שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
286
גיורא שנר שואל/ת: מהיכן לקוח הביטוי 'חריץ גבינה'? חשבתי שאולי על שום החריץ כביכול שנותר בגליל הגבינה לאחר שבוצעים ממנו חתיכה.
רוביק עונה:
התשובה אינה רחוקה מההשערה שבשאלה. מקור הביטוי הוא 'חריצי חלב' מספר שמואל א'. חריצי חלב הם חתיכות גבינה ש'נחרצו' או נחתכו מגוש גבינה גדול יותר.
287
ירחמיאל שואל/ת: בספר ישעיהו מופיע הצירוף "בעיים רוחו", והפרשנות המקובלת היא "בחוזק רוחו". מניין פרשנות זו? גם בנוגע להגיית המילה שמעתי כמה גירסאות.
רוביק עונה:
הפרשנות המקראית המקובלת לביטוי היא 'בחוזק רוחו', וזאת על פי ההקשר: "וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחוֹ", אך אין כל סימן למקור או למילה קרובה המסבירה איך צצה 'עיים'. ההגייה על פי הניקוד היא ע' בשווא נע, אך המילה עצמה ללא אות שימוש חייבת לקבל חטף פתח. בעברית החדשה, בעיקר במשלב הספרותי, השימוש הרווח בביטוי מבטא התרגשות, כעס ובלבול.
288
לוז שואל/ת: מה מקור המילה "מרוד" בביטוי "עני מרוד"?
רוביק עונה:
הביטוי לקוח מספר ישעיהו (שם ברבים: עניים מרודים). המילה 'מרוד' אכן סתומה. יש קושרים אותה לעני שמרדו בו, ויש לעני שרָדו בו, שני ההסברים לא מאוד משכנעים.
289
אלכס שפי שואל/ת: מה המשמעות המדויקת של הביטוי "נתון בכף הקלע" ? המילונים חלוקים בדעותיהם בין שני הסברים די שונים זה מזה: 1) נתון בתסבוכת, בצרה, במצוקה ואינו יכול להיחלץ ממנה. 2) נתון במצב שבו שתי אפשרויות הפעולה גרועות, ולכן מתלבט ומתקשה להכריע ביניהן. המקובלים או הקבליסטים מדברים בכלל על נשמות הרשעים המיטלטלות בייסורים בכף הקלע לפני שהן זוכות לקביעות בגיהינום. האם תוכל לחדד את ההסבר לצירוף הזה?
רוביק עונה:
'נתון בכף הקֶלע' הוא מי שנמצא במצוקה, במצב של איום וסכנה. על פי המקרא: "וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע" (שמואל א כה 29). על פי רש"י כף הקלע היא "חתיכת עור רחבה עשויה כמין כף באמצע הקלע, שנותן בה האבן", כלומר רוגטקה. מי שנתון בכף הקלע עומד אם כן להיות מושלך למרחקים ולהתרסק. האפשרות השנייה בשאלה מוכרת ולגיטימית, אך אינה נשענת על הפשט של הביטוי.
290
נוני שואל/ת: "ליישר את ההדורים": מה עניין ההדורים? בדקתי את מקור הביטוי בישעיהו (מה ב):"אֲנִי לְפָנֶיךָ אֵלֵךְ, וַהֲדוּרִים אושר [קרי: אֲיַשֵּׁר]", ועדין איני מבין פתר את המחלוקות והכעסים.
רוביק עונה:
'הדורים' פירושו פיתולים ועיקולים. בספר ישעיה זו הוראה מוחשית: אדאג לכך שדרכך תהיה ללא פיתולים. עם השנים הביטוי זכה למשמעות מושאלת של פתרון מחלוקות וכעסים.
291
אלון שואל/ת: מה מקור הביטוי one man’s show?
רוביק עונה:
המילונים השונים המביאים את הביטוי אינם מצביעים על מקור ראשון וידוע של הביטוי. הוא משמש גם בתחום הבידור לציון הופעה של אמן בודד; בתחום האמנות הפלסטית במשמעות תערוכה של אמן בודד; ובהרחבה לאירוע בחיי הציבור שבו בולט אדם אחד, ניתן לומר זאת למשל על מסע הבחירות של דולנלד טראמפ.
292
יהודית רודד שואל/ת: מה משמעות הביטוי "היא הנותנת"? מי זאת היא, ומה פרוש נותנת. מה מקור הביטוי ומה המקבילה באנגלית?
רוביק עונה:
'היא הנותנת' פירושו שדבר מה מחזק טענה שהושמעה. המקור בלשון חכמים, במסכת בכורות: "היא הנותנת, אחד עשר שהוא עושה קדושה ליקרב – אי [אם] נעקר שם עשירי הימנו – אין [כן], אי לא – לא". 'היא' הוא הכינוי שנבחר לייצג התרחשות, 'נותנת' הוראתה כאן מחזקת, מוכיחה, קובעת. לביטוי אפשרויות תרגום רבות באנגלית.
293
יהודית רודד שואל/ת: מה משמעות הביטוי "כל מילה בסלע" והאם יש קשר בינו לבין הביטוי "מילה בסלע, משתוקא בתרין"? האם המילה סלע בשני הביטויים זהה במשמעות?
רוביק עונה:
משמעות הביטוי היום היא כי הדברים הנאמרים חשובים וממצים. המקור הוא אכן במסכת מגילה: "מלה – בסלע, משתוקא – בתרין" אך שם משמעות 'סלע' היא מטבע, והוראת הניב שונה: השתיקה עדיפה על הדיבור. אמרה אנגלית קרובה: Speech is silver, but silence is golden (הדיבור הוא כסף, אך השתיקה מוזהבת), וכך ביידיש. יתכן ששפות אלה השפיעו על השינוי במשמעות.
294
סמואל שואל/ת: המילים 'יחי אדוננו' מקורן מהתנ"ך או הן הומצאו רק בזמננו?
רוביק עונה:
הצירוף "יחי אדוננו מורנו ורבנו" וכדומה המשמש כקריאה המכוננת של תנועת חב"ד ומכוון לרבי מליובאוויטש אינו מצוי במקורות. מן הצירוף "אדוננו מורנו ורבנו" נוצרו ראשי התיבות אדמו"ר.
295
רשף שואל/ת: אני זקוק לעזרה בפיענוח מילה שבה משתמש חנוך לוין בספר "איש עומד מאחורי אישה יושבת". חנוך לוין כותב: "וכמה צחקתי בלבי למישבתי כשנוכחתי לדעת שאני ממאן להשלים עם כך שאינני מעניין אף אחד." - מה פירוש 'מישבתי'? במקום אחר הוא כותב: "היא תצהל למישבתי במשובת-ילדים עולצת ואגואיסטית לחלוטין..."
רוביק עונה:
'צחק למִשְׁבָּתוֹ' פירושו לעג לאדם שנכשל או נקלע לצרה. 'מִשְׁבָּת' היא מילה נדירה, במין זכר, והיא מופיעה פעם אחת במקרא במשמעות מכשול או צרה. המקור בספר איכה, והפסוק מתייחס לירושלים: "רָאוּהָ צָרִים שָׂחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתֶּהָ". חנוך לוין משתמש בביטוי אך כדרכו מפנה אותו על עצמו: אדם לועג לכישלונותיו שלו.
296
גלית שואל/ת: נתקלתי בספרי פרוזה בביטוי "קנה לו שבת" (התיישב ישיבת קבע). הביטוי נכון? לא צריך להיות "קנה לו שביתה"?
רוביק עונה:
הביטוי הנאה "קנה לו שביתה" מקורו תלמודי. הביטוי "קנה לו שבת" (כנראה נהגה שֶבֶת) אכן מצוי בשימוש, אך מקורו לא ברור ומבנהו מוזר. מומלץ להימנע.
297
ליאור דגן שואל/ת: בסרטון אהוב עליי במיוחד של "נווה ממליצים" מאיר אומר לצחי: "יגידו שאנחנו עוף מוזר", וצחי עונה: "מה כל כך מוזר בעוף?" גם אני שואל: למה דווקא עוף?
רוביק עונה:
'עוף מוזר' הוא אדם שהתנהגותו שונה מן המקובל בקבוצה שאליה הוא משתייך. מקורו בביטוי האנגלי rare bird (עוף נדיר). לביטוי גרסאות בגרמנית: ein seltener Vogel, בצרפתית: oiseau rare, כשהמקור הוא בלטינית: rara avis. הצירוף הלטיני מופיע בכתבי הסָטיריקן הרומי יובנליס מן המאה השנייה. הוא כותב על בחירת אשה טובה: "תהא נא יפה, חיננית, עשירה, פורייה ... צנועה ... אכן, עוף מוזר עלי אדמות, מוזר כברבור שחור. אך מי יכול לסבול אשה שיש בה כל המעלות?" (סטירה ו, 162-166).
298
ציקי שואל/ת: "ככל שלא..." מה מקורו?
רוביק עונה:
בתנ"ך מופיע הצירוף 'ככל אשר' 75 פעמים, כלומר, בתפוצה רחבה. בעברית החדשה הומר 'אשר' במילית הזיקה המשנאית ש- וכך נוצר 'ככל ש-'. 'ככל שלא' היא צורת השלילה.
299
אלכס שפי שואל/ת: מה המשמעות המוחשית של המונח הצבאי קרב או מלחמת מאסף, מה המקבילה האנגלית ומה המשמעות המופשטת והמטאפורית של הצירוף "לנהל קרב או מלחמת מאסף"?
רוביק עונה:
קרב מאסף הוא מאבק הנערך למרות שהמערכה כבר הוכרעה, לעיתים כדי להגן על הכוחות הנסוגים. המקבילה באנגלית: rearguard battle. בגרמנית: Rückzugsgefecht. הדימוי למאבקים אזרחיים כאן פשוט: ניהול מערכה אבודה, אם מטעמי כבוד ויוקרה, ואם כדי להפיק בכל זאת משהו מן הכישלון או למזער נזקים.
300
אשד שואל/ת: למה משמש הבטוי "קו פרשת המים" ומה פשרו?
רוביק עונה:
קו פרשת מים הוא קו דמיוני העובר לאורך ראש רכס, מפריד בין מי הגשמים היורדים עליו ומחלק אותם לשני צדדים. פרשת המים הארצית של ארץ ישראל עוברת לאורך גב ההר ומפרידה בין המים היורדים לים התיכון לאלה היורדים לבקעת הירדן ולערבה. פרשת מים מקומית מפרידה בין שני נחלים. בהרחבה פירוש הביטוי הוא אירוע או מהלך שבמהלכו משתנים פני הדברים באופן מהותי. הוא קיים באנגלית: watershed, בצרפתית: ligne de partage des eaux , וכאן בהוראה הגיאוגרפית בלבד, וכן בגרמנית.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >