שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
286
דליה גנור שואל/ת: השרש געגע - מגזרת המלים האונומטפאיות - האם יש קשר בין הצליל וההרגשה?
רוביק עונה:
לשורש געג"ע שני שימושים שאינם קשורים זה בזה. כאשר הוא משמש לתיאור קריאת הברווז זהו ללא ספק שורש אונומטופאי. כאשר מדובר במשמעות של כיסופים, השורש נגזר בלשון ימי הביניים מהמילה התלמודית געגועים. יש קושרים אותה לשורש גע"ה הנחשב שורש אונומטופאי, כלומר, המתגעגע גועה בבכי או בקריאת כמיהה אך זו השערה בלבד.
287
יורם שואל/ת: האם מותר ונכון לומר "קודם לכן"? לדוגמא במשפט: "גזבר עיריית ירושלים משנת 1999 ועד היום. קודם לכן ניהל את החטיבה הבין-לאומית בבנק מרכנתיל דיסקונט..." וכו'.
רוביק עונה:
גם נכון וגם נאה מאוד וגם ממש מהמקורות, בהופעות רבות בתלמוד, לדוגמה: "אף על פי שאין לו עכשיו, והיה לו קודם לכן" (מגילה ג ב).
288
מיטל שואל/ת: האם תקני להגיד ״הכל טוב״?
רוביק עונה:
אין כאן שאלה של תקינות אלא של משלב. בלשון דיבור מקובל להשיב לשאלה "מה נשמע": "הכל טוב", כלומר, הכל כשורה, אין כל בעיה.
289
אלימלך גזית שואל/ת: מתי משתמשים בצרוף המילים קב ונקי?
רוביק עונה:
פירוש הביטוי הוא 'מעט אך משובח'. קב היא מידת נפח קדומה, כליטר ושליש. נקי כאן הוא יפה ונכון ומקורו במסכת גיטין: "משנת ר' אליעזר בן יעקב – קב ונקי" (ת"ב גיטין סז א). רש"י מפרש: "לא לימד הרבה כשאר חבריו, אלא מה שאומר בבית המדרש נקי הוא, שהלכה כמותו לעולם". היום אפשר לומר על סופר המוציא ספר משובח אחת לעשר שנים או יותר שיצירתו היא 'קב ונקי'.
290
רביב שואל/ת: הביטוי שי"ן-קו"ף-רי"ש הוא ביטוי ישן. הוא נמצא ב"עוץ לי גוץ לי". האם הוא נולד שם, או היה מקובל קודם?
רוביק עונה:
שלונסקי לא המציא את "שין קוף ריש", או ליתר דיוק "בשין קוף ריש", שהן האותיות של המילה 'שקר'. הביטוי מוכר כסלנג של ילדים לפחות משנות הארבעים של המאה הקודמת. לשימוש הזה, אולי בלי דעת, מקור במדרש. הביטוי "לשקר אין רגליים" מתייחס במדרש רבי עקיבא לכך שלצורת האותיות שק"ר אין בסיס מוצק, בניגוד לאותיות אמ"ת.
291
אלימלך גזית שואל/ת: מי גוזר קופונים?
רוביק עונה:
קופון הוא שובר שווה כסף המאפשר לבעליו לזכות בדבר מה. לעיתים קרובות קופונים מגיעים בחבילה או כחלק מכרטיס, ויש לגזור כל קופון לצורך השגת הכסף. בהשאלה אירונית, מי שגוזר קופון הוא אדם היוזם, מתווך או משתתף בהכנת אירוע או מיזם כלשהו, ובאמצעות זו מרוויח את חלקו גם אם הכסף לא מיועד לו ישירות.
292
טל שואל/ת: בביטוי 'מקור ללעג' הכוונה היא לאדם הלועג או לאדם שלועגים לו?
רוביק עונה:
'מקור ללעג' הוא האדם שלועגים לו. כלומר, אישיותו או התנהגותו הן אלה הגורמות לאחרים ללעוג לו.
293
שמואל רסקין שואל/ת: ביידיש ישנו פתגם "מארציפאנעס מיט זויער מילך" - מרציפן עם חלב גוזלים. הסבתות היו עונות את זה כתשובה על השאלה "מה יש לאכול היום". האם הניב מוכר? מהיכן הגיע השם "מרציפן" לעברית?
רוביק עונה:
'מרציפן' אינה מילה בעברית. משך שנים רווחה השערה שמרציפן הוא שיבוש של 'מרקו-פאן', הַלֶחֶם של מרקוס הקדוש, גם מפני שהכנת המרציפן נחשבה אומנות של נזירות. התיאוריה הזו הופרכה, וההשערה המקובלת היום היא שמקורו על שם העיר מארטאבאן מבנגל, שייצרה כלי אחסון בהם הביאו הסוחרים ממתקים למערב. היהודים אהבו מאוד מרציפן ונהגו להכין אותו בפורים, בקהילות רבות. בלדינו הוא נקרא מאסא-פאן. ביידיש קראו למרציפן בעקבות 'מרקו פאן' "מרקוסברויט" (לחם מרקוס). מרקו הפך למרדכי, המרציפן הפך בעברית ל'פת מרדכי', והשם מופיע במילון ועד הלשון משנת 1943. תשובת הסבתות חמודה ומאוד אופיינית לאירוניה ביידיש, אף כי לא מצאתי אותה בספרי הביטויים היידישאים שברשותי.
294
תמיר בלזר שואל/ת: סבתא שלי הייתה קוראת לאחותי לפעמים גברת זיליבנסקי, כשרצתה להדגיש שהיא לא עוזרת מספיק בבית. ידוע לך אולי מה מקור הביטוי?
רוביק עונה:
המקור בגששים, במערכון משנות השישים "הכה את המומחה". המומחה ממליץ על משפט הנימוס לשכנה המורידה זבל "צפרא טבא גברת זליבנסקי", השואל ברדיו אומר: "אבל קוראים לה מועלם". כנראה הסבתא הפנימה שגברת זליבנסקי לא מורידה זבל. עושה את זה העוזרת, מועלם.
295
אילן פלג שואל/ת: מה פרוש המושג או התואר "האליטות הדקדנטיות"?
רוביק עונה:
הפירוש המילולי הוא "האליטות המנוּונות". זהו ביטוי ביקורתי כלפי האליטה התרבותית של חברה כלשהי, וכוונתו שהיא איבדה את הקשר עם הציבור ועם המציאות המשתנה, אינה מקבלת ערכים בסיסיים, מזוהה עם עמדות אוונגרדיות כמו תמיכה בהומוסקסואליים, עיסוק אומנותי במין ועוד, ועסוקה בעצמה. בדרך כלל הביטוי אופייני לעמדות פופוליסטיות, ובמקרים קיצוניים לעמדות פשיסטיות, כמו בדוגמת המשטר הנאצי.
296
אלימלך גזית שואל/ת: 'לעולם לא', או שאפשר גם 'לעולם כן'?
רוביק עונה:
'לעולם' פירושו לָנֶצַח ולכן מילת החיוב 'כן' מיותרת. בשימוש המילה היא נקשרת כמעט תמיד לשלילה. אם רוצים לבטא חיוב יש לומר: "אני אוהב אותך לנצח".
297
משה נהיר שואל/ת: בביטוי ״טול קורה מבין עיניך״ יש המבטאים ׳טול׳ בחולם, ויש המבטאים בשורוק (אני מניח על משקל ׳קום׳, ׳שוב׳ וכיו״ב). מה דעתך?
רוביק עונה:
אין כל בסיס לצורה טוּל בשורוק. טוֹל הוא צורת קיצור של נְטוֹל, ציווי של הפועל נטל במשמעות לקח.
298
צבי לישר שואל/ת: לאחרונה, לא עלינו, נגזר עלינו לשמוע/לקרוא, את המשפט: ''מאחורי סורג ובריח''. למיטב ידיעתי, המקור הוא: ''מאחורי סוגר ובריח'' למרות שבשתי הגירסאות, מאן-דהו ''יושב'', או כלוא, נראה לי כי יש לנקוט בנוסח המקורי. מה דעתך?
רוביק עונה:
הביטוי המקובל הוא 'מאחורי סורג ובריח' ובוודאי אינו שגיאה אלא הוא שקוף וברור ואפילו עדיף על 'מאחורי סוגר ובריח', שכן הוא מציין את שני מרכיבי הכלא: הדלתות הנעולות והחלון המסורג. הביטוי הוא הרכבה של ביטויים משפות שונות. בגרמנית: hinter Schloss und Riegel sitzen, מאחורי מנעול ובריח, ובאנגלית: under lock and key, מאחורי מנעול ומפתח. לצד אלה מופיע באנגלית הביטוי behind bars (מאחורי סורגים), וכן בצרפתית: derrière les barreaux.
299
אלימלך גזית שואל/ת: מהו שיח ושיג?
רוביק עונה:
'שיג ושיח' הוא קשר או יכולת מגע בין אדם לחברו. המקור בתנ"ך: "כִּי שִׂיחַ וְכִי שִׂיג לוֹ וְכִי דֶרֶךְ לוֹ" (מלכים א יח 27). המילה 'שיג' סתומה ולכן היא נחשבת היום נרדפת ל'שיח' אך אין לה שימוש עצמאי. רש"י מפרש: "שמא יש לו דבר עם יועציו, או משיג ורודף הוא עכשיו במלחמה", ויתכן שהוא קולע למקור המילה 'שיג'.
300
דן שואל/ת: אשמח לדעת את מקור ומשמעות הביטוי "תהליך התיכּוּן", תהליך המתחיל בזיהוי הבעיה ממשיך דרך העלאת רעיונות, סקר שוק, תכנון המוצר, בניית אבטיפוס, הערכתו ומסתיים במוצר מוגמר. מחיפושים במרשתת מצאתי מקור הביטוי הוא מהמילה "יתכן". האם כך?
רוביק עונה:
תיכּוּן הוא מן השורש תכ"ן המופיע גם בתנ"ך, וממנו נגזרו מילים כמו תוכן, תכנית ויתכן. במקור פירוש הפועל תיכּן הוא מדד, אך על פי 'תכנית' מדובר בתהליך מורכב ומפורט. במילוני האקדמיה המילה מופיעה כבר משנות הארבעים במילוני הכלכלה והארכאולוגיה, כשבמילון השני הוא קשור למדידה וחלוקת השטח. משמעותו היום מוצגת בשאלה והביטוי רווח גם במערכת החינוך.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >