שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
376
שמואל מרחב שואל/ת: איך אומרים וכותבים בלדינו "מי שנכווה ברותחין מנשב על היוגורט"?
רוביק עונה:
הנוסח בלדינו הוא: קֶן סֶה קֶמָה אֶן לָה צ'וֹרְבָּה, אַסוֹפְּלָה אֶין אֶיל יִיגוּרט (הנכווה במרק, נושף ביוגורט).
377
אסף מדר שואל/ת: מזמן אני תוהה על פשר המושג "נמלט בעור שיניו". מאחר ואני יודע בוודאות שהשיניים הינן עצמות, ובנוסף אני יודע על עצמי שהן לא עטופות בעור, די מסקרן לדעת איך עור שלא קיים על השיניים יכול להציל אותי, נניח, מתאונת צניחה?
רוביק עונה:
מקור הביטוי במקרא והוא אכן קשה להבנה. בספר איוב כתוב "בְּעוֹרִי וּבִבְשָׂרִי דָּבְקָה עַצְמִי וָאֶתְמַלְּטָה בְּעוֹר שִׁנָּי". אבן עזרא מפרש: "לא נמלטתי, אלא כמו שיני בעור" (כלומר, לא הצלחתי להימלט). פירוש מצודת דוד: "אשא כל בשרי בשיני, כי כל הבשר נלקה ונשחת, ולא נותר מהם ... לבד הבשר הדבוק בשיני". באנגלית משמש הביטוי המקביל by the skin of one's teeth, ככל הנראה בהשפעת הניב המקראי.
378
אבי ש. שואל/ת: האם תוכל להתייחס לביטוי ההולך ורווח לצערי ברחוב, בטלוויזיה, מפי מבוגרים ועוללים כאחד: ‘הבאתי אותה’, ובהטיה, ‘איך הבאת אותה’, ‘הבאת ביצוע!’ וכו'.
רוביק עונה:
השימוש בפועל 'הביא' כפועל המתאים לפעולות שונות ומשמש בצירופים רבים אינו חדש, הוא כבר בן יובל שנים לפחות. שימוש כזה הוא חלק מתופעה המוכרת בשפות רבות, שבה פועל משתלט על פעלים ספציפיים, דוגמת 'עשה', 'נתן' ועוד, בעיקר בשפת הדיבור. 'הביא' מעניק לפעולה משמעות סמויה של 'הצליח'. 'הבאתָ ביצוע': הצלחת לבצע בצורה מרשימה. 'הבאתָ נאום', נאמת בצורה מרשימה. 'הבאתָ אותה' – הצלחת מאוד. 'הבאתָ אותה בהפוכה': הצגת את הנושא באמצעות פרדוכס כלשהו. טוב או רע? זה כבר עניין של טעם.
379
גבי שחר שואל/ת: הביטוי 'חצי הכוס המלאה' נכון דקדוקית אבל שגוי לוגית. לכוס מלאה יש שני חצאים מלאים, וזו לא כוונתנו. לדעתי יש לומר 'חצי הכוס המלא'.
רוביק עונה:
הניב עוסק בכוס שחציה מלא וחציה ריק, ולכן 'חצי הכוס המלאה' אכן שגוי, וכנ"ל 'חצי הכוס הריקה'. האינסטינקט הלשוני מושך אותנו למילה 'כוֹס' ולכן הניב מקבל צורת נקבה. הפתרון פשוט: 'מחצית הכוס המלאה', 'מחצית הכוס הריקה', וכך גם הלוגיקה, גם הדקדוק וגם האינסטינקט הלשוני באים על סיפוקם.
380
מוטי פרי שואל/ת: האם נכון לומר 'נוף דרמתי'?
רוביק עונה:
בביטוי 'נוף דרמטי' יש העברה מעולם התיאטרון למרחב הטבעי. ההעברה הזו לגיטימית אך יוצרת אי נוחות מסוימת, שכן דרמה מזוהה עם שרשרת אירועים (ומכאן 'התפתחויות דרמטיות'). אגב, רצוי לכתוב 'דרמטי'. אומנם לפי מבנה המילה הצורה המתבקשת היא 'דרמתי' (דרמה+תי), אך מאידך המילה מתייחסת למילים לועזיות כגון dramatic , dramaturge שבהן על פי התקן נדרשת ט'.
381
חיים רותם שואל/ת: איך הגענו לצירוף המילים המוזר 'מורה לחינוך גופני'. הרי את הגוף אפשר לאמן, לחזק, לעצב ולחטב, אך לא לחנך.
רוביק עונה:
'חינוך גופני' הוא מונח ותיק, המוכר כבר משנות השלושים של המאה הקודמת, ומקורו ככל הנראה מגרמנית, שהשפיעה מאוד על מונחי החינוך הישראלי: Leibeserziehung, מילולית: חינוך הגוף. במאמר משנת 1939 פורשים החברים עמנואל סימון וברוך בג את 'יסודות החינוך הגופני' הראוי לצבר הישראלי, ובין היתר מוזכרים שם עקרונות כמו 'פיתוח כוח הפעולה המלא של הגוף', 'תיקון ליקויי הגוף והשגת יציבה טובה' ועוד, ומכאן ש'חינוך גופני' פירושו שיפור היכולות הגופניות. בשנת 1962 זכה המונח לברכת האקדמיה במסגרת המילון לחינוך, ומולו מוצג הצירוף האנגלי physical education. בדרך כלל השימוש בצירוף אינו רווח. פעם היה 'מורה להתעמלות', אחר כך החליף אותו המורה לספורט.
382
ליאור דגן שואל/ת: אלקנה נתן לחנה 'מנה אחת אפיים' כי אהב אותה. למה היום אנו משתמשים בביטוי הזה במשמעות שלילית?
רוביק עונה:
בטקסט המקראי 'מנה אחת אפיים' פירושו מנה כפולה. השימוש השלילי בעברית החדשה אופייני ללא מעט ביטויים מן המקורות. במקרה זה ניכרת כאן ההשפעה של הביטוי 'נתן לו מנה', כלומר, נזף בו נזיפה הגונה, בעקבות ביטוי ביידיש: געבן עמעצן אַ פּאָרציע.
383
מאיה שואל/ת: כיצד נתגלגל 'אות קין' המקראי, שהיה אות ההגנה ששמר על חיי קין, לציין בלשוננו דווקא אות קלון? והרי מהסיפור המקראי עולה שהסימן נועד להגן עליו.
רוביק עונה:
גלגול המשמעות נעשה בפרשנות הנוצרית לסיפור המקראי. תפיסת 'החטא הקדמון' ראתה באות האלוהי סימן לאשמתו הנצחית של קין, ומכאן הביטוי הגרמני das Kainsmal tragen (לשאת את אות הקין), באנגלית: mark of Cain, וכן ביידיש, רוסית וצרפתית. הביטוי העברי במשמעות זו הוא בהשפעת הביטויים הלועזיים.
384
אילן וייל שואל/ת: מה פרוש המשפט "אינעל טלפון טאבאק", מתוך שיר הטלפון של הגשש החיוור?
רוביק עונה:
ירון לונדון, מחבר שיר הטלפון, משיב ומרחיב בעניין: ״שיר הטלפון של הגשש החיוור הוא גִרסה עברית לפזמון ששר זמר אמריקאי-איטלקי ששמו ניקולה פָּאוֹנֶה. כתבתי אותו לפי בקשתו של האמרגן אברהם דשא (פשנל), אבל הגששים והבמאי שלהם, נסים אלוני, שִכללו את הדיאלוג בין הבחור למשיבון, ונוספה לו הקללה 'ינעל טלפון תַּבַּעַכּ', שפירושו: ימח שם הטלפון שלך. בעל המספרה שבה עובדת החופפת ז׳קלין הוא סימון, שהמטלפן פונה אליו 'מון שר סימון', ומכאן שהוא דובר צרפתית כלשהי. מכאן שהוא, כנראה, ממוצא מרוקאי ומכיר כמה קללות בערבית". יש להוסיף שהצורה 'ינעל' היא שיבוש ישראלי של המילה הערבית 'ילען': יקולל.
385
הגר גור אריה שואל/ת: ברצוני לשאול בנוגע לביטוי "מט לנפול". לפי הבנתי הוא מתייחס למשהו בנוי, אבל רעוע, שכמעט מתמוטט. קראתי, שמישהו כותב על עץ שהוא "מט לנפול". האם נכון לומר כך?
רוביק עונה:
צירופי לשון נוטים להרחיב את השימוש בהם, וכל עוד ההרחבה הגיונית אין בכך כל רע. הצירוף 'מט לנפול' מקורו בכתבי ימי הביניים, והוא משמש בעברית החדשה בעיקר למבנים כמו בתים וגשרים, אך יש לו שימושים נוספים והוא נכון לכל מה שעומד בפני נפילה. כך למשל נכתב בעיתון דבר בינואר 1929 כי "המצב הכלכלי הולך ונהרס, שער הכסף מט לנפול והתקוות כלו כעשן". אם שער הכסף והבורסה מטים לנפול, העץ בוודאי יכול.
386
אפרת שרון שואל/ת: התבקשתי למצוא סימוכין לכך שהצירוף "טעה לחשוב" הוא תקין ונכון. להפתעתי חיפוש מהיר לא העלה דבר, מלבד מאמרים נוספים שבהם נעשה שימוש בצירוף. אז האם יש סימוכין לזה?
רוביק עונה:
המבנה של פועל עזר (המציין נטייה או כיוון)+שם הפועל מקובל מאוד בעברית ואין סיבה למנוע שימוש בו בפעלים שונים. אין הבחנה מובהקת בין 'עמד ללכת', 'נטה למות' ו'טעה לחשוב'. כשמדובר בשם הפועל 'לחשוב' יש דוגמאות נוספות כמו 'השכיל לחשוב', 'נטה לחשוב' ועוד.
387
יגאל שואל/ת: חתול בשק, האם הוא משהו שעטוף בשק? או חתול מיאו?
רוביק עונה:
חתול מיאו. מקור הביטוי ביידיש, אַ קאַץ אין אַ זאַק: חתול בשק, והוא גלגול של הביטוי האנגלי buy a pig in a poke, חזרזיר באמתחת.
388
אלכס שפי שואל/ת: איך נכון לומר: "זה לא נגמר עד שזה לא נגמר", או: "זה לא נגמר עד שזה נגמר"? לדעתי הצורה הראשונה משובשת וחסרת היגיון, למרות שהיא נפוצה מאד. אם נלך לפי האנגלית, it’s ain't over till it’s over - הרי שנכונה דווקא הצורה השנייה. מה דעתך?
רוביק עונה:
אכן 'זה לא נגמר עד שזה לא נגמר' הוא שיבוש, אבל בעיני שיבוש חביב שגם אינו גורם לשיבוש בהבנת הנשמע. צורה תקינה יותר ופחות דיבורית היא 'זה לא נגמר כל עוד זה לא נגמר'. 'זה לא נגמר עד שזה נגמר' הוא משפט נכון אבל נשמע מעט בנאלי.
389
שירה שואל/ת: מהו הצירוף הנכון: ראש העיר, או ראש העירייה?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות, שכן בעל התפקיד נחשב גם האיש הבכיר בעיר, מעין מנהיג, והוא גם מי שמנהיג את המוסד המנהל את העיר, העירייה. הצירוף 'ראש העיר' מצוי במקורות. במדרש נאמר: "אמר הקדוש ברוך הוא: בוא וראה טובות שעשיתי להם, שהלכו לתור את הארץ, כל מקום שהיו נכנסים הייתי עושה לראש העיר לָמוּת, וכיוון שהיו נכנסין מוצאין כל בני העיר מטפלים עם ראש העיר, ולא היו נותנים דעתם להם". 'עירייה' היא מילה שחודשה על ידי אליעזר בן יהודה, בהשפעת המילה המקבילה בערבית בַּלַדִיָּה. ראש העיר קרוי בערבית רָאִיס אלְבַּלַדִיָּה. השימוש בשתי הצורות נפוץ במידה כמעט שווה.
390
משה היפו שואל/ת: מה זה "מֶחַפְּצֶה מֶנֶמְצֶה"?
רוביק עונה:
הביטוי זכור לטוב משירה של רביעיית מועדון התיאטרון "גוי של שבת", וכולו יידיש: מעכאפּט זיי, מענעמט זיי: חוטפים אותם, לוקחים אותם. הוא חלק מן הבית החוזר שכולו יידיש: "אוי, מעכאַפּט זיי מענעמט זיי, מעכאַפּט זיי מענעמט זיי! / כ'זע נישט גאָרנישט, כ'זע נישט גאָרנישט! / אוי פֿופֿצן, זעכצן, פֿופֿצן, זעכצן/ פֿינף און אַכציק, פֿינף און אַכציק! / זיבעציק אַכציק, זיבעציק אַכציק! " תרגום: חוטפים אותם, נותנים אותם/ אני לא רואה כלום/ שנים עשר, שישה עשר/ שמונים וחמש". לגוי, אגב, קוראים ג'וני.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >