שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
451
שואל/ת: מה פירוש "מן הסתם", מה מקורו והאם אפשר להסתדר בלעדיו?
רוביק עונה:
"מן הסתם" פירושו המילולי "ממקום שאין לו ביאור" ומשמעותו "אולי". הביטוי מופיע פעם אחת בתלמוד הבבלי, לצד המילה הארמית המקבילה "מסתמא" המופיעה שם 3 פעמים. שתי הצורות מופיעות יותר ויותר בספרות המאוחרת. השימוש בביטוי העברי היום הוא אמצעי לסיוג עצמי, משהו כמו "אל תתפסו אותי במילה". מי שבטוח במה שהוא אומר יוכל מן הסתם להסתדר בלעדיו.
452
שואל/ת: מה פירוש הביטוי "אקדח מעשן" ומה מקורו?
רוביק עונה:
"אקדח מעשן" פירושו הוכחה מוצקה לפשע, כאילו נתפס הרוצח והאקדח עדיין בידיו. הביטוי בנוסחו האנגלי smoking gun נכנס לשימוש במשמעות זו בראשית שנות השבעים בתקשורת האמריקנית.
453
שואל/ת: מהו היחס בין "עין הסערה" במשמעותו המדעית לבין הביטוי "בעין הסערה"?
רוביק עונה:
"עין הסערה" הוא מונח מטאורולוגי, המקום השקט ביותר בסופת ההוריקן. "עין" נטבעה כאן עקב דמיונו של מרכז ההוריקן לעין. השימוש העממי הוא הפוך: "בעין הסערה" הוא המקום המרכזי בסערה, בדרך כלל חברתית או פוליטית. הביטוי עצמו קיים בשתי המשמעויות כבר באנגלית וממנה הגיע לעברית: The eye of the storm הוא המקום השקט, in the eye of the storm הוא המקום הסוער ביותר. היפוך המשמעות הוא פסיכולוגי: "עין הסערה" נתפס כ"לב הסערה". העובדה שלב הסערה הוא דווקא מקום שקט מנוגדת לאינטואיציה האנושית ואינה משרתת את עולם הדימויים הסביר, וכך התהפכה המשמעות המדעית בבואה לשפת הדיבור.
454
שואל/ת: מהי "ביצה עלומה"?
רוביק עונה:
ביצה עלומה היא ביצה שמטילים את תוכנה למים רותחים וכך היא מתבשלת, מעין ביצייה בלי שמן. באנגלית היא נקראת "poached egg". המילה poached מקורה במילה הצרפתית העתיקה: pochier, שפירושה "להטמין בנרתיק", כאשר poche פירושו נרתיק. כך צמח הקשר ל"עלום". הביטוי מתברר בעת הבישול: מרתיחים מים, מחליקים פנימה את תוכן הביצה, והיא נעלמת מתחת לפני המים המבעבעים.
455
שואל/ת: מוכר הביטוי "ירוק רעל", וזכור לי מאמי ז"ל, בהתייחסות לפרי-בוסר למשל, "ירוק כסם-המוות". מה לצבע הירוק ולמוות או לרעל?
רוביק עונה:
לקשר הזה נמצאו עדויות נסיבתיות בלבד. במקרא מופיעה המחלה "ירקון", בדרך כלל בצירוף "שידפון וירקון", והכוונה היא שעורו של החולה נעשה ירוק. גם בתרבויות אחרות נאמר על אדם חולה שפניו מוריקות. ביידיש מצוי הביטוי "א גרינר שטן": השטן הירוק.
456
שואל/ת: מטריד את מנוחתי השימוש בביטוי "צמיחה שלילית". האם צמיחה יכולה להיות שלילית?
רוביק עונה:
השימוש אכן מטריד. לכאורה המילה צמיחה מתייחסת רק לעלייה והתפתחות חיובית, אך במהלך הזמן היא קיבלה גם משמעות סטטיסטית: צמיחה היא מדד לשינוי כלכלי. מדד, כידוע, יכול להיות חיובי וגם שלילי. תופעה קרובה אפשר למצוא בביטוי הבעייתי "תשואה שלילית".
457
שואל/ת: נוהגים לומר "לתת לו פור". מה זה פור?
רוביק עונה:
Fore היא מילה אנגלית שפירושה קדימה, לפני, ומכאן גם המילה before. בסלנג העברי היא בשימוש במשמעות יתרון: נותנים "פור" לחלש יותר, מה שקרוי אפליה מתקנת.
458
שואל/ת: סולן להקת היהודים בשירם "כל הזמן בוכה" אומר "אני שם זין", בעוד דן בן-אמוץ זצ"ל קרא לספרו "לא שם זין". מה ההבדל? לראשון לא אכפת ולשני עוד יותר לא אכפת?
רוביק עונה:
צמד הביטויים הוא דוגמה נדירה לביטויים הזהים במשמעות בצורת החיוב ובצורת השלילה. ב"שם זין" הדגש הוא על משמעותו של "זין" כביטוי של בוז עמוק (אני מזלזל בך); הביטוי "לא שם זין" משמעותו "אני לא מקדיש לעניין אפילו את הדבר הבזוי ביותר". דוגמה קרובה לתופעה היא הצמד "זורק זין" ו"לא זורק זין".
459
שואל/ת: קראתי באחד העיתונים את המשפט "לברור את המוץ מהתבן". ככל הידוע לי מדובר בשיבוש?
רוביק עונה:
תבן הוא הקש שנותר אחרי הדיש. מוץ הם הקשקשים העוטפים את גרגרי השיבולים. הבר היא התבואה עצמה, הגרגרים המלאים. הביטוי "להפריד (או לברור) את הבר מן התבן" מופיע כבר בימי הביניים אצל רד"ק: "נפה היא הכברה שמניפין בה התבואה ואותה אינה לשוא אלא לברר הבר מן התבן", ובמשמעות המושאלת של הבחנה בין עיקר וטפל אצל הרשב"א (מן המאה ה-13): "ואתה בשכלך הבר, תברור התבן מן הבר". מקורו בספר ירמיה: "מה לתבן את הבר?". "להפריד (או לברור) את המוץ מן התבן" הוא שיבוש נפוץ, גם בסדר הפוך. גרסה יצירתית נוספת: "להפריד את המוץ מן הבר".
460
אילנה שואל/ת: מהו "זהב שחור" בשיר "עטור מצחך זהב שחור" ששר אריק איינשטיין?
רוביק עונה:
השיר נכתב כידוע על ידי אברהם חלפי. הזהב השחור הוא השיער השחור העוטר את מצח האהובה, אבל הצירוף משמש בכל זאת נושא לשאלות והשערות, בין היתר כי "הזהב השחור" הוא כינוי לנפט, ומקורו באנגלית: Black gold. היו שהרחיקו לכת וטענו ש"עטור" היא רמז לא-טור, על קידוחי הנפט שלה, רעיון יצירתי אך מופרך מעיקרו. אסוציאציה לשונית קרובה יותר היא הביטוי המקראי "זהב שחוט", כלומר, זהב מרוקע, וגם, כנרמז בשיר, חרוז ל"אור".
461
עמרי מאזור שרון שואל/ת: סבתא שלי שרדה את השואה. היא לא ניצלה בזכותו של מישהו אלא פשוט פעלה כך ששרדה. האם לא נכון להעדיף "שרידת שואה" או "שורדת שואה", על פני "ניצולת שואה"?
רוביק עונה:
קשה להתווכח עם מילים שהשתרשו. השם "ניצולי שואה" מתייחס לשואה כסכנה מקיפה ואימתנית החלה על כל מי שחי בארצות הכיבוש באותן שנים. "לשרוד" אולי מדויק יותר במקרים מסוימים, אך הוא אינו מעביר את היסוד הדרמטי בחייהם של כל היהודים שעברו את השואה ונותרו בחיים.
462
ענר מתל אביב שואל/ת: האם נכון להגיד 'כפל זהירות' במקום 'משנה זהירות'?
רוביק עונה:
אחת המשמעויות המקוריות של המילה התנ"כית 'משנֶה' היא "כפול שתיים". לכן אין בעיה בצירופים המקובלים והיפים "משנה זהירות", "משנה מרץ", "משנה תוקף" ועוד.
463
אבי מאזור המרכז שואל/ת: האם המושג "רקמה אנושית אחת" בשיר ששרה חווה אלברשטיין היה קיים לפני שהשיר הנ"ל נכתב?
רוביק עונה:
"רקמה אנושית" בשיר שכתב מוטי המר התגלגל מביטוי דומה בלועזית. באנגלית מצוי הצירוף social fabric מארג או מרקם חברתי. המקבילה בגרמנית היא Sozialgefüge. אפשר למצוא באנגלית גם בתפוצה נמוכה את הצירוף human fabric, מרקם אנושי, אך נראה שבשיר זהו פיתוח ישראלי.
464
אוהד מתל אביב שואל/ת: האם תוכל לחדד את ההבדל ואת הדמיון שבין שני הביטויים "פשוטו כמשמעו" ו"תרתי משמע"?
רוביק עונה:
מדובר בניגוד של ממש. 'תרתי משמע' הוא ביטוי בארמית תלמודית, ופירושו: שני משמעים, כלומר, אמירה מסוימת יכולה להשתמע לשתי פנים. 'פשוטו כמשמעו', ביטוי המופיע אצל רש"י, פירושו שלאמירה כלשהי יש רק משמעות אחת, והיא אינה יכולה להשתמע לשתי פנים. מקור שני הביטויים בתלמוד.
465
אילן ניר שואל/ת: איך נוצר הביטוי "כור היתוך" במשמעות של טמיעה חברתית? מה מקורו של הדימוי?
רוביק עונה:
ההיתוך עליו שואל אילן נקשר באופן מצמרר לאימה הגרעינית היפנית של הימים האלה, והיא התכת המוטות בכורים הגרעיניים. התכה או היתוך היא המסת מתכות, והיא נועדה לשתי מטרות שונות. מטרה אחת היא ליצור גושי מתכת צרופה, המופרדת באמצעות ההתכה מהסיגים שלה. על כן כתוב בספר יחזקאל: "כְּהִתּוּךְ כֶּסֶף בְּתוֹךְ כּוּר כֵּן תֻּתְּכוּ בְתוֹכָהּ". הכור של יחזקאל הוא תנור ההתכה לצורך יצירת הכסף הצרוף מסיגיו, והוא נבחר לאכלס גם את האנרגיה האטומית בעידן המודרני, מול המילה האנגלית reactor. התפקיד השני של ההיתוך הוא ליצור גושי מתכת המורכבים מכמה מתכות באמצעות ההתכה, ומכאן גם 'נֶתֶךְ', גוש מתכת שנוצר מהתהליך הזה. את ההתכה הזו עשו בימי הביניים בקדירה גדולה שנקראה קדירת התכה, או melting pot. בראשית המאה העשרים כתב הסופר היהודי-אנגלי ישראל זנגוויל מחזה בשם זה, שבו תואר מצב המהגרים באותה תקופה. זנגוויל ראה במהגרים קבוצות שונות זו מזו, האמורות להפוך למקשה תרבותית אחת. כאשר עסקו מקימי מדינת היהודים בשאלת קבוצות המהגרים המגיעות לארץ ישראל נאחזו בדימוי שטבע זנגוויל, אבל קראו לו בשם המקראי, בעקבות יחזקאל: כור ההיתוך. ביטוי אחר שנולד באותם ימים היה "כור המצרף", בעקבות פסוק בספר משלי, וכאן הכוונה דווקא לשימוש המקראי בכור ההיתוך: הפקה של מתכת הצרופה מסיגיה.