שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
316
אלכס שפי שואל/ת: מה משמעות הביטוי העממי 'נתן לו בראש' או 'לתת בראש', והאם יש לזה מקבילה באנגלית?
רוביק עונה:
"נתן בראש" הוא צירוף דיבורי הקשור לפעולה כוחנית, אגרסיבית, מאומצת וכדומה. הוא נאמר על מי שמתאמץ מאוד, מבצע עבודה באופן מוצלח, וגם על מי שפוגע או מביס את היריב. כן הוא משמש ביחס למי שמשמיע מוזיקה רועשת. ככל שבדקתי הביטוי אינו תרגום משפה כלשהי אלא יצירה ישראלית.
317
זמרי בן סלוא שואל/ת: "דברי חכמים בנחת נשמעים" - מה פשר הביטוי? האם הוא מלמד איך ראוי לשמוע דברי חכמים, או שהוא מציין מבחן מהם דברי חכמים ומה אינם דברי חכמים?
רוביק עונה:
הפרשנות לפסוק במשלי נתונה לכל אדם, אבל פשוטו של הפסוק הוא שמה שמאפיין את דרך הדיבור של האדם החכם הן הנחת והמתינות.
318
עינת קרטין שואל/ת: מה משמעות צירוף המילים 'ככל שידי משגת', והאם ניתן לטעון שמשמעותו זהה ל'ככל שידיעתי משגת'?
רוביק עונה:
הביטוי 'ככל שידו משגת' מתייחס ליכולתו החומרית של אדם. זאת בעקבות ספר ויקרא: "וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת וְלָקַח כֶּבֶשׂ אֶחָד אָשָׁם לִתְנוּפָה" (ויקרא יד 21). "ככל שידיעתו משגת" הוא פיתוח מאוחר, וכאן הכוונה לידע, השכלה ויכולת שכלית של אדם. זאת גם בעקבות התפתחות הפועל 'להשיג' ממשמעות פיזית-קונקרטית למשמעות קוגניטיבית, ומכאן הביטוי 'מפאת קוצר המשיג', המתייחס לחוסר היכולת של אדם להבין עניין כלשהו. אברבנאל מן המאה ה-15 כותב: "לרמוז להשגת הדברים העליונים קשה עלינו מפני קוצר המשיג, והוא חומר האדם המונע השגת שכלו".
319
ראובן נפתלי שואל/ת: אני מחפש מהיכן וממתי באות ההגדרות 'חלקת קדושים' או 'חלקת הקדושים'. מי קדוש מי המגדיר את הקדוש. ממתי הביטוי?
רוביק עונה:
חלקות הקדושים בכמה בתי קברות נועדו לחללים שנפלו במלחמות ישראל או בפעולות טרור, ועל פי האמונה הדתית מתו על קידוש השם. ככל הידוע זה ביטוי חדש, שהרי עצם המושג 'חלקה' בהתייחסות לבית קברות הוא חדש.
320
שירה שואל/ת: מה זה ק"ק, קהילת קודש?
רוביק עונה:
קהילה קדושה היא עיר בישראל או בגולה שיש לה מעמד יהודי-דתי מיוחד. המקור הוא במאה ה-15 שם החלו לכנות ערים שונות כקהילות קדושות. הביטוי העברי נטבע בעקבות הצירוף הארמי-תלמודי 'קהלא קדישא', וכאן הכוונה לירושלים.
321
yldestiny76 שואל/ת: מה פירוש הביטוי "קנה אישה בחמישה ומכר אותה בעשרה?"
רוביק עונה:
זה אינו ביטוי עצמאי אלא קטע משיר לעג לטיפשים שהיה מקובל בהווי הילדים עד מחצית המאה הקודמת: "סתום בלום בצבע חום/ קנה אשה בחמישה/ מכר אותה בעשרה״. 'חמישה' הם חמישה גרוש. על פי הטקסט נשוא השיר אולי אינו פמיניסט אבל אינו טיפש כל כך, כיוון שהרוויח במכירת אשתו חמישה גרוש, ועשה עסקה נאה.
322
אמנון שואל/ת: הביטוי 'חיבוק דב' מוכר כחיבוק חונק, בפירוש השלילי שלו. יותר ויותר משתמשים בו במובן ההפוך: אוהב ועוטף. מה הנכון?
רוביק עונה:
המשמעות המקורית היא בלי ספק שלילית: סיוע נדיב לכאורה, התובע ממי שמסייעים לו מחיר כבד ואף קטלני, באנגלית: bear hug. לצירוף הוראה מיוחדת בעולם העסקים: הצעת השתלטות על חברה הניתנת למנהלים ומחייבת החלטה מהירה. ביטוי קרוב הוא 'שירות דב': סיוע הגורם נזק למי שמקבל אותו, והוא קיים ביידיש, גרמנית ורוסית. מקור הצירופים במשל של לה פוֹנטֵיין: גנן מתיידד עם דוב, והם חיים יחד מתוך אהבה ורעות. יום אחד ישן הגנן, והדוב רואה זבוב היושב על ראש ידידו ומפריע את שנתו. הוא מרים אבן גדולה ומרסק את הזבוב יחד עם גולגולת הגנן. השימוש החיובי עליו מצביעה השאלה מעורר תמיהה: מי רוצה להתחבק עם דוב?
323
אייל שואל/ת: מה מקור הצורה "הגדיל עשוֹת", "העמיק חפוֹר" וכו', והאם לטעמך כשאני רוצה ללהטט במילים עם חבריי עשירי השפה או בדברים שאני מעלה על הכתב, אני יכול להרשות לעצמי ליהנות מהחופש היצירתי, ולגזור ביטויים דומים לאלה לפי הנוסחה "הפעיל+פעוֹל"?
רוביק עונה:
בדגם זה הפועל הראשון הוא פועל עזר שאליו חוברת צורת המקור. הוא משמש בפעלי עזר שיש בהם יסוד של העצמה: הגדיל, הרחיק (ראות, לכת), העמיק וכדומה. הדגם הזה, הנשמע ספרותי ואפילו ארכאי, אינו מקובל במקורות. בדרך כלל השימוש במקורות, כבר במקרא, הוא בשם הפועל: הרחיק ללכת, הגדיל לעשות וכדומה, ולא בצורת המקור. אין זה אומר שהשימוש בצורת המקור שגוי, והיום אפשר למצוא אותו בטקסטים שונים, הן בספרות השו"ת החדשה והן בלשון התקשורת.
324
אלכס שפי שואל/ת: מהי "שיטת מצליח", מה מקור הביטוי הזה, והאם יש לו מקבילה באנגלית?
רוביק עונה:
הביטוי נכנס לחיינו בשנות האלפיים והתפשט כאש בשדה קוצים. הוא מייצג סוג של הונאה הבנויה על הציפייה שהקורבן לא יבחין בה, ואם יבחין – אפשר תמיד לסגת. הביטוי הצליח (!) עד כדי כך שהוא התקבל בז'רגון המשפטי, ומופיע אפילו בפסקי דין. על פי ויקיפדיה המקור הוא בבדיחה על מלצר המסביר שסעיף מופרך במחיר נכתב כי "יצליח – יצליח, לא יצליח – לא יצליח", אך אין צורך במלצר – המשפט הזה מתאים לשלל מצבים. אין ספק שעל קליטת הביטוי השפיעה העובדה ש'מצליח' הוא שם משפחה ישראלי, ו'שיטת מצליח' נתפסת כ'שיטתו של פלוני ושמו מצליח'. לשיטת מצליח שם מקביל באנגלית המשמש אף הוא בשפה המשפטית: racketeering. הפועל to racket פירושו להונות, לפעול בחוסר יושר.
325
דינה רוזנר שואל/ת: המשפט "עד שלא נכנסתי לדירה החדשה לא ידעתי כמה רעש יש בה" תמוה בעיני. מדוע אומרים 'עד שלא נכנסתי'? הרי כן נכנסתי. האם זו טעות שהשתרשה בעברית החדשה, או שגם כך אפשר לומר?
רוביק עונה:
הצירוף 'עד שלא' כפתיחה למשפט תנאי נפוץ מאוד במשנה ובלשון חכמים בכלל, והוא אכן עשוי לבלבל. כוונתו: לפני שדבר מה יקרה, כלומר, עד הרגע שבו המצב השלילי יתקיים. למשל: "המקדיש כרמו עד שלא נודעו בו העוללות, אין העוללות לעניים. משנודעו בו העוללות, העוללות לעניים" (מסכת פאה פרק ז). השימוש התלמודי מתקיים גם בעברית החדשה, למרות ש'כל עוד' פשוט ושקוף יותר.
326
שרגא שואל/ת: כולם נוהגים לומר 'איך הזמן עובר'. בביקורי בסין סופר לי כי הסינים אומרים כי האדם עובר, והזמן תמיד נשאר, רק עונות השנה מתחלפות וחוזרות. מה דעתך?
רוביק עונה:
דעתי היא שהסינים הם עם חכם, אך השפה דווקא מלמדת אותנו שהזמן והמרחב הם גילויים של אותה תופעה הן בהיבט הפיזיקלי והן בהיבט הפילוסופי. מנקודת ראות זו, כפי שהמרחב מתואר כמעבר דינמי בין נקודות מרחביות, כך הזמן מתואר כמעבר דינמי ולא כישות סטטית.
327
אודליה ברקין קמיל שואל/ת: מה מקור הביטוי העברי "אסיר תודה". מדוע עלי להיות אסירה בתודתי, ולא לשמוח בה ולהיות חופשייה בזכותה?
רוביק עונה:
אכן, הביטוי סתום במידת מה. הוא אינו מצוי במקורות, וגם לא ידוע על ביטוי לועזי דומה. יתכן שיש כאן השפעה של פסוק בספר זכריה: "שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה". רד"ק מפרש: "בעבור שהיו בגלות והיו אסורים ומקווים לגאולה זה כמה שנים". נראה שבאה כאן לביטוי תחושה שרגש התודה הוא רגש מחייב, שאין להתנער ממנו.
328
מנאל שואל/ת: האם הביטוי 'העביר את הזמן' נחשב סלנג?
רוביק עונה:
השאלה מה נחשב סלנג אינה ברורה לגמרי. עם זאת, אין ספק ש'העביר את הזמן' שייך למשלב הדיבורי. הביטוי מתורגם מאנגלית: pass the time. יש ניב יפהפה באותה משמעות במדרש בראשית רבה: 'לגלגל את השעות'.
329
אלישע פרוינד שואל/ת: נשאלת והסברת בעבר את מקור הביטוי 'לסבר את האוזן'. במקביל נהוג בלשון הדיבור גם הביטוי 'לסבר את העין'. מה מקור השיבוש?
רוביק עונה:
קשה לראות בצירוף 'לסבר את העין', שאינו נפוץ, שיבוש אלא התפתחות לגיטימית. אם 'לסבר את האוזן' פירושו לומר דברים באופן פשוט ומשכנע, 'לסבר את העין' פירושו להציג דברים באופן ברור, שהרי אין טוב ממראה עיניים. משחקי צירופים מסוג זה היו אהובים מאוד על שלונסקי: 'חתימת קרחת' ו'חתימת כרס' בעקבות 'חתימת זקן', 'תאווה למעיים' ו'תאווה לנחיריים' בעקבות 'תאווה לעיניים'.
330
אפרת שרון שואל/ת: מישהו, במסגרת דיון פייסבוקי על השיר "לו יהי", כתב את הדבר הבא, אבל לא היה בטוח בזה: "אחרי 'לו' (תנאי בטל) צריך לבוא פועל בעבר. מטבע הלשון 'לו יהי' הוא עוד תוספת לעברית מאת נעמי שמר". האם זה נכון?
רוביק עונה:
אותו 'מישהו' טועה בכל היבט. 'לו' אינה רק מילת תנאי אלא גם מילה המבטאת ציפייה ותקווה, הלוואי, ובמשמעות זו היא חוזרת כמה פעמים במקרא. "לו יהי" מופיע בדברי לבן ליעקב: "לו יהי כדבריך".
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >