שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
331
יעל גסנר שואל/ת: איזה ביטוי עברי ממקורותינו יכול לשמש במקום הביטוי "נמר של נייר"? כלומר דבר שנראה מפחיד, אך הוא בעצם אינו כזה.
רוביק עונה:
יגעתי ולא מצאתי. שני הביטויים הקרובים במשמעותם הם תרגומי שאילה: "זאב זאב", באנגלית: cry wolf, ו"כלב נובח אינו נושך". הצעות לביטויים מן המקורות יתקבלו בשמחה.
332
אלכס יודקובסקי שואל/ת: "בין השיטין" משמעו 'במרומז', או בין השורות. מה משמעות המילה 'שיטין' ומה מקורה?
רוביק עונה:
'שיטין' פירושה בארמית שורות. במסכתות קטנות נאמר: "הכותב את השם, וטעה בו אות אחת, יתלנה מלמעלן, ר' שמעון שזורי אומר שם כולו תולין, אות אחת אין תולין. טעה את כל השם, יתלנו בין השיטין [בין השורות]" (מסכתות קטנות סופרים ה ה), וכאן הכוונה פשוטה: בין השורות הכתובות. המשמעות המטאפורית חדשה.
333
איילה זמרוני שואל/ת: קראתי בעיתון: "ג'וליה דרייפוס חוזרת לחדר הסגלגל ומשאירה אבק לחברים מסיינפלד"; או "גוגל דוהרת קדימה ומשאירה אבק למתחרים", ועוד כל מיני משאירי אבק. מהיכן זה הגיע?
רוביק עונה:
מקור השימוש ב"השאיר אבק" הוא מתחום הרכב. כאשר כלי רכב יוצא לדרך במהירות הוא משאיר אחריו שובל אבק האופף כל מי שמשתרך מאחוריו, ובהרחבה, מי שמשיג יתרון מהיר על יריביו. גם על פי הדוגמאות מדובר בהשפעה של האנגלית האמריקנית על העברית.
334
אלכס שפי שואל/ת: מהו "הפרימטר הבטחוני" ברצועת עזה, איפה בדיוק הוא מתוחם, ומה מקור המונח הזה?
רוביק עונה:
פֶרימֶטֶר פירושו היקף, קו התוחם שטח גיאומטרי. הפרימטר הבטחוני הוא התחום שבו פעלה ופועלת ישראל ברצועה אחרי מבצע "עמוד ענן", כ-300 מטר ממערב לקו הירוק לאורך גבול הרצועה.
335
דפנה וקנין שואל/ת: האם הביטוי 'מאז ומתמיד' תקני?
רוביק עונה:
'מאז ומתמיד' תקין ומשמש בעברית, והוא פיתוח של 'מאז ומעולם' שמקורו בצירוף מספר תהילים: "נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָתָּה". בתהילים מצוי הפסק בין 'מאז' ו'מעולם', אך בספרות התחייה מופיע הצירוף בנוסחו המקובל היום.
336
איילה זמרוני שואל/ת: מה המשמעות המדויקת של הביטוי "מים מתחת לגשר"?
רוביק עונה:
פירוש הביטוי הוא בפשטות, מה שהיה היה, אירועי העבר לא הותירו רישום ואיש אינו זוכר אותם אחרי זמן מה. הביטוי מופיע בשפות שונות כמו אנגלית וצרפתית. באנגלית האמריקנית מקובל גם הניב water over the dam (מים מעבר לסכר). ‬
337
תומר ברק שואל/ת: מהו הפירוש המילולי של "טול קורה מבין עיניך"? אם הפירוש הוא ליטול (לשטוף) קורה (קורי שינה) ובכך לראות טוב יותר? ואיך מוסבר ההמשך "וקיסם מבין שיניך"?
רוביק עונה:
משמעות הניב במקורו המדרשי-תלמודי היא: אתה חוטא בעבירה חמורה יותר מזו שאתה מוצא בי. במדרש זוטא נאמר: "דור שהיה שופט את שופטיו, היה הדיין אומר לאדם: טול קיסם מבין שיניך, והוא אומר לו: טול קורה מבין עיניך. יותר תועבות עשה השופט משאר העם" . הכוונה פשוטה: השופט אומר לאדם שמבקר אותו, יש לך קיסם בין שיניך, כלומר, אינך יכול לדבר כראוי, הוצא את הקיסם. עונה לו האיש: טול קורה מבין עיניך, על עיניך יש קורה המפריעה לך לראות. בהרחבת השימוש בצירוף פירושו שכל אדם רואה מה לא בסדר אצל זולתו, ואינו רואה את הפגמים של עצמו, ועל כך אומרת האמרה ביידיש: חסרונות זעט מען נאָר בײַ יענעם. אדם רואה רק את חסרונות זולתו.
338
רומי שואל/ת: מה מקור הביטוי להאציל סמכויות?
רוביק עונה:
האציל סמכויות הוא צורה חדשה של השורש 'אצל' במשמעות זו, שמקורו במקרא: "וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם" (במדבר יא 17). הרמב"ן קושר בין 'אצילות' לבין 'אָצַל', אך ככל הנראה הדמיון בין השורשים מקרי.
339
ליאור דגן שואל/ת: בישעיה א' פסוק 15 כתוב "ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם". "להעלים עין" כאן אינו במובן של הביטוי היום, אפילו להפך - ה' לא מעלים עין מהחטאים, אלא מתעלם מהחרטה, כי הוא מייחס חשיבות לחטאים. אז איך נוצר הביטוי במובנו ההפוך היום?
רוביק עונה:
אין כאן היפוך משמעות. 'העלים עין' פירושו, לא הביט לעברו של מישהו, התעלם ממנו. אלוהים לא מתעלם מהחטאים או מהחרטה, אלא מבני ישראל המתחרטים ומבקשים את סליחתו.
340
שרה יורמן שואל/ת: מה המקבילה באנגלית ל"הוציא את השד מהבקבוק"?
רוביק עונה:
המקבילה האנגלית היא the genie is out of the bottle, וכן ברוסית ובערבית. מקור הניב בסיפור מסיפורי אלף לילה ולילה, על דייג שהעלה ברשתו בקבוק נחושת. כשהסיר את הפקק, שעליו חותמו של שלמה המלך, יצא מהבקבוק שד ענק, שאיים להורגו. הדייג התחכם, וביקש מהשד חסד אחרון: שיראה לו כיצד שד גדול כל כך יכול להיכנס לתוך בקבוק. השד הצטמק ונכנס לבקבוק, הדייג מיהר ופקק אותו, וכך ניצל.
341
שםע וטל גנני שואל/ת: מה עומד בבסיס הביטוי "גיל העמידה"?
רוביק עונה:
גיל העמידה הוא תקופת החיים בין הבחרות והזִקנה, בתפיסה הקיימת היום בעשורים השישי והשביעי לחיינו. התקופה נקראת כך כיוון שבה נפסקים תהליכי הצמיחה. מקור הביטוי בלשון ימי הביניים: "השומן אחר הרזון בשני [שנות] העמידה" (קאנון א א, תרגום לאבן סינא בידי נתן המאתי בסוף המאה ה-13). אחד העם משתמש בביטוי 'ימי העמידה': "למלאות חסרונם זה לאחר שהגיעו לימי העמידה, ולבם כבר ראה הרבה חכמה ודעת" (על פרשת דרכים).
342
אלדד אורן שואל/ת: אני נתקל מידי פעם באמירה כגון: "הזיהוי שלו היה חד-חד ערכי". לדעתי מספיק לרשום חד-ערכי, כי אם יש לו רק ערך אחד זה מספיק להגדרת הייחוד. מהו לדעתך הרישום הנכון ומהיכן נוצר הביטוי 'חד-חד ערכי'?
רוביק עונה:
'זיהוי חד חד ערכי' הוא זיהוי בין שני אובייקטים או רכיבים שאינם זהים אך ניתן להחליף אותם רק זה בזה, ובהגדרה מתמטית: כנגד כל X יש Y אחד, ולהפך. למשל: בין אדם מסוים לבין טביעת האצבעות שלו יש זיהוי חד חד ערכי. זהו תרגום של הביטוי האנגלי one to one. הוא התקבל במילון למתמטיקה של האקדמיה ללשון בשנת 1940, והורחב לתחומים נוספים. הביטוי חד-ערכי הוא תרגום של המונח האנגלי single-valued והוא כינוי גנרי לכל רכיב, יסוד וכדומה המוגדר לעצמו במסגרת תחום מסוים. זאת בניגוד, למשל, ליחסים בינאריים (דו ערכיים) בין יסודות, או ליחסים רב ערכיים.
343
משה סובר שואל/ת: מהו מקור הביטוי "אהבת איתן"?
רוביק עונה:
חננאל מאק מפרט: מסורת דרשנית מוכרת מזהה את איתן האזרחי בעל מזמור פ"ט בתהילים עם אברהם אבינו (תלמוד בבלי בבא בתרא דף ט"ו ע"ב ומקבילות לא מעטות). אפשר שהזיהוי מבוסס גם על התואר "האזרחי" שהתפרש, גם זאת על דרך הדרוש, כמי שבא מהמזרח - כך נראה מדברי המתרגם ארמית וכן מדברי רש"י (שם, פסוק א). לפי דרשה זו אברהם הוא אחד מעשרת המחברים של מזמורי תהילים. בעקבות זאת נוצר פיוט קדום שמחברו אינו ידוע, והוא משולב בחזרות הש"ץ של כל תפילות ראש השנה ויום הכיפורים בנוסח אשכנז: "עוד יזכור לנו אהבת איתן [אברהם], אדוננו / ובבן הנעקד [יצחק] ישבית מדַינֵינו / ובזכות התם [יעקב, כמובן] יוציא היום לצדק דיננו / כי קדוש היום לאדוננו". הפיוט מוכר לכל מתפלל בנוסח אשכנז והוא המקור לביטוי הרווח. אברהם משכיל לאיתן, פוסק הלכות מראשית המאה ה-19 קרא לספרו "אהבת איתן". בעקבות ספרו נכתבו ספרים נוספים בשם זה, עד ימינו אלה.
344
שושנה רוזנזפט שואל/ת: מהו מקור הביטוי ביידיש 'משה כפוירה'? אצלנו במשפחה אמרו את זה על מי שכל דבר יוצא לו הפוך ממה שהתכוון.
רוביק עונה:
הביטוי אינו מוכר לי, אבל על פי התיאור המקור הוא בשימוש היידישאי האירוני במילה כפוירה, כפרה, כמו בביטוי 'אויף כפוירס': שיהיה לכפרות, הנאמר כשדבר מה מתקלקל או נשבר. מוישה הוא שם גנרי לאדם כלשהו, ולאו דווקא לשבח, כמו בכינוי 'מוישה גרויס' על מי שעף על עצמו, ו'מוישה זוכמיר' על מי שנעלם תמיד כשצריך אותו, עברית: מוישה חפש-אותי.
345
אלכס שפי שואל/ת: מה המשמעות המטאפורית של הביטוי 'שינה פאזה' (או 'החליף פאזה'). האם הוא קשור למצב הצבירה של החומר?
רוביק עונה:
'פאזה' פירושה שלב. באנגלית היא נהגית פֵייז: phase, אך הגיית המילה בשיח הישראלי היא רוסית, ומקורה כמו במקרים רבים אחרים ביוונית, במילה פאזיס, שפירושה תופעה. פאזה קשורה במקורה למופעי הירח, ומשמשת לתחומים רבים כגון ביולוגיה, פסיכולוגיה, חימיה, פיזיקה, בלשנות ועוד. 'שינה פאזה' הוא שימוש טבעי במילה, ומייחס למעבר משלב לשלב.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >