכחותו. לגבי מקור הניב החביב הזה, ככל הנראה מדובר ביצירה ישראלית.
367
נדב שרי שואל/ת: למה אומרים בחדשות "משטרת ירושלים נערכת בכוחות גדולים לתפילות יום השישי", ולא 'יום שישי'? הדעת נותנת שה' הידוע כאן מיותרת.
רוביק עונה:
המקור לצורה הזו הנראית מעט חריגה הוא בסיפור בריאת העולם. בעוד כל הימים נספרו ללא יידוע: יום ראשון, יום שני וכך הלאה, נאמר "ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי". נראה כי יש כאן ניסיון להעניק ליום שישי כבוד מיוחד, וכך קובע רש"י: "הוסיף ה' בששי בגמר מעשה בראשית, לומר שהתנה עמהם על מנת שיקבלו עליהם ישראל חמשה חומשי תורה". כמובן שגם שבת זכתה לאותו כבוד, ככתוב בעשרת הדיברות, "זכור את יום השבת לקדשו".
368
מירי וורצל שואל/ת: מתי התחילו 'לעשות סמים' במקום 'לעשן סמים'?
רוביק עונה:
בערך בשנות התשעים, בהשפעה ישירה של הסלנג האמריקני: to do drugs (או הירואין, קוקאין וכדומה).
369
דוד אלקריף שואל/ת: הביטוי 'קטני אמנה' מופיע בדברי חז"ל כמה פעמים. האם יש לקרוא אותו 'קטני אמונה', או 'קטני אֲמָנָה'?
רוביק עונה:
אֲמָנָה, לצד משמעותה כברית או הסכם, היא בלשון חכמים מילה נרדפת לאמונה, ולכן את חז"ל יש לקרוא כך. כיוון שהיום משמעות זו אינה משמשת אנו משתמשים בביטוי 'קטני אמונה', מה גם שבלשון חכמים הארץ-ישראלית נכתב 'מחוסרי אמונה'.
370
רמי ניצני שואל/ת: האם הצירוף, השגוי בעיני, 'ניצחו את המשחק' אפשרי?
רוביק עונה:
הוא שגוי אך נשמע לא מעט בשפת הדיבור. שימוש במילות יחס שונה משפה לשפה ומעניין לעניין. דוברי האנגלית אומרים win the game, וכאן אנחנו הולכים בעקבותיהם, למרות שבעברית מנצחים רק את היריב, במשחק או במלחמה.
371
ורד ריבאני שואל/ת: ברצוני לדעת ולהבין איך נוצרה המשמעות הנוכחית של הניב 'חזות הכל'? הרי במקור בישעיה הביטוי חזות הכל מתכוון לתחום הנבואה. היום ביטוי זה פירושו ראיית הדבר העיקרי.
רוביק עונה:
הניב שינה את משמעותו בימי תחיית הלשון, ומופיע במאמרים רבים של סופרי התקופה כגון י"ח ברנר שהרבה להשתמש בו. ברנר כתב למשל "אפילו טולסטוי, שבתור אמן מי ידמה לו בבהירות ובתפיסת-המציאות, לא ניקה מאותה הטנדנציה לראות באיכר חזות-הכל". המונח 'חזות' אינו משמש בעברית החדשה במשמעות המקראית של חזון נבואי, אלא במשמעות מראה או תדמית, ועל כן מעתק המשמעות שעבר הביטוי אינו בלתי סביר.
372
אלכס שפי שואל/ת: מה פירוש הצירוף הלקוח מספר נחום בתנ"ך 'בוקה ומבוקה ומבולקה'? המילונים חלוקים בדעותיהם: אתה ב"מילון הצירופים" ושוויקה ב"רב מילים" מסבירים את הצירוף כך: מהומה גדולה, אנדרלמוסיה, תוהו ובוהו; ואילו מילונים אחרים: אבן שושן, ספיר ואריאל מסבירים את הצירוף הנ"ל כך: חורבן, הרס מוחלט, שממה, שיממון גמור; אז מה נכון?
רוביק עונה:
פירוש הניב בספר נחום הוא על פי ההקשר ולדעת פרשני המקרא הוא חורבן ושממה, ומכאן ההגדרות שצוטטו. בשימוש בעברית החדשה חל שינוי בשימוש ובמשמעות הביטוי, והוא מציין בדרך כלל אנדרלמוסיה מוחלטת, כמו כותרת באחד האתרים "כהונת נתניהו: בוקה ומבוקה ומבולקה". שתי ההגדרות אינן רחוקות, ומדובר בשתיהן בשיבוש מוחלט של הסדר הקיים. ההבדל הוא בהעדפת המשמעות הקדומה מול המשמעות העכשווית.
373
אלכס שפי שואל/ת: מה דעתך על המשפט הנפוץ "הם באו אחד אחרי השני"? האם זה הגיוני שמספר אחד (הראשון) יבוא אחרי השני? הרי לפי ההיגיון היה צריך לומר: "הם באו השני אחרי האחד". אם כך, האם לא מוטב לומר "הם באו בזה אחר זה", ובא לציון גואל.
רוביק עונה:
אכן הגיוני. בספרי הכתיבה הנאה מומלץ להעדיף את הביטוי המשנאי "בזה אחר זה", שאין בו היררכיה. עם זאת "אחד אחרי השני" נפוץ בלשון הדיבור וגם בתקשורת, ואין לפסול אותו.
374
ליאור דגן שואל/ת: אני סקרן לגבי מקור הביטויים הבאים, שאפשר להבין אותם במשמעות הפוכה. 'עמד על הרגליים האחוריות' מציין אסרטיביות, בעוד שהיינו יכולים לחשוב שהוא מציין דווקא כניעה וצייתנות, כמו כלב מאולף העומד על רגליו האחוריות במצוות המאלף. הביטוי השני הוא 'הסיר את הכפפות', החל להילחם כראוי ואפילו בדרך מלוכלכת, אך כשאני שמעתי זאת לראשונה חשבתי דווקא על מתאגרף המסיים קרב או סכסוך.
רוביק עונה:
'עמד על רגליו האחוריות' אינו מתייחס לכלב אלא לסוס, הנוהג להתייצב על רגליו האחוריות כשהוא כועס או מתנגד, בעקבות ביטוי דומה בגרמנית, וכן הפועל האנגלי to rear. הסרת הכפפות היא אכן מעבר מאגרוּף רך יחסית לאגרוּף נוקשה ואלים יותר. כדורגלן לעומתו, כאשר הוא מסיר את נעליו, מסיים את הקריירה.
375
שמואל מרחב שואל/ת: איך אומרים וכותבים בלדינו "מי שנכווה ברותחין מנשב על היוגורט"?
רוביק עונה:
הנוסח בלדינו הוא: קֶן סֶה קֶמָה אֶן לָה צ'וֹרְבָּה, אַסוֹפְּלָה אֶין אֶיל יִיגוּרט (הנכווה במרק, נושף ביוגורט).
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >