שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
481
בלפור חקק שואל/ת: אני מכיר את הצירוף "זמנים חדשים, זמירות חדשות". לאחרונה אני שומע לא פעם צירוף הפוך: "זמנים חדשים, זמירות ישנות". מהו הצירוף המקורי?
רוביק עונה:
הצירוף המקורי הוא הראשון, והוא קיים בשורה של שפות משפיעות כמו אנגלית, גרמנית, רוסית ועוד. הגירסה השנייה היא פיתוח ישראלי לגיטימי.
482
גדעון נח שואל/ת: "היכן הופיע הביטוי הקלוקל שנדבק לרוב האנשים "כאילו מה"?
רוביק עונה:
"כאילו מה" מבטא זלזול או ספק והוא מורכב משניים: "כאילו" שהוא גלגול של like האמריקני, שעליה נכתב רבות. "מה" שייך למה שקראתי במדור זה "מחלקת קטועי הגפיים", משפט הנחתך באמצע מטעמי קיצור, דוגמת "אין לי שמץ". אפשר לראות ב"מה" קיצור של "מה קרה?", ""מה הוא חושב לעצמו" ועוד. דנה ברגר שרה ב"קחי נשימה": "שומרת על הגבר שלך/ שלא יצא בלילות/ כאילו מה כבר יכול לקרות". "כאילו מה" הוא קרוב לשוני של "למה מה", שהוא קיצור של "למה מה קרה". הוא מושפע גם מ"כאילו דה", שפירושו, "העניין ברור מאליו", תרגום ישיר של הביטוי האמריקני like duh?!.
483
גיורא רמות שואל/ת: מה פרוש "בני מֵרוז" בשירו של ביאליק "ברכת עם"?
רוביק עונה:
בשיר "ברכת עם", המוכר יותר כ"תחזקנה", כותב ביאליק: "ולמה המפגרים פעמיכם כמו בוששו/ העבד ישראל, האם בני מרוז"? ביאליק מתייחס לפסוק בשירת דבורה, שבו הואשמו אנשי מרוז על שלא באו לעזרת ה' ונהגו בפחדנות. הדעה הרווחת היא שמרוז הוא יישוב בשבט נפתלי, אך על פי פרשנות אחרת מ' היא מילית יחס, 'רוז' היא קיצור של רוזנים, ויש כאן האשמה נגד הרוזנים (המנהיגים) על שלא הצטרפו למלחמה.
484
גיל שליט שואל/ת: מתי ולמה החליף המושג "בסופו של יום" את "בסופו של דבר"?
רוביק עונה:
הביטוי "בסופו של דבר" הוא מהמקורות, מלשון ימי הביניים. הרמב"ם, למשל, אומר בפירוש למשנה: "תהיה תכליתו בסופו של דבר שמגיע לדבר שחייבין על זדונו כרת" (סנהדרין יא ב). "בסופו של יום" הוא תרגום מאנגלית, מן הביטוי at the end of the day, שחדר אלינו בגל הגלובאלי. עם זאת, "בסופו של דבר" עדיין נפוצה הרבה יותר מ"בסופו של יום".
485
דוד מירום שואל/ת: מה ההסבר לכינוי "נמוך מצח"?
רוביק עונה:
זהו תרגום של הביטוי lowbrow, שמשמעותו אדם חסר השכלה, ניגוד של highbrow (גבוה מצח), במשמעות אינטקלטואל. שני הביטויים נוצרו באנגלית האמריקנית בראשית המאה העשרים.
486
חיים מת"א שואל/ת: אני שובר את הראש שנים בקשר לביטוי "עני מרוד". מה זה מרוד?
רוביק עונה:
הביטוי מופיע בתנ"ך, בספר ישעיהו. המילה "מרוד" פירושה מדוכא וגם חסר מנוחה, ויש השערות רבות למקורה, אך אף אחת אינה מבוססת דיה. המילה מזכירה את השורש הערבי מר"ד שפירושו חולה, שהמקבילה שלו בתנ"ך היא מר"ץ באותה משמעות, אך כנראה השורש שונה.
487
יוחאי שולמן שואל/ת: נתקלתי בביטוי של משפטנים, "בקצירת האומר". האם זהו שיבוש של "בקצירת העומר"?
רוביק עונה:
לא בדיוק שיבוש, אלא משחק מילים חביב שהמשפטנים התאהבו בו, מאחר שהוא חלופה לביטוי האנגלי-משפטני הנפוץ in a nutshell.
488
יונתן באר שואל/ת: מדוע אומרים 'ניצח את המשחק', והאם זה נכון?
רוביק עונה:
יש לומר כמובן 'ניצח את היריב' או 'ניצח במשחק'. המקור ל'ניצח את המשחק' הוא תרגום שאילה מאנגלית: win the game, שהוא הרחבה מ'win the war': ניצח את המלחמה.
489
יניב שואל/ת: רציתי לדעת את ההסבר לביטוי "בדרך כלל". כלל לפי הבנתי הוא דבר שמתרחש תמיד, אבל בעברית שלנו "בדרך כלל" פירושו "לפעמים". למה?
רוביק עונה:
"בדרך כלל" הוא צירוף מימי הביניים, כמו בדוגמה הבאה מפירוש אבן עזרא לספר שמות: "כי הוא לבדו יודע הפרטים וחלקיהם בדרך כלל". המשמעות באותה תקופה היתה חלק מהלוגיקה שהעסיקה מאוד את חכמי התקופה. "בדרך כלל" פירושו כאן מה שאינו פרטי, מה שאינו "בדרך פרט". בעברית החדשה הביטוי נשחק, והוא מרמז שלכלל יש חריגים ויוצאים מן הכלל.
490
יעל מירושלים שואל/ת: מה המקור והפירוש של הביטוי 'בדמי ימיה'? לא נראה לי הפירוש 'בימי שתיקתה'?
רוביק עונה:
מקור הביטוי הוא בתנ"ך, בספר ישעיהו, בנוסח "בדמי ימי", והשאלה העסיקה גם את הפרשנים. יש הקושרים את המילה 'דמי' שבצירוף לשתיקה, ואחרים לדמיון. פירוש מקובל קושר בין דמי לבין כריתה, כלומר "בכריתת ימי", אך הקשר הזה אינו מוסבר.
491
יפעת מירושלים שואל/ת: ביני ובין אבא שלי מתקיים ויכוח כבר שנים. אני טוענת שקיים הצירוף "בן הרף", והוא טוען שאני עושה פיוז'ן בין "כהרף עין" ו"בן רגע". מה נכון?
רוביק עונה:
"בן הרף" הוא פיוז'ן פרטי (וחביב) של יפעת, אבל הביטויים שבמקורו עברו גלגולים מרתקים. "כהרף עין" מופיע במסכת ברכות: "בין השמשות כהרף עין. זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו". רש"י מפרש: "שיעור קריצת עין ברפיון ולא בחוזקה" (שבת לד ב). "בן רגע" וגם "בן יום" הם צירופים חדשים לפי הביטוי מן התנ"ך "בִן לילה": "אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גידלתו, שבן לילה היה, ובן לילה אבד" (יונה ד 10). רש"י מסביר: "לא גדל אלא לילה אחד".
492
מאיה מהמרכז שואל/ת: מדוע אומרים "להשחית את זמני לריק?" מדוע לא להגיד רק "להשחית את זמני"?
רוביק עונה:
לתשובה שני חלקים. ראשית, אין כאן עודפות של ממש, שהרי "לריק" מדגיש שלא היתה לפעולה תוצאה כלשהי, בעוד "להשחית את הזמן" יכול להתייחס גם לתוצאות שליליות של הפעולה. המשפט עצמו הוא פיתוח של שני פסוקים מקראיים: "וזרעתם לריק זרעכם" (ויקרא), "ושיחת ארצה לבלי נתן זרע לאחיו" (בראשית). מכאן התגלגלה הסוגיה ההלכתית המסעירה של השחתת הזרע, והניב "השחית את זרעו לריק". ממנו התפתח "השחית את זמנו לריק", וגם "השחית את דבריו לריק".
493
משה אשכנזי מירושלים שואל/ת: ברצוני לשאול אודות הצירוף 'אף-על-פי'. משמעותו היא כמובן 'למרות ש..', אך רציתי לשאול מהו פירושו המילולי של הביטוי. האם יש לו קשר לאיברי הגוף - האף שממוקם מעל הפה?
רוביק עונה:
כן ולא. "אף" פירושו כאן "גם", ואין לו קשר לחוטם. "פי" לעומתו נגזר מ"פה" בהתייחסות לאמירה ודיבור. "על פי": בעקבות מה שאמר מישהו. "אף על פי": גם בעקבות מה שנאמר נשארת משמעות הדברים. בתלמוד ביטוי נוסף באותה משמעות, הקשור אף הוא לאברי הגוף: "אף על גב". איברי הגוף בשפות שונות וגם בעברית מופיעים במילות יחס, תנאי, ויתור וכדומה, כמו "לרגל המצב", "בעקבות מה שנאמר", "מראש", "מעין" ועוד.
494
משה מתל אביב שואל/ת: בתקופה האחרונה אני נתקל באמצעי התקשורת במונח "אלא מאי", במקום "אלא מה". מה מקור השיבוש הזה?
רוביק עונה:
לא מדובר בשיבוש אלא בביטוי ארמי נאה, המקבילה הארמית ל"אלא מה", והוא מופיע בתכיפות בתלמוד. יש היום עדנה מסוימת לביטויים בארמית, והם מקובלים מאוד בשפת המשפט.
495
עדי מהרצליה שואל/ת: מחלוקת רחבת משתתפים הובילה לשאלה בדבר הביטוי שבכותרת "את הכסף סופרים במדרגות". היו שטענו שיש לומר "את הכסף לא סופרים במדרגות", מאחר ואין מתהדרים בכסף לפני החתימה על החוזה?
רוביק עונה:
האפשרות הראשונה היא הנכונה, המדרגות הן אלה שבהן יורדים לאחר שמקבלים את הכסף. כוונת הביטוי היא שכל עוד העיסקה (או ההימור) לא נסתיימו אין לדעת מה תהיה השורה הסופית. מקור הביטוי במשקי קלפים. מדרגות היציאה הן גם ההקשר המתאים לביטוי "חוכמת החדר המדרגות", וכאן הכוונה לרעיונות הבאים במאוחר, לאחר שהעיסקה או הוויכוח הסתיימו.