שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
376
מאיה שואל/ת: אני מורה לתנ"ך. לימדתי את הביטוי "נחבא אל הכלים" במסגרת המלכתו של שאול המלך, והסברתי את מקור הביטוי. הביטוי גרם לתלמידים לנסות להבין את הביטוי "יצא מכליו", והאם הוא קשור.
רוביק עונה:
הביטוי יצא מהכלים מקורו ביידיש: אַרויסגיין פֿון די כּלים. מאחר שמדובר בשפה יהודית ובשימוש במילה העברית 'כלים', קיימת סברה מבוססת שזהו מעין צירוף-הנגדה ל"נחבא אל הכלים', מה גם שאין לביטוי מקבילות בשפות אחרות.
377
פרופ' יוסף מנצ'ר שואל/ת: מה דעתך על השימוש הנרחב (ולא תמיד המוצדק) ב"כזה או אחר" או "כאלה ואחרים"?
רוביק עונה:
השימוש תקין אבל לא מלהיב. בדרך כלל הביטויים האלה אינם מוסיפים מידע למשפט, ומגרעתם שהפכו לקלישאות והתרוקנו מתוכנם.
378
ג'ק שואל/ת: מה מקור הכינוי "הקדוש ברוך הוא"? האם אין בכינוי זה סתירה פנימית? הרי לפי האמונה הדתית אלוהים הוא מקור הקדושה. כיצד אם כך הוא יכול להיקרא קדוש?
רוביק עונה:
'קדוש' פירושו 'מה שניחן בתכונת הקדושה' כפי ש'גדול' ניחן בגדולה ו'יפה' ביופי. אלוהים מוגדר כקדוש במקרא בכמה וכמה פסוקים, ולצידו נמצא גם מקום קדוש או אדם קדוש, מי שאלוהים קידשם. 'ברוך' פירושו מהולל, וגם הוא משמש במקרא לאלוהים ולאדם. הצירוף 'הקדוש ברוך הוא' מאחד את שני התארים.
379
יעל לוי שואל/ת: לאחרונה שומעים יותר ויותר את הביטוי "לנצח את התחרות", "לנצח את הקרב" וכד'. כיצד החלה הרעה החולה הזאת?
רוביק עונה:
מקור השימוש הוא באנגלית, בעקבות win the game, win the battle. חילופי מילות יחס בין שפות נפוצים מאוד, ואינם עניין של נוסחה דקדוקית או סמנטית אלא של נוהג וגלגולי שפה.
380
אמיתי הנדלר שואל/ת: האם הביטוי 'לקחת חלק' הינו ביטוי תקין בעברית, או שמא הוא שאול מאנגלית, בדומה ל״לקחת מקלחת״ (take a shower)?
רוביק עונה:
'לקח חלק' במשמעות 'השתתף' הוא מטבע לשון תקין וגם ותיק בעברית החדשה. יש לו גם מקור מקראי: "עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם" (בראשית יד 24), וכאן הכוונה מוחשית ואיננה מטבע לשון. הביטוי במשמעות החדשה הוא תרגום שאילה מאנגלית: take part, וכן מיידיש, גרמנית וצרפתית, אך זה אינו הופך אותו לבלתי תקין. 'לקחת מקלחת' הוא תרגום שאילה מאנגלית, והוא לא נקלט בשפה, וטוב שכך. למה לקחת מקלחת כשאפשר פשוט להתקלח?
381
יוסף בלכר שואל/ת: אני מבקש לדעת מדוע הביטוי "בלאו הכי" מציין משהו חיובי, למרות שכלולה בו המילה השלילית: לאו, שפירושה לא?
רוביק עונה:
בלאו הכי אינו חיובי או שלילי, אלא מסתייג מעצם הזכרת דבר מה, במשמעות "הרי ממילא". הפירוש המילולי הארמית הוא: בלי זה.
382
יעקב לוינגר שואל/ת: מה משמעות הצירוף 'נפשי בשאלתי'?
רוביק עונה:
המקור במגילת אסתר אסתר (ז 3): "וַתַּעַן אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמַר: אִם־מָצאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הַמֶּלֶךְ, וְאִם־עַל־הַמֶּלֶךְ טוֹב, תִּנָּֽתֶן־לִי נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי, וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִֽי". הכוונה כאן לכך שגורלה של אסתר טמון בתשובה לשאלתה, וגורל עמה תלוי בבקשתה. הצירוף משמש בספרות השו"ת כשם לקובצי שאלות המופנות לסמכות רוחנית, ומרמזות לכך שעבור השואל אלה שאלות חשובות ביותר, שאלות שבנפשו.
383
מודי ברודצקי שואל/ת: הביטוי "כפוי טובה" מדבר על אדם שמאשימים אותו שלא החזיר טובה למי שהיטיב עמו. כפשוטו, הביטוי אומר לכאורה את ההפך הגמור: מי שעשו לו טובה נכפה עליו להחזיר טובה. איך מיישבים את הסתירה?
רוביק עונה:
מקור הביטוי 'כפוי טובה' במדרש: "באותה שעה ירד גבריאל אצל אחשוורוש והיה מנדד שנתו מעיניו, וחובטו בקרקע שס"ו פעמים, ואמר לו כפוי טובה, שלם טובה לבעליו". 'כפוי' פירושו כאן איננו 'מי שכפו עליו' אלא 'מי שהפך את היוצרות: נתנו לו טובה, והחזיר תודה'. משמעות ההיפוך של הפועל 'כפה' מוכרת בשפות שמיות רבות, ובעצם, גם מי שכופים עליו משהו, הופכים או מכופפים את רצונו הטבעי.
384
אאופירה לביא שואל/ת: אם המילים ״ראוי לשבח״ הינן נשוא מורחב או נשוא ומושא?
רוביק עונה:
השאלה חושפת את הבעייתיות המסוימת בקביעת הגדרות תחביריות לחלקי המשפט. במשפט "דוד ראוי לשבח" 'דוד' הוא נושא, 'ראוי' הוא לכאורה הנשוא, ו'לְשֶבַח' הוא מושא. אלא ש"ראוי לשבח" הפך לצירוף כבול, וככזה אנו רואים בו יחידה אחת, בניגוד לצירוף חופשי שבו לכל חלק מעמד עצמאי. "דוד ראוי לשבח" מקביל בדפוסו ל"דוד חכם". לכן יש לראות ב"ראוי לשבח" נשוא, ואם תרצו, נשוא מורחב. לעומת זאת במשפט "דוד ראוי לִפְרָס", 'לפרס' יהיה מושא, כיוון שאין כאן צירוף כבול.
385
אלון שוורץ שואל/ת: מדוע בעברית יש קשר בין תחושה טובה לבין סדר, על פי הביטוי "הכול בסדר"?
רוביק עונה:
"הכול בסדר" הוא ביטוי גרמני מתורגם: alles in Ordnung. הגרמנים אוהבים כידוע סדר, וכאשר הכול מסודר הדבר כרוך בשביעות רצון. עם זאת הביטוי קיים גם ביידיש ובפולנית. בעברית הביטוי מציג מצב עניינים שאינו צריך לעורר דאגה, והפך לסמל הלשוני של תרבות החפיף. כשאומרים לך שהכול בסדר, כדאי שתתחיל לדאוג. באנגלית האמריקנית מוכר שם התואר copasetic, מעורר שביעות רצון, ויש טוענים שהוא גלגול של הביטוי העברי "הכול בסדר".
386
אברהם שרון שואל/ת: מהיכן שאוב הביטוי "לעשות הליכה", הרווח בעיקר בהוראתו הספורטיבית, עד כדי האבסורד "הלכתי לעשות הליכה"?
רוביק עונה:
צירופי "לעשות" התרבו בעברית כפטריות אחר הגשם של האמריקניזציה, מ"לעשות חברים" ועד "לעשות מקלחת". במקרים רבים זהו תרגום מלא מאנגלית, במקרה הזה האמריקנים אומרים דווקא "לקחת הליכה", take a walk, כך ש"לעשות הליכה" הוא ביטוי אמריקני יותר מאמריקני.
387
שואל/ת: אלי עמיר טוען בספר "יסמין" כי יש לומר "הדיד שינה מעיניי" ולא "הדיר שינה מעיני". האם הוא צודק?
רוביק עונה:
עמיר צודק במידת מה. "הדיד שינה" היא צורת ההפעיל של "נדדה שנתו". ואולם, "הדיר שינה" התפשט בעברית החדשה והשימוש בו הוא כמעט בלעדי, כנראה בהשפעת "הדיר את רגליו" במשמעות הרחיק או אסר.
388
שואל/ת: אני שומע לעיתים מזומנות את השמוש בצירוף המילים "הרבה פחות". האם אפשר ונכון להשתמש בו?
רוביק עונה:
"הרבה פחות" נשמע לנו עילג, אבל הוא נוצר על דרך ההשוואה עם "הרבה יותר" ועקרונית אין הבדל ביניהם. יש כאן כנראה גם השפעה של הביטוי האנגלי המקביל much less.
389
שואל/ת: מדוע אומרים "להעמיד מים", גם כשאין אש, כאשר אנו בסך הכל מדליקים את הקומקום החשמלי?
רוביק עונה:
"להעמיד מים" הפך בלשון הדיבור לניב שמשמעותו "לחמם מים לכלל הרתחה", ונפרד מצירוף המשמעות המקורי שלו שהוא "להניח קומקום או סיר על כירה בוערת".
390
שואל/ת: מדוע אומרים: "למתוח ביקורת"? איזו מתיחה יש כאן?
רוביק עונה:
הביטוי הוא מהעברית החדשה ולא מצאנו לו מקור לועזי ישיר. יתכן שהתגלגל מהביטוי "למתוח את הדין", להחמיר בדין, שמקורו בתלמוד. אפשרות אחרת היא שיש כאן גלגול מאנגלית: level criticism, להעביר או להעלות ביקורת.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >