שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
301
משה שואל/ת: האם "מה איתו?" נכון, או רק "מה לגביו?"
רוביק עונה:
שתי הצורות דיבוריות ושתיהן לגיטימיות בלשון הדיבור, ומשמעותן אינה זהה. "מה אתו" מושפע כנראה מהצורה אנגלית what about him? ורלוונטית כשאנחנו שואלים לשלומו של אדם או לגורלו. "מה לגביו" רלוונטי כאשר אנו מדברים על כמה אנשים, ולאחר שמנינו את מצבם נשאלת שאלה לגבי אדם נוסף: מה נאמר או נעשה לגביו?
302
נעמי שואל/ת: מה הכוונה בביטוי 'התמונה הכללית'? במה אמורים לראות או לדון כשמבקשים לראות את התמונה הכללית?
רוביק עונה:
הביטוי הרווח הוא 'התמונה הגדולה', תרגום של הביטוי אנגלי the big picture. השימוש בצירוף נדרש כאשר תופעה או אירוע מסיטים את תשומת הלב ומעוררים תגובות חזקות, ועל כן נדרשים המגיבים לראות את 'התמונה הגדולה' או 'התמונה הכללית' כדי לאזן את הרושם ולהכניס דברים לפרופורציות.
303
דני יעקובסון שואל/ת: לאחרונה טרח ידיד להביע בפני השערה לפיה הברכה השגרתית "לבריאות" מורכבת משתי מילים: "לב" ו"ריאות", ששימורם אכן ערובה לחוסן. היש לדעתך דברים בגו?
רוביק עונה:
זו כמובן בדיחה לשונית, חביבה אך חסרת בסיס. המילה 'בריא' היא מילה מקראית, שאליה נוספה בהמשך הסיומת –וּת (בריאות), ובהמשך המילית ל', וכך נוצרה בהשפעת השפה הגרמנית הברכה 'לבריאות', בעיקר אחרי עיטוש.
304
דוד שואל/ת: האם 'זה מזכיר לי' ו'זה אומר' אינם נכונים, כמו 'זה מרגיש לי'?
רוביק עונה:
'זה מרגיש לי' הוא תרגום מאנגלית אמריקנית, והוא צורם לאוזנינו, כי בעברית רק אדם יכול 'להרגיש', ולא אובייקט שכלפיו מרגישים דבר מה או שגורם לנו להרגיש. זה אינו המצב עם 'זה מזכיר לי' – כאן האובייקט המרומז ב'זה' הוא אכן הגורם לנו להיזכר, וב'זה אומר', דבר מה גורם לנו להעניק פירוש כלשהו.
305
דרור שוורץ שואל/ת: למה מכים על חטא? אם כבר מכים על החזה: "אשמנו, בגדנו...", או מכים בגלל חטא.
רוביק עונה:
'על' היא מילת יחס שיש לה מגוון שימושים רחב. במקרה זה הכוונה היא שמכים 'על' החזה כדי לכפר 'על' חטא כלשהו, ומכאן שהשימוש ב'על חטא' טבעי ומתבקש.
306
ערן שואל/ת: האם הבן האחרון הוא תמיד בן זקונים, גם אם הוריו צעירים מאוד?
רוביק עונה:
בן זקונים הוא הבן הצעיר ביותר, שנולד להורים מבוגרים יחסית. כך בספר בראשית: "וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ". אם ההורים צעירים או אינם רוצים להדגיש את גילם הוא ייקרא בפשטות 'הבן הצעיר'.
307
ראובן קלינגהוף שואל/ת: מהו המקור וההסבר לביטוי "בין ערביים"?
רוביק עונה:
'בין ערביים' במשמעות שעת הדמדומים מופיע בתנ"ך 11 פעם, למשל: "אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם" (שמות כט 39). הסיומת –ַים היא סיומת זוגית, אך בעבר היא שימשה גם כסיומת ריבוי רגילה, כמו במילים מים ושמים, ומצביעה על התמשכות של ירידת הערב.
308
דליה הראל שואל/ת: מה הכוונה בביטוי 'הרמת לי להנחתה'?
רוביק עונה:
הביטוי מתייחס למי שמציג לזולתו אתגר מעשי או מילולי. למשל, המראיין שואל שאלה, והמרואיין שמח לשאלה כי היא מאפשרת לו להשיב תשובה שרצה להשיב. הניב לקוח מתחום משחק הכדורעף, שבו אחד ממהלכי היסוד הוא שליחת הכדור כלפי מעלה, כדי ששחקן נוסף יחבוט בו לכיוון מגרש היריב.
309
תלמה שואל/ת: : כבר זמן רב רווח הביטוי "זה מרגיש לי" במקום "אני מרגיש שזה...(טוב, רע, וכו')". אני מרגישה שהשימוש בביטוי הזה מעצבן אותי, עוד יותר מאשר הביטוי "לעשות עלייה", למשל. האם הוא התקבל כתקני בעברית, או שמותר לי להמשיך להתעצבן?
רוביק עונה:
"זה מרגיש לי" הוא ביטוי בלשון הדיבור. מתקני התקנות נמנעים מלהתייחס לביטויים דיבוריים, והשימוש בהם הוא עניין של הרגל. כך למשל "זה עושה שכל", גם הוא תרגום מאנגלית, נדחה וכמעט אין משתמשים בו. "זה מרגיש לי" או "זה מרגיש כמו" רווח למדי, ויתכן שהוא (בניסוח דיבורי של תרגום אחר מאנגלית) כאן כדי להישאר, כך שבהחלט מותר לך להתעצבן.
310
אלכס שפי שואל/ת: מהו ערפול הכרה או הכרה מעורפלת, מהם התסמינים ומה המינוח האנגלי?
רוביק עונה:
על פי הלקסיקון הרפואי של אסתי אנגל 'ערפול חושים' הוא מצב הקרוב לאובדן הכרה, ומתבטא בירידה ביכולת להגיב לאירועים. המונח האנגלי הוא stupor.
311
מירב שואל/ת: מהו מקורו של הביטוי "להרגיש חופשי" - האם המשמעות היא להרגיש את הרגש 'חופשי' (מעין הוראה להרגיש רגש זה), או החופש להרגיש כל רגש שהוא (חיובי וגם שלילי)?
רוביק עונה:
בדרך כלל הביטוי הוא בצורת עתיד/ציווי: 'תרגיש חופשי', או 'תרגישי חופשייה', והוא מהוה אישור לבן השיח לומר מה שעל לבו, קיצור של "תרגיש חופשי לומר מה שעולה על דעתך". המקור הוא באנגלית: feel free. אפשר להשתמש בצירוף במשמעות שונה בהקשרים אחרים. למשל, כשמורה למדיטציה או מהפנט אומר "תרגיש חופשי", פירוש הדבר: תשתחרר ממתח.
312
צבי שואל/ת: אני מחפש מונח עברי מתאים כתרגום למונח האנגלי carpetbagger.
רוביק עונה:
carpetbagger, מילולית: תרמיל-שטיח, הוא כינוי שלילי לאדם המנסה להשיג מעמד פוליטי בתחום, מוסד או אזור שאין לו קשר אליו. מקור המונח במלחמת האזרחים בארצות הברית. כך נקראו פוליטיקאים מן הצפון שירדו לדרום לאחר המלחמה כדי להשפיע על החיים הפוליטיים של הדרום בכיוון שיתאם לערכים של הצפון. 60 מהם נבחרו לקונגרס. הם נקראו כך על שם התיק הארוג שבו נשאו את מטלטליהם. הביטוי המתאים למשמעותו היום היא 'מועמד (או מנהל וכדומה) מוצנח', והוא מקביל לביטוי האנגלי parachute candidate.
313
ליאור דגן שואל/ת: מה דעתך על הביטוי 'דו-שיח של חֵרשים'? לעניות דעתי אפשר להכריז קבל עם ועדה שזהו ביטוי שאבד עליו הכלח. היום חרשים בפירוש מסוגלים לנהל דו-שיח, ואפילו רב-שיח!
רוביק עונה:
הניב 'דו-שיח של חרשים' הושאל לעברית משפות שונות, ביניהן אנגלית: dialogue of the deaf. מקור הביטוי האנגלי הוא הביטוי הצרפתי dialogue de sourds. הביטוי אולי אינו תקין פוליטית בימינו, אבל צירופי לשון שקנו אחיזה עמוקה בשפה מזה מאות שנים חסינים בפני ביקורת מהסוג הזה, ובוודאי אי אפשר לעקור אותם בהחלטה מודעת או בהכרזה קבל עם ועדה.
314
נעה זמשטיין שואל/ת: מניין קיבל הביטוי 'זה לא בשמיים' את משמעותו המודרנית כדבר בר השגה? אם אני לא טועה מקורו הוא בסוגיית תנורו של עכנאי, ששם הכוונה היא לעניין שלא מוכרע בידי שמיים אלא בידי הרוב.
רוביק עונה:
הפסוק אליו מתייחסת השאלה הוא "לא בשמים היא", ומקורו בספר דברים: "לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה" (דברים ל 12). רש"י מפרש: "שאילו היתה בשמים, היית צריך לעלות אחריה וללומדה". על פי רש"י דווקא הפירוש העכשווי של הגירסה 'זה לא בשמים' המשמשת בעיקר בשפת הדיבור קרוב למשמעות הטקסט המקראי. בסוגיית תנורו של עכנאי מסתמכים המתווכחים על הפסוק המקראי כדי לקבוע שאין להחליט על פי הנס, אלא על פי הכרעת החכמים.
315
אבישי קציר שואל/ת: השימוש בביטוי 'לצאת בשאלה' כהיפוך של 'לחזור בתשובה' שגוי לדעתי, מכיוון שהמשמעות של המילה 'תשובה' בביטוי הזה היא "חזרה" (מהפועל "לשוב"), ולא "מענה לשאלה". הביטוי 'חוזר בתשובה' (או 'בא בתשובה') מציין אדם שחזר את המקור, ולא אחד שענה על שאלה. על כן, 'יוצא בשאלה' נראה לי ממש שגוי ואפילו צורם. מה דעתך?
רוביק עונה:
דעתי ש'יוצא בשאלה' הוא צירוף ראוי, וזאת בניגוד לצירוף שהיה נהוג לפניו 'חוזר בשאלה'. יוצא – הוא מי שיוצא מהעולם הדתי-חרדי על נוהגיו ואמונותיו. בשאלה: תוך כדי הטלת ספק בכל מה שידע קודם לכן. 'שאלה' משמשת כאן משקל נגד ל'תשובה' שהיא גם תשובה לשאלות ולספקות, וגם שיבה אל הדת והאמונה, ובכך מתרחבת משמעות המילה שאלה ומתרחב השימוש בה.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >