שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
256
כמא שואל/ת: האם נכון לכתוב לנקבה 'העלי והצליחי'?
רוביק עונה:
הצירוף הוא 'עלה והצלח', ולנקבה 'עלי והצליחי'. המקור בספר מלכים: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֵלָיו מִיכָיְהוּ: הֲנֵלֵךְ אֶל רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה אִם נֶחְדָּל? וַיֹּאמֶר אֵלָיו: עֲלֵה וְהַצְלַח" (כב 15).
257
לימי שואל/ת: האם בעברית אפשר להגיד חזק כמו סוס בתור מחמאה? אם ידוע לי נכון, לביטוי חזק כמו שור יש אותה משמעות (והוא תרגום מאנגלית).
רוביק עונה:
אפשר כמובן לומר זאת, כיוון שסוס נחשבת חיה חזקה. בדרך כלל אומרים דווקא 'בריא כמו סוס'. הביטוי קיים ביידיש: שטאַרק ווי אַ פֿערד. בצרפתית אומרים: robuste comme un cheval, וכן בערבית. גם השור זוכה לאותו דימוי, ובכמה שפות: חזק כמו שור, בריא כמו שור.
258
דליה גנור שואל/ת: השרש געגע - מגזרת המלים האונומטפאיות - האם יש קשר בין הצליל וההרגשה?
רוביק עונה:
לשורש געג"ע שני שימושים שאינם קשורים זה בזה. כאשר הוא משמש לתיאור קריאת הברווז זהו ללא ספק שורש אונומטופאי. כאשר מדובר במשמעות של כיסופים, השורש נגזר בלשון ימי הביניים מהמילה התלמודית געגועים. יש קושרים אותה לשורש גע"ה הנחשב שורש אונומטופאי, כלומר, המתגעגע גועה בבכי או בקריאת כמיהה אך זו השערה בלבד.
259
יורם שואל/ת: האם מותר ונכון לומר "קודם לכן"? לדוגמא במשפט: "גזבר עיריית ירושלים משנת 1999 ועד היום. קודם לכן ניהל את החטיבה הבין-לאומית בבנק מרכנתיל דיסקונט..." וכו'.
רוביק עונה:
גם נכון וגם נאה מאוד וגם ממש מהמקורות, בהופעות רבות בתלמוד, לדוגמה: "אף על פי שאין לו עכשיו, והיה לו קודם לכן" (מגילה ג ב).
260
מיטל שואל/ת: האם תקני להגיד ״הכל טוב״?
רוביק עונה:
אין כאן שאלה של תקינות אלא של משלב. בלשון דיבור מקובל להשיב לשאלה "מה נשמע": "הכל טוב", כלומר, הכל כשורה, אין כל בעיה.
261
אלימלך גזית שואל/ת: מתי משתמשים בצרוף המילים קב ונקי?
רוביק עונה:
פירוש הביטוי הוא 'מעט אך משובח'. קב היא מידת נפח קדומה, כליטר ושליש. נקי כאן הוא יפה ונכון ומקורו במסכת גיטין: "משנת ר' אליעזר בן יעקב – קב ונקי" (ת"ב גיטין סז א). רש"י מפרש: "לא לימד הרבה כשאר חבריו, אלא מה שאומר בבית המדרש נקי הוא, שהלכה כמותו לעולם". היום אפשר לומר על סופר המוציא ספר משובח אחת לעשר שנים או יותר שיצירתו היא 'קב ונקי'.
262
רביב שואל/ת: הביטוי שי"ן-קו"ף-רי"ש הוא ביטוי ישן. הוא נמצא ב"עוץ לי גוץ לי". האם הוא נולד שם, או היה מקובל קודם?
רוביק עונה:
שלונסקי לא המציא את "שין קוף ריש", או ליתר דיוק "בשין קוף ריש", שהן האותיות של המילה 'שקר'. הביטוי מוכר כסלנג של ילדים לפחות משנות הארבעים של המאה הקודמת. לשימוש הזה, אולי בלי דעת, מקור במדרש. הביטוי "לשקר אין רגליים" מתייחס במדרש רבי עקיבא לכך שלצורת האותיות שק"ר אין בסיס מוצק, בניגוד לאותיות אמ"ת.
263
אלימלך גזית שואל/ת: מי גוזר קופונים?
רוביק עונה:
קופון הוא שובר שווה כסף המאפשר לבעליו לזכות בדבר מה. לעיתים קרובות קופונים מגיעים בחבילה או כחלק מכרטיס, ויש לגזור כל קופון לצורך השגת הכסף. בהשאלה אירונית, מי שגוזר קופון הוא אדם היוזם, מתווך או משתתף בהכנת אירוע או מיזם כלשהו, ובאמצעות זו מרוויח את חלקו גם אם הכסף לא מיועד לו ישירות.
264
טל שואל/ת: בביטוי 'מקור ללעג' הכוונה היא לאדם הלועג או לאדם שלועגים לו?
רוביק עונה:
'מקור ללעג' הוא האדם שלועגים לו. כלומר, אישיותו או התנהגותו הן אלה הגורמות לאחרים ללעוג לו.
265
שמואל רסקין שואל/ת: ביידיש ישנו פתגם "מארציפאנעס מיט זויער מילך" - מרציפן עם חלב גוזלים. הסבתות היו עונות את זה כתשובה על השאלה "מה יש לאכול היום". האם הניב מוכר? מהיכן הגיע השם "מרציפן" לעברית?
רוביק עונה:
'מרציפן' אינה מילה בעברית. משך שנים רווחה השערה שמרציפן הוא שיבוש של 'מרקו-פאן', הַלֶחֶם של מרקוס הקדוש, גם מפני שהכנת המרציפן נחשבה אומנות של נזירות. התיאוריה הזו הופרכה, וההשערה המקובלת היום היא שמקורו על שם העיר מארטאבאן מבנגל, שייצרה כלי אחסון בהם הביאו הסוחרים ממתקים למערב. היהודים אהבו מאוד מרציפן ונהגו להכין אותו בפורים, בקהילות רבות. בלדינו הוא נקרא מאסא-פאן. ביידיש קראו למרציפן בעקבות 'מרקו פאן' "מרקוסברויט" (לחם מרקוס). מרקו הפך למרדכי, המרציפן הפך בעברית ל'פת מרדכי', והשם מופיע במילון ועד הלשון משנת 1943. תשובת הסבתות חמודה ומאוד אופיינית לאירוניה ביידיש, אף כי לא מצאתי אותה בספרי הביטויים היידישאים שברשותי.
266
תמיר בלזר שואל/ת: סבתא שלי הייתה קוראת לאחותי לפעמים גברת זיליבנסקי, כשרצתה להדגיש שהיא לא עוזרת מספיק בבית. ידוע לך אולי מה מקור הביטוי?
רוביק עונה:
המקור בגששים, במערכון משנות השישים "הכה את המומחה". המומחה ממליץ על משפט הנימוס לשכנה המורידה זבל "צפרא טבא גברת זליבנסקי", השואל ברדיו אומר: "אבל קוראים לה מועלם". כנראה הסבתא הפנימה שגברת זליבנסקי לא מורידה זבל. עושה את זה העוזרת, מועלם.
267
אילן פלג שואל/ת: מה פרוש המושג או התואר "האליטות הדקדנטיות"?
רוביק עונה:
הפירוש המילולי הוא "האליטות המנוּונות". זהו ביטוי ביקורתי כלפי האליטה התרבותית של חברה כלשהי, וכוונתו שהיא איבדה את הקשר עם הציבור ועם המציאות המשתנה, אינה מקבלת ערכים בסיסיים, מזוהה עם עמדות אוונגרדיות כמו תמיכה בהומוסקסואליים, עיסוק אומנותי במין ועוד, ועסוקה בעצמה. בדרך כלל הביטוי אופייני לעמדות פופוליסטיות, ובמקרים קיצוניים לעמדות פשיסטיות, כמו בדוגמת המשטר הנאצי.
268
אלימלך גזית שואל/ת: 'לעולם לא', או שאפשר גם 'לעולם כן'?
רוביק עונה:
'לעולם' פירושו לָנֶצַח ולכן מילת החיוב 'כן' מיותרת. בשימוש המילה היא נקשרת כמעט תמיד לשלילה. אם רוצים לבטא חיוב יש לומר: "אני אוהב אותך לנצח".
269
משה נהיר שואל/ת: בביטוי ״טול קורה מבין עיניך״ יש המבטאים ׳טול׳ בחולם, ויש המבטאים בשורוק (אני מניח על משקל ׳קום׳, ׳שוב׳ וכיו״ב). מה דעתך?
רוביק עונה:
אין כל בסיס לצורה טוּל בשורוק. טוֹל הוא צורת קיצור של נְטוֹל, ציווי של הפועל נטל במשמעות לקח.
270
צבי לישר שואל/ת: לאחרונה, לא עלינו, נגזר עלינו לשמוע/לקרוא, את המשפט: ''מאחורי סורג ובריח''. למיטב ידיעתי, המקור הוא: ''מאחורי סוגר ובריח'' למרות שבשתי הגירסאות, מאן-דהו ''יושב'', או כלוא, נראה לי כי יש לנקוט בנוסח המקורי. מה דעתך?
רוביק עונה:
הביטוי המקובל הוא 'מאחורי סורג ובריח' ובוודאי אינו שגיאה אלא הוא שקוף וברור ואפילו עדיף על 'מאחורי סוגר ובריח', שכן הוא מציין את שני מרכיבי הכלא: הדלתות הנעולות והחלון המסורג. הביטוי הוא הרכבה של ביטויים משפות שונות. בגרמנית: hinter Schloss und Riegel sitzen, מאחורי מנעול ובריח, ובאנגלית: under lock and key, מאחורי מנעול ומפתח. לצד אלה מופיע באנגלית הביטוי behind bars (מאחורי סורגים), וכן בצרפתית: derrière les barreaux.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >