שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
481
יוחאי שולמן שואל/ת: נתקלתי בביטוי של משפטנים, "בקצירת האומר". האם זהו שיבוש של "בקצירת העומר"?
רוביק עונה:
לא בדיוק שיבוש, אלא משחק מילים חביב שהמשפטנים התאהבו בו, מאחר שהוא חלופה לביטוי האנגלי-משפטני הנפוץ in a nutshell.
482
יונתן באר שואל/ת: מדוע אומרים 'ניצח את המשחק', והאם זה נכון?
רוביק עונה:
יש לומר כמובן 'ניצח את היריב' או 'ניצח במשחק'. המקור ל'ניצח את המשחק' הוא תרגום שאילה מאנגלית: win the game, שהוא הרחבה מ'win the war': ניצח את המלחמה.
483
יניב שואל/ת: רציתי לדעת את ההסבר לביטוי "בדרך כלל". כלל לפי הבנתי הוא דבר שמתרחש תמיד, אבל בעברית שלנו "בדרך כלל" פירושו "לפעמים". למה?
רוביק עונה:
"בדרך כלל" הוא צירוף מימי הביניים, כמו בדוגמה הבאה מפירוש אבן עזרא לספר שמות: "כי הוא לבדו יודע הפרטים וחלקיהם בדרך כלל". המשמעות באותה תקופה היתה חלק מהלוגיקה שהעסיקה מאוד את חכמי התקופה. "בדרך כלל" פירושו כאן מה שאינו פרטי, מה שאינו "בדרך פרט". בעברית החדשה הביטוי נשחק, והוא מרמז שלכלל יש חריגים ויוצאים מן הכלל.
484
יעל מירושלים שואל/ת: מה המקור והפירוש של הביטוי 'בדמי ימיה'? לא נראה לי הפירוש 'בימי שתיקתה'?
רוביק עונה:
מקור הביטוי הוא בתנ"ך, בספר ישעיהו, בנוסח "בדמי ימי", והשאלה העסיקה גם את הפרשנים. יש הקושרים את המילה 'דמי' שבצירוף לשתיקה, ואחרים לדמיון. פירוש מקובל קושר בין דמי לבין כריתה, כלומר "בכריתת ימי", אך הקשר הזה אינו מוסבר.
485
יפעת מירושלים שואל/ת: ביני ובין אבא שלי מתקיים ויכוח כבר שנים. אני טוענת שקיים הצירוף "בן הרף", והוא טוען שאני עושה פיוז'ן בין "כהרף עין" ו"בן רגע". מה נכון?
רוביק עונה:
"בן הרף" הוא פיוז'ן פרטי (וחביב) של יפעת, אבל הביטויים שבמקורו עברו גלגולים מרתקים. "כהרף עין" מופיע במסכת ברכות: "בין השמשות כהרף עין. זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו". רש"י מפרש: "שיעור קריצת עין ברפיון ולא בחוזקה" (שבת לד ב). "בן רגע" וגם "בן יום" הם צירופים חדשים לפי הביטוי מן התנ"ך "בִן לילה": "אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גידלתו, שבן לילה היה, ובן לילה אבד" (יונה ד 10). רש"י מסביר: "לא גדל אלא לילה אחד".
486
מאיה מהמרכז שואל/ת: מדוע אומרים "להשחית את זמני לריק?" מדוע לא להגיד רק "להשחית את זמני"?
רוביק עונה:
לתשובה שני חלקים. ראשית, אין כאן עודפות של ממש, שהרי "לריק" מדגיש שלא היתה לפעולה תוצאה כלשהי, בעוד "להשחית את הזמן" יכול להתייחס גם לתוצאות שליליות של הפעולה. המשפט עצמו הוא פיתוח של שני פסוקים מקראיים: "וזרעתם לריק זרעכם" (ויקרא), "ושיחת ארצה לבלי נתן זרע לאחיו" (בראשית). מכאן התגלגלה הסוגיה ההלכתית המסעירה של השחתת הזרע, והניב "השחית את זרעו לריק". ממנו התפתח "השחית את זמנו לריק", וגם "השחית את דבריו לריק".
487
משה אשכנזי מירושלים שואל/ת: ברצוני לשאול אודות הצירוף 'אף-על-פי'. משמעותו היא כמובן 'למרות ש..', אך רציתי לשאול מהו פירושו המילולי של הביטוי. האם יש לו קשר לאיברי הגוף - האף שממוקם מעל הפה?
רוביק עונה:
כן ולא. "אף" פירושו כאן "גם", ואין לו קשר לחוטם. "פי" לעומתו נגזר מ"פה" בהתייחסות לאמירה ודיבור. "על פי": בעקבות מה שאמר מישהו. "אף על פי": גם בעקבות מה שנאמר נשארת משמעות הדברים. בתלמוד ביטוי נוסף באותה משמעות, הקשור אף הוא לאברי הגוף: "אף על גב". איברי הגוף בשפות שונות וגם בעברית מופיעים במילות יחס, תנאי, ויתור וכדומה, כמו "לרגל המצב", "בעקבות מה שנאמר", "מראש", "מעין" ועוד.
488
משה מתל אביב שואל/ת: בתקופה האחרונה אני נתקל באמצעי התקשורת במונח "אלא מאי", במקום "אלא מה". מה מקור השיבוש הזה?
רוביק עונה:
לא מדובר בשיבוש אלא בביטוי ארמי נאה, המקבילה הארמית ל"אלא מה", והוא מופיע בתכיפות בתלמוד. יש היום עדנה מסוימת לביטויים בארמית, והם מקובלים מאוד בשפת המשפט.
489
עדי מהרצליה שואל/ת: מחלוקת רחבת משתתפים הובילה לשאלה בדבר הביטוי שבכותרת "את הכסף סופרים במדרגות". היו שטענו שיש לומר "את הכסף לא סופרים במדרגות", מאחר ואין מתהדרים בכסף לפני החתימה על החוזה?
רוביק עונה:
האפשרות הראשונה היא הנכונה, המדרגות הן אלה שבהן יורדים לאחר שמקבלים את הכסף. כוונת הביטוי היא שכל עוד העיסקה (או ההימור) לא נסתיימו אין לדעת מה תהיה השורה הסופית. מקור הביטוי במשקי קלפים. מדרגות היציאה הן גם ההקשר המתאים לביטוי "חוכמת החדר המדרגות", וכאן הכוונה לרעיונות הבאים במאוחר, לאחר שהעיסקה או הוויכוח הסתיימו.
490
פטריק מתל אביב שואל/ת: רבים אומרים כשהם נהנו או התלהבו ממשהו "שמע, זה היה חצי זיון", והשאלה שלי היא, מה כל כך טוב בחצי זיון?
רוביק עונה:
אכן, זיון הנקטע באמצעו אינו חוויה מרנינה, והוא מזכיר את הביטוי מן המדרש "יצא וחצי תאוותו בידו". אלא שהכוונה בביטוי היא "חצי מההנאה המופקת מזיון". זיון נחשב פסגת ההנאות המזומנות לבני האדם, גברים כנשים, ועל כן גם מחצית מהעוצמה היא הנאה גדולה.
491
צבי לישר שואל/ת: מדי פעם אני שומע וקורא בתקשורת את הביטוי "מאחורי סורג ובריח", וזאת בהקשר למישהו שנכלא וכד'. האם אין לומר "סוגר ובריח"?
רוביק עונה:
הביטוי "מאחורי סורג ובריח", וכן "מאחורי הסורגים", הוא תרגום של ביטויים שונים בשפות אירופה, כגון גרמנית: hinter Schloss und Riegel sitzen, ואנגלית: behind bars (מאחורי סורגים). ביידיש אומרים: הינטער זיבן שלעסער (מאחורי שבעה מנעולים). 'סוֹרֵג' היא מילה תלמודית שפירושה שבכה, רשת, עקב צורתה המסורגת, ולכן היא מתאימה לביטוי. 'סוּגָר' היא מילה מקראית שפירושה כלוב, וכיוון שהאדם הכלוא יושב בתוך הכלוב ולא מאחורו, המילה אינה מתאימה.
492
צבי שפירו שואל/ת: מה פירוש לא דק פורתא?
רוביק עונה:
פירוש הביטוי הארמי-תלמודי הזה הוא "לא דייק בדבריו". הוא מופיע במסכת סוכה, והפירוש המילולי הוא "לא דקדק מעט".
493
רבקה בר שואל/ת: השבוע שמעתי ברדיו מישהו מתבטא: אי אפשר להחזיק את המקל בשני קצותיו". האמירה הזאת בעצם מנוגדת למציאות, כי דווקא כן אפשר להחזיק את המקל בשני קצותיו. אז מאין זה מגיע?
רוביק עונה:
הביטוי המקורי הוא "לאחוז בחבל בשני קצותיו" ומקורו בתלמוד, והוא מציג דבר שאין אפשרות לעשותו, מעין ריבוע העיגול. הכוונה שם היא לחבל שבאמצעותו מורידים שני דליים לבאר, כאשר דלי אחד יורד השני עולה, ועל כן אין אפשרות לאחוז בו בשני קצותיו. החלפת "חבל" ב"מקל" היא התפתחות מאוחרת.
494
רועי שואל/ת: לאחרונה התעורר ויכוח ביני לבין אחד מחבריי באשר לפירוש הניב "שמו הולך לפניו", והאם הוא חיובי או שלילי?
רוביק עונה:
הביטוי הוא ערבוב של שני צירופים, תלמודי ולועזי. במסכת יבמות נכתב: "אתה הוא עקיבא בן יוסף, ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו?". הביטוי בצורתו היום מופיע בספרות התחייה, והוא תרגום של הביטוי האנגלי His reputation precedes him. אפשרים קישון שכתב ספר בשם זה העניק לניב חיי נצח.
495
שי שואל/ת: כעובד ותיק בשוק ההון, אנו משתמשים לעיתים בצירוף המילים "חשבון סנדלרים", שפירושו חשבון פשוט. מה מקורו?
רוביק עונה:
הביטוי אכן קיים אם כי אינו נפוץ, והמדור לא מצא את מקורו. קוראים היכולים לשפוך אור על מקור הצירוף, רצוי באמצעות "כתוב לעורך", יזכו לברכת שמים.