שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
271
שדמה שואל/ת: נתקלתי בביטוי "מעוז חפצו" כאיזו חלופה ל"מחוז חפצו". חיפוש בגוגל הראה לא מעט תוצאות של שימוש בביטוי זה. האם הוא תקין, או שזה שיבוש שהשתרש?
רוביק עונה:
זהו בלי ספק שיבוש. אין משמעות לביטוי 'מעוז חפצו', ואין לו בסיס כלשהו בספרות ובמקורות.
272
אלכס שפי שואל/ת: מה המשמעות המטאפורית של הביטויים - "עף לי הסכך"; "עף לי הפוני"; "עף לי הראש"? מההקשר נראה לי שאלה ביטויי התפעלות בשיח של הצעירים. למשל - הלכנו לראות את ההופעה ופשוט עף לנו הסכך; זה היה נחמד אבל לא עף לי הפוני; אין לי מילים, פשוט עף לי הראש! וכו' וכו'. איך התגלגלה המשמעות מסכך בסוכה למטאפורה "עף לי/לנו הסכך?"
רוביק עונה:
לא תמיד יש היגיון שקוף לביטויי סלנג, והדוגמאות לכך רבות. 'לעוף' הוא פועל שהתפשט בסלנג הישראלי בעשור האחרון, בעיקר בביטויים כמו 'מה אתה עף עלי', 'הוא עף על עצמו', ולכולם מכנה משותף של ריחוף, מעין ניתוק מהמציאות עקב התרגשות, התפעלות או גאווה עצמית מופרזת. הביטויים בשאלה מתייחסים כולם לראש. הסכך שהוא דימוי לשיער, הפוני, והראש עצמו, והם מבטאים תחושה דומה של ניתוק מהמציאות – הראש מתנתק מהגוף. הביטוי 'עף לו הסכך' נשמע לראשונה בתקשורת בתוכנית "היפה והחנון" משנת 2010 מפי אחת המתמודדות.
273
ניר דם שואל/ת: מהו מקור המשפט Ladies First?
רוביק עונה:
'ליידיס פירסט', הגברות קודמות, הוא נורמה התנהגותית המופיעה בקוד הנורמטיבי האנגלי משנת 1750 שנקרא 'אטיקט', etiquette - בעקבות קוד התנהגות קודם בשם זה בצרפת. הכלל שימש במצבים מוגדרים, כמו הגשה לנשים בארוחה קודם להגשה לגברים. הוא אינו חל על כל המקרים. הכלל שנשים נכנסות למקום כלשהו לפני הגברים תקף על פי האטיקט רק כאשר הכניסה היא למקום בטוח ומוכר, בעוד שבמקום לא מוכר על הגברים להיכנס קודם כדי להגן על הגברות מפני הפתעות וסכנות. כמו כן פוסל האטיקט הצעה לנשים לעלות בסולם לפני הגברים, כדי למנוע הצצה של הגבר למקומות אסורים.
274
אודי שואל/ת: האם ניתן להשתמש במושג "פנינת חמד ארכאולוגית", או שיש "פנינה ארכאולוגית" ו"פינת חמד" בלבד?
רוביק עונה:
"פנינת חמד ארכאולוגית" הוא מה שקרוי ביטוי משוכל, או באנגלית mix metaphore. יש כאן חיבור יצירתי של שני הביטויים המופיעים בשאלה: 'פנינה ארכאולוגית' ו'פינת חמד'. האם ניתן להשתמש בביטוי? לגיטימי, שכן הביטוי לאחר איחוי שני הביטויים בבסיסו ברור ומעביר תחושות ומחשבות ללא קושי.
275
גדעון פלוסר שואל/ת: מבקר מוסיקה קלאסית החל לאחרונה להשתמש בביטוי "לוקח לב" במובן יפה, שובה לב. עד כה לא ראיתי אותו בעברית המודרנית. אמנם, מצאתי את הביטוי במילון, אך האם לדעתך זהו ביטוי ראוי, או שעדיף להחליפו באחר?
רוביק עונה:
יש עקבות בתנ"ך לביטוי 'לוקח לב', לאו דווקא במשמעות של אהבה או יופי. הוא לא נקלט בעברית החדשה, וזכור יותר בזכות השיר הוותיק "קח את לבי", שבו האשה זועמת על בגידת הבעל ומציעה דווקא שיוותר על אהבתה. כמו כן מוכר הביטוי 'לוקח ללב' המושאל מאנגלית, במשמעות, 'אכפת לו'. הייתי ממליץ למבקר למצוא ביטוי שקוף וקולע יותר.
276
חיים טוביאס שואל/ת: אברהם טוביאס, אבי עליו השלום, נהג לעתים לברך ״קוּמִי עָרָבִּיקוּם״ במקום שלום (או ברוך הבא). בגלל מוצאו הפולני/גרמני, שיערתי שהמקור הוא יידי. האם מוכר לך צירוף זה?
רוביק עונה:
הצירוף היחיד המזכיר את הביטוי הוא "גומי ערביקום", שהוא שרף עץ השיטה שממנו מייצרים דבק. הדמיון רב, והוא מרמז אולי שמדובר בבדיחה פרטית של אביך.
277
איילת שואל/ת: הביטוי ״יד רוחצת יד״, או ״יד לוחצת יד״, מה נכון? ואם ניתן להשתמש בשניהם, האם המשמעות זהה?
רוביק עונה:
מקור הביטוי 'יד רוחצת יד' הוא לטיני, ופירושו המקובל שלילי: האנשים המצויים בשלטון מסייעים ומגִנים איש על רעהו על חשבון האזרחים. במקור הכוונה חיובית: אנשי השלטון מסייעים זה לזה לפעול לטובת האזרחים. "יד לוחצת יד" אינו מטבע לשון אלא תיאור פשוט של לחיצת ידיים.
278
יעל אהרונוב שואל/ת: ממתי רווח בארץ השימוש ב'תשמעי איזה בידור היה לנו' או 'איזה בידור' בכלל?
רוביק עונה:
במילון הסלנג של נתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ, בכרך השני, מופיע הביטוי "תפש עליו בידור" במשמעות לעג למישהו. המילון משקף את סלנג שנות השבעים. הביטוי בנוסחו הזה נעלם אבל הוא כנראה מעיד על ראשית השימוש ב'בידור' במשמעות צחוק ולגלוג ואפילו זלזול. השימוש הרווח, שפירושו לא רק לעג אלא אירוע משעשע סתם, מוכר משנות התשעים.
279
אורית שואל/ת: האם ידוע מקור האמרה לגבי גדול ילדים/הורים...: "אמא אחת יכולה לגדל עשרה ילדים, אבל עשרה ילדים לא יכולים לטפל באמא אחת"...?
רוביק עונה:
לא מצאנו מקור לפתגם העממי הזה, הגולשים מוזמנים לתרום, תשובות משכנעות יפורסמו.
280
אלדד קדם שואל/ת: איך היית מתרגם לעברית את ההיגד Get a life?
רוביק עונה:
את התשובה נתן קובי אוז בשיר "יאללה לך הביתה מוטי": "אז תשיג לך חיים, כי אין לך ברירה". זהו כמובן תרגום ישיר מאנגלית, והוא נשמע דיבורי ואפילו עילג, כמו השיר כולו (כנראה במכוון, אם לעקוב אחרי הלך המחשבה של קובי אוז). מטבע לשון אחרת בעברית לא נמצאה, ונותר להשתמש בביטויים חופשיים כמו "תעשה משהו עם החיים שלך", "לך תמצא תעסוקה" ועוד ועוד.
281
אלה קוה שואל/ת: האם אתה מכיר את הביטוי 'שמיכת צמר גפן'? יש לנו ויכוח בבית בנוגע לזה...
רוביק עונה:
שמיכת צמר גפן זכורה לי מילדותי כשמיכה חמה ומפנקת, שפינתה את מקומה לשמיכות סינטטיות או שמיכות פוך. המילוי שלה היה צמר גפן טבעי, כלומר, כותנה נקייה.
282
אלכס שפי שואל/ת: מהן מחלות יתומות, ומהו ההבדל בינן לבין מחלות נדירות, או שזו אותה גברת בשינוי אדרת? מהן תרופות יתומות?
רוביק עונה:
מחלות יתומות הוא כינוי מקובל בעולם הרפואה והתעשייה הרפואית למחלות שלא מושקע בהן תהליך של מחקר ופיתוח, ובוודאי לא ייצור למציאת תרופה, כיוון שחולים בהן מעט מאוד חולים ולכן אין להן כדאיות כלכלית. לעיתים הן יתומות כיוון שרוב מכריע של החולים בהן נמצא בעולם השלישי, שהמערכת הרפואית נוטה להתעלם ממנו. המחלות יתומות כי אין להן אב בדמות חברה גדולה לייצור תרופות. תרופה יתומה היא תרופות שאכן פותחה, אך אין כמעט חולים הזקוקים לה. היא פותחה באמצעות קרנות מיוחדות או אמצעים פיננסיים יוצאי דופן. שני הביטויים הם תרגומי שאילה מאנגלית: orphan diseases; orphan drugs.
283
רון שואל/ת: לגבי הביטוי ״איבד עצמו לדעת״ - מה משמעות המילה ״דעת״ כאן? איך המשמעות המילולית קשורה למשמעות הביטוי?
רוביק עונה:
'איבד עצמו לדעת' הוא ביטוי מן המדרש במשמעות התאבד, וכך נקלט בשפה עד ימינו. שם הפועל 'לדעת' מציין כאן את עצם הידיעה או המודעות: איבד עצמו מתוך ידיעה, מדעת עצמו.
284
אביגיל שואל/ת: לא פעם שמעתי את הביטוי "חכם שומע פעמיים", כלומר כדאי וראוי לשמוע פרט מידע פעם נוספת כי בכל פעם אפשר ללמוד משהו חדש. חיפשתי את המקור בספרים ובאתרי אינטרנט, חיפשתיו ולא מצאתיו. האם זהו ביטוי רווח, ומהו, אם כן, מקורו?
רוביק עונה:
הביטוי אינו רווח ואינו מן הביטויים המוכרים לרוב הישראלים. דומה שמקורו בהווי הישיבות והוא נועד להצדיק את הלימוד החוזר שוב ושוב של אותו חומר. לא נמצא לו מקור מוקדם בטקסטים היהודיים.
285
דני מנחם שואל/ת: מה פירוש המשפט "הצועד נכחו לא ירחיק לכת"?
רוביק עונה:
המשפט לקוח מתוך "הנסיך הקטן" בתרגומו של אריה לרנר. כמו משפטים לא מעטים בספר האלמותי הוא נתון לפירושים שונים. בפירושו הפשוט הוא מתקשר לממדים הקטנים של כוכבו של הנסיך, שבהם לא ניתן להגיע למרחקים. פילוסופית הוא מרמז כנראה לכך שהדברים החשובים הם הדברים הקרובים אליך ואין לחפש אותם במרחקים.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >