שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
451
אלון גילדוני שואל/ת: הייתי רוצה לדעת אם תוכל לסייע בביאור צמד המלים "אחר כבוד", מהו פירושן המילולי ומתי ראוי לעשות בהן שימוש?
רוביק עונה:
מקור הביטוי בספר זכריה ב', "אחר כבוד שלחני אל הגויים השוללים אתכם". הפרשנים מתקשים לפרש אותו באופן משכנע. ברוב המקרים המשמעות לדעתם היא חיובית: "אחר כבוד" פירושו "לצורך הגדלת הכבוד", או לצורך שמירה עליו. בעברית החדשה השימוש בצירוף הוא בדרך כלל אירוני: "שלח אותו אחר כבוד" פירושו "שלח אותו ללא כבוד". שימושים אירוניים ב"כבוד" מוכרים בביטויים נוספים נוסח "עם כל הכבוד", ו"יש/אין כבוד".
452
אלכס שפי שואל/ת: האם הצירוף "בדי.אֶן.אֵיי. שלו" מתכוון ל"מִטֶבַע ברייתו"?
רוביק עונה:
השימוש המטאפורי במונח "בדי.אן.איי. של" מתפשט אצלנו ומתייחס למהות הטבועה באדם או בקבוצה. "מטבע ברייתו" היא הצעה נאה למונח העברי. מקורה בספרות ההשכלה, והיא מצויה אצל מנדלה מוכר ספרים. במקורות מצוי ביטוי מוקדם יותר: 'בטבע בריאותו'.
453
אלכסנדר לוין שואל/ת: רבים מאוד משתמשים במהלך שיחה בביטויים "האמת היא ש...", "למען האמת" וכדומה. מדוע וממתי השימוש בצורת דיבור זו?
רוביק עונה:
הביטויים האלה מתורגמים משפות אירופה, כמו אנגלית: the truth is that, גרמנית: in Wahrheit, צרפתית ועוד. הביטוי "לאמיתו של דבר" נשען על התלמוד הירושלמי: "לא ביקש רבי אלא לעמוד על אמיתן של דברים".
454
אלעד שואל/ת: מדוע שכר עבודה של עורכי דין נקרא "שכר טרחה"?
רוביק עונה:
שכר טרחה הוא תשלום על עבודה מוגדרת, בניגוד לתשלום קבוע, כלומר, משכורת. מקור המונח בספרות הפרשנית של ימי הביניים, ושם בצורה ארמית: שכר טירחא. שם הוא מוצג כדי להבדיל בינו לבין שכר על מוצרים, וכן בהבדלה משכר קבוע. הצירוף הקדום יותר המופיע במשנה לצרכים אלה הוא "שכר פעולה". היום שכר טרחה משמש רק בתחום המשפט, והוא מופיע בחוק הישראלי להגבלת שכר הטרחה לסיוע משפטי לנכי רדיפות הנאצים משנת 1961. הלשונאי המשפטן אביעד הכהן מביא סיפור על אבא אבן, שאמר על עורך דין מפורסם שייצג אותו בתביעה: "פלוני חסך לי תשלום מס של מיליון ש"ח, אך נטל אותם כשכר טרחתו".
455
אמיר שואל/ת: למה אומרים "פאה נוכרית" ולא "פאה" סתם?
רוביק עונה:
הביטוי "פאה נוכרית" לקוח היישר מן המשנה, במסכת שבת. שם נכתב: "יוצאה אשה בחוטי שער בין משלה בין משל חבירתה, בין משל בהמה, ובטוטפת ובסנבוטין בזמן שהן תפורין בכבול, ובפאה נכרית לחצר". היא נקראת 'נכרית', מאחר שהיא עשויה, כהגדרת חנוך אלבק, "משיער נשים אחרות".
456
אמציה כרמון שואל/ת: לא מעט שלטי אזהרה מזהירים מפני 'סכנת חיים'. האם לא נכון יותר לכתוב 'סכנת מוות'?
רוביק עונה:
צורות סמיכות מייצגות אפשרויות רבות. "סכנת מוות" היא סכנה שיתרחש מוות; "סכנת חיים" היא סכנה המאיימת על החיים. שתי האפשרויות קיימות בשפות נוספות כמו רוסית ויידיש, "סכנת מוות" מופיע בספרות ימי הביניים.
457
אסנת שואל/ת: האם תוכל להציל אותנו מהשימוש הנפוץ והקלוקל במושג "החלום ושברו"? הרי המשמעות היא החלום ופתרונו?
רוביק עונה:
'שבר' במקרה זה במקרא הוא אכן פתרון, צורה משנית של 'סבר'. היום שבר בש' ימנית פירושו ניפוץ או התרסקות. בניגוד לאסנת לא נראה לי שיש כאן שימוש קלוקל, אלא גלגול מודרני לגיטימי של ביטוי עתיק.
458
אסף מתל אביב שואל/ת: מהיכן הגיע ומה פירוש המונח "ניצלת בעור שיניך"? - הרי אין עור על השינים?
רוביק עונה:
באיוב כתוב: "בעורי ובבשרי דבקה עצמי, ואתמלטה בעור שיני". אבן עזרא מפרש: "לא נמלטתי, אלא כמו שיני בעור" (כלומר, לא הצלחתי להימלט, כמו שהשיניים דבוקות לעור). פירוש מצודת דוד מקאברי משהו: "אשא כל בשרי בשיני, כי כל הבשר נלקה ונשחת, ולא נותר מהם ... לבד הבשר הדבוק בשיני". באנגלית יש ביטוי זהה: by the skin of his teeth, והוא לקוח לפי כל הסימנים מתרגום התנ"ך לאנגלית.
459
אורי שואל/ת: כשהייתי קטן אימי ברכה אותי לקראת השינה בברכה 'חלומות פז וליל רז'. האם הביטוי הזה מקובל?
רוביק עונה:
אורי לא פירט מתי היה קטן, אבל הברכה הזו הרדימה דורות רבים של ילדים. החלק הראשון שלה, "חלומות פז" נפוץ עוד יותר, ומופיע גם בשיר של מיכה שטרית ו"החברים של נטשה": "חלומות פז דינוזאור יקר/ ותדליק את הר הגעש כי הלילה קצת קר".
460
בלפור חקק שואל/ת: אני מכיר את הצירוף "זמנים חדשים, זמירות חדשות". לאחרונה אני שומע לא פעם צירוף הפוך: "זמנים חדשים, זמירות ישנות". מהו הצירוף המקורי?
רוביק עונה:
הצירוף המקורי הוא הראשון, והוא קיים בשורה של שפות משפיעות כמו אנגלית, גרמנית, רוסית ועוד. הגירסה השנייה היא פיתוח ישראלי לגיטימי.
461
גדעון נח שואל/ת: "היכן הופיע הביטוי הקלוקל שנדבק לרוב האנשים "כאילו מה"?
רוביק עונה:
"כאילו מה" מבטא זלזול או ספק והוא מורכב משניים: "כאילו" שהוא גלגול של like האמריקני, שעליה נכתב רבות. "מה" שייך למה שקראתי במדור זה "מחלקת קטועי הגפיים", משפט הנחתך באמצע מטעמי קיצור, דוגמת "אין לי שמץ". אפשר לראות ב"מה" קיצור של "מה קרה?", ""מה הוא חושב לעצמו" ועוד. דנה ברגר שרה ב"קחי נשימה": "שומרת על הגבר שלך/ שלא יצא בלילות/ כאילו מה כבר יכול לקרות". "כאילו מה" הוא קרוב לשוני של "למה מה", שהוא קיצור של "למה מה קרה". הוא מושפע גם מ"כאילו דה", שפירושו, "העניין ברור מאליו", תרגום ישיר של הביטוי האמריקני like duh?!.
462
גיורא רמות שואל/ת: מה פרוש "בני מֵרוז" בשירו של ביאליק "ברכת עם"?
רוביק עונה:
בשיר "ברכת עם", המוכר יותר כ"תחזקנה", כותב ביאליק: "ולמה המפגרים פעמיכם כמו בוששו/ העבד ישראל, האם בני מרוז"? ביאליק מתייחס לפסוק בשירת דבורה, שבו הואשמו אנשי מרוז על שלא באו לעזרת ה' ונהגו בפחדנות. הדעה הרווחת היא שמרוז הוא יישוב בשבט נפתלי, אך על פי פרשנות אחרת מ' היא מילית יחס, 'רוז' היא קיצור של רוזנים, ויש כאן האשמה נגד הרוזנים (המנהיגים) על שלא הצטרפו למלחמה.
463
גיל שליט שואל/ת: מתי ולמה החליף המושג "בסופו של יום" את "בסופו של דבר"?
רוביק עונה:
הביטוי "בסופו של דבר" הוא מהמקורות, מלשון ימי הביניים. הרמב"ם, למשל, אומר בפירוש למשנה: "תהיה תכליתו בסופו של דבר שמגיע לדבר שחייבין על זדונו כרת" (סנהדרין יא ב). "בסופו של יום" הוא תרגום מאנגלית, מן הביטוי at the end of the day, שחדר אלינו בגל הגלובאלי. עם זאת, "בסופו של דבר" עדיין נפוצה הרבה יותר מ"בסופו של יום".
464
דוד מירום שואל/ת: מה ההסבר לכינוי "נמוך מצח"?
רוביק עונה:
זהו תרגום של הביטוי lowbrow, שמשמעותו אדם חסר השכלה, ניגוד של highbrow (גבוה מצח), במשמעות אינטקלטואל. שני הביטויים נוצרו באנגלית האמריקנית בראשית המאה העשרים.
465
חיים מת"א שואל/ת: אני שובר את הראש שנים בקשר לביטוי "עני מרוד". מה זה מרוד?
רוביק עונה:
הביטוי מופיע בתנ"ך, בספר ישעיהו. המילה "מרוד" פירושה מדוכא וגם חסר מנוחה, ויש השערות רבות למקורה, אך אף אחת אינה מבוססת דיה. המילה מזכירה את השורש הערבי מר"ד שפירושו חולה, שהמקבילה שלו בתנ"ך היא מר"ץ באותה משמעות, אך כנראה השורש שונה.