שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
496
שואל/ת: מה ההבדל בין הביטוי "לא כל שכן" לביטוי "כל שכן"?
רוביק עונה:
"לא כל שכן" היא ביטוי אופייני ללוגיקה התלמודית, ופירושו קרוב ל"קל וחומר" או ל"על אחת כמה וכמה": "כשהוא שבע מברך - כשהוא רעב לא כל שכן" (מסכת ברכות). זו גם משמעות הביטוי ההפוך לכאורה "כל שכן": "מי שהוא אכזרי לעצמו, כל שכן שהוא אכזרי לזולתו" (פירוש רלב"ג למשלי יא). בעברית החדשה נפוצה דווקא צורת השלילה, "לא כל שכן", כצורה המובילה.
497
שואל/ת: מה הקשר בין צאן לבין "נכסי צאן ברזל"?
רוביק עונה:
המשמעות התלמודית של "נכסי צאן ברזל" היא נכסים שהביאה האישה בנישואיה, אך הם נותרו רכושה ואפשר היה ליהנות רק מפירותיהם. חלק מהנכסים הללו היו ראשי צאן, שעל פי מסכת בבא מציעא מותר היה ליהנות מגזיהם וולדותיהם אך יש לשמור עליהם ולכן נקראו צאן ברזל, כהגדרת רש"י: "צאן שהוא קשה ומתקיים לה כברזל לפי שקיבל עליו (הבעל) אחריות". הדימוי הורחב לנכסי האישה בכלל. בעברית החדשה, "נכסי צאן ברזל" הם דימוי לקניין תרבותי העומד בשיני הזמן.
498
שואל/ת: מה זאת אומרת "מה זאת אומרת"? מאיפה הביטוי הזה בכלל הגיע, ולמה הוא מתייחס לדברים בנקבה?
רוביק עונה:
"זאת אומרת" הוא ביטוי תלמודי. בתלמוד השתמשו ב"זאת" וב"זו" לא רק לגבי שמות עצם בנקבה, אלא גם ככינוי רמז לעניין כללי או סתמי, כמו בביטוי "לשמחה מה זו עושה". הצירוף "מה זאת אומרת" הוא חדש ואפשר למצוא אותו בספרות העברית החדשה ובספרות השו"ת, וכך בחידוד הבא, שעליו אחראי אברהם שלונסקי: "מ'זתומרת מ'זתומרת? מ'זתומרת זאת אומרת זאת אומרת".
499
שואל/ת: מה נכון לומר, "חזר בשאלה" או "יצא בשאלה"?
רוביק עונה:
"יצא בשאלה" הוא יוזמה לשונית מאוחרת ונכונה. הרעיון הגלום ב"חזרה בתשובה" הוא שמי שאינו מקיים מצוות "שב" או חוזר אל האמונה הדתית שהיא המקור. דתי ההופך לחילוני אינו "חוזר" אלא יוצא מעולם האמונה הדתית לעולם החילוני.
500
שואל/ת: מה פירוש "מן הסתם", מה מקורו והאם אפשר להסתדר בלעדיו?
רוביק עונה:
"מן הסתם" פירושו המילולי "ממקום שאין לו ביאור" ומשמעותו "אולי". הביטוי מופיע פעם אחת בתלמוד הבבלי, לצד המילה הארמית המקבילה "מסתמא" המופיעה שם 3 פעמים. שתי הצורות מופיעות יותר ויותר בספרות המאוחרת. השימוש בביטוי העברי היום הוא אמצעי לסיוג עצמי, משהו כמו "אל תתפסו אותי במילה". מי שבטוח במה שהוא אומר יוכל מן הסתם להסתדר בלעדיו.
501
שואל/ת: מה פירוש הביטוי "אקדח מעשן" ומה מקורו?
רוביק עונה:
"אקדח מעשן" פירושו הוכחה מוצקה לפשע, כאילו נתפס הרוצח והאקדח עדיין בידיו. הביטוי בנוסחו האנגלי smoking gun נכנס לשימוש במשמעות זו בראשית שנות השבעים בתקשורת האמריקנית.
502
שואל/ת: מהו היחס בין "עין הסערה" במשמעותו המדעית לבין הביטוי "בעין הסערה"?
רוביק עונה:
"עין הסערה" הוא מונח מטאורולוגי, המקום השקט ביותר בסופת ההוריקן. "עין" נטבעה כאן עקב דמיונו של מרכז ההוריקן לעין. השימוש העממי הוא הפוך: "בעין הסערה" הוא המקום המרכזי בסערה, בדרך כלל חברתית או פוליטית. הביטוי עצמו קיים בשתי המשמעויות כבר באנגלית וממנה הגיע לעברית: The eye of the storm הוא המקום השקט, in the eye of the storm הוא המקום הסוער ביותר. היפוך המשמעות הוא פסיכולוגי: "עין הסערה" נתפס כ"לב הסערה". העובדה שלב הסערה הוא דווקא מקום שקט מנוגדת לאינטואיציה האנושית ואינה משרתת את עולם הדימויים הסביר, וכך התהפכה המשמעות המדעית בבואה לשפת הדיבור.
503
שואל/ת: מהי "ביצה עלומה"?
רוביק עונה:
ביצה עלומה היא ביצה שמטילים את תוכנה למים רותחים וכך היא מתבשלת, מעין ביצייה בלי שמן. באנגלית היא נקראת "poached egg". המילה poached מקורה במילה הצרפתית העתיקה: pochier, שפירושה "להטמין בנרתיק", כאשר poche פירושו נרתיק. כך צמח הקשר ל"עלום". הביטוי מתברר בעת הבישול: מרתיחים מים, מחליקים פנימה את תוכן הביצה, והיא נעלמת מתחת לפני המים המבעבעים.
504
שואל/ת: מוכר הביטוי "ירוק רעל", וזכור לי מאמי ז"ל, בהתייחסות לפרי-בוסר למשל, "ירוק כסם-המוות". מה לצבע הירוק ולמוות או לרעל?
רוביק עונה:
לקשר הזה נמצאו עדויות נסיבתיות בלבד. במקרא מופיעה המחלה "ירקון", בדרך כלל בצירוף "שידפון וירקון", והכוונה היא שעורו של החולה נעשה ירוק. גם בתרבויות אחרות נאמר על אדם חולה שפניו מוריקות. ביידיש מצוי הביטוי "א גרינר שטן": השטן הירוק.
505
שואל/ת: מטריד את מנוחתי השימוש בביטוי "צמיחה שלילית". האם צמיחה יכולה להיות שלילית?
רוביק עונה:
השימוש אכן מטריד. לכאורה המילה צמיחה מתייחסת רק לעלייה והתפתחות חיובית, אך במהלך הזמן היא קיבלה גם משמעות סטטיסטית: צמיחה היא מדד לשינוי כלכלי. מדד, כידוע, יכול להיות חיובי וגם שלילי. תופעה קרובה אפשר למצוא בביטוי הבעייתי "תשואה שלילית".
506
שואל/ת: נוהגים לומר "לתת לו פור". מה זה פור?
רוביק עונה:
Fore היא מילה אנגלית שפירושה קדימה, לפני, ומכאן גם המילה before. בסלנג העברי היא בשימוש במשמעות יתרון: נותנים "פור" לחלש יותר, מה שקרוי אפליה מתקנת.
507
שואל/ת: סולן להקת היהודים בשירם "כל הזמן בוכה" אומר "אני שם זין", בעוד דן בן-אמוץ זצ"ל קרא לספרו "לא שם זין". מה ההבדל? לראשון לא אכפת ולשני עוד יותר לא אכפת?
רוביק עונה:
צמד הביטויים הוא דוגמה נדירה לביטויים הזהים במשמעות בצורת החיוב ובצורת השלילה. ב"שם זין" הדגש הוא על משמעותו של "זין" כביטוי של בוז עמוק (אני מזלזל בך); הביטוי "לא שם זין" משמעותו "אני לא מקדיש לעניין אפילו את הדבר הבזוי ביותר". דוגמה קרובה לתופעה היא הצמד "זורק זין" ו"לא זורק זין".
508
שואל/ת: קראתי באחד העיתונים את המשפט "לברור את המוץ מהתבן". ככל הידוע לי מדובר בשיבוש?
רוביק עונה:
תבן הוא הקש שנותר אחרי הדיש. מוץ הם הקשקשים העוטפים את גרגרי השיבולים. הבר היא התבואה עצמה, הגרגרים המלאים. הביטוי "להפריד (או לברור) את הבר מן התבן" מופיע כבר בימי הביניים אצל רד"ק: "נפה היא הכברה שמניפין בה התבואה ואותה אינה לשוא אלא לברר הבר מן התבן", ובמשמעות המושאלת של הבחנה בין עיקר וטפל אצל הרשב"א (מן המאה ה-13): "ואתה בשכלך הבר, תברור התבן מן הבר". מקורו בספר ירמיה: "מה לתבן את הבר?". "להפריד (או לברור) את המוץ מן התבן" הוא שיבוש נפוץ, גם בסדר הפוך. גרסה יצירתית נוספת: "להפריד את המוץ מן הבר".
509
אילנה שואל/ת: מהו "זהב שחור" בשיר "עטור מצחך זהב שחור" ששר אריק איינשטיין?
רוביק עונה:
השיר נכתב כידוע על ידי אברהם חלפי. הזהב השחור הוא השיער השחור העוטר את מצח האהובה, אבל הצירוף משמש בכל זאת נושא לשאלות והשערות, בין היתר כי "הזהב השחור" הוא כינוי לנפט, ומקורו באנגלית: Black gold. היו שהרחיקו לכת וטענו ש"עטור" היא רמז לא-טור, על קידוחי הנפט שלה, רעיון יצירתי אך מופרך מעיקרו. אסוציאציה לשונית קרובה יותר היא הביטוי המקראי "זהב שחוט", כלומר, זהב מרוקע, וגם, כנרמז בשיר, חרוז ל"אור".
510
עמרי מאזור שרון שואל/ת: סבתא שלי שרדה את השואה. היא לא ניצלה בזכותו של מישהו אלא פשוט פעלה כך ששרדה. האם לא נכון להעדיף "שרידת שואה" או "שורדת שואה", על פני "ניצולת שואה"?
רוביק עונה:
קשה להתווכח עם מילים שהשתרשו. השם "ניצולי שואה" מתייחס לשואה כסכנה מקיפה ואימתנית החלה על כל מי שחי בארצות הכיבוש באותן שנים. "לשרוד" אולי מדויק יותר במקרים מסוימים, אך הוא אינו מעביר את היסוד הדרמטי בחייהם של כל היהודים שעברו את השואה ונותרו בחיים.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >