שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
286
נסים שואל/ת: האם המונח Team Player מתורגם בעברית לשחקן צוות?
רוביק עונה:
Team Player הוא 'שחקן קבוצתי', כלומר, שחקן המתחשב בקבוצה ולא מעדיף להתמקד במבצעים אישיים.
287
אילה ששון שואל/ת: אשמח לשמוע את דעתך המלומדה על הביטוי "נפל הפור". האם הביטוי הוא ניטרלי, האם יש לו קונוטציה שלילית/חיובית ? הוא נאמר כעת בעניין בחירתו של אבי גבאי לראשות מפלגת העבודה. בניתוח הסמנטי שלי למסר שקיבלתי מאחד התומכים בעמיר פרץ, קשה שלא לחוש את כאב התבוסה ואת הקושי הרב לקבל את "גזירת הגורל".
רוביק עונה:
המקור ל'נפל הפור' (או: 'הפור נפל') הוא במגילת אסתר: "הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן" (ג 7). אנגלית: The die is cast. צרפתית: les dés sont jetés, וכן בגרמנית, בעקבות לטינית: Alea iacta est. הניב הלטיני מיוחס על פי סווטוניוס ליוליוס קיסר עם ההחלטה על חציית הרוביקון. הניב בהחלט ניטרלי, שהרי כאשר נופל פור יש תמיד צד מרוויח וצד מפסיד. המנצח רואה בכך עדות סופית לנצחונו, המפסיד רואה בכך ביטוי לתבוסה.
288
עמיר אלון שואל/ת: תוכל להסביר לי את הפירוש והמקור של המושג "שמיניות באוויר"?
רוביק עונה:
הביטוי המלא הוא 'עשה שמיניות באוויר', והוא מתייחס למי שעשה מאמצים רבים להשיג דבר מה. הניב לקוח מתחום התעופה, בעקבות השובל הלבן הנוצר על ידי מטוסים, בעיקר בטיסות ראווה. יש לו גם נוסח מוקדם יותר ביידיש שלקוח מתחום ההתעמלות: געמאַכט עטלעכע קאָזשעלקעס אין דער לופֿט (עשה כמה סאלטות באוויר).
289
מיטל אהרוני שואל/ת: האם צירופי המילים "הריני להודיעך", "הנני להתייחס" וכדומה תקינים מבחינה לשונית?
רוביק עונה:
הצירופים מקובלים בלשון מסמכים רשמיים ואין לקבוע שאינם תקינים. משפטים אלה בנויים על קיצור או השמטת מילה מצירוף המקובלים בהתפתחות השפה. במקור הנוסח הוא: 'הריני מתכבד להודיעך', 'הנני מבקש להתייחס'. הנוסח הפורמלי נוטה לעיתים להידוק יתר כמו במקרים האלה, אך כאמור אין לראות בכך אי תקינות.
290
ענת סלע שואל/ת: מזה זמן שאני מנסה לחקור את המונח "עקר בית" או "עקרת בית". בעיני פירוש הביטוי הוא הפוך למשמעותו.
רוביק עונה:
המקור הוא 'עקרת בית', מספר תהילים: "מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת, אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה, הַלְלוּ יָהּ" (קיג 9). הפרשנות המקובלת במדרש ובין פרשני ימי הביניים היא שהאשה העקרה הופכת בחסדו של האל לאם ויולדת בנים. לשון חכמים: "מושיבי עקרת הבית, זו שרה, ותהי שרי עקרה, אם הבנים שמחה שנאמר הניקה בנים שרה" (בראשית רבה נג). פירוש אחר בעקבות המדרש הוא שהאשה היא עיקר הבית: "אל תקרי קערת אלא עקרת, כנגד רחל שהיתה עקרת הבית, היא היתה עיקר ביתו של יעקב" (במדבר רבה יד). 'עקר בית' היא גירסה מודרנית לאפשרות שהגבר מחליף את האשה בתפקידה המסורתי.
291
מנחם רוזנברג שואל/ת: מה דעתך על הנוהג של אנשים לומר, בעיקר מרואיינים בתקשורת, 'אני בא ואומר', 'אני רוצה לבוא ולומר' וכדומה?
רוביק עונה:
לא רק שאין בנוהג הזה פסול ויש בו גם יופי מסוים, הוא משמש בלשון חכמים, כמו בדוגמה הבאה ממסכתות קטנות: "לסוף הגיע זמנו למות, אותו מלאך בא ואומר לו תכירני". כאן הוא מורכב משני פעלים עוקבים: המלאך בא, ואז אומר. עם הזמן קפא הצירוף 'בא ואומר' לפעולה אחת.
292
משה מגן שואל/ת: בביטוי 'ארץ זבת חלב ודבש', האם הכוונה לחלב פרה? פעם סיפרו לי שבעת קטיף התאנה מטפטף מעין מיץ לבן הדומה לחלב. האם לזאת הכוונה?
רוביק עונה:
על הצירוף 'זבת חלב ודבש' החוזר כמה פעמים במקרא יש פרשנויות ומחלוקות רבות. חלק רואים בו חלב צאן, שהוא בעל החיים נותן החלב החשוב באותה תקופה, אבל הפרשנות הזו מעלה שאלות רבות. לכן התפתחה הטענה שמדובר בחלב פירות, השמן המופק מן הפירות השונים, והיא מקובלת גם במדרש. טענה שלישית היא שמדובר במטפורה שאינה מתייחסת למאכל ספציפי. לטענה שמדובר בחלב פירות יש היגיון רב.
293
ענת ברמי שואל/ת: ממתי ומהיכן הגיע הנוהג להגיד בוקר טוב?
רוביק עונה:
הנוהג קיים ככל הנראה החל מהמאה ה-19, בעקבות יידיש: גוט-מאָרגן, גרמנית, אנגלית: good morning!, וכך בשפות רבות נוספות. כך גם בערבית: סַבָּאח אֶל חֵ'יר. באותה תקופה גם החל נוהג יהודי לברך בארמית, 'צפרא טבא', אולי בעקבות 'ערבא טבא' המופיע במדרשים. הרב זוננפלד, איש המאה העשרים, כותב: "הפוגע בחבירו בשוק קודם תפילת השחר, אם רגיל לומר בלשון אשכנז 'גוט מארגען' יאמר לו 'צפרא טבא' והוי שינוי, ואם רגיל לומר 'צפרא טבא' יאמר לו בלשון אשכנז".
294
רפי סטנגר שואל/ת: מדי פעם בפעם אני תוהה מדוע ישנם אנשים המשתמשים בביטוי "כמות-שהוא" או "כמות-שהיא" ושאר ההטיות. כשנתקלתי בדברים הכתובים בקהלת פרק ג' פסוק יט, חשבתי שאולי מדובר בשיבוש שמקורו בתנ"ך: "כִּי מִקְרֶה בְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל".
רוביק עונה:
'כמות' היא צורה משנית של 'כמו' המושפעת מארמית. היא משמשת בעיקר בנטיות, 'כמותי' ו'כמותו' כחלופה של כמוני וכמוהו. בספר קהלת הכוונה היא אחרת: כפי שהאדם הוא בן תמותה, כך הבהמה, ולכן נוצרה כאן זהות, מפתיעה ומרתקת, אך מקרית.
295
שואל/ת: האקדמיה ללשון מתירה הן את הצירוף חברה בת והן את הצירוף חברת בת . האם הדבר נכון גם לגבי חברה אם וחברת אם?
רוביק עונה:
האקדמיה אכן אישרה את שתי הצורות ביחס ל'חברת בת', אך אינה מתייחסת ל'חברת אם' (או חברה אם). כמובן שניתן להקיש מצורות הבת על צורות האם, וגם מבחן השימוש מאשר זאת.
296
עזרא אלמוג שואל/ת: אני נתקל לפעמים בשימוש בביטויים שהם בניגוד להבנתי. 1. חזר אליו כמו בומרנג. הבומרנג חוזר למטיל מתוך כוונה תחילה ולא פוגעת בו. 2. חלום ושיברו. שיברו של החלום הנו פתרונו ולא האכזבה על שהחלום לא התגשם. 3. אות קין. האות ניתן לקין על מנת להגן עליו.
רוביק עונה:
לכל אחד משלושת הביטויים בשאלה סיפור שונה, אך שלושתם מייצגים את הכלל שצירופי לשון נפרדים מהמשמעות המקורית של חלקיהם השונים. בביטוי 'חזר אלי כמו בומרנג' הדימוי מתייחס לעצם החזרה, אך השימוש בו מתייחס רק למצב שבו אדם אינו רוצה שמה שעשה יחזור אליו. במקרה של 'חלום ושברו' הסברה הרווחת היא ששברו בשין ימנית הוא צורת משנה של שברו בש' שמאלית, כלומר, סברו, פירושו. יש גם טענה ששברו הוא אכן פתרון החלום, דרך 'לשבור' את החלום. במקרה של 'אות קין', המשמעות של אות קלון נצחית ניתנה על ידי הנוצרים, וכך חזרה לעברית ושינתה את הכוונה המקראית.
297
שמחה ליברמן שואל/ת: "יש מחריש מאין מענה ויש מחריש כי רֹאֶה עת" (בן סירא כ', ה). מה פירוש "רואה עת"?
רוביק עונה:
ספר בן סירא מצוי על התפר שבין לשון המקרא ללשון חכמים, ההיכרות אתו לאורך הדורות היתה מקוטעת ואין לגביו פרשנות מסורתית. ניתן להבין מן הפסוק שמדובר באדם שאינו מדבר מפני שהוא חכם מכולם, והמסורת היהודית ממליצה לחכמים על שתיקה.
298
אפרת רז שואל/ת: מה פשר ההיפוך ב'קפה הפוך'?
רוביק עונה:
המקור הוא בהולנדית, שם נקרא קפה על בסיס חלב Koffie verkeerd. ההיפוך הוא ביחסי החלב והמים בקפה. הסבר נוסף למקור הצירוף, אף כי יש לראות בו מדרש מאוחר על המקור ההולנדי: בשנות החמישים היו המלצריות בערי ישראל מביאות לשולחן רק קפה שחור. מי שרצה בקפה עם חלב היה מבקש 'קפה עם הפוך', ומקבל כוסית נחושת קטנה עם חלב הולנדי מרוכז, שהמלצריות היו הופכות אל הקפה.
299
אורי בית אור שואל/ת: מה עומד מאחורי הכפתור והקשרו לפרח? למה דווקא אלה הדבקים? מה מאחורי ההצמדה בין חלב לדבש? למה דווקא אלה הצמידים?
רוביק עונה:
'כפתור' בתנ"ך הוא הניצן ממנו יוצא הפרח. המשמעות הנוספת של כפתור כחלק מן הבגד משמשת בעברית החדשה, וזאת ככל הנראה בהשפעת שפות אירופה. אליעזר בן יהודה מגדיר במילונו את הכפתור במשמעותו הבוטנית, אך קושר אותו לכפתור המוכר לנו: "דבר עבה קצת עגול, כמו מה שמתהווה בצמחים שמקום שיציץ שם הציץ או יסתעף הסעיף". בן יהודה מציג את המילים המקבילות במשמעות באנגלית, גרמנית וצרפתית. המילה הצרפתית היא bouton, שהיא גם ציץ הפרח וגם כפתור הבגד, ומכאן button באנגלית. לגבי החלב והדבש, אלה מוצרי חקלאות מן החי המשמשים למאכל, וככל הנראה היו בתקופה הקדומה יקרי המציאות ופסגת התוצרת החקלאית.
300
עודד שואל/ת: 'כפה הר כגיגית'. ההר גדול וכבד. הגיגית קטנה וקלה. כפה גיגית כהר זה מובן, אבל הר כגיגית? בקישור הבא מצאתי פרוש לפיו 'כפה' משמעו 'כפף'. ההר כביכול מאיים לכסות על העם כגיגית הפוכה. האם טוב בעיניך?
רוביק עונה:
הדימוי להר כגיגית הפוכה העומדת לקבור את הניצבים מתת להר מצוי במקור הביטוי במסכת שבת: "מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר [הר סיני] כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם". כָפָה קרוב לכָפַף, ויתכן שיש להם מקור זהה (העיצורים כ-פ). אפשר לראות כאן את כפה במשמעות הפך וכפף (את ההר כאילו היה גיגית), אבל גם המשמעות של כפייה ואילוץ אינה זרה לביטוי.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >