שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
421
שואל/ת: אני תוהה לגבי מקור המושג "חברה בת". שמעתי טענה של מרצה שמקור המושג בתקופה בה בנות עשו כל מה שאמרו להן. אני סבורה כי השם "חברה בת" בא לציין שייכות עמוקה לחברה בעלת השליטה במניותיה, והתוספת "בת" למילה "חברה" היא פשוט מפני שמילה זו הינה בלשון נקבה"?
רוביק עונה:
"חברה בת" היא תרגום של subsidiary company, דהיינו, חברה משנית או נתמכת, שנולדת מתוך חברה גדולה יותר, שהיא "חברה אם". המונח הזו הוא תרגום של המונח האנגלי parent company, דהיינו, חברה-הורה, בלי ציון מין. כפי שהנחת, בעקבות תג המין הנשי של המילה "חברה", התקבלו "חברה אם" ו"חברה בת", מה גם שבאנגלית קיים המונח sister company – חברה אחות. באשר להשקפת המרצה, נראה לי שהוא לגם כוסית לפני השיעור. האקדמיה ללשון, אגב, קובעת כי מותר לומר גם "חברת בת".
422
שואל/ת: אשמח אם תתייחס למקרה של המילים/ביטויים "תקדים" ו"חסר תקדים". שניהם בעלי אותה משמעות, למרות שלכאורה הקידומת "חסר" צריכה להפוך את המילה להיפוכה?
רוביק עונה:
שאלה מעניינת. "תקדים" הוא שם עצם, שפירושו "אירוע ראשון בסדרת אירועים בעלי מכנה משותף". "חסר תקדים" הוא שם תואר המוצמד לאירוע ופירושו: "לא היה אירוע דומה לו בעבר". קירבת המשמעות נעוצה במשמעות המיוחדת של המילה "תקדים", היוצרת מעין חזרה אינסופית בזמן: דבר מהווה תקדים רק אם אין לו תקדים. השוני במשמעות הוא ש"חסר תקדים" מתייחס לעבר, ו"תקדים" מתייחס לעתיד.
423
שואל/ת: בביטוי "לפתע פתאום" שורש המילה 'פתאום' הוא פ.ת.ע. אם כך, היכן נעלמה ה-ע'?
רוביק עונה:
אין ביטחון מלא ששורש המילה "פתאום" הוא פ.ת.ע., אך זו ההנחה המקובלת. חילופי א' בע' קיימים כבר במקרא, כמו בספר עמוס: "מתאב אנוכי את גאון יעקב" (עמוס ו' 8), במקום "מתעב".
424
שואל/ת: בעקבות הדיונים על "רוח גבית", מהו הביטוי ההפוך?
רוביק עונה:
השם הרשמי והנפוץ הוא "רוח פנים", לעומת "רוח גב" (ולא "רוח גבית" המקובל יותר). לצידו אפשר למצוא שני ביטויים נוספים: "רוח קדמית" ו"רוח חזיתית".
425
שואל/ת: בעקבות הופעת ויקי כנפו וחברותיה, התחלתי לתהות על קנקנה של הביטוי "אם חד-הורית". האם אין פירושו של "חד-הורי" מי שיש לו הורה אחד בלבד?
רוביק עונה:
נוצר כאן שיבוש אופייני. לא האם חד הורית, אלא המשפחה חד-הורית: משפחה שיש בה רק הורה אחד, ובאנגלית, single parent family. היה נכון לומר "אם במשפחה חד-הורית". כמו במקרים רבים נוצר בשפת הדיבור קיצור דרך, וכך נולד הביטוי "אם חד הורית", שהיכה שורש בשפת הדיבור ובתקשורת. היום נפוץ גם "נשים חד הוריות". גם החלופה "אם לא נשואה" אינה מדויקת ואינה אטרקטיבית לשימוש.
426
שואל/ת: האם הביטוי "הכרת תודה" הוא נכון, או שהוא שיבוש של "הוקרת תודה"?
רוביק עונה:
להיפך. "הוקרת תודה" הוא שיבוש בהשפעת "הכרת תודה", וגם בהשפעת הצמד "לאות תודה" – "לאות הוקרה".
427
שואל/ת: האם הביטוי "חדשות לבקרים" נכון? עד כמה שזכור לי, יש לומר "חדשים לבקרים"?
רוביק עונה:
"חדשים לבקרים" היא הצורה המקורית, מקורה בספר איכה: "חדשים לבקרים רבה אמונתך". רש"י מסביר: "מתחדשים הם חסדיך מיום אל יום". "חדשות לבקרים" היא הצורה הנפוצה באופן מוחלט כמעט בעברית החדשה, אולי בהשפעת ימי הרדיו.
428
שואל/ת: האם הביטוי "טעות לעולם חוזרת" הוא טעות?
רוביק עונה:
אכן, הביטוי הזה הוא טעות, ובדיבור הישראלי היא לעולם חוזרת. הביטוי הנכון הוא "טעות - לעולם חוזר", האדם הטועה חוזר בו ולא הטעות. הציון טל"ח פירושו שבמקרה של טעות יחזור חותם העסקה או הצ'ק ולא יתעקש. "לעולם חוזר" בעקבות מכירה בהונאה מצוי כבר בתלמוד. הרמב"ם כותב על תפילות הש"ץ: "אם טעה בהם, לעולם חוזר". הביטוי המלא מופיע בספרות החל מימי הביניים. "טעות לעולם חוזרת" משמעותו הפוכה: אם עשית טעות, בלי ספק תחזור עליה שוב.
429
שואל/ת: האם הצירוף "מדע בדיוני" הוא תרגום שגוי של הצירוף באנגלית "science fiction"? הרי מדע בדיוני אינו סוג של מדע, אלא סוג של "fiction" (סיפורת)?
רוביק עונה:
החיים מלאי פשרות, והשפה עוד יותר. בניתוח לשוני יבש אכן "מדע בדיוני" אינו מדע. החלופה המתבקשת היא "בדיון מדעי" או "סיפורת מדעית", אבל גם היא מטעה: הרי הבדיון אינו מדעי אלא עוסק בתחום המדע. במטבעות לשון המכילות שם עצם ושם תואר דוגמאות רבות לשיבוש משמעות מדומה כזה.
430
שואל/ת: האם נכון להשתמש בביטוי "במלוא מובן המילה" גם לגבי ביטויים או משפטים שלמים, או שמא רק לגבי מילה אחת?
רוביק עונה:
"במלוא מובן המילה" פירושו "באופן ברור ומובהק", והוא יכול לחול ואף מופיע בפועל ביחס לביטויים בני יותר ממילה אחת, אם כי בדרך כלל לא יותר משתיים.
431
שואל/ת: האם רצוי לומר "ספרים יד שניה" (לא מדויק ומתורגם מדי) או "ספרים משומשים" (כך אני מעדיפה, אך אולי הספרים קצת נעלבים)?
רוביק עונה:
גם אני במקום הספרים הייתי קצת נעלב, כי ספר אינו רהיט. העותק המוצע למכירה אמנם משומש, אבל הטקסט נשאר תמיד חדש לקוראיו. אין רע בתרגום כמו "יד שנייה" מ-second hand, הוא ברור לכל, ויש בו חן והיגיון. בארצות דוברות אנגלית נפוץ גם המונח pre-owned.
432
שואל/ת: הביטוי "ברירת מחדל" כתרגום ל- default הפך שימושי בחיי היום יום בתחומים שונים. כיצד זכתה המילה "מחדל" לכבוד הזה?
רוביק עונה:
"ברירת מחדל" מופיע לראשונה במילון האקדמיה לענייני מידע (פרק 15, שפות תכנות), שהוצג בשנת 1990. יש כאן תרגום שאילה: default פירושה מחדל באופן כללי, ובאנגלית הורחבה משמעותה גם למשמעות "החלופה המתקיים כאשר לא נבחרת כל חלופה שהיא", בעיקר במסגרת ביטויים כמו by default או default choice. העברית, כמו במקרים רבים, בוודאי בתחום המחשב, הלכה כאן בעקבות האנגלית.
433
שואל/ת: הביטוי "עלה בתוהו" פירושו "לא הצליח", אז מדוע "עולים" ולא "יורדים בתוהו"?
רוביק עונה:
מקור הביטוי בספר איוב: "יילפתו אורחות דרכם, יעלו בתוהו ויאבדו" (ו' 18). אבן עזרא מסביר: "והטעם על הנחלים שיעלו באד, והעניין כי המים תולדתם לרדת למטה, וכאשר ישובו אד יעלו בתוהו ויאבדו".
434
שואל/ת: המושג "בן-אדם" מובן לי, כי כולנו בניו של אדם, שהיה הראשון. לא מובן לי המושג "בן-אנוש". הרי לא בהכרח כולנו בניו של אנוש, שכן לשת נולדו עוד בנים ובנות חוץ מאנוש?
רוביק עונה:
"אדם" ו"אנוש" הם במקרא ובעברית בכלל שמות נרדפים לכלל המין האנושי, והם קיימים במשמעות זו בגירסאות שונות בשפות שמיות אחרות. אדם ואנוש הפרטיים נגזרו מן השם הכללי, ולא להיפך. משמעות הצירופים "בן אדם" ו"בן אנוש" הוא "שייכים למין האנושי". "בן אדם" נפוץ מאוד במקרא, "בן אנוש" מופיע רק פעם אחת, בספר תהילים. יש להוסיף לכך כי הפסוק הראשון בדברי הימים א' הוא "אדם שת אנוש", ובהמשך, בפסוק 4, מגיעים אל צאצאיו של אנוש: נח, שם, חם ויפת. מכאן שעל פי הגירסה התנ"כית כולנו בניו של אנוש, ויתר הצאצאים של בניו ובנותיו האחרים נשמדו במבול. בימי הביניים נטבעו המלים "אנושי" ו"אנושיות" על מנת לבטא את המשותף לכלל בני האדם, לעומת בעלי החיים. בעברית החדשה יש להן קונוטציה של טוב לב ונדיבות.
435
שואל/ת: הנוסח "היכון, הכן, צא!" מופיע במירוצים, בדומה לרמזור: אדום צהוב ירוק. האם "היכון" ו"הכן" אינם בעצם אותה מילה?
רוביק עונה:
לצד הנוסח שהביא ליאור קיים הנוסח: "מוכנים? היכון, צא!" הצורה האנגלית של המונחים חד משמעית יותר: "steady, ready, go!". בכל מקרה, "היכון" היא התראה לקראת יציאה, בעוד "הכן" היא הוראה להתארגנות מעשית ליציאה.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >