שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
271
אלימלך גזית שואל/ת: מהו שיח ושיג?
רוביק עונה:
'שיג ושיח' הוא קשר או יכולת מגע בין אדם לחברו. המקור בתנ"ך: "כִּי שִׂיחַ וְכִי שִׂיג לוֹ וְכִי דֶרֶךְ לוֹ" (מלכים א יח 27). המילה 'שיג' סתומה ולכן היא נחשבת היום נרדפת ל'שיח' אך אין לה שימוש עצמאי. רש"י מפרש: "שמא יש לו דבר עם יועציו, או משיג ורודף הוא עכשיו במלחמה", ויתכן שהוא קולע למקור המילה 'שיג'.
272
דן שואל/ת: אשמח לדעת את מקור ומשמעות הביטוי "תהליך התיכּוּן", תהליך המתחיל בזיהוי הבעיה ממשיך דרך העלאת רעיונות, סקר שוק, תכנון המוצר, בניית אבטיפוס, הערכתו ומסתיים במוצר מוגמר. מחיפושים במרשתת מצאתי מקור הביטוי הוא מהמילה "יתכן". האם כך?
רוביק עונה:
תיכּוּן הוא מן השורש תכ"ן המופיע גם בתנ"ך, וממנו נגזרו מילים כמו תוכן, תכנית ויתכן. במקור פירוש הפועל תיכּן הוא מדד, אך על פי 'תכנית' מדובר בתהליך מורכב ומפורט. במילוני האקדמיה המילה מופיעה כבר משנות הארבעים במילוני הכלכלה והארכאולוגיה, כשבמילון השני הוא קשור למדידה וחלוקת השטח. משמעותו היום מוצגת בשאלה והביטוי רווח גם במערכת החינוך.
273
חנה שואל/ת: האם נכון להגיד 'עשה לי את היום' בשידור פרסומת ברדיו?
רוביק עונה:
'עשה לי את היום' הוא ביטוי דיבורי נפוץ, והמקור שלו באנגלית: made my day. הוא זכה לתפוצת עולם בסרטו של קלינט איסטווד "הארי המזוהם". שידורי פרסומת אינם חפים משפת דיבור, להיפך, הם מנצלים את שפת הדיבור כדי לקדם את הנגישות של הפרסומת ואינני רואה בכך כל רע. עם זאת יש כלי תקשורת המחמירים בעניינים האלה.
274
קובי שטיין שואל/ת: תהיתי על הביטוי "לעשות כביסה" תחת פשוט לומר "לכבס". האם נכון הוא שכביסה "עושים"?
רוביק עונה:
הפועל 'לעשות' הוא פועל גנרי שאחריו ניתן להצמיד כמעט כל פעולה. ההשפעות כאן רבות, גם מהמקורות, גם מיידיש וגרמנית, מאנגלית ועוד. ביידיש אומרים 'וואשן וועש', לכבס כביסה. ללא ספק רוח העברית צריכה לפסול את 'לעשות כביסה', כשהפועל הפשוט 'לכבס' עומד לרשותנו.
275
ד"ר דפנה קירש שואל/ת: מה משמעות הביטוי "שערה מהכלב שנשך אותי"?
רוביק עונה:
בסרט "הניצוץ", ג'ק ניקולסון ניגש למוזג בבר ומבקש ממנו "שערה מהכלב שנשך אותי". נתקלתי בביטוי דומה בקשר לחיסונים - חיסון הוא "שערה אחת מזנבו של הכלב שעלול לנשוך אותנו". "שערה מהכלב שנשך אותי' הוא ביטוי אנגלי שעקבותיו מוליכים עד המאה ה-15. הוא מתייחס למשקה אלכוהולי שנועד להפיג את ההנג-אובר (חמרמורת) של מי ששתה משקה אלכוהולי חזק לפני כן. המילון האורבאני מבהיר שבדרך כלל הוא רק מגביר את ההנג-אובר. על פי השאלה הביטוי מתאים גם לחיסונים: תרופה שנועדה לבטל את האפקט של וירוס כלשהו על ידי וירוס מוחלש, כלומר, אנטיביוטיקה.
276
מרדכי כהן שואל/ת: שמעתי אותך ברדיו אומר את המשפט 'לא יאומן'. רציתי לשאול אותך מה נכון לומר, לא יאומן או לא יאמן? 'לא יאומן' נשמע לי כמי שלא יתורגל, ואילו 'לא יֵאָמֵן' נשמע לי כדבר שאין לתת בו אמון.
רוביק עונה:
מקור הביטוי הוא בספר חבקוק: "ראו בַגּוֹיִם, וְהַבִּיטוּ וְהִתַּמְּהוּ תְּמָהוּ, כִּי פֹעַל פֹּעֵל בִּימֵיכֶם, לֹא תַאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר" (חבקוק א 5). הצירוף המקובל הוא 'לא יאומן כי יסופר', והוא נוצר באנלוגיה של 'יאומן' ל'יסופר' בבניין פוּעַל. ניסוח זה נתפס כשיבוש דקדוקי, מאחר ששורש אמ"ן בהוראת הכרה באמת אינו מצוי בפעלים הכבדים, אך הוא השתרש ואין כל סיבה לפסול אותו, ובוודאי אין סיבה להפסיק לשיר את שירו של יצחק נבון "טעם המן, טעם המן, לא יסופר כי יאומן!" הנוסח התקני הוא אכן 'לא ייאמן כי יסופר', ובנוסח הקיצור לא ייאמן!, אבל כאמור הוא נפוץ פחות. המשורר אברהם שלונסקִי נהג להתקשט בבלורית גדולה כדרך משוררים ואמנים רבים. יום אחד החליט להסתפר, וכשעמיתו המשורר ח"נ ביאליק שמע על כך, אמר: "לא יאומן כי יסופר", דהיינו, אמן אינו אמן אם אין לו רעמת שיער.
277
נסים שואל/ת: האם המונח Team Player מתורגם בעברית לשחקן צוות?
רוביק עונה:
Team Player הוא 'שחקן קבוצתי', כלומר, שחקן המתחשב בקבוצה ולא מעדיף להתמקד במבצעים אישיים.
278
אילה ששון שואל/ת: אשמח לשמוע את דעתך המלומדה על הביטוי "נפל הפור". האם הביטוי הוא ניטרלי, האם יש לו קונוטציה שלילית/חיובית ? הוא נאמר כעת בעניין בחירתו של אבי גבאי לראשות מפלגת העבודה. בניתוח הסמנטי שלי למסר שקיבלתי מאחד התומכים בעמיר פרץ, קשה שלא לחוש את כאב התבוסה ואת הקושי הרב לקבל את "גזירת הגורל".
רוביק עונה:
המקור ל'נפל הפור' (או: 'הפור נפל') הוא במגילת אסתר: "הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן" (ג 7). אנגלית: The die is cast. צרפתית: les dés sont jetés, וכן בגרמנית, בעקבות לטינית: Alea iacta est. הניב הלטיני מיוחס על פי סווטוניוס ליוליוס קיסר עם ההחלטה על חציית הרוביקון. הניב בהחלט ניטרלי, שהרי כאשר נופל פור יש תמיד צד מרוויח וצד מפסיד. המנצח רואה בכך עדות סופית לנצחונו, המפסיד רואה בכך ביטוי לתבוסה.
279
עמיר אלון שואל/ת: תוכל להסביר לי את הפירוש והמקור של המושג "שמיניות באוויר"?
רוביק עונה:
הביטוי המלא הוא 'עשה שמיניות באוויר', והוא מתייחס למי שעשה מאמצים רבים להשיג דבר מה. הניב לקוח מתחום התעופה, בעקבות השובל הלבן הנוצר על ידי מטוסים, בעיקר בטיסות ראווה. יש לו גם נוסח מוקדם יותר ביידיש שלקוח מתחום ההתעמלות: געמאַכט עטלעכע קאָזשעלקעס אין דער לופֿט (עשה כמה סאלטות באוויר).
280
מיטל אהרוני שואל/ת: האם צירופי המילים "הריני להודיעך", "הנני להתייחס" וכדומה תקינים מבחינה לשונית?
רוביק עונה:
הצירופים מקובלים בלשון מסמכים רשמיים ואין לקבוע שאינם תקינים. משפטים אלה בנויים על קיצור או השמטת מילה מצירוף המקובלים בהתפתחות השפה. במקור הנוסח הוא: 'הריני מתכבד להודיעך', 'הנני מבקש להתייחס'. הנוסח הפורמלי נוטה לעיתים להידוק יתר כמו במקרים האלה, אך כאמור אין לראות בכך אי תקינות.
281
ענת סלע שואל/ת: מזה זמן שאני מנסה לחקור את המונח "עקר בית" או "עקרת בית". בעיני פירוש הביטוי הוא הפוך למשמעותו.
רוביק עונה:
המקור הוא 'עקרת בית', מספר תהילים: "מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת, אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה, הַלְלוּ יָהּ" (קיג 9). הפרשנות המקובלת במדרש ובין פרשני ימי הביניים היא שהאשה העקרה הופכת בחסדו של האל לאם ויולדת בנים. לשון חכמים: "מושיבי עקרת הבית, זו שרה, ותהי שרי עקרה, אם הבנים שמחה שנאמר הניקה בנים שרה" (בראשית רבה נג). פירוש אחר בעקבות המדרש הוא שהאשה היא עיקר הבית: "אל תקרי קערת אלא עקרת, כנגד רחל שהיתה עקרת הבית, היא היתה עיקר ביתו של יעקב" (במדבר רבה יד). 'עקר בית' היא גירסה מודרנית לאפשרות שהגבר מחליף את האשה בתפקידה המסורתי.
282
מנחם רוזנברג שואל/ת: מה דעתך על הנוהג של אנשים לומר, בעיקר מרואיינים בתקשורת, 'אני בא ואומר', 'אני רוצה לבוא ולומר' וכדומה?
רוביק עונה:
לא רק שאין בנוהג הזה פסול ויש בו גם יופי מסוים, הוא משמש בלשון חכמים, כמו בדוגמה הבאה ממסכתות קטנות: "לסוף הגיע זמנו למות, אותו מלאך בא ואומר לו תכירני". כאן הוא מורכב משני פעלים עוקבים: המלאך בא, ואז אומר. עם הזמן קפא הצירוף 'בא ואומר' לפעולה אחת.
283
משה מגן שואל/ת: בביטוי 'ארץ זבת חלב ודבש', האם הכוונה לחלב פרה? פעם סיפרו לי שבעת קטיף התאנה מטפטף מעין מיץ לבן הדומה לחלב. האם לזאת הכוונה?
רוביק עונה:
על הצירוף 'זבת חלב ודבש' החוזר כמה פעמים במקרא יש פרשנויות ומחלוקות רבות. חלק רואים בו חלב צאן, שהוא בעל החיים נותן החלב החשוב באותה תקופה, אבל הפרשנות הזו מעלה שאלות רבות. לכן התפתחה הטענה שמדובר בחלב פירות, השמן המופק מן הפירות השונים, והיא מקובלת גם במדרש. טענה שלישית היא שמדובר במטפורה שאינה מתייחסת למאכל ספציפי. לטענה שמדובר בחלב פירות יש היגיון רב.
284
ענת ברמי שואל/ת: ממתי ומהיכן הגיע הנוהג להגיד בוקר טוב?
רוביק עונה:
הנוהג קיים ככל הנראה החל מהמאה ה-19, בעקבות יידיש: גוט-מאָרגן, גרמנית, אנגלית: good morning!, וכך בשפות רבות נוספות. כך גם בערבית: סַבָּאח אֶל חֵ'יר. באותה תקופה גם החל נוהג יהודי לברך בארמית, 'צפרא טבא', אולי בעקבות 'ערבא טבא' המופיע במדרשים. הרב זוננפלד, איש המאה העשרים, כותב: "הפוגע בחבירו בשוק קודם תפילת השחר, אם רגיל לומר בלשון אשכנז 'גוט מארגען' יאמר לו 'צפרא טבא' והוי שינוי, ואם רגיל לומר 'צפרא טבא' יאמר לו בלשון אשכנז".
285
רפי סטנגר שואל/ת: מדי פעם בפעם אני תוהה מדוע ישנם אנשים המשתמשים בביטוי "כמות-שהוא" או "כמות-שהיא" ושאר ההטיות. כשנתקלתי בדברים הכתובים בקהלת פרק ג' פסוק יט, חשבתי שאולי מדובר בשיבוש שמקורו בתנ"ך: "כִּי מִקְרֶה בְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל".
רוביק עונה:
'כמות' היא צורה משנית של 'כמו' המושפעת מארמית. היא משמשת בעיקר בנטיות, 'כמותי' ו'כמותו' כחלופה של כמוני וכמוהו. בספר קהלת הכוונה היא אחרת: כפי שהאדם הוא בן תמותה, כך הבהמה, ולכן נוצרה כאן זהות, מפתיעה ומרתקת, אך מקרית.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >