שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
496
שואל/ת: מדוע אומרים "האופטימיסט רואה את חצי הכוס המלאה". האם אין כאן טעות, שהרי החצי מלא ולא הכוס?
רוביק עונה:
"רואה את חצי הכוס המלאה" הוא אכן טעות נפוצה, שכן פירושו: הכוס מלאה, אבל האופטימיסט רואה רק את חצייה, וזה מנוגד לכוונת המשורר. מקור הביטוי באנגלית ויש לו נוסחים שונים, ביניהם The optimist sees the glass as half full. על פי התרגום מאנגלית צריך היה לומר: האופטימיסט רואה את הכוס חצי מלאה, ואז היה "מלא" מתייחס לכוס ובא בנקבה. דרך נוספת נכונה היא לומר: "האופטימיסט רואה את החצי המלא של הכוס", ואז "מלא" היה מתייחס ל"חצי", כמו "סיימנו את החצי הקשה של הריצה". והכי פשוט: "רואה את מחצית הכוס המלאה", ושיהיה שקט בבית.
497
שואל/ת: מדוע אומרים "לפנות בוקר" ולא "לפני בוקר"?
רוביק עונה:
"לפנות בוקר" פירושו "עם בואו של הבוקר", כלומר, הבוקר פונה בשעה זו לבוא אלינו. "לפני בוקר" (ובעצם, "לפני הבוקר"), שאינו בשימוש, פירושו קודם לבואו של הבוקר, מן המילה "לפנים", כמו "לפני הצהריים".
498
שואל/ת: מדוע אומרים לצד "חסר עמוד שדרה" גם "חסר חוט שדרה", הרי חוט השדרה הוא סתם סליל עצבים דק?
רוביק עונה:
עמוד שדרה, באנגלית spine או backbone, הוא החוליות המגנות על העצבים והוא גם דימוי טבעי לחוסן ויציבות. חוט שדרה, spinal cord, הוא הסתעפות העצבים לאורך הגב. עם זאת, קשה לראות בביטוי שהשתרש טעות, ובכל מקרה, השימוש ב"חסר עמוד שדרה" נפוץ יותר מ"חסר חוט שדרה".
499
שואל/ת: מדוע באוטובוס, בחנות, בבית המגורים הדלת סגורה, ורק בבית המשפט נערכים דיונים בדלתיים סגורות?
רוביק עונה:
הצורה "דלתיים" היא מקראית. כך בישעיהו פרק מה: "דלתיים ושערים לא ייסגרו". רש"י מסביר: "שערים הוא חלל פתח השער, דלתיים הם הפותחים ונועלין בהן את השער". בעקבות זאת נקבע הביטוי המשפטי "בדלתיים פתוחות" (או סגורות) בעברית החדשה.
500
שואל/ת: מדוע נבחר המספר 60 בביטוי "בטל בשישים"?
רוביק עונה:
"בטל בשישים" הוא מונח תלמודי שפירושו חסר השפעה, בהיותו החלק השישים של השלם. הוא מעין ברירת מחדל בדיני איסורים, כפי שעולה מן המדרש הבא: "וכל איסורין שבתורה בשישים, חוץ מאותן דברים ששנינו [...] תרומה שהיא באחד ומאה [...] פירות ערלה וכלאי הכרם שמקדשין ועלייתן במאתים [...] וכגון דבר שיש לו מתירין דאפילו באלף לא בטיל". משמע, האיסור בטל כשהפגם הוא בחלק השישים של הדבר, פרט למקרים מיוחדים שבהם הוא בחלק קטן עוד יותר.
501
שואל/ת: מה ההבדל בין הביטוי "לא כל שכן" לביטוי "כל שכן"?
רוביק עונה:
"לא כל שכן" היא ביטוי אופייני ללוגיקה התלמודית, ופירושו קרוב ל"קל וחומר" או ל"על אחת כמה וכמה": "כשהוא שבע מברך - כשהוא רעב לא כל שכן" (מסכת ברכות). זו גם משמעות הביטוי ההפוך לכאורה "כל שכן": "מי שהוא אכזרי לעצמו, כל שכן שהוא אכזרי לזולתו" (פירוש רלב"ג למשלי יא). בעברית החדשה נפוצה דווקא צורת השלילה, "לא כל שכן", כצורה המובילה.
502
שואל/ת: מה הקשר בין צאן לבין "נכסי צאן ברזל"?
רוביק עונה:
המשמעות התלמודית של "נכסי צאן ברזל" היא נכסים שהביאה האישה בנישואיה, אך הם נותרו רכושה ואפשר היה ליהנות רק מפירותיהם. חלק מהנכסים הללו היו ראשי צאן, שעל פי מסכת בבא מציעא מותר היה ליהנות מגזיהם וולדותיהם אך יש לשמור עליהם ולכן נקראו צאן ברזל, כהגדרת רש"י: "צאן שהוא קשה ומתקיים לה כברזל לפי שקיבל עליו (הבעל) אחריות". הדימוי הורחב לנכסי האישה בכלל. בעברית החדשה, "נכסי צאן ברזל" הם דימוי לקניין תרבותי העומד בשיני הזמן.
503
שואל/ת: מה זאת אומרת "מה זאת אומרת"? מאיפה הביטוי הזה בכלל הגיע, ולמה הוא מתייחס לדברים בנקבה?
רוביק עונה:
"זאת אומרת" הוא ביטוי תלמודי. בתלמוד השתמשו ב"זאת" וב"זו" לא רק לגבי שמות עצם בנקבה, אלא גם ככינוי רמז לעניין כללי או סתמי, כמו בביטוי "לשמחה מה זו עושה". הצירוף "מה זאת אומרת" הוא חדש ואפשר למצוא אותו בספרות העברית החדשה ובספרות השו"ת, וכך בחידוד הבא, שעליו אחראי אברהם שלונסקי: "מ'זתומרת מ'זתומרת? מ'זתומרת זאת אומרת זאת אומרת".
504
שואל/ת: מה נכון לומר, "חזר בשאלה" או "יצא בשאלה"?
רוביק עונה:
"יצא בשאלה" הוא יוזמה לשונית מאוחרת ונכונה. הרעיון הגלום ב"חזרה בתשובה" הוא שמי שאינו מקיים מצוות "שב" או חוזר אל האמונה הדתית שהיא המקור. דתי ההופך לחילוני אינו "חוזר" אלא יוצא מעולם האמונה הדתית לעולם החילוני.
505
שואל/ת: מה פירוש "מן הסתם", מה מקורו והאם אפשר להסתדר בלעדיו?
רוביק עונה:
"מן הסתם" פירושו המילולי "ממקום שאין לו ביאור" ומשמעותו "אולי". הביטוי מופיע פעם אחת בתלמוד הבבלי, לצד המילה הארמית המקבילה "מסתמא" המופיעה שם 3 פעמים. שתי הצורות מופיעות יותר ויותר בספרות המאוחרת. השימוש בביטוי העברי היום הוא אמצעי לסיוג עצמי, משהו כמו "אל תתפסו אותי במילה". מי שבטוח במה שהוא אומר יוכל מן הסתם להסתדר בלעדיו.
506
שואל/ת: מה פירוש הביטוי "אקדח מעשן" ומה מקורו?
רוביק עונה:
"אקדח מעשן" פירושו הוכחה מוצקה לפשע, כאילו נתפס הרוצח והאקדח עדיין בידיו. הביטוי בנוסחו האנגלי smoking gun נכנס לשימוש במשמעות זו בראשית שנות השבעים בתקשורת האמריקנית.
507
שואל/ת: מהו היחס בין "עין הסערה" במשמעותו המדעית לבין הביטוי "בעין הסערה"?
רוביק עונה:
"עין הסערה" הוא מונח מטאורולוגי, המקום השקט ביותר בסופת ההוריקן. "עין" נטבעה כאן עקב דמיונו של מרכז ההוריקן לעין. השימוש העממי הוא הפוך: "בעין הסערה" הוא המקום המרכזי בסערה, בדרך כלל חברתית או פוליטית. הביטוי עצמו קיים בשתי המשמעויות כבר באנגלית וממנה הגיע לעברית: The eye of the storm הוא המקום השקט, in the eye of the storm הוא המקום הסוער ביותר. היפוך המשמעות הוא פסיכולוגי: "עין הסערה" נתפס כ"לב הסערה". העובדה שלב הסערה הוא דווקא מקום שקט מנוגדת לאינטואיציה האנושית ואינה משרתת את עולם הדימויים הסביר, וכך התהפכה המשמעות המדעית בבואה לשפת הדיבור.
508
שואל/ת: מהי "ביצה עלומה"?
רוביק עונה:
ביצה עלומה היא ביצה שמטילים את תוכנה למים רותחים וכך היא מתבשלת, מעין ביצייה בלי שמן. באנגלית היא נקראת "poached egg". המילה poached מקורה במילה הצרפתית העתיקה: pochier, שפירושה "להטמין בנרתיק", כאשר poche פירושו נרתיק. כך צמח הקשר ל"עלום". הביטוי מתברר בעת הבישול: מרתיחים מים, מחליקים פנימה את תוכן הביצה, והיא נעלמת מתחת לפני המים המבעבעים.
509
שואל/ת: מוכר הביטוי "ירוק רעל", וזכור לי מאמי ז"ל, בהתייחסות לפרי-בוסר למשל, "ירוק כסם-המוות". מה לצבע הירוק ולמוות או לרעל?
רוביק עונה:
לקשר הזה נמצאו עדויות נסיבתיות בלבד. במקרא מופיעה המחלה "ירקון", בדרך כלל בצירוף "שידפון וירקון", והכוונה היא שעורו של החולה נעשה ירוק. גם בתרבויות אחרות נאמר על אדם חולה שפניו מוריקות. ביידיש מצוי הביטוי "א גרינר שטן": השטן הירוק.
510
שואל/ת: מטריד את מנוחתי השימוש בביטוי "צמיחה שלילית". האם צמיחה יכולה להיות שלילית?
רוביק עונה:
השימוש אכן מטריד. לכאורה המילה צמיחה מתייחסת רק לעלייה והתפתחות חיובית, אך במהלך הזמן היא קיבלה גם משמעות סטטיסטית: צמיחה היא מדד לשינוי כלכלי. מדד, כידוע, יכול להיות חיובי וגם שלילי. תופעה קרובה אפשר למצוא בביטוי הבעייתי "תשואה שלילית".
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >