שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
יוחאי שואל/ת: ״חלק הארי״ הוא חלקו האיכותי המועדף של האריה הזכר בטרף של הלהקה. בזמן האחרון שמעתי הרבה מתראיינים שמשתמשים בצרוף ״החלק הארי״ במקום המילה ״רוב״, למשל: החלק הארי של שרי הממשלה. האם השימוש הזה בשיבוש המושג צריך להתקבל בשפה המודרנית?
רוביק עונה:
'חלק הארי' מתייחס גם במקורו לכמות יותר מאשר לאיכות. המקור הוא בצירוף הלטיני societas leonine, שותפות הארי. הצירוף מבוסס על משל של איזופוס, ולפיו ביקש הארי מהחמור ומהשועל לחלק את השלל ביניהם. בסופו של דבר קיבל האריה כמעט הכול. השיבוש אינו במשמעות אלא במבנה הצירוף. 'חלק הארי' הוא צירוף סמיכות – חלקו של האריה, 'החלק הארי' הוא צירוף חסר משמעות, שכן 'ארי' אינו שם תואר. עם זאת השיבוש השתרש, ואין סיבה או טעם להילחם בו.
32
יצחק שואל/ת: האם יש הצדקה לצירוף של "קנס כספי" לביטוי קנס? הרי אין קנס שאינו בכסף. כך כתוב במילון של אבן שושן ובויקיפדיה.
רוביק עונה:
'קנס כספי' הוא עודפות, שכן כל קנס, כבר במקורות, הוא עונש כספי. האם עודפות היא בהכרח שגיאה? לא ממש. השפה עמוסה עודפויות. עם זאת עדיף באמת לומר 'הטילו עליו קנס', ולא 'הטילו עליו קנס כספי'.
33
מיכה פיקרסקי שואל/ת: להשטיח את העקומה נכון, או לשטח את העקומה?
רוביק עונה:
פעלים רבים עשויים להופיע במשמעות קרובה בכמה בניינים. כך גם השורש שט"ח. שָטַח (קל), שיטח (פיעל) והִשטיח (הפעיל) משמשים במקביל במשמעות יישור ופרישה.
34
דוד שואל/ת: האם כתבת בעבר על הביטוי היחסית חדש "פעם ראשונה... פעם שנייה"? הוא הפך לנפוץ בעיקר ברדיו כאשר המרואיין מונה נימוקים לטענה שהוא מעלה. כיצד סולק ה"ראשית... שנית..."? מה היה חטאו?
רוביק עונה:
לא נותר אלא להסכים שמדובר בשימוש עילג. מקורו ככל הנראה בגרמנית, שבה ראשית (באנגלית first) היא בגרמנית erstmals: פעם ראשונה.
35
נאסר בסל שואל/ת: יש קושייה בלשון שהסבירו אותה המדקדקים בדרכים שונות. הפרשן שאני עוסק בו מציע פתרון ואומר עליו (בערבית-יהודית), שלדעתו הוא "קוי פי אלמעני ואכ'לץ פי אללגה". התרגום המילולי בעברית לדברי הפרשן: "חזק במשמעות וצח יותר בלשון". איך לכתוב את המשפט הזה בעברית של בני אדם?
רוביק עונה:
דומה שהפתרון המילולי שהצעת יפה וברור. 'חזק במשמעות' – שמשמעותו ברורה ומובנת. 'צח יותר בלשון' – מתאים יותר ללשון מדויקת ויפה.
36
אורי לונדון שואל/ת: מדוע לסימן הסדר שבין כורך לצפון קוראים "שולחן עורך"? האם זה ביטוי תקין בעברית? האם מדובר בשיבוש מכוון כדי להתחרז עם "כורך" ו"ברך"?
רוביק עונה:
שולחן עורך אינו שיבוש של 'שולחן ערוך' אלא מעין הנחיה או נוהג: המקיים את הסדר עורך את השולחן, וכורך את המצה. הנחיות אחרות נאמרות בלשון עבר או עתיד.
37
אריה יצקן שואל/ת: מה התרגום של המשפט הערבי: אעוז ביללא מן אל שייטן אל רג׳ים?
רוביק עונה:
התרגום הוא: חס וחלילה מן השטן המקולל (הראוי לסקילה).
38
גלי מיר-תיבון שואל/ת: מתי התחילו להשתמש בביטוי "מה נסגר איתך?" "מה נסגר אתכם?"
רוביק עונה:
הביטוי חדש יחסית, החל להישמע אי שם במחצית השנייה של שנות התשעים של המאה הקודמת, בן או אח חוקי ל'מה נשמע', 'מה הולך' ואחרים.
39
דבי שואל/ת: איך אומרים בעברית תקנית תפס מקום. דוגמא: העקשנות תפסה מקום.
רוביק עונה:
אין כל פסול ב'תפס מקום' אם משתמשים בו בהקשרים הנכונים. הקשר פיזי: הוא תפס מקום לקראת המופע. הקשר מושאל: שאלת הסיפוח תפסה מקום נכבד בדיוני הקמת הקואליציה. המקור בגרמנית: einen Platz belegen.
40
חיים דגן שואל/ת: ראש העיר חולדאי מסכם את המסר במשפט "תהיו לי בריאים". מדוע התוספת "לי"? האם לא נכון יותר פשוט 'תהיו בריאים'. ה"לי" צורם כאילו מי שלא עבור אותו "לי" אין האיחול עליו?
רוביק עונה:
הטענות ליידיש. שני הביטויים הם תרגום שאילה מביטויים ביידיש. תהיה בריא: זיי געזונט. תהיה לי בריא: זיי מיר געזונט. שני הביטויים יכולים להיתפס הן כפשוטם והם כאירוניה ואפילו כתגובה מעליבה.
41
אליסיה שואל/ת: שאלה לי אליך: למה הכוונה ב'לֵך עדור באשפתך'?
רוביק עונה:
המשפט לקוח מתוך מדרש ויקרא רבא, המתאר תרנגולת התומכת ומגנה על האפרוחים שלה, אבל כאשר הם גדולים ומנסים לחזור אליה היא אומרת להם "לך עדור באשפתך", כלומר, אתה עומד ברשות עצמך ואינך צריך את התמיכה שלי.
42
דניאל פרלמוטר שואל/ת: מה פירוש הביטוי דל באלפיו?
רוביק עונה:
הביטוי אינו מוכר בגירסה זו, אך הוא מרמז על פסוק מקראי שבו מצניע גדעון השופט את כוחו: "הִנֵּ֤ה אַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה, וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי", כלומר, הכוח הצבאי שלי קטן, ואני צעיר מדי.
43
יהושע רחמים שואל/ת: אני מכיר את המשחקים מן העבר סוס ארוך וחמור חדש. מה חדש בחמור החדש?
רוביק עונה:
אלה משחקים שונים. 'סוס ארוך' או 'חמור ארוך 'הוא משחק קפיצות על שרשרת ילדים כפופים שיש לקפוץ על גבם רחוק ככל האפשר. 'חמור חדש' הוא משחק קפיצות על גבו של ילד בודד. לאחר כל סיבוב מרחיקים את ה'חמור' כך שהקפיצה קשה יותר. ילד שנכשל בקפיצה מחליף את ה'חמור', והוא עכשיו 'חמור חדש'.
44
יעקב ב. שואל/ת: הביטוי "לא יכירנו מקומו" מוכר ומובן לי. לא זקוק לפירוש. אבל מה מקורו?
רוביק עונה:
המקור בתהילים: "כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ, וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ" (תהלים קג 16). רד"ק מפרש: "שהיה בו בעודנו חי, לא יכירנו עוד". המשמעות המקובלת היום – 'הוא אינו ראוי' מופיעה בספרות התחייה.
45
אמיר סיגל שואל/ת: : מה פירוש המושג "שיחה אלקטרונית"? האם קשר מסחרי, כגון רכישת מוצר מסין באמצעות הדוא"ל מהווה שיחה אלקטרונית?
רוביק עונה:
שיחה אלקטרונית היא שיחה באמצעות הרשת – אימייל או צ'אט, ולא פנים אל פנים. בכלל זה גם רכישת מוצרים.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >