שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
346
שרה יורמן שואל/ת: מה המקבילה באנגלית ל"הוציא את השד מהבקבוק"?
רוביק עונה:
המקבילה האנגלית היא the genie is out of the bottle, וכן ברוסית ובערבית. מקור הניב בסיפור מסיפורי אלף לילה ולילה, על דייג שהעלה ברשתו בקבוק נחושת. כשהסיר את הפקק, שעליו חותמו של שלמה המלך, יצא מהבקבוק שד ענק, שאיים להורגו. הדייג התחכם, וביקש מהשד חסד אחרון: שיראה לו כיצד שד גדול כל כך יכול להיכנס לתוך בקבוק. השד הצטמק ונכנס לבקבוק, הדייג מיהר ופקק אותו, וכך ניצל.
347
שםע וטל גנני שואל/ת: מה עומד בבסיס הביטוי "גיל העמידה"?
רוביק עונה:
גיל העמידה הוא תקופת החיים בין הבחרות והזִקנה, בתפיסה הקיימת היום בעשורים השישי והשביעי לחיינו. התקופה נקראת כך כיוון שבה נפסקים תהליכי הצמיחה. מקור הביטוי בלשון ימי הביניים: "השומן אחר הרזון בשני [שנות] העמידה" (קאנון א א, תרגום לאבן סינא בידי נתן המאתי בסוף המאה ה-13). אחד העם משתמש בביטוי 'ימי העמידה': "למלאות חסרונם זה לאחר שהגיעו לימי העמידה, ולבם כבר ראה הרבה חכמה ודעת" (על פרשת דרכים).
348
אלדד אורן שואל/ת: אני נתקל מידי פעם באמירה כגון: "הזיהוי שלו היה חד-חד ערכי". לדעתי מספיק לרשום חד-ערכי, כי אם יש לו רק ערך אחד זה מספיק להגדרת הייחוד. מהו לדעתך הרישום הנכון ומהיכן נוצר הביטוי 'חד-חד ערכי'?
רוביק עונה:
'זיהוי חד חד ערכי' הוא זיהוי בין שני אובייקטים או רכיבים שאינם זהים אך ניתן להחליף אותם רק זה בזה, ובהגדרה מתמטית: כנגד כל X יש Y אחד, ולהפך. למשל: בין אדם מסוים לבין טביעת האצבעות שלו יש זיהוי חד חד ערכי. זהו תרגום של הביטוי האנגלי one to one. הוא התקבל במילון למתמטיקה של האקדמיה ללשון בשנת 1940, והורחב לתחומים נוספים. הביטוי חד-ערכי הוא תרגום של המונח האנגלי single-valued והוא כינוי גנרי לכל רכיב, יסוד וכדומה המוגדר לעצמו במסגרת תחום מסוים. זאת בניגוד, למשל, ליחסים בינאריים (דו ערכיים) בין יסודות, או ליחסים רב ערכיים.
349
משה סובר שואל/ת: מהו מקור הביטוי "אהבת איתן"?
רוביק עונה:
חננאל מאק מפרט: מסורת דרשנית מוכרת מזהה את איתן האזרחי בעל מזמור פ"ט בתהילים עם אברהם אבינו (תלמוד בבלי בבא בתרא דף ט"ו ע"ב ומקבילות לא מעטות). אפשר שהזיהוי מבוסס גם על התואר "האזרחי" שהתפרש, גם זאת על דרך הדרוש, כמי שבא מהמזרח - כך נראה מדברי המתרגם ארמית וכן מדברי רש"י (שם, פסוק א). לפי דרשה זו אברהם הוא אחד מעשרת המחברים של מזמורי תהילים. בעקבות זאת נוצר פיוט קדום שמחברו אינו ידוע, והוא משולב בחזרות הש"ץ של כל תפילות ראש השנה ויום הכיפורים בנוסח אשכנז: "עוד יזכור לנו אהבת איתן [אברהם], אדוננו / ובבן הנעקד [יצחק] ישבית מדַינֵינו / ובזכות התם [יעקב, כמובן] יוציא היום לצדק דיננו / כי קדוש היום לאדוננו". הפיוט מוכר לכל מתפלל בנוסח אשכנז והוא המקור לביטוי הרווח. אברהם משכיל לאיתן, פוסק הלכות מראשית המאה ה-19 קרא לספרו "אהבת איתן". בעקבות ספרו נכתבו ספרים נוספים בשם זה, עד ימינו אלה.
350
שושנה רוזנזפט שואל/ת: מהו מקור הביטוי ביידיש 'משה כפוירה'? אצלנו במשפחה אמרו את זה על מי שכל דבר יוצא לו הפוך ממה שהתכוון.
רוביק עונה:
הביטוי אינו מוכר לי, אבל על פי התיאור המקור הוא בשימוש היידישאי האירוני במילה כפוירה, כפרה, כמו בביטוי 'אויף כפוירס': שיהיה לכפרות, הנאמר כשדבר מה מתקלקל או נשבר. מוישה הוא שם גנרי לאדם כלשהו, ולאו דווקא לשבח, כמו בכינוי 'מוישה גרויס' על מי שעף על עצמו, ו'מוישה זוכמיר' על מי שנעלם תמיד כשצריך אותו, עברית: מוישה חפש-אותי.
351
אלכס שפי שואל/ת: מה המשמעות המטאפורית של הביטוי 'שינה פאזה' (או 'החליף פאזה'). האם הוא קשור למצב הצבירה של החומר?
רוביק עונה:
'פאזה' פירושה שלב. באנגלית היא נהגית פֵייז: phase, אך הגיית המילה בשיח הישראלי היא רוסית, ומקורה כמו במקרים רבים אחרים ביוונית, במילה פאזיס, שפירושה תופעה. פאזה קשורה במקורה למופעי הירח, ומשמשת לתחומים רבים כגון ביולוגיה, פסיכולוגיה, חימיה, פיזיקה, בלשנות ועוד. 'שינה פאזה' הוא שימוש טבעי במילה, ומייחס למעבר משלב לשלב.
352
אפרת שואל/ת: רציתי לדעת את מקור הפתגם "יא איבן אל-כלב" [בן כלב]. למה זאת קללה?
רוביק עונה:
'כלב' הוא גידוף נפוץ בשפות רבות, ומשמש כינוי לאדם מנוול, ובנקבה לאשה מרשעת: צ'ילבה בערבית ו-bitch באנגלית. בתנ"ך הגידוף מופיע כשבע פעמים: "הראש כלב אנוכי אשר ליהודה?", "עבדך הכלב" ועוד. 'בן כלב' מרמז לאביו של האדם אותו מגדפים, מבנה מקובל מאוד בקללות. בערבית 'יא אבן אל-כלב', ומכאן התגלגל ל'כלב בן כלב' בעברית, באנגלית: son of a bitch, ועוד.
353
משה אליאב שואל/ת: בבתי הדפוס היו כל מיני סוגים של אותיות לפי מספרים. לדוגמא: 2 פונקט, 5 פונקט וכו'. היה גם סוג של "אותיות טל ומטר", אני מבין שהיו אלה אותיות קטנות, מדוע לא כינו אותן במספר פונקטים?
רוביק עונה:
'פונקט' היא יחידת המידה הקטנה ביותר בעולם הדפוס, ובה נמדדים אותיות, רווחים בין מילים ושורות וכדומה. היחידה הזו היא גם יחידה המידה של אותיות במחשבים. המילה היא גרמנית, כחלק מהמילון המסורתי של תחום הדפוס. הביטוי 'אותיות טל ומטר' לקוח מעולם הלימוד היהודי. אלה הן אותיות קטנות וקשות לקריאה, והמקור הוא בכך שהמילים "טל ומטר" מודפסות בסידור התפילה באותיות זעירות. מילים אלו מיועדות לחורף בלבד ("ותן טל ומטר לברכה"), ואילו בקיץ נאמר "ותן ברכה", ושני הנוסחים מובאים באותיות קטנות. הביטוי הוא ניגוד מאוחר לביטוי הידוע 'אותיות קידוש לבנה', אותיות מוגדלות. מובן שיש להן גם מידת פונקטים אך הדבר אינו סותר כינוי מן המסורת.
354
צביה תולעת ספרים שואל/ת: מה הביטוי המדויק: 'תינה אהבים' או 'התנה אהבים'?
רוביק עונה:
מקור הביטוי הוא 'התנו אהבים': "כִּי הֵמָּה עָלוּ אַשּׁוּר פֶּרֶא בּוֹדֵד לוֹ אֶפְרַיִם הִתְנוּ אֲהָבִים" (הושע ח 9). בעברית החדשה שונה הביטוי ל'תינו אהבים', אולי מפני ש'התנו' נקשר בתודעה לתנאים ובימינו להסכמי ממון. בלשון ימינו זהו אם כן ביטוי מדויק, למרות שהוא אינו הביטוי המקורי.
355
לירן שואל/ת: במהלך לימודיי לקורס הפסיכומטרי נתקלתי במושג 'יושב על המדוכה', ולא הצלחתי למצוא לו הסבר. חשבתי שאולי לפני שכותשים משהו עם המדוכה (המכתש) צריך לשבת ואז להתחיל בפעולה של הכתישה, ולכן המושג מתאים לפירוש 'התלבט לפני שהגיע לפתרון'.
רוביק עונה:
מקור הביטוי בלשון חכמים. במסכת יבמות נכתב: "מעיד אני עלי שמים וארץ, שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא". 'מדוכה' היא מילה מקראית שהוראתה מכתש, ומכאן שהדימוי מתייחס למפגש כתישה במכתש. על פי השערה אחרת פירושה מקום, בעקבות ארמית: דוך, דוכתא.
356
ניצה בוים שואל/ת: מה פירוש הביטוי "בן נעוות המרדות"?
רוביק עונה:
על פי רש"י פירוש הביטוי, אחת הקללות העתיקות בעברית אם לא ה-, הוא בן הזונה, וכך הוא כותב: "לשון נע, אשה נעה ונדה, יוצאנית. כאשר תאמר זעוה מן זע, כן תאמר נעוה מן נע, והתי"ו מן הדיבוק שהוא דבוק למרדות. המרדות - שהיא ראויה לרדות ולייסר" (כלומר, ראויה לעונש). רד"ק מסכים למשמעות הביטוי, בן הזונה, אבל הפרשנות הלשונית שלו שונה: "בן סמוך לנעוות, כי הוא נקוד סגול, ונעוות אמר על אמו. שורשו עו"ה, תאמר הנפעל נעוות לזכר ונעווה לנקבה, ובסמוך נעוות, והוא סמוך אל המרדות. כלומר, מאמך היה לך זה שהיא מורדת ברצוני, וכמו כן אתה מורד במה שאני רוצה, ואוהב מה שאני שונא".
357
עופר שואל/ת: מדוע אומרים 'זכות קְדימה', ולא 'זכות קָדימה'?
רוביק עונה:
זכות קְדימה היא הזכות לקדום למישהו אחר, בכביש, במועמדות לתפקיד וכדומה. קְדימה היא אם כן שם הפעולה של הפועל לקדום. 'קָדימה' היא צורת המגמה, והיא משמשת קריאה להתקדמות, ולכן לא נכון להכניס אותה לצורת סמיכות. בלשון הדיבור השימוש ב'זכות קָדימה' רב, אך זה כאמור שיבוש.
358
הארווי באק שואל/ת: נראה לי שהצורה התקנית של המילה "הורג", בביטוי "להוציא להורג", היא צורת פועל בינוני, במלרע, אבל שומעים אותה נהגית לעתים קרובות כשם סגולי, במלעיל. האם ההגייה המלעילית היא פרי קריאה מוטעית? והאם מקור הביטוי הוא בהושע ט' 13, "ואפרים להוציא אל הֹרֵג בניו"?
רוביק עונה:
'הורג' במלעיל אינה קיים כמילה עברית עצמאית תקנית. גם על פי הפסוק בהושע יש להגות את 'הורג' בהטעמה מלרעית, ופירושו להוציא אל האדם ההורג. האפשרות שמדובר בקריאה מוטעית אינה מופרכת, ואפשר גם לראות כאן השפעה של קריאה אשכנזית מלעילית.
359
אלכס שפי שואל/ת: מה המשמעות המטאפורית של הביטוי 'אפשר לגנוב איתו סוסים', ואת מי מכנים במטאפורה 'גנב סוסים'?
רוביק עונה:
גניבת סוסים אינה מקצוע מבוקש בימי המכוניות והמטוסים, אבל היא היתה כזו במאות קודמות. ב-1971 יצא לאקרנים הסרט "סיפורו של גונב סוסים" העוסק במצוקות היהודים תחת שלטון הצאר. בדימוי הרווח היום גנב סוסים הוא אדם נכלולי הקושר קשרים עם טיפוסים כמוהו לביצוע מעשים לא כשרים, ובדרך כלל איש ציבור העושה מעשים לא כשרים בחשאי, עם שותפים כדמותו. כל האזכורים שמצאתי בהקשר הישראלי מתייחסים לפעילות פוליטית לא כשרה, שהעושה אותה יוצא ללא פגע, ובעיקר על דרך השלילה ככינוי לאדם ישר: "אי אפשר לגנוב אתו סוסים". לא מצאתי מקבילות בשפות אחרות, ואם יש כאלה אשמח לשתף את קוראינו.
360
חרות רדא שואל/ת: האם ניתן להתחיל משפט בצירוף 'אלף כל' ולאחר מכן 'בית כל' כשמונים פעולות הבאות זו אחר זו?
רוביק עונה:
זהו נוהג דיבורי ידוע, והוא כמובן לא תקין, אם כי על הדיבור אין חלים תקנים מחמירים. מקורו בביטוי 'ראשית כל', המשמש כציון התחלת הדברים בספרות ימי הביניים, אך מצוי כבר במקרא כצירוף חופשי: 'ראשית כל פרי האדמה' (דברים כו 2). ממנו התגלגל הביטוי הדיבורי אף הוא 'שנית כל', ומהם הצורות המוזרות משהו 'אלף כל', 'בית כל' ועוד.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >