שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
436
שואל/ת: למה אומרים בעברית "שומר ראש" ובאנגלית "שומר גוף" (body guard) . למה לא שומר אדם, למשל? .
רוביק עונה:
בשמואל א' נכתב: "לכן שומר לראשי אשימך כל הימים", ומכאן "שומר ראש". באנגלית מודגש האספקט ששומר הראש מגן על שלומו הפיזי של אדם
437
שואל/ת: לנוכח הביטוי "אזרחים חפים מפשע", האם חיילי צה"ל הם ההיפך מ"חפים מפשע"?
רוביק עונה:
הביטויים החלופיים "אזרחים חפים מפשע" ו"אזרחים תמימים" נכנסו לשפת התקשורת במקביל בעקבות האנגלית. "חפים מפשע" ו"תמימים" הם באנגלית innocent. למילה האנגלית משמעות פלילית ומכאן "חף מפשע"; ומשמעות פסיכולוגית-תפקודית, ומכאן "תמים", מי שאינו זומם להילחם או לפגוע. זו המשמעות הנכונה בענייננו: "אזרחים תמימים" הם מי שאינם מתכוונים או מיועדים לעסוק בפעולת מלחמה. השימוש בביטוי "אזרחים חפים מפשע" מעמיד בדרך הניגוד את החייל כפושע, בעוד שמול "אזרחים תמימים" החייל "משתתף בפעולות המלחמה". השימוש ב"אזרחים חפים מפשע" משחק בלי דעת לידי הטוענים שהחייל הישראלי הוא פושע מלחמה.
438
שואל/ת: מדוע "השאור בעיסה" מציין דבר מה משובח? הרי מדובר בחמץ?
רוביק עונה:
בתלמוד אכן "שאור שבעיסה" הוא דימוי ליסוד פגום ומזיק, אם כי יש לו גם כמה הופעות כיסוד חיובי. בעברית החדשה הביטוי הוא דימוי חיובי ליסוד מתסיס ומשפיע ומכאן משובח.
439
שואל/ת: מדוע אומרי 'ניצולי שואה' ללא יידוע, ו'קורבנות השואה' ביידוע?
רוביק עונה:
התשובה נעוצה בהקשר. כאשר קורבנות השואה נתפסים כקבוצה מוגדרת, קולקטיבית (כמו "אזרחי המדינה"), הם יופיעו בה"א הידיעה, וכאשר ניצולי השואה נתפסים כאנשים בודדים בטיפול פרטני, הצירוף לא יקבל יידוע. אפשר למצוא לשני המקרים דוגמאות הפוכות: "קורבנות שואה" במקרה של טיפול במשפחתו של הקורבן, ו"ניצולי השואה" כשעוסקים בגורלם ומורשתם.
440
שואל/ת: מדוע אומרים "אלוהים אדירים" ולא "אלוהים אדיר"?
רוביק עונה:
אלוהים הוא שם ברבים, והוא מתייחס במקרא לעתים לאלים רבים ("אלוהים אחרים"), ובדרך כלל לאל היחיד. גם באפשרות השנייה הפועל או התואר יהיו לעתים ברבים, כמו ב"אלוהים קדושים" בספר יהושע. הביטוי "אלוהים אדירים" התגלגל מקריאת החרדה של הפלישתים בספר שמואל א': "מי יצילנו מיד האלוהים האדירים האלה".
441
שואל/ת: מדוע אומרים "האופטימיסט רואה את חצי הכוס המלאה". האם אין כאן טעות, שהרי החצי מלא ולא הכוס?
רוביק עונה:
"רואה את חצי הכוס המלאה" הוא אכן טעות נפוצה, שכן פירושו: הכוס מלאה, אבל האופטימיסט רואה רק את חצייה, וזה מנוגד לכוונת המשורר. מקור הביטוי באנגלית ויש לו נוסחים שונים, ביניהם The optimist sees the glass as half full. על פי התרגום מאנגלית צריך היה לומר: האופטימיסט רואה את הכוס חצי מלאה, ואז היה "מלא" מתייחס לכוס ובא בנקבה. דרך נוספת נכונה היא לומר: "האופטימיסט רואה את החצי המלא של הכוס", ואז "מלא" היה מתייחס ל"חצי", כמו "סיימנו את החצי הקשה של הריצה". והכי פשוט: "רואה את מחצית הכוס המלאה", ושיהיה שקט בבית.
442
שואל/ת: מדוע אומרים "לפנות בוקר" ולא "לפני בוקר"?
רוביק עונה:
"לפנות בוקר" פירושו "עם בואו של הבוקר", כלומר, הבוקר פונה בשעה זו לבוא אלינו. "לפני בוקר" (ובעצם, "לפני הבוקר"), שאינו בשימוש, פירושו קודם לבואו של הבוקר, מן המילה "לפנים", כמו "לפני הצהריים".
443
שואל/ת: מדוע אומרים לצד "חסר עמוד שדרה" גם "חסר חוט שדרה", הרי חוט השדרה הוא סתם סליל עצבים דק?
רוביק עונה:
עמוד שדרה, באנגלית spine או backbone, הוא החוליות המגנות על העצבים והוא גם דימוי טבעי לחוסן ויציבות. חוט שדרה, spinal cord, הוא הסתעפות העצבים לאורך הגב. עם זאת, קשה לראות בביטוי שהשתרש טעות, ובכל מקרה, השימוש ב"חסר עמוד שדרה" נפוץ יותר מ"חסר חוט שדרה".
444
שואל/ת: מדוע באוטובוס, בחנות, בבית המגורים הדלת סגורה, ורק בבית המשפט נערכים דיונים בדלתיים סגורות?
רוביק עונה:
הצורה "דלתיים" היא מקראית. כך בישעיהו פרק מה: "דלתיים ושערים לא ייסגרו". רש"י מסביר: "שערים הוא חלל פתח השער, דלתיים הם הפותחים ונועלין בהן את השער". בעקבות זאת נקבע הביטוי המשפטי "בדלתיים פתוחות" (או סגורות) בעברית החדשה.
445
שואל/ת: מדוע נבחר המספר 60 בביטוי "בטל בשישים"?
רוביק עונה:
"בטל בשישים" הוא מונח תלמודי שפירושו חסר השפעה, בהיותו החלק השישים של השלם. הוא מעין ברירת מחדל בדיני איסורים, כפי שעולה מן המדרש הבא: "וכל איסורין שבתורה בשישים, חוץ מאותן דברים ששנינו [...] תרומה שהיא באחד ומאה [...] פירות ערלה וכלאי הכרם שמקדשין ועלייתן במאתים [...] וכגון דבר שיש לו מתירין דאפילו באלף לא בטיל". משמע, האיסור בטל כשהפגם הוא בחלק השישים של הדבר, פרט למקרים מיוחדים שבהם הוא בחלק קטן עוד יותר.
446
שואל/ת: מה ההבדל בין הביטוי "לא כל שכן" לביטוי "כל שכן"?
רוביק עונה:
"לא כל שכן" היא ביטוי אופייני ללוגיקה התלמודית, ופירושו קרוב ל"קל וחומר" או ל"על אחת כמה וכמה": "כשהוא שבע מברך - כשהוא רעב לא כל שכן" (מסכת ברכות). זו גם משמעות הביטוי ההפוך לכאורה "כל שכן": "מי שהוא אכזרי לעצמו, כל שכן שהוא אכזרי לזולתו" (פירוש רלב"ג למשלי יא). בעברית החדשה נפוצה דווקא צורת השלילה, "לא כל שכן", כצורה המובילה.
447
שואל/ת: מה הקשר בין צאן לבין "נכסי צאן ברזל"?
רוביק עונה:
המשמעות התלמודית של "נכסי צאן ברזל" היא נכסים שהביאה האישה בנישואיה, אך הם נותרו רכושה ואפשר היה ליהנות רק מפירותיהם. חלק מהנכסים הללו היו ראשי צאן, שעל פי מסכת בבא מציעא מותר היה ליהנות מגזיהם וולדותיהם אך יש לשמור עליהם ולכן נקראו צאן ברזל, כהגדרת רש"י: "צאן שהוא קשה ומתקיים לה כברזל לפי שקיבל עליו (הבעל) אחריות". הדימוי הורחב לנכסי האישה בכלל. בעברית החדשה, "נכסי צאן ברזל" הם דימוי לקניין תרבותי העומד בשיני הזמן.
448
שואל/ת: מה זאת אומרת "מה זאת אומרת"? מאיפה הביטוי הזה בכלל הגיע, ולמה הוא מתייחס לדברים בנקבה?
רוביק עונה:
"זאת אומרת" הוא ביטוי תלמודי. בתלמוד השתמשו ב"זאת" וב"זו" לא רק לגבי שמות עצם בנקבה, אלא גם ככינוי רמז לעניין כללי או סתמי, כמו בביטוי "לשמחה מה זו עושה". הצירוף "מה זאת אומרת" הוא חדש ואפשר למצוא אותו בספרות העברית החדשה ובספרות השו"ת, וכך בחידוד הבא, שעליו אחראי אברהם שלונסקי: "מ'זתומרת מ'זתומרת? מ'זתומרת זאת אומרת זאת אומרת".
449
שואל/ת: מה נכון לומר, "חזר בשאלה" או "יצא בשאלה"?
רוביק עונה:
"יצא בשאלה" הוא יוזמה לשונית מאוחרת ונכונה. הרעיון הגלום ב"חזרה בתשובה" הוא שמי שאינו מקיים מצוות "שב" או חוזר אל האמונה הדתית שהיא המקור. דתי ההופך לחילוני אינו "חוזר" אלא יוצא מעולם האמונה הדתית לעולם החילוני.
450
שואל/ת: מה פירוש "מן הסתם", מה מקורו והאם אפשר להסתדר בלעדיו?
רוביק עונה:
"מן הסתם" פירושו המילולי "ממקום שאין לו ביאור" ומשמעותו "אולי". הביטוי מופיע פעם אחת בתלמוד הבבלי, לצד המילה הארמית המקבילה "מסתמא" המופיעה שם 3 פעמים. שתי הצורות מופיעות יותר ויותר בספרות המאוחרת. השימוש בביטוי העברי היום הוא אמצעי לסיוג עצמי, משהו כמו "אל תתפסו אותי במילה". מי שבטוח במה שהוא אומר יוכל מן הסתם להסתדר בלעדיו.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >